עלון קשב ADHD

---

הבחינה הפסיכומטרית - טובה או רעה ל-ADHD?

עלון קשב ADHD

לקוראי העלון שלום רב.
העלון הנוכחי מנסה לענות על מספר שאלות: מי צריך אתהבחינה הפסיכומטרית (תרתי משמע)? האם היא מביאה את הסחורה? ומההיא עושה (מעוללת) לאנשים לקויי למידה?
שאלתי שני מומחים לבחינה פסיכומטרית מותאמת ללקויי למידה, וקיבלתי שתי תשובות מקצועיות,מנומקות ו....מנוגדות, האחת מבעל מכון המכשיר נבחנים לקויי למידה, והשנייה מנציגת הבוחנים. 
מי צודק? מה אנחנו מפסידים מן הפער בעמדות המומחים? האם הוא ניתןלגישור? אני ממליצה לכם לקרוא את התשובות לשאלות במאמר הראשון ובמאמר השני בעלון.

הבחינה הפסיכומטרית ולקויי למידה
ד"ר ישראל וינקלר

ד"ר ישראל וינקלר הוא מנהל מכוני "רום" ו"רום פרט" לסטודנטים לקויי למידה.
מי שסובל מלקות למידה או הפרעת קשב , מתקשה לבצע במהירות תהליכים בסיסיים של קריאה והבנת הנקרא. הקושי לא קשור לרמת האינטליגנציה של הסובל או למיומנויות אחרות שלו, אלא למהירות בה מתבצעים תהליכים בסיסיים ואוטומטיים הקשורים לקריאה. לפיכך, בחינה המבוססת על מהירות קריאה איננה הוגנת ואיננה מסוגלת להעריך בצורה נכונה את יכולותיהם של לקויי למידה ושל הסובלים מהפרעות קשב. זוהי בדיוק הבעיה עם הבחינה הפסיכומטרית. לא מדובר בקוריוז או במיקרים בודדים. מדובר בתופעה הפוגעת במאות אלפים במשך השנים. מדובר בכלי הערכה שהשתלט על חיינו וקובע גורלות של אוכלוסיה רחבה של בעלי פוטנציאל אינטלקטואלי גבוה אותו הם אינם מסוגלים לממש בגלל העובדה הפשוטה שמדובר בבחינה המבוססת מאד על הספק.

בחינות פסיכומטריות, פסיכוטכניות או...
הבחינות הפסיכומטריות הן הגלגול החדש של בחינות פסיכוטכניות (שנקראו בחינות הסקר) שהיו נהוגות בעבר ככלי מיון שקבע מי ייגש לבחינות הבגרות. כלי מיון זה שניתן בכיתות ח' יצר סטיגמה חברתית על אוכלוסיה רחבה של נערים ונערות ושלח אותם למסגרות לימוד בעלי דגש מקצועי ללא כל בדיקה תקפה של יכולותיהם. כיום ממלאת הבחינה הפסיכומטרית את אותו תפקיד נורא.

מכשול בהשתלבות תעסוקתית
ההבדל הוא שבעבר ניתן היה לרכוש מקצוע ולהשתלב בעולם העבודה גם עם השכלה של 8 או 10 שנות לימוד. כיום הדבר הוא בלתי אפשרי. בכדי להשתלב במרבית המקצועות נדרשת תעודת בגרות ואפילו תואר אקדמי. הבחינה הפסיכומטרית מהווה לפיכך מכשול בהשתלבות תעסוקתית מעבר לעוול ולסטיגמות  שהיא יוצרת . בעולם העבודה המודרני הזכות ללימודים אקדמיים חייבת להיות זכות בסיסית ואסור שכלי שרירותי יקבע גורלות בצורה כל כך לא הוגנת.

התמקדות בעייתית בכישורי שפה
צעירים וצעירות לקויי למידה הם הסובלים העיקריים מהבחינות הפסיכומטריות המחייבות קריאה מהירה ותשומת לב לפרטים בעיקר בתחום השפתי. הבחינה הפסיכומטרית מבוססת מאד על שליטה בניואנסים שפתיים, וזה בדיוק הקושי של לקוי הלמידה. הבחינה מקשה על אוכלוסיה זו להתקבל גם ללימודים בהם המרכיב השפתי איננו דומיננטי. כך למשל, מקצועות כמו מחשבים, הנדסה,כלכלה, פסיכולוגיה, אמנות, קולנוע או אפילו מדעי הטבע ורפואה. ברור שהלימודים במקצועות אלו כרוכים בקריאה אך לא באותה מהירות ולא באותם תנאי לחץ של הבחינה הפסיכומטרית.

