תפריט
ADHD
ADHD

עלון קשב ADHD

אינטואיציה להגשמת חלומות של בעלי הפרעת קשב

אינטואיציה להגשמת חלומות של בעלי הפרעת קשב

עלון קשב ADHD

אינטואיציה ככלי להגשמת חלומות
של בוגרים עם הפרעת קשב
ד"ר נעמי וורמברנד

"אז מה באמת אתה רוצה בחיים שלך?" שאלתי את עודד באחת מפגישותינו בקליניקה.
היתה שתיקה. כדי לסייע לו "להוציא את זה", בקשתי ממנו לכתוב בספונטניות סדרה של "השלמת משפטים" שמתחילים במילים: "אני רוצה..."  המשפט הראשון שהוא כתב היה: "אני רוצה לפתוח פנימייה לנוער בסיכון."

וואו!!! גדול!!!
אני כבר מכירה את המטופלים שלי עם הפרעת הקשב, שחולמים בגדול. אבל במקביל חוזרת ועולה השאלה הכואבת: "מדוע גם כשאני ממש רוצה, זה הרבה פעמים לא יוצא?"
 

"מה שאני רוצה, בעצם לא יוצא"
בחברה שלנו מקובלת מין "נוסחת הצלחה" כזו שאומרת:
מה שאני רוצה + תנאי בסיס סבירים = זה יוצא!! יש שכר לעמלי.
ומהם תנאי הבסיס הסבירים?
גוף מתפקד,
אינטליגנציה בנורמה,
מחשבות ורגשות מאוזנים,
התנהגות מקובלת,
סביבה אנושית חיובית,
מיומנויות חיים שנרכשו,
תנאי חיים בסיסיים.

כשנולד ילד עם הפרעת קשב, ונראה כי תנאי הבסיס הסבירים מתקיימים בו ובסביבתו, קיימת ציפייה שיוכל לממש את רצונותיו. ככל שהוא גדל ומתפתח, הולך וגדל הפער בין הרצון לבין הביצוע ולבין התוצאה. זה המקור לתסכול הגדול שמלווה אותם ואת סובביהם במסע החיים.

מדוע זה קורה? הסיבה, לטעמי, היא שנוסחת ההצלחה המקובלת בחברה איננה מתאימה לבעלי הפרעת קשב. תנאי הבסיס שלהם בתחילת מסע החיים שונים ממה שנראה כלפי חוץ.

התנאי הבסיסי והראשוני שקרוי "גוף", בנוי אצלם אחרת. הכוונה, כמובן, למבנה ותפקוד המוח, בעיקר באזור האונה הקדם-מצחית, האחראית על השונות בתפקודים הניהוליים. מדובר בקבוצת תפקודים שמאפשרת לאדם לארגן ולתכנן את חייו כדי לממש את מטרותיו ורצונותיו. מאחר והתפקודים הניהוליים פועלים באופן שונה אצל בעלי הפרעת קשב, כך שאינם משרתים בצורה מיטבית את החיים בתרבות המערבית, מתחילה בסביבה תגובת שרשרת של אי הבנה - אי קבלה - אי השלמה. תגובות בלתי הולמות אלה, מעבר לשונות המובנית שלו, משפיעות עמוקות על מחשבותיו, השליליות בעיקרן, של בעל הפרעת הקשב, על רגשותיו, המוצפים והלא מותאמים, על הדימוי העצמי הנמוך שלו, ועל תחושת הריחוק החברתי שלו. מציאות זו מובילה אותו להתנהגויות בלתי יעילות, שתוצאתן היא: "מה שאני רוצה, בעצם לא יוצא."

מה ניתן לעשות כדי לצמצם את הפער בין "רוצה" ל"יוצא"?
 

