עלון קשב ADHD

---

נורה אדומה לניהול הקשב בנהיגה ולמניעת תאונות דרכים

 עלון קשב ADHD

איך לנהל את הקשב של הנהג 
ברגעים הקריטיים
ולמנוע מצבים מסוכנים ותאונות?  
ראם סמואל 

אחד הגורמים המכבידים על נהגים היא הציפייה הלא מציאותית להיות מרוכז כל זמן הנהיגה, כלומר: להיות ממוקד בנהיגה 100% מהזמן. לנהג עם הפרעת קשב וריכוז הסיכוי לשמירה על קשב לאורך זמן ועל זהירות ראויה במצבים מכבידים היא מאתגרת במיוחד. 
 

הסחות בזמן הנהיגה 

ניקח לדוגמה נהיגה של חצי שעה. האם נהג כלשהו יהיה מרוכז ב- 100% מהזמן בכביש ובנהיגה במהלך חצי השעה?
סביר להניח שלא, כי לנהג יש הסחות רבות. אלו גרויים שהוא איננו מסנן וגורמים לו להפנות את הקשב מהכביש. הניסיון להלחם במציאות זו נערך כבר עשרות שנים על ידי משרד התחבורה והרשות למניעת תאונות דרכים, הרלב"ד. זאת מלחמה אבודה מראש, ויעידו כמות התאונות והנפגעים בתאונות דרכים. 

לנהג המודרני יש המון הסחות בזמן הנהיגה: שיחה בטלפון, מעקב אחרי מערכת הניווט, הפעלת מוזיקה, שיחה עם חברים ברכב, וגרויים מחוץ לרכב כמו פרסומות, אנשים חוצים, מכוניות חוצות וכן הלאה. 

כנהג מרוצים מקצועי בעברי נוכחתי שריכוז של 100% בנהיגה תובע תעצומות נפש אדירות ורק מטרה ממש גדולה, כמו ניצחון במירוץ, עשויה להניע את הנהג להתרכז בנהיגה ברמה הגבוהה ביותר של 100% מהזמן.

מצבים מסוכנים יותר ומסוכנים פחות בנהיגה 

בהסתכלות על זמן הנהיגה, ניתן להבחין שרק בחלקים מועטים ממנו קיימת הסתברות גבוהה למצבים מסוכנים,
לדוגמה:  בחציית צמתים, בנהיגה ליד מוסדות חינוך כמו גנים ובתי ספר, בנהיגה בשכונה עם ילדים שמשחקים על יד הכביש, בזמן כניסה או יציאה של שיחה סלולרית ועוד.

לעומתם, מצבים שאינם מסוכנים או פחות מסוכנים, 
לדוגמה: נהיגה בכביש מהיר במהירות מותרת בנתיב הימני, נהיגה בכביש עירוני מרובה נתיבים בתנועה שוטפת הרחק מהצומת, ועוד. 

כשבודקים כמה זמן מתוך כל הנהיגה אנחנו באזורים ה"מסוכנים", מבחינים כי מדובר בחלק קטן מאוד, פחות מ 15% מזמן הנהיגה. שיטת "הנורה האדומה" שפיתחתי נועדה להתמודד עם ריבוי הסחות דעת ומיעוט מיקוד קשב של הנהג בכביש ובנהיגה. השיטה מתבססת על חלוקת זמן הנהיגה לאזורי זמן - אזורי זמן בהם הסיכון קטן יותר ואזורי זמן בהם הסיכון גדול יותר. 

 "הנורה האדומה" לניהול הקשב של הנהג  

לפי שיטת "הנורה האדומה", הנהג אמור לנהוג במיקוד נמוך באזורי זמן שאינם מסוכנים, ולנהוג במיקוד גבוה מאוד לזמן קצר באזורי זמן מסוכנים.

האזורים המסוכנים נקראים אזורי "הנורה האדומה". באזורים אלו על הנהג "להדליק נורה אדומה" ולהגדיל את המיקוד שלו בצורה משמעותית. 

השיטה מיושמת בקרב אלפי אנשים ומוכחת כמפחיתה משמעותית את הסיכוי למעורבות בתאונה.

 

דוגמה לנהיגה בשיטת "הנורה האדומה" 

נהג נוהג ברכבו במהירות של 70 קמ"ש ונמצא בשיחה סלולרית עם חבר. מידת המיקוד שלו בנהיגה ובכביש בנקודת זמן זו נמוכה יחסית משום שהוא ממוקד בשיחה.

