עלון קשב ADHD
היפכו מעברים מאתגרים בהפרעת קשב
לרגעים של קירבה עם הילדים
אלה כהן
פעמים רבות, החוויה של ילדים עם קשיי קשב היא: שלא רואים אותם, לא מבינים אותם וכועסים עליהם. החוויה הזו מובילה לירידה בדימוי העצמי שלהם, כי הם מרגישים כמו "כישלון" כשהם לא מצליחים לעמוד בציפיות. בכתבה הזו אני רוצה לתת לך את כמה עקרונות מרכזיים שיעזרו לך ליצור שגרת מעברים רגועה, לחזק את החיבור ואת שיתוף הפעלה בבית, וגם את הדימוי העצמי של הילדים שלך.
כשיש הפרעת קשב, מעברים בין פעילויות יום יומיות יכולים להיות רגעים של מאבקים ומתח או... רגעים של קירבה.
מעברים יום יומיים הם כל אותם רגעים במהלך היום בהם מסיימים פעילות אחת ועוברים לפעילות הבאה. למשל: מסיימים לשחק וניגשים לשולחן האוכל, מסיימים לאכול וניגשים למקלחת, וכדומה...
למה מעברים מאתגרים את הפרעת הקשב?
1. קושי בהפניית קשב:
הפניית קשב דורשת להפסיק להתמקד בדבר הנוכחי ולהפנות את הקשב לדבר הבא.
כאשר ילד עם הפרעת קשב מצליח להיות מרוכז במשהו, קשה לו מאוד להפנות את הקשב למשהו אחר, בעיקר כשהוא שקוע במצב של היפר פוקוס – ריכוז יתר.
2. רגישות לשינויים והפתעות:
אם המעבר בלתי צפוי ומפתיע את הילד עם הפרעת הקשב, הוא עלול לעורר בו תסכול עמוק.
הסיבות: לילד לא היה זמן להתכונן, קשה לו לעצור כחלק מהקשיים בוויסות הקשב, או שהוא אינו אוהב שינויים והפתעות.
ארועים פתאומיים עלולים לעורר אצלו לחץ או חוסר וודאות ולכן עלולים להיתפס כמאיימים, מלחיצים ומרגיזים במיוחד.
גם בסיטואציה יום יומית בה הילד "אמור לדעת" שאחרי ארוחת הערב נכנסים למקלחת, עדיין היא מכילה שינויים: עליו לעבור מסביבה לסביבה, או שהוא לא זוכר את סדר הפעולות, או שהוא לא שם לב לשעה ולכן "זה בא לו בהפתעה".
3. אימפולסיביות ואתגרים בניהול זמן:
למשל, כשאנחנו מתארגנים לצאת מהבית, הילדה שלנו עלולה להגיד לנו: "רגע, אני רק צריכה לעשות משהו.. " . היא נזכרה, באימפולסיביות אופיינית, במשהו שמאוד חשוב לה כרגע, ובאמת מתכוונת לעשות את זה מהר ולבוא. אבל קושי בריסון האימפולסיביות ובניהול הזמן גורם ל"משהו" לקחת הרבה יותר זמן ממה שהיא חשבה, וכולנו מתעכבים.
4. קושי בוויסות רמת העוררות:
שינוי רמת האנרגיה בין פעילויות שונות הוא מאתגר עבורם.
כשיש פעילות רגועה, קצת מונוטונית או משעממת, הם מתעייפים וקשה לעורר אותם ולהניע אותם לפעולה.
מצד שני, כשיש פעילות מלהיבה וכייפית כמו השתוללות או משחק פיזי, קשה להם להאט לפעילות רגועה יותר כמו להכין שעורי בית, לשבת לאכול או ללכת לישון.
איך נהפוך את המעברים לזמנים של קירבה?
א. חיבור והטרמה:
לפני כל מעבר מאתגר, כדאי לעצור לרגע ולהתמקד בילד שלנו. נסתכל עליו ונחשוב איך זה בשבילו לעשות את מה שהוא עושה כרגע?
אם שמנו לב שהוא מתוסכל, עייף, משהו לא הולך לו, נתייחס לזה, וננסה לברר מה הוא צריך לפני שממשיכים הלאה. אולי חיבוק? אולי שנעזור לו עם משהו? נוכחות שלנו? משהו אחר?
אם הוא מאוד שקוע ו/או מאוד נהנה, כנראה שיהיה לו קשה לעצור. ניגש אליו וניצור חיבור. נתייחס למה שהוא עושה, למשל נבקש שיראה לנו מה הוא יוצר, או מה קורה עכשיו במשחק שלו, נהיה איתו כמה רגעים בעולם שלו ונכין אותו לזה שתכף מסיימים.
