תפריט
ADHD
ADHD

עלון קשב ADHD

מאקדמיה לקריירה - ליווי סטודנטים בעלי ליקויי למידה

עלון קשב ADHD
שלום רב,
אנשים צעירים עם הפרעות קשב וליקויי למידה נדרשים למאמץ עליון כדי לבצע שינוי ממסגרת לימודית לחיי עבודה. אורלי צדוק, פסיכולוגית תעסוקתית, מציעה סולם לטפס בו מתחושת שבי חסר אונים לחווית חופש הבחירה בדרך לעצמאות. ...ויש סוכריה אחרי המאמר.

תוכנית 'מאקדמיה לקריירה' -
ליווי סטודנטים בעלי ליקויי למידה
והפרעות קשב לעולם העבודה
אורלי צדוק

לקויי למידה באקדמיה ובעולם העבודה
האקדמיה הפכה זה מכבר לתחנת חובה גם עבור אוכלוסיות, שבעבר לא פנו ללימודים אקדמיים, כמו צעירים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז. בשנים האחרונות נצבר ידע לגבי אוכלוסייה זו במסגרות בית הספר היסודי, בית הספר התיכון והאקדמיה. ידע זה הביא ליצירת תמיכה, המתבטאת בתמיכה לימודית ובהתאמה בדרכי ההיבחנות. כיום אנו עומדים מול האתגר הבא: מתן מענה לצרכים הייחודים של בוגרי תואר ראשון בעלי לקויות למידה והפרעות קשב, בעת כניסתם אל עולם העבודה.
מאפיינים נפוצים של אנשים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז בעולם העבודה כוללים משרות בעלות סטטוס נמוך ביחס ליכולותיהם וביחס לאוכלוסיה הכללית, התקדמות איטית ביחס לעמיתיהם וחוסר סובלנות לקשייהם בעבודה. למרות זאת, שלב המעבר מלימודים אקדמאיים לעולם העבודה לא נחקר מספיק.

תוכנית "מאקדמיה לקריירה" במכללת תל-חי
התוכנית הינה שיתוף פעולה של מרכז התמיכה במכללת תל חי בהנהלת יעל מלצר, הקרן למפעלים מיוחדים בהנהלת שרית בייץ-מוראי והמכון לתכנון ויעוץ קריירה בהנהלת אורלי צדוק. התוכנית לוותה בועדת היגוי מטעם הביטוח הלאומי ובמחקר בממונו, אותו ניהלה פרופ' הלנה דה- סביליה. מטרת התוכנית הייתה לספק מענה לסטודנטים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז, בשלב המעבר מלימודים אקדמאיים להשתלבות בשוק העבודה, כך שיתאפשר לסטודנטים לתרום לקהילה ולממש באופן הולם את כישוריהם ואת ההשכלה שרכשו.
התוכנית "מאקדמיה לקריירה" נבנתה על שני צירים: האחד נע בין דגש קוגניטיבי לדגש רגשי-חווייתי, והשני הבחין בין חוויה קבוצתית לחוויה אישית. התוכנית כללה קורס, סדנה וליווי אישי.

הסדנאות
הסדנאות נועדו לשלב העברת ידע עם התנסות חווייתית. מכיוון שמדובר בסטודנטים עם הפרעות קשב ולקויות למידה, כללו דרכי העבודה בסדנה התנסויות חווייתיות מגוונות, מעבר מהיר בין אינטראקציות והפסקות רבות.
כל סדנה עסקה במתן כלים להתמודדות, באימוץ אסטרטגיות ובמתן 'טיפים' להתנהלות יעילה, אולם כל נושא שנידון היה כרוך בחוויה רגשית מורכבת אשר דרשה עיבוד בקבוצה.
לאחר השלמת הסדנאות, נערך ניתוח של הקשיים המרכזיים אשר עלו במהלך שלושת שנות התכנית, ושל דרכי ההתמודדות אתם בסדנאות. הסוגיות המרכזיות עסקו בתפיסת הכוחות האישיים, בהגדרת מטרות תעסוקתיות ובתפיסת ראיון העבודה:

