עלון קשב ADHD


שינוי פרדיגמת החינוך - למידה בשיתוף מוח ימין

שינוי פרדיגמת החינוך - למידה בשיתוף מוח ימין

עלון קשב ADHD

שלום רב, 
בואו להכיר את הלמידה בשיתוף מוח ימין, למידה המשלבת משחק ושימוש בחושים רבים, למידה המאפשרת להתחבר לידע בדרכים מקבילות. היא מתאימה לדרישות החינוך המודרני להקנות ידע רב בזמן קצר ובהתאמה אישית לכל תלמיד ותלמיד. הלמידה בשיתוף מוח ימין מוצגת בעלון הנוכחי על ידי גלית שראל, מורה 'רגילה' שעשתה הסבה להוראה קוונטית ביפן. מתחילים! 

תודעת החינוך והוראה קוונטית
גלית שראל

"המוח הימני הוא מתנה קדושה והמוח השמאלי הוא עבד נאמן.
יצרנו חברה אשר מכבדת את העבד ואשר שכחה את המתנה."
אלברט איינשטיין 

תודעת החינוך הינו נושא חשוב, שהעסיק אותי לאורך חיי (כמורה וכהורה) ואשר מעסיק אותי גם כיום לאור השינויים והטלטלות שאנו חווים בכל המסגרות: כלכלה, מדיניות, דת, תא משפחתי וכמובן מסגרת החינוך.

עוד כמורה לילדים ואחר כך כאם - חיפשתי תמיד אחר המקום המאפשר, הנותן לילד לגלות את יכולותיו, מיומנויותיו, כישרונותיו, נטיותיו, בעוד תפקידי כמורה או כאם הוא להתבונן, ללוות, להראות ולצייד בכלים להתבוננות פנימה, להבין את רצונות הילד, יכולותיו והחיבורים האישיים שלו.

התובנה שליוותה אותי הייתה, שיש לאפשר לילד לרכוש עצמאות, בטחון, יכולת לקיחת אחריות ורוגע, ובנוסף לאפשר לו ללמוד את מה שהוא אוהב ואת מה שמעניין אותו. רק לאחר שקיבל ורכש את כל אלה, יתחבר לסקרנות ולרצון לחקור, ויוכל ללמוד ברצון, בשמחה ובשיתוף.
מטרתי הייתה לאפשר לילד לגלות את החוזק הפנימי שלו, העצמאות שלו, האינדיווידואליות שלו.

מערכת החינוך
עם השנים, התבוננתי בסקרנות בילדים החדשים שמגיעים לבית הספר, וגיליתי כי אלו ילדים שכבר מגיל קטן יודעים את אשר הם רוצים, הם עקשנים, יצירתיים וחכמים ולא כולם מסתדרים עם מערכת החינוך.
לעתים התנהגותם מתבטאת באלימות, היפראקטיביות, חוסר קשב וריכוז, שעמום וחוסר רצון ללמוד.

לטעמי על מערכת החינוך לשאול את השאלות הבאות:
מהי הסיבה שכל כך הרבה ילדים מתויגים כיום כבעלי לקויות ובעיות?
האם יש צורך להציב מראה ולבדוק מה לשנות בגישת החינוך?
האם משהו כללי קורה ומשתנה, ועלינו לשנות עצמנו בהתאם?

האם מערכת החינוך מציבה מראה ושואלת שאלות אלו? עדיין לא!!!
במקום לשאול שאלות ולהבין מהו השינוי הנדרש ממנה, מנסה מערכת החינוך "לאפס" את הילדים על פי הנורמות שלה ומתייגת אותם כבעלי לקויות ובעיות שונות על מנת שתוכל להמשיך וללמד באותה הדרך ובאותה מסגרת.

סר קן רובינסון, יועץ בעל שם עולמי לפיתוח חדשנות ויצירתיות בחינוך, אומר (בתרגום חופשי): "מערכות החינוך בכל העולם, עם כל הניסיון שלהן להתאים ולהכין את הילדים להתמודדות נכונה לאור השינויים הכלכליים, ויחד עם זאת לשמור על זהות חברתית, עדיין פועלות כפי שפעלו בעבר, ואינן מתאימות את עצמן לשינויים המתחוללים כיום. שיטות חינוך ישנות אלו מרחיקות את הילדים.
בעבר, המוסכמה הייתה ברורה: מי שלומד, מקבל תעודה, מצליח, ממשיך הלאה ללמוד מקצוע ומוצא עבודה.
הילדים של היום יודעים שלא כך הוא. מערכת החינוך שלנו היא אותה מערכת שהוקמה על בסיס הנחות ומציאות שהתאימו לתקופה אחרת."