זירות הטיפול בבוגרים עם ADHD:
נהוג לפרוס את הטיפול בבוגרים עם הפרעת קשב על 3 זירות טיפוליות:

  1. הזירה הפיזיולוגית/רפואית:
    הפרעת קשב היא תסמונת כוללנית, המשפיעה על כל היבטי החיים. לכן, חשוב לדאוג "לכלי הפיזיולוגי" כלומר לגוף השלם באופן מיטבי. זה כולל תזונה בריאה, ספורט, היגיינת שינה, התמודדות עם לחצים ע"י שיטות של הרפיייה והתרגעות וכמובן התייחסות לתופעות הנפשיות הנילוות. באופן ישיר יותר, כוחן של התרופות הספציפיות להפרעת קשב הוא ביכולתן, המוגבלת בזמן, לייצר מצב תפקודי דומה לנורמלי באונה הקדם-מצחית במשך זמן ההשפעה. כלומר, הטיפול התרופתי מאפשר שיפור בתשתית הנוירולוגית של ההפרעה שמצידה פותחת הזדמנות להתקדמות משמעותית באופן ספונטני ו/או באמצעות טיפולים נילווים. 
     
  2. הזירה התוך-אישית:
    היבט זה עוסק בטיפול בכל התחומים הפנימיים שנפגעו על ידי תגובת השרשרת הסביבתית הבלתי מתאימה. זה כולל הכרה וקבלה של האדם את חוזקותיו וחולשותיו העצמיות, כלומר, פיתוח דימוי עצמי ריאלי יותר, עבודה על המחשבות והרגשות השליליים כדי לאזן אותם, וכמובן חיפוש התנהגויות יעילות יותר מתוך בחירה ושיקול דעת. זירה זו מסתייעת בשיטות טיפול מרכזיות של קואצ'ינג ו- CBT. במקרה של עודד, למשל, במענה לשאלתי "מה באמת אתה רוצה בחיים שלך?" הוא ציין גם אלמנטים מהזירה הזו כגון: אני רוצה לא לחשוב יותר מדי, אני רוצה לדעת להגיד לא, אני רוצה להיות מסוגל לקבל החלטות.
     
  3. הזירה הבין-אישית:
    היבט זה עוסק בפיתוח יכולת לייצג את עצמי מול הסביבה, כדי שתבין ותקבל את קיומה של ההפרעה, ותאפשר התאמות סביבתיות סבירות. הסביבה הזו כוללת משפחה, חברים, מקום עבודה, חוגי פנאי ועוד. במקרה של עודד, הוא ציין, בין השאר, רצון לשמור על קשר עם אנשים, ורצון להיות מסוגל לדבר בפתיחות עם אבא שלו.
     
  4. זירה נוספת - הזירה האינטואיטיבית:
    ברצוני להציע זירה טיפולית נוספת, שיכולה, מתוך ניסיוני, לקדם בוגרים בעלי הפרעת קשב. הזירה הזו עושה שימוש בחוזקה המאפיינת רבים מבעלי הפרעת הקשב - יכולת אינטואיטיבית.
    במאמר "כוחות העל של בעלי הפרעת קשב", מציינים המומחים את האינטואיציה כיכולת להביע רגשות גדולים באופן שאיננו ניתן לביטוי דרך מסננת ההגיון: 
    https://www.mnneuropsychology.com/articles/ADHD_Superpowers.html

כאשר בעל הפרעת קשב ניגש לביצוע משימה כלשהי, יש לו אינטואיציה פנימית באשר לרצון שלו לבצע אותה. זאת, מבלי לנתח מראש ובאופן לוגי מה המשימה דורשת ממנו ומדוע הוא מרגיש כך או אחרת. יש לו מעין ידע פנימי תת-מודע לגבי היכולת שלו להיכנס לתוך המשימה ולהתמיד בה.

מתוך כך, פיתחתי כלי שמשתמש באינטואיציה הטבעית הזו כדי להחליט איך לנהל את המשימות שעל הפרק.
 