תפיסת הכוחות האישיים - הלקות היא הדבר האמיתי:
הסטודנטים חשו כי הקשיים המלווים את הלקות הם חלק מהזהות שלהם, ולעומת זאת, הכוחות והיתרונות אינם 'האני' האמיתי, המהותי והמשמעותי. לכן, ביטוי של יכולות לווה בחשש שהן אינן אמיתיות ואי אפשר לסמוך עליהן.
הסטודנטים ביטאו פחד להתבלט ולאכזב את עצמם ואת הסביבה. הם חשו דחף 'לחשוף את האמת' על הלקות כבר במפגש הראשון כדי להנמיך את הציפיות מהם. הלקות נחוותה בתור 'שד' שמשתלט, חונק, מסרס ומדכא.
הסטודנטים קישרו קבלת מחמאות עם כאב, שכן היא מציפה את המקום של כל המחמאות שרצו לקבל אך לא קיבלו. בהמשך לכך, הם ביטאו חוסר אמון במחמאה: 'אנשים סתם אומרים מתוך נימוס'.

הגדרת מטרות תעסוקתיות - הסביבה היא הקובעת:
המשתתפים התקשו להמשיג את מטרותיהם התעסוקתיות ואת הדרך להגיע אליהן. בנוסף, ההגדרות היו עמומות, עקב בלבול בין רצונותיהם הפנימיים לבין רצונות הסביבה. הם חוו את הסביבה כמנתבת אותם ומצפה מהם לדברים שאינם מתאימים להם. במקביל, חשו צורך עז לזכות באישור ובקבלה מן הסביבה.

תפישת ראיון העבודה - לא מבינים את כללי המשחק:
הסטודנטים התעלמו מן הפורמאליות וגלשו לשיחה חברית, עם פתיחות שחורגת מגבולות הראיון הרשמי. בנוסף, ניכר כי הם תפסו את ההערכה המקצועית בראיון העבודה כמייצגת הערכה רחבה יותר של סביבתם, בבחינת; 'אם עברתי - העולם מקבל אותי, ואם לא עברתי - העולם לא מקבל אותי'. זאת ועוד, מעמד ההיבחנות מייצג עבור סטודנטים אלה מצבים פוגעניים, המקשים עליהם לבטא את יכולתם וגורמים להם להימנעות מראיונות עבודה ולשיתוק בשעת הראיון.
דפוס החשיבה המאפיין הוא: 'אני אהיה אותנטי, אגיד על עצמי את כל האמת ואפרט את הקשיים והחסרונות, ובכל זאת יאהבו אותי ויקבלו אותי לעבודה'. דפוס מכשיל זה מנוגד לתפיסה הנורמטיבית, לפיה בראיון עבודה מציגים את הכוחות ואת הכישורים.
כיצד התמודדנו בסדנאות עם התפישות המכשילות?

התמקדות בייחודיות של כל אחד:
השיח בקבוצה התמקד בהענקת משוב חיובי לכל אחד. המשוב איפשר להבחין בתכונות בולטות אשר עשויות להוות בסיס להשתלבות בעבודה. לדוגמה: אילנה, שם בדוי, סיימה לימודי ביוטכנולוגיה, אך חוותה קושי להתמודד עם עבודה משרדית ודיוק בפרטים. אילנה נחוותה על ידי הקבוצה כפתוחה וחברותית מאוד, ולכן הועלתה האפשרות לנצל את כישוריה הבין אישיים הטובים כדי להשתלב בעולם המכירות בתחומה.

