עלון קשב ADHD

---

דווקא בגלל הקושי הצלחתי בענק

עלון קשב ADHD. 

דווקא בגלל הקושי הצלחתי בענק 
אסף ליבנה

שלום, אני אסף ליבנה. אולי כבר הכרנו דרך טקסט שלי או באופן אישי ואולי זאת הפעם הראשונה.

אני כותב בשביל לספר לך איך דווקא בזכות הקושי שלי הצלחתי בענק בחיים. אני מאחל לך שבזכות הקריאה תוכל.י לראות דברים באופן אחר ולזהות את ההזדמנות שקיימת כבר עכשיו בשביל הפריצה האישית שלך או של ילדך.

האבחון של הפרעת הקשב שלי

בכיתה ג' עשו לי איבחון של הפרעת וריכוז. עוד לפני זה היו לוקחים אותי לכל מיני אנשים שמדדו לי את הגובה, את האינטליגנציה ואת הידע הכללי בכל מני מבדקים, שכיום אני לא בטוח עד כמה הם באים לאבחן בעיות או להמציא בעיות.

בתור ילד האמנתי להכל וחייתי בתור ילד שרואה את עצמו כלא שווה עם הסביבה שלו, מופרע קשב וריכוז.. מוציאים משיעורים וטלפונים להורים זה באהלן אהלן של החיים שלי.

חוויתי את התסכול של ההורים מהמצב כאשמה ישירה על מי שאני. 

התחננתי לאמא שתיתן לי ריטלין

אחרי קושי מתמשך בבית הספר התחננתי לאמא שלי שתתן לי ריטלין, היא לא רצתה כי היא בקטע של טבעי. היא זוכרת יום שממש בכיתי לה ואמרתי: "אמא, בבקשה תתני לי כבר את הכדור הזה כדי שאוכל להיות כמו כולם".

אז עשינו מה שצריך וקיבלתי ריטלין. בכיתה ח' התחלתי לקחת אותו והלימודים הפכו לקלים יותר כי הייתי זומבי וכמו שהייתי מנותק מהאנרגיה הטבעית שלי כתוצאה ישירה של שימוש בכדור ככה גם איבדתי קשרים עם חברים שלי.

החברים היו הכל מבחינתי, את הבית ספר שנאתי ועם ההורים לא הסתדרתי וכשהתחלתי לשבת בהפסקות ולא להצליח להיות אני לצידם הרגשתי שאני מאבד אותם.. פחדתי שזה מה שיקרה, וכמו דברים אחרים שלא רוצים שיקרו אז מתמקדים בהם כמובן שזה קרה.

הריחוק החברתי לקח אותי לדיכאון

חוויתי ריחוק חברתי שלקח אותי לדיכאון מאוד עמוק עם מחשבות אובדניות על החיים "למה לי לחיות בכלל בתור מי שאני?" בחיים לא הסתדרתי במערכות זה גם היה המדד להצלחה בחיים שהאמנתי בו אז, זה מה שלימדו אותי ועכשיו גם בלי חברים? מה עושים? לקחתי את הכדור תראו מה קרה!

חצי מכיתה ט' ביליתי בדיכאון עם כדור בשם ציפרלקס, בשביל שלא אתאבד. והוא השמין אותי נורא ועשה לי סימני מתיחה בכל הגוף שישארו איתי עד הסוף.

פעם התביישתי בהם.. היום אני מבין שזה הפצע שגרם לי להפציע בתור מי שאני היום, ואני אוהב את מי שאני היום כל כך.

ואז קרו שלושה ניסים ששינו לי את החיים מקצה לקצה:

לאחר הדיכאון עליתי לכיתה י' למרות שכל התעודה שלי היתה ״נכשלים״, חוץ מספורט וכימיה שהמורים אהבו אותי. בחרתי לחזור לבית הספר כי ממש התגעגעתי לחברים.

שאלתי את עצמי מה אני עושה פה? לא מספיק הייתי תלמיד גרוע כל החיים, עכשיו גם בגרויות?

עכשיו נתנו לי כדור ארוך טווח להפרעת קשב שאותו הצלחתי להכיל, ואז קרו לי שלושה ניסים: 

נס ראשון - להגשמת חלומות

הגעתי לפרוייקט קאוצ'ינג לנוער, עם מרצה מאוד אנטי ממסדי ששנא את הבית ספר בדיוק כמוני. זאת היתה הפעם הראשונה ששמעתי אדם מבוגר אומר את זה ככה בגלוי. כל מה שחשבתי בעצמי פתאום נאמר ממקום סמכותי. בפעם ראשונה בחיים הבנתי שאולי לא אני הבעיה בסיפור הזה של החיים שלי.