לקויי למידה ממילא נמשכים למקצועות בהם המרכיב השפתי פחות דומיננטי. לכן מערכת מיון המבוססת בצורה כל כך קיצונית על המרכיב השפתי איננה הוגנת. הם יכולים להיות מהנדסים , אמנים, פסיכולוגים וכלכלנים מעולים אם יקבלו הזדמנות ללימודים ללא מערכת מיון כל כך שרירותית ולא הוגנת.

חרדת בחינות של לקויי למידה
לקויי למידה, שהם גם בעלי ניסיון מר עם בחינות בכלל, נוטים ממילא לסבול ממתח וחרדה בבחינות , ובבחינה הפסיכומטרית הם מתקשים להראות גם את מה שהם יודעים. חלק גדול מלקויי הלמידה לא ניגש כלל לבחינה הפסיכומטרית עקב החרדה והחשש מכישלון. אם הם היו מתקבלים ללימודים אקדמיים הם היו משקיעים יותר מאמץ בלימודים העיוניים והיו בוודאות בעלי מקצוע לא פחות טובים מאלה שמזלם שפר עליהם בכך שהם קוראים מהר יותר ואין להם בעיות קשב וריכוז.

מה בדיוק מנבאים ציוני הבחינה הפסיכומטרית?
התומכים בבחינה הפסיכומטרית מתבססים על הטענה כי יש קשר חיובי בין ציוני הבחינה הפסיכומטרית  וציוני הסטודנטים הלומדים. גם אם נניח שיש קשר כזה הרי שהוא יצטמצם מאד במידה וסטודנטים לקויי למידה יקבלו התאמות הוגנות בלימודים האקדמיים. נוסף על כך לא ברור מה הקשר בין ציונים גבוהים באוניברסיטה ותפקוד מעשי בעבודה. האם מטרת האוניברסיטה היא ליצור סטודנטים בעלי ציונים גבוהים או אנשי מקצוע טובים? האם הוכח שיש קשר בין ציוני הבחינה הפסיכומטרית והתפקוד המקצועי בפועל?

האם ביל גייטס הוא איש מחשבים פחות טוב מכיוון שלא הצליח בלימודיו האקדמיים? האם וודי אלן הוא קולנוען פחות טוב מכיוון שלא למד באקדמיה? האם אלברט אינשטיין הוא פיזיקאי פחות טוב  מכיוון שציוניו באוניברסיטה לא היו גבוהים? אכן לא כולם הם גאונים אך המיקרים הבולטים הללו מצביעים על תופעה המראה שאין קשר הכרחי בין ציונים והצלחה מקצועית.

סיכום:
השימוש בבחינה הפסיכומטרית  מסייע לראשי האוניברסיטאות לא לקחת אחריות, לא להתעסק יותר מידי עם אוכלוסיות חריגות ולהישאר במיגדל השן תוך עשיית רווחים במקביל. הבחינה הפסיכומטרית הינה "גולם שקם על יוצרו". מדובר בכלי פוגעני הגורם להרחבת פערים חברתיים מכיוון שבאופן טיבעי ייהפכו לקויי הלמידה לבעלי ההכנסות הנמוכות בעתיד. ההפסד לטווח הארוך הוא אדיר ברמה החברתית, הכלכלית והאישית. ראשי האוניברסיטאות דוחים את הקץ הבלתי נימנע בו תקום מחאה ותיאלץ את הכנסת לחוקק חוקים אנושיים והוגנים.