בחירה דרך אהבה:
הושם דגש על זכות הבחירה, כדי לא לפעול מחוסר ברירה, אלא מתוך צורך לנתב את הקריירה למקומות מעניינים, מעוררים ומושכים. הוסבר כי עבודות מעניינות מסייעות לשמור על יכולת הריכוז ועל ההתמדה, בניגוד לעבודות משעממות. לדוגמה, איילה, שם בדוי, חשבה לעבוד כגננת כיוון שזו עבודה שמצויה באזור שלה וכולם אמרו לה שזו עבודה שמתאימה לאמהות. התשוקה האמיתית שלה הייתה לטיפול באמנות, אך היא התרשמה שבמקצוע זה אין עבודה. במהלך הסדנה היא קיבלה עידוד מן המשתתפים לגבי הרגישות שלה, עידוד לבדוק בפועל את התחום ומידע על אנשי מקצוע ומקומות עבודה.

קשר בין הצלחה בלימודים והצלחה בעולם העבודה:
לסטודנטים ניתנה הזמנה להתרכז בעצמם ולחשוב מהיכן באו ולאן הם הולכים. מחשבה זו הניבה התייחסות לצמיחה, ללמידה, ולהדגשת ההתחזקות שהתרחשה לאחרונה. לדוגמה, הילה התייחסה בסדנה לגאווה שלה על כך שסיימה את הלימודים, דבר שגם היא וגם משפחתה פקפקו בו לאור כשלונות חוזרים בעבר. בסדנה ניתחנו יחד מה עזר להתמודדות המוצלחת; ההתמדה מול הקושי, היכולת לבקש עזרה, אסטרטגיות למידה, היכולת לספר לאנשים סביבה על הקשיים ולא להתבייש בהם. בהמשך עיבדנו כיצד כל היכולות הללו יוכלו לסייע להצלחתה בעולם העבודה.

רכישת מיומנויות עמידה בראיון:
בסדנה הבינו הסטודנטים כי העמידה בראיון היא מיומנות נרכשת. האימונים, אשר כללו סימולציות בפורום קבוצתי, התנסות חוזרת בצוותים קטנים וצפייה בסרטים רלוונטיים, תרמו לאמונה כי ניתן לרכוש את המיומנויות הנדרשות. הגישה של 'אין לי מה לספר על עצמי' התחלפה ביכולת לבטא את כוחותיהם באופן ברור ומלא יותר.

הגדרת מטרות:
שימוש בתרגילים אשר מתווכים בין הרצון לבין ההמשגה שלו, סייע לראיה בהירה יותר של מטרות הקריירה והדרך אליהן. לדוגמה, נעשה שימוש בתיאור יום עבודה אידיאלי, איתור מודעות של הצעות עבודה עליהן הייתי רוצה לענות בעוד 10 שנים, קריאה של תיאורי עיסוק רלוונטיים באינטרנט וכד'.

קבלת הלקות כחלק קטן מתוך 'עצמי' שלם ועשיר:
כתוצאה משימת דגש על היכולות האישיות והייחודיות לכל סטודנט, הלקות הופכת ממרכיב המשתלט על 'העצמי', לחלק אחד מתוך שלם רחב ועשיר. בנוסף, מתגבשת הבנה שהודות לאפשרות הבחירה, השפעת הלקות יכולה לקטון. לדוגמה אילן, שם בדוי, אמר שכל חייו התמודד עם הלקות תוך מאמצים כבירים ובסיוע מורים פרטיים. בסדנה עלתה יכולתו הגבוהה ליצור קשר בין אישי. הוא פנה למקצוע המלונאות והתמקד בתחום השירות והאירוח. הנושא שהקשה עליו במהלך השנים התגמד בגלל הבחירה בתחום אחר, הדורש דווקא את המיומנויות הבולטות שלו.