בקאוצ'ינג למדנו איך ללמוד בצורה מעניינת ומגוונת, דיברנו על רגשות אל מול הכיתה, והתאמנו בלדבר אל מול קהל, למדנו אנגלית, מתמטיקה ועוד נושאים שהיו לי משעממים בצורה מעניינת, ופתאום חוויתי הצלחות גם בבית הספר.

הכי השפיע עלי היה שלמדנו איך להגשים את החלומות שלנו בעצמינו.  החלום הראשון שהגשמתי היה בכיתה י"א כשטסתי עם עוד שני חברים לראות הופעה של איירון מיידן בצרפת מכסף שחסכתי לגמרי לבד בחוג מבוכים ודרקונים שהתחלתי לעשות.

החלום הראשון שלי היה המשמעותי ביותר כי אחריו הרגשתי את היכולת לעשות את זה שוב. לתהליך ליווי האישי שלי קוראים "הגשמת חלומות בשיטת האמיצים". לדעתי ברגע שהגשמתי חלום אחד הפכתי למגשימן סידרתי.

נס שני - כושר וריכוז

מפני שכל החברים נרשמו לכושר קרבי, גם אני נרשמתי. הפעילות הגופנית בקבוצה גרמה לי להרגיש מרוכז גם בשאר השבוע, וגם לגיבוש עם חברים שלי, שברגעים אלו נמצאים בעזה והלב שלי איתם פה מהמקלדת. הייתי משלב לימודים עם שכיבות סמיכה ומקצר את זמן הלמידה העצמאית.

נס שלישי – מה המתנה שיש רק לי?

הגיע אליי הספר ״האלכימאי״ של פאולו קואלו בזכות מורתי לספרות אילנית. היא ביקשה ממני לעשות דו"ח קריאה שלא עשיתי. שמעתי בהפסקה שדיברו על הספר הזה, ובחרתי לקרוא אותו כי אמרו שהוא קצר.

ב״אלכימאי״ נחשפתי לראשונה לרעיון של יעוד, שלכל אחד יש יעוד משלו, מין מתנה שהוא הגיע לכאן כדי לתת לעולם. זה האוצר הפרטי שלו, והוא עובר מסע בשביל לגלות אותו.. הרגשתי שזה נכתב עלי עוד לפני שידעתי בכלל מה האוצר שלי.

בסוף סיימתי את בית הספר עם תעודת בגרות מלאה שבחיים לא השתמשתי בה. "הצלחתי" בחיים לא בזכותה אלא כי גילתי את המתנה שלי ומידי יום אני נותן אותה לעולם ומרגיש סיפוק ומלאות.

החיים נותנים לנו מה שאנחנו צריכים ולאו דווקא מה שאנחנו רוצים

החלום הבא היה לטוס לחו"ל לתקופה לבד אז ברגע שנגמר בית הספר טסתי לארצות הברית לתקופה בת חצי שנה עד לגיוס. גרתי בקליפורניה עבדתי וזאת הייתה חוויה מאוד מבגרת לחיות במדינה אחרת באופן עצמאי בגיל 18.

חזרתי מארה"ב ליומיים בבית ואז התגייסתי לשיריון ואני בכלל רציתי פלס"ר נח"ל זה אז נכנסתי למלחמות עם המפקדים שם ואחרי עשרה חודשים של בלאגן מצאתי את עצמי מחוץ לצבא וזה היה נורא מבחינתי כי באתי להיות לוחם! הייתי בכושר קרבי שלוש שנים בשביל זה.

מתוך זה הלכתי להתנדב במסגרת שירות לאומי בפנימיה עם "נוער בסיכון" שזאת הגדרה שאני לא אוהב כי הם פשוט ילדים מדהימים! זה היה בפנימית הדסים ועם זאת שהדרכתי חוג מבוכים ודרקונים שלוש שנים לפני שמה הייתי אח גדול וסמכות לילדים. עבדנו עם עובדת סוציאלית שכל הבני שירות היו דלוקים עליה כי היא הייתה ממש יפה והעמקנו את ההבנה הטיפולית.

למרות שהיינו ילדים כבר הבנו את גודל האחריות ואחרי המשמרות היינו יושבים בקומונה ומדברים על היום במטרה ללמוד איך אפשר לעשות דברים טוב יותר בשבילם הילדים היינו ממש מסורים אליהם.

סיימתי את השירות חסכתי כסף בתור ברמן בת"א ואז טסתי לטייל בעולם לתקופה של שנתיים וחצי מגיל 22 עד גיל 24 וחצי. עוד חלום שהגשמתי.

אני שותק בלי לזוז 10 ימים.

כשהייתי בהודו טיילתי עם קים, שהיא חצי אמרקאית לבנה וחצי יפנית, במקום לטייל עם חבר'ה ישראלים ולהתמסטל כל היום. הלכתי למנזרים שלא היו ממש חלק מ"שביל החומוס" – איפה שכל המטיילים הישראלים. 