ד"ר ישראל וינקלר, מנהל מכון 'רום' לאבחון תפקודי למידה:
http://www.rom-lemida.co.il/
מנהל'רום-פרט', מכינה קדם אקדמית ללקויי למידה:
http://www.romprat.co.il/?gclid=CKi4mq3GqJYCFQpJtAod0TJOyw

 

שאלות ותשובות על הבחינה הפסיכומטרית
ללקויי למידה
מרים איתן

הגב' מרים איתן, מנהלת היחידה לבחינות מותאמות במרכז הארצי לבחינות ולהערכה, עונה על שאלותיה של זיוה דינה:

א. האם מטרת הבחינה היא לסנן מראש סטודנטים מתקשים או שמטרתה לאתר את הקושי כדי לטפל בו?
תשובה:מטרת הבחינה אינה לסנן מראש סטודנטים מתקשים והבחינה אינה מנסה לאתר קשיי למידה או להמליץ על טיפול בהם. מטרת הבחינה היא לדרג את המועמדים ללימודים אקדמאיים על פי מידת סיכויי ההצלחה שלהם בלימודים לתואר ראשון, ותו לא.
מאחר שמספר מקומות הלימוד בחוגי לימוד רבים באוניברסיטאות הינו מוגבל, והוא נופל בהרבה ממספר המבקשים ללמוד באותם חוגים, הרי שכל מועמד שמתקבל ללימודים תופס את מקומו של מועמד אחר שנדחה, ראוי לפיכך לדאוג שמנגנון המיון יקבע את הדירוג ההוגן, היעיל והמדוייק ביותר האפשריים.
במוסדות האוניברסיטאיים התקבלה החלטה עקרונית לפיה העיקרון המנחה במיון המועמדים (במקומות בהם דרוש מיון זה) צריך להיות קבלת אלה שיש להם סיכוי טוב יותר להצליח בלימודים אקדמיים. במחקרים אמפיריים רבים נמצא כי הקריטריון הטוב ביותר לדירוג המועמדים לפי סיכויי ההצלחה שלהם בלימודים אקדמיים הוא השילוב של ציון הבגרות עם ציון הבחינה הפסיכומטרית. 

ב. איך הבחינה מגשרת על הקושי לבצע במהירות תהליכי חשיבה אוטומטיים כמו קריאה והבנת הנקרא?  איך היא מגשרת על הקושי בשליפה?

תשובה:המרכז הארצי משקיע מאמץ, משאבים וכספים רבים בהתאמת הבחינה הפסיכומטרית לנבחנים עם מוגבלויות פיסיות-רפואיות שונות, או נבחנים עם ליקויי למידה וקשב. כחלק ממאמץ זה, הוקמה לפני למעלה מעשרים שנה היחידה לבחינות מותאמות שמטרתה לתת מענה לצרכים השונים של הנבחנים הללו, על מנת למנוע פגיעה לא מוצדקת באוכלוסיה זו ולמנוע פגיעה במהימנותה של הבחינה ככלי לניבוי הצלחה בלימודים.
יש לזכור כי כל הקלה אשר מעניקה יתרון למועמד לקוי למידה על מועמדים אחרים מהווה העדפה מתקנת, שמפלה לרעה את המועמדים הרגילים, והעדפה זו אינה בתחום סמכותנו. לפי שעה, לא התקבלה במוסדות האקדמיים החלטה לתת העדפה מתקנת לאוכלוסיית לקויי הלמידה, ואם תתקבל כזו, היא לא תעשה דרך הבחינה הפסיכומטרית.
כאשר ניתנים תנאים מותאמים יודגש כי אין מדובר בפיצוי, פטור, או בהעדפה מתקנת, אלא בניסיון לעקוף במידת האפשר את המגבלה.
כאמור, מטרת הבחינה הפסיכומטרית הכללית היא לנבא הצלחה בלימודים. לגבי האלמנטים השונים של קושי שציינת (ביניהן קשיי קריאה, הבנת הנקרא, שליפה וקושי בהבנת ניואנסים), כפי שנכתב לעיל, התאמות ניתנות רק באותם מקרים בהם הליקוי אינו בתחום הנמדד בבחינה, וכאשר עצם מתן ההתאמה אינו פוגע בכושר הניבוי של הבחינה ובהוגנות שלה כלפי כלל הנבחנים. כך למשל, אם קיים קושי ראשוני בפענוח טכני של הקריאה שבעטייו הקריאה איטית יותר, יהיה זה רלוונטי לתת התאמה של תוספת זמן בבחינה. עם זאת, אם הקושי הנו בהבנה של חומר מילולי מורכב, לא ניתן להתאים את הבחינה לקושי זה שכן מטרת הבחינה הנה, בין השאר, לבדוק מיומנות של עיבוד מידע מורכב.