מעבר מפסיביות לאקטיביות:
עד היום לקחו הסטודנטים חלק במסגרות שהכתיבו את ההתנהלות, ונאלצו להגיב לדרישותיהן - בין אם בהצלחה ובין אם לאו. אולם, עולם העבודה דורש מהם להיות אקטיביים, ליזום ולנהל את עצמם ולא לחכות שמישהו אחר יחליט עבורם. שינוי תפישה זה כלל זיהוי הקשיים והחסמים ופיתוח היכולת לבקש ולקבל עזרה מהסביבה - משפחה, חברים או גורמים מקצועיים.

סיכום:
ההתמודדות עם עולם העבודה כוללת שני היבטים. היבט אחד הוא קוגניטיבי, וכולל מידע על מקצועות, ניהול קריירה, ראיון עבודה וכתיבת קורות חיים. בנוסף, מידע על העצמי - כישורים, נטיות, ערכים, אסטרטגיות התמודדות ועוד. ההיבט השני הוא רגשי וכולל התמודדות עם אי ודאות ורגשות הקשורים לשינוי.
מצאנו כי אצל סטודנטים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז, הפן הרגשי דומיננטי ומכשיל את הפן הקוגניטיבי והרציונאלי בבואו לנהל את השינוי. בנוסף, המרכיב הרגשי מסתיר מן הסטודנט את היתרונות, הכוחות וההישגים הלימודיים שלו.

לדוגמה, יעל, סטודנטית מוכשרת אשר סיימה את לימודיה וחיפשה עבודה בתחום בו התמקצעה, הגדירה את עצמה במשך חודשים רבים כמחפשת עבודה (הפן הקוגניטיבי), בעוד שלמעשה נקטה פעולות של הימנעות והכשלה עצמית (תגובה רגשית), כגון דחיינות בפניה למעסיקים ואיחור לראיונות עבודה. בהמשך, שקלה הסבת מקצוע בנימוק שלא עלה בידה למצוא עבודה בתחומה. בתהליך שעברה בסדנה ובהמשך בליווי, עלה הפחד מפני חשיפת הלקות במקומות עבודה, הקושי להסתגל למקום חדש עם דרישות בלתי ידועות, והחשש כי האסטרטגיות אשר רכשה בלימודים לא תתאמנה.

דוגמה זו מבהירה כי לא די בהעברת ידע, אלא יש צורך בעיבוד מכיל של הפן הרגשי.
במהלך כל סדנה בלט הפער בין הדימוי העצמי הנמוך של הסטודנטים לבין כישוריהם האמיתיים.
הסדנה היוותה מעין "אובייקט מעבר" בין מרכז התמיכה העוטף והמכיל במכללה, לבין עולם העבודה הדורש ומאלץ בחוץ. באמצעות שלב ביניים זה, יכלו המשתתפים בקבוצה להתחזק ולהיתמך בתקופה של אי ודאות. מצאנו שעצם היכולת לחשוף את הקשיים בתוך קבוצה שהעניקה קבלה והתגייסות, חיזקה והפיחה בהם תקווה שקבלה והתגייסות כאלו תימצאנה להם גם בעתיד במקומות אחרים.

אורלי צדוק, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית ומדריכה,
מנהלת מקצועית של תוכנית "מאקדמיה לקריירה" במכללת תל-חי
http://www.orlyzadok.com/

הבטחתי סוכריה, והנה היא:
הסטודנטית גל כהן עושה צחוק מחייה המשותפים עם הפרעות קשב וריכוז:
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=HiOnHuWRORk
, עד לפגישתנו בעלון הבא, אני מזמינה אותך להכנס לספריית האתר ולקרוא את המאמרים החדשים אשר נוספו לה.

בברכה,

זיוה דינה - קשב ADHD
יעוץ להפרעת קשב
דיוורי חינוך, אימון וטיפול 
לקהלי יעד גדולים במיוחד
adhdindex.co.il

 

 

 


ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

04.02.2016

כל העלונים

קטגוריות של עלונים

זיוה דינה

זיוה דינה

קצרין מ"ס טלפון חסוי
מאמרים וידאו ארועים אתר אינטרנט