עלון קשב ADHD

---

SPD, PDD, ADHD- המוח מחכה שניתן לו את הגירוי הנכון

עלון קשב ADHD
 שלום רב, 
החורף כבר כאן, הקור גורם להסתגר בחומו של הבית ומפנה זמן לעסוק בתחום המחיה האינטימי.
ציפי כץ, תרפיסטית נוירו התפתחותית תפקודית, מציעה לעצב את הבית, הגן והכתה כך, שיאפשרו לדייריהם גם גרויים להתפתחות חושית-תנועתית וגם רוגע לצמיחה רגשית ושכלית. בסיום תקבלו עצות ליישום מיידי בסביבתכם הקרובה.

PDD, ADHD, CP, LD, SPD -
המוח מחכה שניתן לו את הגירוי הנכון
ציפי כץ

אורי רץ בפראות ומתנגש בילדים אחרים, מאיה נתקלת ברהיטים ונופלת, ודניאל נמנע ממגע עם חומרי יצירה וילדים. למה הם מתנהגים ככה?
ייתכן שכהורים/ אנשי חינוך/ טיפול אתם רואים ילד שהתנהגותו איננה מובנת לכם, שמתייחס אל הסביבה בצורה אחרת משאר הילדים, בצורה מבלבלת, מדאיגה, ואף מסוכנת. אולי ראיתם אותו:
רץ בפראות בגן ומתנגש בילדים אחרים,רהיטים, אנשי צוות, כביכול "בכוונה"
מתנהג בתוקפנות, משתמש בכוח רב
אוטם את אוזניו בידיו בזמן שיעור מוסיקה או כאשר ילדים סביבו שרים.
ילד שנימנע מלגעת בחומרי יצירה, דבק, גועש, חול, דשא.
ילד שמתנדנד על הכיסא, רץ במעגלים, מטפס על שולחנות וכיסאות.
נופל לעתים קרובות, נע באיטיות, עייף תמיד.
ילד לא קשוב,לא עונה על פניותיך, הוראותיך.

אורי, בן 3, פעלתן הרבה יותר מבני גילו:
לא מצליח לשבת בשקט, רץ מסביב לשולחנות, עובר מדבר אחד לאחר בחוסר עניין, מתנדנד בכסא, לעתים מעיף משחקים באוויר.

מאיה, בת 6, נראית אבודה:
נתקלת ברהיטים, מועדת לעתים קרובות, מאופיינת באיטיות בקימה בבוקר, התלבשות וביצוע משימות אחרות, מתקשה לסבול רעשים/ צלילים מסביבה. היא אדישה לילדים המשחקים לצידה, מתעייפת בקלות במשחק בגינה או בטיול, מסורבלת ורפויה.

דניאל, בן 4, נמנע ממגע עם חפצים או אנשים:
בוכה כאשר ילדים מתקרבים אליו בגן ומתקשה להיפרד מהוריו. לא אוהב להתלכלך, סובל מבדים שונים, תפרים בגרביים, תוויות פנימיות בחולצה, מזון לא מוכר. נרתע מתנועה יזומה, חש חוסר בטחון במצבי איבוד שיווי משקל, סובל מבחילות בנסיעות, לא אוהב את מגרש המשחקים.

אלה שלושה ילדים שונים שהמכנה המשותף להתנהגותם הוא קושי בעיבוד החושי:
SPD-Sensory Processing Disorder - אינטגרציה חושית או וויסות חושי.
פעמים רבות, לאורך השנה, צוות הגן/ בית הספר / המטפלים או ההורים משקיעים מאמצים בתכנון פעילות מעניינת ומאתגרת עבור הילדים, בהתאם לגילם וצרכיהם. אולם כאשר ניגשים להוציא את הפעילות מהכוח אל הפועל, התוצאה מאכזבת. הילדים אינם משתפים פעולה, חסרי מנוח ואף מתפרעים.