כמי שמתעסקת ובודקת את נושא מוח ימין - אני מבינה כי ילדים חדשים אלה, שהיום נעשים עליהם מחקרים, באים עם מוח ימין מפותח מאוד, ואילו מערכת החינוך פונה אליהם ומלמדת אותם בעיקר דרך מוח שמאל - על ידי שינון, אילוץ, השוואה, תחרותיות, מתח, סגנון הוראה שגורם לדיכוי היכולות והכישרונות שלהם ומעלה את האלימות, המוסחות והקושי ללמוד.

כמו כן, יש לשים לב למודל ההוראה הפרונטאלית: ככל שאנו מדברים יותר - התלמידים מאבדים אותנו, בייחוד כשהם חייבים ללמוד ולהקשיב לנושאים שלא מעניינים אותם.
אין להם אפשרות לבחור ללמוד ולהתנסות בנושאים שונים לפי נטייתם.

תפקודי מוח שמאל
האונה השמאלית שלנו היא החלק הליניארי והלוגי השולט על עיבוד מנטאלי ואנליטי כמו לימוד שפה, כתיבה, מתמטיקה וכל חשיבה תבניתית, ליניארית, הדורשת ארגון וסדר.
האונה השמאלית מעבדת נתונים בצורה טורית, נתון אחר נתון, אות אות, מילה מילה ושורה שורה. היא יוצרת גבולות בין אני ואתה, נעה בין זיכרונות עבר והרהורי עתיד ובונה את העתיד על סמך ניסיון העבר.
אונה שמאלית המתפקדת ללא הרף מייצרת תחרותיות, השוואתיות, סטרס, כללי מותר ואסור, צריך, לא נעים, הגנות, מעצורים, ביקורת ושיפוטיות.

תפקודי מוח ימין
האונה הימנית שלנו אחראית על יצירתיות, אינטואיציות, רעיונות והמצאות, דמיון, יצירת מציאות, קליטה צילומית מהירה ומקבילה - כלומר קבלת ידע מהרבה מקורות במקביל כאן ועכשיו, חווה את הרגע, הווה וחשה אחדות עם הכול. אונה ימנית מפותחת מייצרת שמחה , שלווה והרמוניה.
כלומר, על מנת שנוכל לתת מקום לאונה הימנית לתפקד ולהיפתח, עלינו ללמד את עצמנו להיות במקום שלו יותר, נינוח, שמח, ללא תחרות ושיפוטיות.

כאשר אנו נמצאים בלמידה תחרותית כמו: 'הוא מצליח ואני לא', 'שלו יותר טוב משלי', 'אני חייבת להצליח' - באותו הרגע נסגר מוח ימין ואופק גדול של אפשרויות נחסם. אז נותרת רק האפשרות ללמוד, להבין ולזכור מתוך שינון, מאמץ וסטרס.

לימוד הישגי - מוח שמאל
כאשר שמים דגש על לימוד מתוך שינון, השוואה, תחרותיות בליווי נזיפה, צעקה, כעס, עונש - סוגרים את מוח ימין. הילד נותר עם חוסר בטחון עצמי, חוסר בטחון ביכולות שלו, דימוי עצמי נמוך, מוטיבציה נמוכה.
הוא מתמקד בצורך להיות נאהב ועלול לאמץ מספר התנהגויות: הפרעה - כדי לקבל יחס, או ריצוי - כדי לרצות את האחר.
התנהגויות אלו מסיטות את הילד מעצמו החוצה ומכבות את היצירתיות, הסקרנות והעניין הטבעיים שלו.

לימוד דרך משחק וחיבור לחושים פנימיים- מוח ימין
פועל יוצא מהכרת תפקודי האונות הוא ללמוד תוך כדי משחק. כאשר אנו מתייחסים ללימוד כמשחק, אנו יכולים להתחבר להנאה שבלימוד, לכייף ולקלות, וכך מאפשרים מרחב למוח ימין.
לימוד תוך כדי משחק מאפשר קליטה וזיכרון מתוך החוויה ולא מתוך שינון יבש. נסו להיזכר מה אתם זוכרים וקולטים טוב יותר: האם מידע מתוך שינון סתמי ויבש של פרטים, או מידע המתחבר לחוויה, לסיפור, למשחק?

כמו כן, חיבור לחושים פנימיים ופיתוחם תוך כדי תרגילים שונים ויישומם בחומרים הנלמדים מאפשר לילד ללמוד ולהבין מתוך תפיסה הקוונטית, המאפשרת קבלת הבנות ומידעים בצורה מהירה ויצירתית ולאו דווקא דרך חשיבה לוגית ליניארית (איטית ומצומצמת יותר).