צמתים, כל צומת, נכללים בקבוצת המקומות בסכנה גבוהה למצבים מסוכנים, ולכן יש להדליק "נורה אדומה" בכל התקרבות לצומת. נהג שמתרגל את השיטה, מזהה את ההתקרבות לצומת, בלי קשר לזכות קדימה ולצבע הרמזור באותו רגע, ומעלה את רמת המיקוד שלו בצורה מלאכותית כדי לבחון את הסיטואציה ולהיות "נוכח" במיקוד גבוה למשך מספר שניות. חשוב שזמן המיקוד יהיה קצר – כי להיות ממוקד כל הזמן זה בלתי אפשרי.  

הנהג שלנו נוהג ב- 70 קמ"ש ומדבר בסלולרי, במצב זה זמן תגובה שלו לאירוע מפתיע לא יהיה מהיר במיוחד, כ- 2 עד 2.5 שניות, בגלל השיחה הסלולרית. 

אלא שעם ההתקרבות לצומת, הודות לתרגול שיטת "הנורה האדומה", הוא ממקד את תשומת הלב במתרחש בצומת, בוחן את התנועה החוצה ואת הסביבה ומבצע הערכת מצב. הערכת המצב לוקחת שניות ספורות, מכיוון שהנהג ממוקד וערני, וזמן התגובה שלו במקרה של ארוע מפתיע יהיה כחצי שנייה בלבד. 

הגברת המיקוד בצומת מגבירה את הבטיחות - נבחן את הנושא מיספרית:

בואו נחשב מה התועלת במיקוד של שניות ספורות בלבד בהתקרבות לצמתים:
זמן תגובה בשיחה סלולרית – לפחות 2 שניות.
זמן תגובה במיקוד גבוה – כחצי שנייה.

הפרש בזמן התגובה בזכות "הדלקת הנורה האדומה" = כשנייה וחצי.

במהירות 70 קמ"ש עוברת המכונית כ 19.5 מטרים.

בעזרת השימוש בנורה האדומה בצומת, במצב של אירוע בלתי צפוי, יגיב הנהג כעשרים מטרים מוקדם יותר (!!) מנהג עם מיקוד "רגיל".
תגובה עשרים מטרים מוקדם יותר עשויה למנוע תאונה או לפחות להפחית את עוצמתה בצורה משמעותית! 

תרגול אוטומט "הנורה האדומה" 

לצורך תרגול שיטת הנורה האדומה יבחר הנהג 3 אזורי נהיגה בהם הוא "מדליק נורה אדומה" באופן קבוע, כלומר ממקד את הקשב למספר שניות. למשל: 
1. בהתקרבות לצמתים, 
2. במעבר ליד הולכי רגל,
3. בזמן כניסה או יציאה של שיחה סלולרית.

תוך שבועות ספורים, תרגול של השיטה הופך את אזורי הנהיגה האלו ל"אוטומט" המעלה את המיקוד לזמן קצר ומוריד משמעותית את הסיכון למעורבות בתאונה באזורים אלו.

לאחר שאזור נהיגה כלשהו הופך ל"נורה אדומה" אוטומטית, ניתן לבחור אזור נהיגה נוסף ולתרגל בו את הנורה האדומה עד להפיכתו לאוטומט חדש.

עם הזמן, הופכת הנורה האדומה לחלק אינטגרלי מהנהיגה. מיקוד הקשב לשניות בודדות בכל פעם, סך הכל במשך 10%-15% מזמן הנהיגה, מסייע להפחית את הסיכון למעורבות בתאונות בעשרות אחוזים!

 

סיכום

הציפייה למיקוד של 100% קשב ב- 100% מהזמן, אינה ריאלית לנהג רגיל ועל אחת כמה וכמה לנהג עם הפרעת קשב וריכוז.

שיטת "הנורה האדומה" מלמדת את הנהג למקד את תשומת הלב למספר שניות במצבים מתבקשים ויוצרת מצב המאפשר לנהל את הקשב בנהיגה. 

השיטה קלה מאוד ליישום למי שלמד אותה, מקלה מאוד על הנהיגה ופשוט מונעת תאונות דרכים.

 

ראם סמואל
נהג מרוצים מקצועי, אלוף צרפת במרוצים פעמיים,
מפתח שיטות הדרכה ונהיגה להפחתת תאונות דרכים,
מפתח שיטת "השנייה הקריטית" ושיטת "הנורה האדומה" למניעת תאונות דרכים בקרב נהגים בכלל ונהגים צעירים בפרט. 
https://youtu.be/MW4CXdylfHk?si=v3YNf_eJ4ekUYa81 

 

 

תודה על קריאת העלון. 
אני מזמינה אותך לקרוא עוד על: 
נהיגה עם הפרעת קשב - כאן 

מבוגרים עם הפרעת קשב - כאן 

תורשה, חושים, מוח - כאן

 

בברכה, 
 

זיוה דינה - קשבים 
יעוץ להעצמת תפקודי קשב ADHD
Attention Functions
Empowerment 

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

08.11.2024