למה הם מתנהגים כך?
NDFA, הגישה הנוירו התפתחותית תפקודית בה אני עובדת, שמה לה למטרה לזהות את התהליכים שבגללם נוצרת בעיה, להציע דרכי עבודה, לקדם את תפקודי המטופל בכלל ולשקם את התפקוד הבעייתי בפרט. לדוגמה: אם הבעיה היא קריאה, נגרום לכך שהמטופל יקרא.
גישה זו מתארת את הקשר שבין מערכת העצבים לבין ההתפתחות והתפקוד של האדם. בעיה בתפקוד נובעת הרבה מאד פעמים מבעיה נוירולוגית ופיזיולוגית במערכת העצבים.
איך מתפתחת התנועה אצל האדם? כיצד מתפתחים תפקודי הלמידה? איך מתפתחים התפקודים החברתיים? אילו חושים פועלים? כיצד מגיבים החושים למגע, לריח, לקולות, למראות? ככל שנשאל שאלות יותר ספציפיות ומגוונות, כך נקבל תשובות יותר מדויקות. כך נוכל להבין היכן נתקע הרצף ההתפתחותי של התפקודים, שהביא את המטופל למצבו הבעייתי הנוכחי.

על פי הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית, תפקודיו של הילד נבנים זה על גבי זה כאבני יסוד, ופגיעה בשרשרת ההתפתחות תתבטא בקושי בעתיד. הבנייה תלויה ביחס בין הגורמים התורשתיים והמבניים שהילד מביא עמו (גנטיקה) לבין השפעות /התנסויות הסביבה בה הוא חי ומתפתח. אי אפשר להפריד בין התחושות לבין הרגשות, היות שאופי הקשר ביניהם משפיע על התוצאה מבחינה תפקודית התנהגותית.

לדוגמה: אוטיזם הינה הגדרה תפקודית יותר מאשר נוירולוגית. אוטיזם הוא שם שניתן לקבוצת סימפטומים, אבל אם חלק מהסימפטומים נעלם, אזי הילד איננו נחשב אוטיסט.

PDD, ADHD, CP, LD, SPD
בשנים האחרונות התרגלנו להדביק תוויות, עד כי נוטים לחשוב שהן המהות אשר תלווה אותנו כל חיינו בלי אפשרות להשתחרר ממנה, כמו מספר הזהות,
קיימים טיפולים לעקיפת הבעיות. בשונה מהם, הטיפול הנוירו-התפתחותי מכוון לטפל בבעיה עצמה, וכך לפתור גם את הסימפטומים הנלווים אליה: תנועתיות יתר, חוסר קשב וריכוז, אגרסיביות, מסורבלות מוטורית ועוד.
המוח של כולנו מקבל בכל רגע נתון מידע מכל איברי הגוף הנקלט דרך החושים. הוא מעבד את המידע כדי שנוכל להתארגן ולהגיב בהתאם. יש ילדים ומבוגרים שמערכת הקלט שלהם אינה מווסתת היטב את התחושות, הם אינם חשים מספיק או, לחילופין, חשים יותר מדי את הגירוי. כאשר הקליטה איננה תקינה, המוח איננו יכול לעבד כראוי. נוצר מצב של חוסר איזון המשפיע ישירות על התגובה, ההתנהגות, הלמידה, היכולות המוטוריות, הקשרים החברתיים והמצב הרגשי של הילד והמבוגר.

למידה הינה ביטוי של יכולת נוירולוגית מורכבת, הדורשת קואורדינציה בין חלקי המוח וקלט חושי.
הקואורדינציה מתבטאת ביכולת הפרדה בין אברי הגוף השונים עד לרמת האצבעות, בהצלבות איברים ובחציית קו האמצע של הגוף. הקלט החושי מתבטא בתפקוד שרירי העיניים,ביציבת הגוף, בהבחנה שמיעתית, בהקשבה ועוד. כל אלה הם יסודות הכרחיים לפיתוח האינטליגנציה.