לימוד בשילוב שני המוחות
חוסר השקט - היפראקטיביות, חוסר קשב וריכוז - נובעים מאונה ימנית מפותחת שיכולת הקליטה שלה היא מהירה ומקבילה (קוונטית). הניסיון להצמית ילדים אלה לאיטיות, שקט וחוסר תנועה -משעמם אותם ומגביר את חוסר השקט,התנועתיות וההפרעה. הרעיון המרכזי הוא לקחת את המורכב והמאתגר, את ה'הפרעה', ולהפוך אותה לכלי לימודי ולמיומנות למידה.
באמצעות גירוי מוח ימין נוצרת אפשרות ליצירת קשר ואיזון בין שתי אונות המוח, גישור בין יכולת אנליטית ליניארית לבין כישורי תפיסה ויצירתיות גבוהים. כפועל יוצא, מתפתחות יכולות לשליפת מידע מתוך ספר ללא הצורך בקריאה ליניארית שורה אחר שורה. יכולות אלה כוללות קליטה ועיבוד חומרי לימוד ברמה גבוהה, זיכרון צילומי יוצא דופן המאפשר זכירת מידע בהיקפים עצומים וכן רכישת שפה. כל אלו מובילים להישגים לימודיים גבוהים מן הממוצע בקלילות, במהירות ותוך חדוות למידה

למשל-הוראה דרך קליטה צילומית:
במקום להתבסס על שינון וזכירה של מוח שמאל, נפתח את הקליטה הצילומית של מוח ימין, שמאפשרת להתבונן במהירות בעמוד כתוב ולדעת באופן כללי מה המסר. בהמשך, נוכל לרפרף בספר ולקלוט בעזרת החושים הפנימיים קולות, ריחות, צבעים, עלילה, מה אני חושב על הסיפור ועוד.
חשוב שהמורה ידע ללמד תוך הפעלת שני חלקי המוח בסנכרון ובאיזון, כי כל עוד שניהם מעורבים בלמידה, אין מרווח מנטאלי להתנהגות מפריעה.

סיכום
ביכולתנו לעזור לילדים להשתלב טוב יותר בעולם המשתנה.
שיטות הלימוד חייבות להשתנות משינון וזיכרון ליכולת לחפש, להשוות ולנתח בסיסי נתונים שונים.
כדאי להשתמש בהוראה שמשלבת את שתי אונות המוח:
ימין: קליטה מהירה, כוללנית ומקבילית, שמאל: קליטה איטית, אנליטית וטורית.
חשוב לעודד מצוינות מתוך מה שנכון לכל ילד וילד ולא למדוד את כל הילדים באותו סרגל השוואתי.

במכלול השינויים, תפקיד המורה ישתנה ממכתיב חיקוי למלווה ויועץ.
במקום לתקן ולשנות את הילדים, המורה ייתן לילדים כלים להכיר את עצמם, את יכולותיהם וכישרונותיהם. המורה יפתח בפניהם דלתות לעולמות שונים, אשר מתוכם יבחרו במה התמקד.
המורה יעניק לילדים את יכולת וחופש הבחירה, יעודד אותם להגשמת חלומות ויעדים שהם משמעותיים בעיניהם !
על המורה להיות שלו מבפנים, ולדעת לרתום כל הפרעה למיומנות למידה.

בסיכומו של דבר, ההורים ומערכת החינוך יכולים לעכב את השינויים, אך אינם יכולים לעצור אותם.
אנחנו אלה שצריכים להתאים את עצמנו ואת המערכות התומכות לילדינו, ולא הם צריכים להתאים את עצמם אלינו, ויפה שעה אחת קודם.

סרטון יפני מדהים על הוראה קוונטית דרך מוח ימין:
http://www.youtube.com/watch?v=osbMa53XSew&feature=related

סרטון אנימציה של קן רובינסון הקורא לשינוי פרדיגמת החינוך:
http://risingtideschool.wordpress.com/2010/10/25/sir-ken-robinson/

גלית שראל - חיבורים קוונטיים
http://www.newac.co.il/galitsarel

תודה על קריאת עלון קשב ADHDהנוכחי. 
העלון הבא יעסוק בניהול הזמן של סטודנטים ואנו נחכה לו ביחד.

בברכה,

זיוה דינה - קשב ADHD
יעוץ להפרעת קשב
דיוורי טיפול, חינוך ואימון 
לקהלי יעד גדולים במיוחד

adhdindex.co.il

 

 



ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית


09.01.2019