עלון קשב ADHD

---

מתנותיו של הטיפול הקוגניטיבי ל - ADHD

עלון קשב ADHD
מי לא מכיר את ההתנהגות ה- ADHDית הזאת "שבאה מן הבטן", תגובה מיידית ותוצאות מפתיעות (לרעה). התנהגות זו היא תוצאה של לקות נוירולוגית ולא של פגיעה נפשית, בגלל משהו ולא באשמת מישהו. 
בגלל היותה טיפול אשר עוזר למטופל להשיג שינוי בהווה מבלי לחפש אשמים בעבר, אימצו הרבה מומחים ל-ADHD את הגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית..
ביקשתי מד"ר חוזה (יוסי) גובזנסקי, פסיכיאטר אשר התמחה בטיפול בגישה הקוגניטיבית, לספר לנו איך הורים לנערים עם הפרעות קשב יכולים להיעזר בגישה זו.

טיפול קוגניטיבי בנערים וילדים עם ADHD
ד"ר חוזה (יוסי) גובזנסקי  

הגישה הקוגניטיבית טוענת, שאם נרצה להבין את הרגשותינו והתנהלותנו, נצטרך לזהות את מה שאמרנו לעצמנו כשהיינו חשופים לאירוע או גירוי מסוים. בהמשך,נוכל לשנות אמירות שאינן מועילות לנו ולנסח אמירות הסתגלותיות יותר, אמירות אלו ישפיעו על הרגש ועל ההתנהלות שלנו, ויגרמו לנו להרגיש טוב, להתמודד היטב ולסבול פחות שחיקה.
כך פותחה מערכת שלמה של התערבויות טיפוליות אשר ניסתה לתרום לתחומים שונים, משינוי הרגלים אישיים ועד התערבויות מומלצות לקבוצות מסוימות. כדי להקל עליכם, הקוראים, נכנה כאן את קבוצת הנערים והילדים בשם "ילדים", היות שגם הנערים הם הילדים של הוריהם.

הגישה הקוגניטיבית פיתחה התערבויות מומלצות לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז עוד משנות ה-70 של המאה הקודמת. לאחר הרבה ניסיונות ומחקר אמפירי, נמצא כי התפקיד החשוב ביותר בעבודה הקוגניטיבית עם ילדים בעלי הפרעות קשב, מוטל על ההורים. עם זאת, כדאי לערב את הילדים בתהליך העבודה באמצעות שימוש בכלים קוגניטיביים.

עבור ההורים:
הגישה הקוגניטיבית דוגלת בזיהוי תבניות התנהגותיות מנקודת מבט של ההורים, כלומר: זיהוי תבניות התנהגותיות שנוצרו מהתנהלות ההורים מול ילדיהם, והמצבים אליהם מגיעים עקב התנהלות זו. ההורים מתבקשים לזהות את התבניות שנוצרות ולהחליט האם הן יעילות.או לא, כאשר התשובה היא "לא", הם מוזמנים לשנות את דרכי ההתנהלות, לנסח תבנית חדשה ולבצע בקרה לגביה.
ניתן לבצע את התהליך באמצעות מילוי טבלה עם 3 עמודות:
1- תנאים מקדימים, 2 - תיאור ההתנהלות, 3 - תוצאות:

תנאים מקדימים

מי מעורב בדרך כלל?
מתי זה קורה?
איפה זה קורה?

תיאור התנהלות

איך הילד/ה מתנהל/ת?
איך ההורים מתנהלים?

תוצאות

לאיזה מצב הגענו?
האם ניתן לזהות איך הגענו אליו?
איך אנחנו מרגישים כעת? 

אופן השימוש בטבלה:
תיאור התנהלות:  
מתחילים מן העמודה האמצעית, תיאור התנהלות. עליכם לכתוב תיאור של אירוע התנהגותי שחוזר על עצמו, כולל תיאור ההתנהגות של כל אחד מן המשתתפים בארוע.
תוצאות:
ממשיכים לעמודת התוצאות,בה עליכם לכתוב לאיזה מצב כולם הגיעו, קרי, האם הילד וההורים הגיעו להבנה, לפשרה, הילד ה צייתה או לא, ואיך כל אחד מהמשתתפים הרגיש.
תנאים מקדימים:
הלאה, לעמודה של התנאים המקדימים: יש למלא נתונים מאוד מוגדרים העונים על השאלות: מי, מתי ואיפה קרה הארוע?
סיכום הטבלה:
יש לקרוא את הדף מימין לשמאל, ואז ניתן לזהות תבנית התנהגותית.
מסקנות ושינוי:
אם התבנית מתאימה לצרכים של כולם, אין סיבה לשנות אותה.
אם התבנית איננה מתאימה, כי התוצאות לא טובות או כי המחיר הרגשי שמשלמים כולם הוא גבוה מדי, אז כדאי לשנות אותה.
ניתן לשנות את התנאים המקדימים, ניתן לשנות את דרך ההתנהלות של ההורים מול ילד/תם,  וניתן לשנות את שני המרכיבים במקביל.