פיתוח כישורי למידה
ניתן לפתח כישורי למידה טובים יותר בעזרת למידה ותרגול,
אבחון מדויק וטיפול מותאם יכולים להביא לשיפור בתפקודים השונים:
* שיפור קשב לצורך קליטה טובה,
* שיפור תפקודי תקשורת ושפה,
* שיפור מיומנויות חברתיות,
* הגברת השקט המוטורי כדי להרגיע היפראקטיביות,
* ויסות של רגישויות חושיות,
* שיפור המוטוריקה העדינה,
* התאמת תנועות המעקב של העיניים לצורך קריאה יעילה ותפקודים גראפיים.
* ייעול הזיכרון השמיעתי, פיתוח האבחנה השמיעתית והמודעות הפונולוגית.
* שיפור תיאומים מוחיים פנימיים ופיתוח כישורים חיוניים לקריאה, כתיבה וחשבון.

כך ניתן לשפר בעיות של ילדים ומבוגרים המאובחנים כסובלים מהפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות, חוסר ויסות חושי, דיסלקסיה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה, דיספרקסיה, אפרקסיה, ליקויי למידה לסוגיהם, אוטיזם, קשיים בשפה ותקשורת, איחור התפתחותי, ליקוי בארגון נוירולוגי ועוד. 

המוח שלנו מחכה שניתן לו את הגירוי הנכון כדי לחולל את השינוי
הרבה משפחות מגיעות לפירוק גרעין המשפחה בגלל התמודדות יום יומית עם קשיי תפקוד. הנשיאה בעול גורמת לבני זוג שחיקה ורגשות אשמה. גננות ומורות מרגישות תסכול וחוסר שיתוף פעולה עם ההורים והילד, מטפלים אינם מתקדמים בטיפול כפי שהיו רוצים, ילדים מרגישים לא מובנים, מתוסכלים וכועסים. אבחון וטיפול נכון יכולים להציל ילד יחיד ומיוחד ומשפחה שלמה.

עצות מעשיות להורים ומטפלים:
1- בדקו את רמת הרעש בסביבת הילד
2- הקפידו על שגרה קבועה
3- הימנעו מגירויי יתר כגון אור,תמונות,מוזיקה,רעש,חומרים,ריחות
4- הכינו עבור הילד פינה נטולת גירויים או חדר או אוהל נטול גירויים, בהם יכול הילד להסתתר על מנת להירגע מאלמנטים המציפים אותו.
5- אפשרו בחירה מתוך מגוון מוגבל של פעילויות.
6- תנו הוראות ברורות וקצרות. תנו לו זמן לתגובה
7- אם הילד נמנע מפעילות, אפשרו לו להתבונן ואל תאיצו בו להשתתף, שלבו אותו בהדרגה.
8- דאגו לפינת הירגעות זמינה לאורך כל היום עבור כל הילדים
9- דאגו לפעילות מגוונת המשלבת תנועה,שירה או קצב.- זה עוזר לשמור על קשב ולהירגע.
10- תזכרו, זה לא שהוא לא רוצה, הוא באמת לא יכול!

בעזרת נחישות,כוח רצון ואמונה, ניתן להתגבר כמעט על כל מכשול ולהפוך קושי לאתגר.

ציפי כץ, תרפיסטית נוירו התפתחותית תפקודית NDFA
מאמנת קוגניטיבית התנהגותית CBC
 052-6429390, http://tzipycatz.co.il
 

תודה על קריאת עלון קשב ADHD.
אני שמחה לספר לך שאלפי אנשים מבקרים בפורטל קשב ADHD, עוקבים אחר המאמרים החדשים, צופים בסרטונים המצחיקים וקוראים את הבלוגים האישיים. אחר כך, הם מחפשים מומחה באינדקס המומחים הגדול ופונים לעזרתי דרך 'צור קשר'. כדאי לך להצטרף אלינו לקהילה הפעילה, אשר חווה את הפרעות הקשב כדרך חיים מלאת התרגשות ויצירה, כאן: https://adhdindex.co.il/all-alonim​

 

בברכה,

 

זיוה דינה - קשב ADHD
יעוץ להפרעת קשב
דיוורי טיפול, חינוך ואימון 
לקהלי יעד גדולים במיוחד
adhdindex.co.il

 

 

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

13.03.2023