שם ראיתי ילדים עושים מדיטציה בפעם הראשונה בחיים ולא הבנתי מה הם עושים אבל הרגשתי את השלווה ומין חוסר צורך לשנות דברים, לא להיות במצב הישרדותי ולהתחבר למקום אחר שקיים בכל אחד.

קים סיפרה לי שהיא מתכוננת לעשות ויפאסנה בבוד גאיה. שאלתי אותה אם זה הדבר הזה ששותקים בו, והיא הסבירה שזה מעבר לשתיקה. נרשמתי לקורס המדיטציה הראשון בחיי דרך הלפטופ שלה בלי לדעת לאן אגיע.

הגעתי אל הקורס, וזאת היתה הפעם הראשונה בחיים שלי שתרגלתי מדיטציה ועוד במשך עשרה ימים רצופים. היה לי ממש קשה וחם ומציק שם כל הזמן זזתי ולכן רצו להוציא אותי ביום השישי או השביעי אבל אני לא הסכמתי. רציתי ללמוד איך אנשים מצליחים לשבת כל כך הרבה זמן בלי לזוז גם כשכואב וגם כשחם ומזיעים.

מה זאת הפרעת קשב בעיניי?

הכל משתנה כל הזמן. זה הדבר שבזכותו אני חושב כיום שאין כזה דבר הפרעת קשב, יש צורך הישרדותי במערכת שכנראה קיבלנו מחינוך או הוויה שירשנו ולאו דווקא עניין גנטי מין גזירה משמיים כזאת.

יש אלמנט בפנימיות שלנו שרוצה להגיב. למדתי דרכים להשתמש ביציבת הגוף ובנשימה בשביל להתחבר למקום אחר שיכול להתבונן על הדחף הזה ולא להאכיל אותו כמו שהורגלתי.

ישבתי בתרגול והבנתי מה זה אומר בשבילי הפרעת קשב, התבוננתי במוח שלי מעלה מחשבות ותרגלתי לא לבחור להתכתב איתן ולהמשיך עם הנחיית התרגול. ככה לראשונה יצרתי בתוכי מרחב להיות נוכח ולא מותנה תגובתיות שבהגדרה שלנו במערב זה הפרעת קשב.

וויפאסנה זה שם רוחני כזה שלא אוהבים של חבר'ה סטלנים מהודו אבל האמת שמיינדפולנס שזה 'וואו!' היום זה פשוט וויפאסנה ששינו לה את השם בשביל להנגיש את אותה למערב.

הוכשרתי בארץ כמדריך מדיטציה מויגנייט וגם עשיתי התמחות למיינדפולנס ילדים ונוער. מדיטצית מיינדפולנס זה או טכניקות של וויפאסנה = מדיטציית התבוננות או של שאמטה = מדיטציית ריכוז.  מי שמתרגל ועושה ספורט, שומר על תזונה אז לדעתי אין לו ולא יכולה להיות לו "הפרעת קשב", כי הוא שולט בגוף ובתודעה שלו.

איך לאמן את הגוף? ואיך לאמן את התודעה? ומה לאכול? כל אחד עולם בפני עצמו. השילוב שלהם ביחד יכול להחליף ריטלינים למיניהם באופן וודאי. ככה אני יצאתי לחופשי.

אני מוצא את היעוד שלי

אחרי שנתיים וחצי חזרתי לארץ והתחלתי לחפש מה היעוד אעשה בחיים. הכרתי לעומק את התחום של קאוצ'ינג והתפתחות אישית,  והבנתי שזה מה שחיפשתי כל הזמן מהילדות, וזה מה שאני רוצה לעשות אז הלכתי ללמוד.

אחרי עוד עבודת מחקר ופגישות עם בתי ספר שונים מצאתי את רמי דבורה איתו למדתי אימון אישי והייתי מסייע בהרבה סדנאות. ראיתי אותו מאמן ולמדתי ממנו המון. 

שילבתי את לימודי האימון (קאוצ'ינג) עם לימודים של הדרכת מדיטציה בוינגייט עם אלון פאר ואז התמחות של אימון (קאוצ'ינג) ילדים ונוער עם הפרעת קשב וריכוז עם לימון רוזמרין.

הוספתי עוד קורסים נקודתיים כמו EFT עם איה בוטנר והנחיית קבוצות גם עם רמי. בשנים האחרונות גם NLP במכללת רטר עם נועם לוי גת והתמחות למיינדפולנס ילדים ונוער עם אפרת שטראוס ותקשורת מקרבת עם חגית ליפשיץ.