עבור הילדים
עבור הילד/ה הסובל/ת מהפרעות קשב וריכוז, ניתן להציע דרכים של זיהוי מצבים ופרוטוקול של פתרון בעיות מבוסס הנחייה עצמית. שאלות כגון: "מה מפריע לי?" "מה אני רוצה להשיג?" "מה כדאי לי לעשות?"," אילו אפשרויות יש לי?" "איך מה שבא לי לעשות יחזור אלי?"
באופן כזה הילדה לומדים לעבור על המצב שלב אחרי שלב, ואז לפתור אותו באופן שיועיל לעצמו. כך הילד מאמץ דפוס חשיבה המבוסס על סקירת נתונים והתקדמות בשלבים, ההיפך מן הגישה האימפולסיבית של "זבנג וגמרנו" האופיינית לבעלי הלקות.

ילדים ששואלים את עצמם איך לעצור לפני שימצאו את עצמם "עושים" או "שולפים מהמותן", יפיקו תועלת מהיזכרות במשחקים אשר דורשים לעצור באופן פתאומי ולהתאפק, למשל, המשחק "פסלים" או המשחק "1,2,3, דג מלוח" , במשחקים אלה נדרש מן המשתתף לעצור פתאום או להתאפק בזמן שילד אחר מנסה להצחיק אותו. רוב הילדים מכירים משחקים המבוססים על אותו עיקרון. לכן, ניתן להזכיר לילדה איך הוא משחקת ולהנחות אותו שבזמן שהוא ב"עצור", עליו לחשוב "מה אני רוצה לעשות? מה מפריע לי?" וכו'.   

עצותיו של ד"ר גובזנסקי להורים: איך תנחו את ילד/תכם עם ADHD? 

א. הנחייה קצרה, ברורה, חיובית ומעשית
"תשמור על הסדר" במקום "אל תעשה בלגאן",
"דבר בשקט" במקום "אל תצעק",
"דבר בנימוס" במקום "אל תדבר אלי ככה", וכיוצא בזה.

ב. משפט קצר עם מטלה אחת
במקום משפט ארוך עם הרבה מטלות.

ג. תנסחו את מה שיקרה אם .....
1. לחיוב: "אם תשתף פעולה תרוויח......(פעילות נעימה,רשות לשחק יותר עם חברים, זמן נוסף לצפייה טלוויזיה)". חשוב שהתגמול יהיה תואם את גיל הילדה, וחשוב להימנע מ"חוזים" של קניות או כסף בתמורה להתנהגות המבוקשת.
2. לשלילה: "אם לא תשמע בקולי, אם תתעקש (על משהו פסול) אני אעניש אותך(כלומר,אני אקח ממך רשות קיימת, כמו זמן לטלוויזיה, למחשב, למפגש עם חברים)".

ד. תזהו תבניות ביחד עם הילד
1. באמירה כללית:: "תראה כמה אתה טוב לך כאשר אתה שומע בקולנו, תראה כמה דברים לא טובים קורים לך כאשר אתה לא שומע בקולנו",
2. באמירה נקודתית, בזמן עימות: "תראה מה קורה עכשיו, תחשוב טוב טוב לאן המצב שיש בינינו יכול להגיע".

אימון אישי (coaching)
הגישה הקוגניטיבית הייתה הבמה להקמת התערבויות מסוג coaching, אימון אישי. האימון משתמש בכלים הקוגניטיביים לזיהוי צרכי הפרט, זיהוי תחומי החוזק והחולשה שלו, והנחיה לשיפור התנהלותו.
בשונה מן הטיפול הקוגניטיבי, האימון האישי איננו דורש מן המאמן השכלה בבריאות הנפש וכישורים טיפוליים להתמודדות עם הפרעות בתחום בריאות הנפש.
בדומה לטיפול הקוגניטיבי, האימון האישי מהווה מסגרת בה המאומן או המטופל, ביחד עם המאמן או המטפל, עובדים כצוות שמזהה,מנתח,מציב מטרה,מתאמן, מיישם ומבצע בקרה.
איש המקצוע המוסמך לקבוע אם לאדם עם ADHD כדאי לבחור בטיפול או לבחור באימון, הוא פסיכולוג קליני או פסיכיאטר.

אני מקווה שבאמצעות המושגים שהצעתי כאן, תוכלו להתחיל ליישם את הכלים הקוגניטיביים בסביבתכם הקרובה.

בהצלחה!

דר חוזה גובזנסקי, פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער,
סגן מנהל מרפאת ילדים ונוער, מרכז בריאות הנפש שלוותה, הוד השרון.
דוא"ל:    govester@netvision.net.il

תודה שהיית עמי עד כאן. 
העלון הבא יהיה בנושא הבחינה הפסיכומטרית ולקויי למידה. אני מקוה שתקרא/י אותו כמנוי/ה מאושר/ת, תרתי משמע, ביחד עמי ועם אלפי המנויים שלנו. 

בברכה,

זיוה דינה - קשב ADHD
יעוץ להפרעת קשב
דיוורי חינוך, אימון וטיפול 
לקהלי יעד גדולים במיוחד
adhdindex.co.il

 

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

04.02.2016