*טיפ1: שימוש בטיימר יעזור לילד לקבל את זה שהזמן נגמר. אחרי שיצרנו חיבור והתקרבנו, כחלק מההכנה מראש, אפשר להציע לו לשים טיימר לעוד כמה זמן. כך אנחנו "פטורים" מ"לנדנד" לו, והילד קצת יותר בשליטה - הוא יוכל ללחוץ על הכפתור, לכבות, ולבוא באופן עצמאי בלי ש"נידנדו" לו.
*טיפ2: כדאי להגדיר מראש מתי עוצרים, ולהגדיר נקודת עצירה בזמן קל לעצירה, למשל, בסוף הפרק או השלב או החלק ביצירה הנוכחית.
ב. טקס מעבר קבוע:
נוכל ליצור משפט קבוע כמו: "עכשיו אנחנו מסיימים ועוברים לדבר הבא," ולהוסיף לו פעולה קצרה כמו נשימה עמוקה או מתיחה של הגוף. הפעילות המשותפת עוזרת לעבד את המעבר וליצור שיגרה מוכרת וקבועה, ומחזקת את החיבור ואת תחושת הביחד.
בנוסף, אפשר לומר תודה ולהיפרד ממה שעשינו: "תודה על הלגו שלי שכל כך כיף לי לשחק בו, להתראות, אמשיך לשחק בו מחר". כך נחזק את תחושת הסגירה של הפעולה הקודמת ונכין את הקרקע למעבר לדבר הבא.
*טיפ1: כדאי להפוך את הטקסים להזדמנויות לחיבור של מגע, קרבה, הנאה וחיזוק ייחודיים רק לי ולילד המסוים.
*טיפ2: כדאי להתאים את רמת העוררות של המעבר לרמת העוררות של היעד. למשל, טקס שינה יכלול הרגעה, מגע עמוק, נשימות עמוקות, סיפור ועוד.
ג. נזכיר את היעד ואת הכיף שמחכה בו:
למשל: "זוכר את הצעצועים שמחכים לך באמבטיה? יש צעצוע נוסף שתרצה להביא לשם?"
"בואי נשחק ב"חידון המקלחת", "בוא נעשה צחצוח ספיידרמן",
"נשארתי במתח אחרי שעצרנו בסיפור "כראמל", בואי נתארגן מהר מהרכדי שיהיה לנו הרבה זמן לקרוא..."
*טיפ: אפשר להפוך את המעבר עצמו לכייפי. למשל: לעוף ליעד כמו גיבורי על, לרוץ כמו משפחת זאבים, להתקדם בגלגלונים, או בכל דרך כייפית אחרת.
סיכום
אפשר להקל על המעברים כשמתחילים אותם ממקום של חיבור, קשר והנאה וכך גם לחזק את הבטחון העצמי של הילדים שלנו. כשיש שיתוף פעולה וזרימה בבית, זה לא רק מקל עלינו מאוד, זה גם מכניס נחת ובטחון הביתה. הילדים מרגישים שרואים אותם, מקשיבים להם ולוקחים אותם בחשבון וכל זה מחזק להם מאוד את הבטחון. העקרונות והטיפים שהצגתי כאן נועדו לעשות בדיוק את זה ואני מקווה שהם יעזרו לךלהכניס קצת רוגע ושקט הביתה היום, מחר, בסופ"ש, ובכלל...
אני מזמינה אותך להאזין להרצאה החינמית "ערך עצמי עם ADHD" .
בהרצאה אני מציגה 10 כלים שימושיים ליישום מיידי בבית, שיעזרו לבנות את הערך העצמי של ילדיך עם הפרעת הקשב.
כאן הקישור להרצאה: https://space4parents.ravpage.co.il/selfe-steem
שיהיה לך יום רגוע עם הילדים, ובכלל.
אלה כהן
מרפאה בעיסוק ומדריכת הורים בגישת תקשורת מקרבת.
יוצרת התכנית "משפחת קשב-על" שנועדה לעזור להורים שיש להם ילדים עם הפרעת קשב לנהל שגרה טובה ונעימה בבית.
אימייל: Elaotnvc@gmail.com
פייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=100086310008038
תודה על קריאת העלון.
אני מזמינה אותך לקרוא עוד בנושאי:
בברכה,
זיוה דינה - קשבים
יעוץ להעצמת תפקודי קשב ADHD
Attention Functions
Empowerment
הרשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול בהפרעת קשב ADHD:
הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:
18.11.2024