אינטואיציה לניהול משימות לבעלי הפרעת קשב:

שלב א': הכנת רשימת משימות 
הכנת רשימה מרוכזת של כל המשימות שעלי לבצע, על ידי איחוד כל חלקי המשימות שמפוזרות בכל מיני מקומות. הנה דוגמא לרשימה שכזאת:

  • לקנות נייר למדפסת
  • להזמין תור לרופא שיניים
  • לשאול את הבוס שלי
  • להתקשר לסבתא
  • לברר יתרה בבנק
  • לסיים את צביעת הארון
  • לקנות מתנה לילדה
  • להתקשר לחבר מהעבר
  • להכין מצגת
  • לאפות פשטידה לאורחים  

שלב ב': הכנת טבלה ומיון המשימות
הכנת טבלה הבנויה מ-3 עמודות עם הגדרות אינטואיטיביות, ושיבוץ המשימות לפי:
"זה בסדר לי", "זה לא פשוט לי", זה ממש לא בשבילי".
כאמור, יש לבצע את המיון באופן אינטואיטיבי – זה כל "הסוד"!  

שלב ג': טיפול מותאם בכל אחת משלושת הקבוצות

  • משימות "זה בסדר לי"
    משימות אלה הן לרוב משימות שאני רוצה, וניתן בקלות יחסית לבצע אותן שכן הן "יושבות" על החוזקות שלי.

    מתוך התובנה הזאת אני יכולה ליזום משימות נוספות שיושבות על אותן חוזקות. למשל, אם אני מבצעת בנוחיות משימה של "לקנות מתנה לילדה", אולי זה נובע משום שיש בי צד ילדי ושמח, אולי יש לי גישה טובה לילדים, ואולי יש לי טעם טוב וגם קולעת לדעתם של אחרים. אם כך, כדאי לי להציע את עצמי להיות אחראית על מתנות יום הולדת במשפחה או לתכנן טיול עבור הילדים וכדומה. כך, למעשה, העשייה שלי מתמקדת בנקודות הכוח שלי ומשפיעה באופן מיטבי על הסביבה שלי.
  • משימות "זה לא פשוט לי"
    משימות אלה דורשות אנרגיה פנימית, יכולת להתחיל ולא לדחות, יכולת להתמיד ולא להיות מוסח ולהשלים את המשימה עד סופה. על כן, בבואי להתמודד עם משימות אלה, כדאי להכין את עצמי מראש לקראת הביצוע ע"י שימוש באסטרטגיות מוכחות שקיימות בשדה וגם ע"י אסטרטגיות בתפירה אישית, שעובדות ספציפית בשבילי.

    כך, למשל, ניתן לפרק את המשימה הלא פשוטה עבורי לתתי-משימות קצרות ולתגמל את עצמי עליהן לאחר מעשה. דוגמא אחרת היא לעשות הפוגות למנוחה כמו שתיה, יוגה או טיול קצר מדי פעם בזמן הביצוע. תהליך הרכישה והשימוש באסטרטגיות דורש זמן וסבלנות ובעיקר ניסוי וטעיה עד למציאת המפתח האישי. כך, למעשה, גדל טווח המשימות שאני מסוגל לעשות מבלי לחוש שחיקה שמרחיקה אותי בהדרגה עם השנים ממשימות כאלה.
  • משימות "זה ממש לא בשבילי"
    כאן קיים האתגר הגדול ביותר עבור בעלי הפרעת קשב. הם צריכים להיות מוכנים להימנע מביצוע משימות מסוימות. זה נשמע כיף, אבל עבור בעלי הפרעת קשב, מדובר בקושי רגשי לקבל ולהשלים עם כך שיש דברים שהם ממש לא בשבילם. נקח את המשימה "להתקשר לסבתא". עבור רוב רובם של הנכדים, זו משימה פשוטה יחסית, אבל לבעלי הפרעת הקשב זו עלולה להיות מטלה קשה מנשוא. מצד שני, הם במלחמה כמעט נואשת להיות "בסדר", כמו כולם, לא לאכזב. זה יוצר לחץ מיותר עם מחיר רגשי גבוה ולטעמי גם לא מוצדק.