ג. איך מגשרת הבחינה על הבדלי תרבויות בין הנבחנים לבין כותבי הבחינה?
תשובה: כדי להבטיח שלא ייווצרו הטיות הנובעות מהבדלי תרבות שאינם רלוונטיים לקריטריונים שאותם הבחינה מנבאת, הבחינה נערכת בשפות שונות, תוך קיום מערך של ביקורת והגהה על ידי מומחים מן השפות ותחומי הבחינה השונים, שמכוונות למנוע בתוך כל שפה את אותה הטייה.

ד. למה היא מתבססת על המרכיב השפתי ואיננה נותנת מקום לכשרי חשיבה אחרים בתחום החזותי, השמיעתי והניהולי? (דוגמאות: ביל גייטס, אינשטיין)
תשובה: הבחינה מורכבת מתחומים שונים אשר ידוע הקשר הניבויי שלהם להצלחה בלימודים ואשר יש בנמצא דרכים הוגנות וסטנדרטיות לבחון אותם. הבחינה אינה בודקת תחומים אשר אין דרך מקצועית מוכרת לבחון אותם באופן אמין. לכן אף שגורמים כמו אמביציה ושקדנות הם בוודאי מנבאים טובים להצלחה בלימודים, הם אינם נבדקים בבחינה באופן ישיר. לעומת זאת, כשרים כמו חזותי, שמיעתי או ניהולי, אינם רלוונטיים להצלחה כללית בלימודים אקדמיים, אלא לתחומי עיסוק ספציפיים, ולפיכך אינם ממטרות הבחינה.

ה. איך מגשרת הבחינה המותאמת על חרדת בחינות של הנבחן לקוי הלמידה?
תשובה:  חרדת בחינות הינה בעיה רגשית מוכרת, בימינו יותר מאשר בעבר, וקיימת במידה מסוימת אצל כל נבחן. הדרך לטפל בה היא על ידי יצירת היכרות מרבית עם הסיטואציה, כגון על ידי התכוננות על סמך מידע אמין ומדויק המופיע בחוברת ההסבר על הבחינה. חשוב לציין כי קיימים כיום טיפולים פסיכולוגיים ממוקדים ויעילים להפחתת חרדת בחינות ולהתמודדות עמה.

ו. האם נמצא קשר מחקרי בין הבחינה הפסיכומטרית לבין הצלחה בלימודים קודמים בבית הספר התיכון?

תשובה :נמצא קשר חיובי בין הישגים בבחינה הפסיכומטרית לבין ציוני הבגרות. גובה המתאם הוא 0.55 לערך, והוא מצד אחד, מעיד על מכנה משותף תכני-קוגניטיבי בין השניים, ומצד שני אינו גבוה מדי עד כדי להפוך את אחד משניהם למיותר.

ז. האם נמצא קשר מחקרי בין הבחינה הפסיכומטרית לבין הצלחה בלימודים הבאים באקדמיה?
תשובה: בהחלט. הבחינה הפסיכומטרית נמצאה, בכל המחקרים שנערכו בנושא - וכאלה נערכים באופן שוטף כל שנה - כמנבאת הטובה ביותר של הצלחה בלימודים אקדמיים. המרכז הארצי בוחן את כושר הניבוי של הבחינה הפסיכומטרית שוב ושוב, בין היתר ע"י השוואת תוצאות הבחינה הפסיכומטרית לתוצאות סוף שנה א' באוניברסיטאות, על מנת להבטיח שהבחינה הפסיכומטרית סיפקה ותמשיך לספק כלי טוב, מדויק ואמין ככל האפשר, לניבוי הצלחת הסטודנט בלימודיו, ובמידת הצורך על מנת לשפר ולתקן את הבחינות.
חשוב לציין כי המחקרים שעורך המרכז הארצי באופן שוטף, לבחינת תקפות הבחינה הפסיכומטרית ולאימות כושר הניבוי שלה, מראים כי כושר הניבוי של הבחינה הפסיכומטרית המותאמת לגבי אנשים הסובלים מלקויות שונות שקול לכושר הניבוי של הבחינה הרגילה לגבי נבחנים שאין להם לקויות.