בילדות השתכנעתי שאני לא יכול ללמוד אבל כשהבנתי מה התחום שאותו אני אוהב לא יכולתי להפסיק, הסיפוק מהלימודים והסקרנות מספרים לי שזה זה.

וככה נולד "האמיצים", השם של השליחות שלי 

בשביל למצוא שם הלכתי למתקשרת ואחרי סשן של שעתיים קיבלנו את השם לעשייה ולעסק שלי: ״האמיצים – אימון לחיים לנוער וילדים״ ובהמשך הוא השתנה ל״האמיצים – מנהיגים שלום בית".

דרך האמיצים פיתחתי סדנאות שונות וליווי אישי, קורסים דיגיטליים בנושאים שונים ואני מייצר תוכן מעצים על בסיס קבוע

סדנת ״קרב מקרב״ זו אולי הסדנה האהובה עלי לילדים בה אני מדריך אותם לפיתוח כישורים חברתיים, הקשבה בקבוצה, והעצמה אישית באמצעות קרב חרבות ספוג מטירף, מעגל חברות, בו מתרגלים הקשבה עם כלים של מיינדפולנס, סיפורים שעושים תובנות ועוד כלים שרכשתי בדרך.

פיתחתי סגנון יחודי משלי לליווי אישי בשם "הגשמת חלומות" איתו עזרתי לילדים וילדות נערים ונערות להגשים את החלומות שלהם ועל הדרך ללמוד מי הם ומה הם בעולם הזה. מה המתנה שלהם ומה הכי מיוחד בהם שיש רק אחד כזה.

בעשייה הזו ילדים ונערים יצאו מדיכאון, הורידו משקל והפכו לספורטיביים, מילדים "בעייתיים" הם הפכו למצטיינים בבית הספר בתחום לימודי שהיה נראה להם בלתי אפשרי.

יצרתי קורסים דיגיטליים לאימון של קשב וריכוז. אני, המאובחן בכיתה ג', אני הדיכאוני והאובדני בכיתה ט'... אני יצרתי את כל זה דרך הפצע האישי שלי. למדתי להפציע אל העולם בגרסה הכי טובה שלי, ועיקר ההצלחה שלי זה ההנאה מהדרך.

החלום הבא שלי הוא קהילה של הורים שעושים את הדרך להיות ההורים הכי טובים שהם יכולים עבור הילדים שלהם זה ממש קורה בימים אלו.

הריפוי האישי שלי הוא גם המתנה שיש לי לתת 

היכולת להפוך את הפצע האישי מהילדות לשליחות שעזרה לאלפי ילדים לחוות פריצות דרך בתחומים של קשב וריכוז, ביטחון עצמי, קשרים חברתיים ועוד, מוכיחה לי ששום דבר לא היה לחינם ושזו הדרך שהייתי צריך לעבור בשביל לחיות היום עם הרגשה של סיפוק והגשמה.

אז לא היה שם אף אחד כמוני בשבילי והיום אני האיש שהילדים צריכים שיהיה שם בשבילם ויאמין בהם באמת ויעזור להם לבחור את החיים שהם רוצים עם או בלי איבחון והפרעה זה לא משנה לי בכלל. אני משוכנע שלכל אדם יש מתנה חד פעמית שרק מחכה להיחשף והמטרה שלי היא להביא את זה למודעות שלו בגיל צעיר ככל האפשר.

מה היא ההצלחה האמיתית?

״סיפוק מהעשייה שלי״. אני קם בבוקר בהתרגשות, משפיע על אנשים והופך את העולם למקום טוב יותר בשביל הדורות הבאים, מחבר ילדים לעצמם והורים לילדים שלהם, לפעמים אפילו אחרי שנים של נתק.

 דווקא במקום שהיתקשיתי בו, אני מצליח לחזור אחורה ולהרים למי שצריך את העזרה שאני לא קיבלתי אז.

 זאת ההצלחה האמיתית שלי.

 

אסף ליבנה 
מאמן רגשי ומרצה ב״האמיצים - מנהיגים שלום בית״, 
מאמן לילדים ונוער עם הפרעת קשב ובעיות התנהגות. 
מנהל את דף הפייסבוק: 
״הורים מעצימים - התפתחות למשפחה, נוער וילדים״ . 
טל׳ 052-3744862
 

 

 

 

[[שם]], תודה על קריאת העלון. 
אני מזמינה אותך לקרוא עוד על אנשים עם הפרעת קשב כאן: 
https://adhdindex.co.il/cat-16

 ניהול זמן והרגלים

פעילות גופנית וקואורדינציה 

 

 בברכה, 
 

זיוה דינה - קשבים 
יעוץ להעצמת תפקודי קשב ADHD
Attention Functions
Empowerment 
adhdindex.co.il

 

 

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

27.01.2024