    לכן, אני מציעה שבמשימות שהן "ממש לא בשבילי", מן הראוי לעשות "מיקור חוץ". לדוגמא, במקרה של "להתקשר לסבתא", אפשר לבקש מסבתא להיות היוזמת בתקשורת, אפשר לבקש ממישהו במשפחה לחייג ולפתוח בשיחה במקומי, אפשר ליזום ביקורים משפחתיים יותר תכופים במקום טלפונים. ישנן משימות שאולי כדאי לוותר עליהן לחלוטין, כמו למשל "להכין מצגת". יתכן שאוכל להציג את הידע שלי בצורה אחרת ע"י הרצאה או יצירה אומנותית או הגשת עבודה אלטרנטיבית. יש כל כך הרבה דרכים להגשים. אני מאמינה שלא כדאי להסתמך שוב ושוב על דרכים שאני מרגישה שהן "ממש לא בשבילי". האינטואיציה שלי לרוב איננה טועה.

    כאמור, הנושא של ההתייחסות בכבוד לעצמי מול משימות שהן "ממש לא בשבילי", הוא אחד ההיבטים היותר קשים בטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב. ההתעקשות להיות "כמו כולם", להוכיח לעצמם ולאחרים שהם יכולים לעשות הכל כמו כל אחד אחר... דווקא ההשלמה עם המגבלות והחיים איתן בשלום, הוא השלב הקשה ביותר בתהליך ההתחזקות והרווחה הנפשית.


סיכום

בוגרים עם הפרעת קשב הם, לעיתים תכופות מדי, אנשים מתוסכלים שלא באשמתם. הפער בין הציפיות מהם, לאור החוזקות המאד בולטות שלהם, לבין יכולות המימוש בפועל, הוא גדול, וגובה מחירים גבוהים בכל זירות החיים.

במאמר זה סקרתי בקצרה 3 זירות מקובלות וחשובות לקידומם של בעלי הפרעת הקשב: הפיזיולוגית/רפואית, התוך-אישית  והבין-אישית. מעבר לכך, הצעתי לעשות שימוש בעל ערך רב בתכונת האינטואיציה הבריאה והמפותחת של בעלי ההפרעה, כדי למיין בהתאמה אישית את משימות החיים, על ידי חלוקה למשימות "זה בסדר לי" קלות, למשימות "זה לא פשוט לי", שבהן נעזרים באסטרטגיות התייעלות, ולבסוף, למשימות "זה ממש לא בשבילי", שבהן נעזרים במיקור חוץ.

טיפול בבוגרים עם הפרעות קשב הינו מהלך מאתגר, אולם התוצאות שלו ברוב המקרים מפתיעות ומרוממות-נפש. העובדה שמדובר בקבוצת אנשים בעלי מוטיבציה אדירה להתפתח ורצון "לא להפסיד את מרוץ החיים", פותחת אפשרויות נרחבות לשינוי איכות החיים ולבנייה של תחושת ערך עצמי ריאלית וחיובית.


ד"ר נעמי וורמברנד,
מומחית להפרעות קשב,
אימון אישי ופוטו-תרפיה
ADHD, CBT
https://www.naomiv.co.il
050-5266068


תודה על קריאת העלון. 
אני מזמינה אותך לקרוא עוד על 
מבוגרים - טיפול, אימון וניהול זמן 

התאמת הסביבה והתארגנות 

 
בברכה,
 

זיוה דינה - קשבים
יעוץ להעצמת תפקודי קשב 
Attention Functions
Empowerment
 

 

 


ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

01.03.2023

כל העלונים

קטגוריות של עלונים

זיוה דינה

זיוה דינה

קצרין מ"ס טלפון חסוי
מאמרים וידאו ארועים אתר אינטרנט