ח. האם נמצא קשר בין הבחינה הפסיכומטרית לבין הצלחה בעולם התעסוקה?
תשובה: מכיוון שקיים קושי להגדיר קריטריונים להצלחה כזו, ומכיוון שזו אינה מטרת הבחינה כפי שהוגדרה על ידי האוניברסיטאות - לא נבדקה במרכז הארצי לבחינות ולהערכה סוגייה זו. עם זאת, הספרות עולמית בהחלט מצביעה על קשר חיובי בין הצלחה במבחנים קוגניטיביים שונים, ביניהם מבחני יכולת סכולסטית, לבין מדדים שונים של הצלחה תעסוקתית.

ט. מהי העזרה שמציעה הבחינה הפסיכומטרית לנבחנים לקויי למידה? מהי העזרה שהיא מציעה לנבחנים לקויי קשב וריכוז?
תשובה :להלן מספר דוגמאות להתאמות שניתנות בבחינה בשל לקויות למידה:

• בחינה ממוחשבת (מפע"ם) - בחינה המועברת באמצעות מחשב, וכוללת פרק אחד בכל תחום: מילולי, כמותי ואנגלית. בשונה מבחינה פסיכומטרית רגילה, הזמן מוקצב לכל שאלה בנפרד והוא מחושב כך שכל נבחן יכול להספיק להתמודד עם השאלות המוצגות לו, ללא לחץ זמן. משך הזמן הכולל של הבחינה תלוי בנבחן, הזמן הממוצע הוא כשלוש וחצי שעות. מבחינה פסיכומטרית, הבחינה שקולה לחלוטין לבחינה פסיכומטרית בתנאים רגילים, מאחר שהיא בנויה על עקרונות מדידה שונים, המאפשרים לקבוע את ציונו של הנבחן ללא התבססות על ההספק, אלא רק על קושי הפריטים.  
• השמעת פרקי הבחינה באנגלית על גבי קלטת
• גיליון תשובות מוגדל
• מחשבון
• הפסקות בין פרקי הבחינה - התאמה זו נמצאה כיעילה ונכונה ביותר במקרים של הפרעת קשב וריכוז. הפסקות אלו מאפשרות לנבחן להתרענן, לאסוף כוח ולחזור לריכוז בעת ביצוע הפרק הבא של הבחינה. 

תודתנו לגב' מרים איתן, מנהלת היחידה לבחינות מותאמות. לקריאה על הבחינות המותאמות ללקויי למידה, הקליקו כאן:
https://www.nite.org.il/index.php/he/tests/psychometric/psychometric-accommodations.html  

טיפים לנבחני מפע"ם (מבחן פסיכומטרי על מחשב)
עו"ד אהוד צלטנר

גיאומטריה ותרשימים- בזמן הקורס, מומלץ לבצע את השרטוטים על דף טיוטה ולא על הדף המקורי. כך תתרגלו לכך שאי אפשר לשרטט על המקור (הרי לא ניתן לשרטט על המחשב).
שאלות ראשונות - זוהי בחינה אדפטיבית שמותווית ע"פ הצלחתכם בשאלות הראשונות - אל תמהרו לענות עליהן לפני שבדקתן אותן שוב מכל זווית. 
תרגול מפע"ם - ניהול זמן במפע"ם שונה מאוד ממבחן רגיל ולכן חשוב לתרגל סימולציות מפע"ם לפני יום המבחן.

הטיפים באדיבות עו"ד אהוד צלטנר, מנכ"ל חברת EZ Wayפסיכומטרי, לקריאת טיפים נוספים על מבחן המפע"ם הקליקו:  http://www.ezway.co.il/64906/mafam-tips

 

תודה שצלחת את קריאת עלון קשב ADHD הכל כך ארוך. העלון הבא יכשיר אותנו להסביר בגובה העיניים לילד על הפרעת הקשב שלו. אם את/ה מעוניין/ת לקבל אותו, אנא כתב/י לי.

בברכה,

זיוה דינה - קשבים
יעוץ להפרעת קשב
דיוורי טיפול, חינוך ואימון 
לקהלי יעד מותאמים במיוחד
adhdindex.co.il

 

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

21.02.2016