מאמר


כשהפרעת הקשב (של ילדכם) פוגשת את סבא וסבתא

"זה מטריף אותנו להגיע אל ההורים שלי בערבי שבת..."

הם אמרו לי זאת כשהגיעו אלי להדרכת הורים, ובקולם נשמעו כאב ועצב.

"כל ארוחת ערב שבת, הופכת להיות סיטואציה בלתי נסבלת עבורנו.

אסף שלנו הוא ילד עם הפרעת קשב, החווה מהם המון ביקורת וכעס.

בכל ביקור שלנו אצלם הם מעירים לו על כל דבר: על כך שהוא קם כל הזמן, על זה שהוא מתקשה לשבת בשקט בארוחה, על כך שהוא משתולל, מתרוצץ, נוגע בכל דבר, מרעיש...

כל כך הרבה הערות וביקורות... נמאס לנו, אנחנו לא עומדים בזה יותר.

כואב לנו לראות את הביקורת שאסף סופג מהם.

בנוסף גם מאיתנו הם לא "חוסכים" ביקורת:

על ההורות שלנו, על דרך החינוך שלנו, על כך שאיננו יודעים איך להעמיד גבולות, על כך שאסף לא מחונך, וכמובן, הם דואגים לציין שאצלם אף ילד לא הרשה לעצמו להתנהג כך...

חשבנו פשוט להפסיק ללכת אליהם..."

הקשר בין ילדים לסבתא וסבא הוא קשר מיוחד וחשוב, שיכול לתרום לכל אחד במשולש הזה, סבים, הורים ונכדים ואני יכולה להעיד על כך כסבתא לשלושת נכדי האהובים.

למוסד ה"סבתאות" יש משמעות רבה.

כיום, במשפחות רבות, הסבים והסבתות מעורבים ושותפים בגידול נכדיהם.

פעמים רבות הם מוציאים אותם מהגן ומסייעים להורים לשמור עליהם, כדי שיוכלו להתפנות לעוד שעות בעבודה, או ללימודים.

אין ספק שמקומם של הסבים בתוך חיי ילדיהם ונכדיהם חשוב מאוד ובעל ערך רב עבור כל אחד משרשרת דורית זו.

במשפחה בה אחד הילדים הינו עם הפרעת קשב, קשר זה עלול להיות מורכב, מתוח ומהווה אתגר נוסף בהתמודדויות ההורית.

לפעמים, כאשר הסבים רואים את ילדיהם מתמודדים עם האתגרים שמזמנת הפרעת הקשב של נכדם, הם עלולים לפרש את התנהגותו, בשל חוסר הידע שלהם בנושא, כבעיה בחינוכו, ואז הם לעיתים מגיבים באופן שיפוטי וביקורתי, כלפי נכדם וילדם.

לעיתים, הנכד עם הפרעת הקשב מהווה עבור סבו וסבתו "מראה", להתמודדות ההורית שלהם עם ילדם עם הפרעת קשב, אשר מחזירה אותם אחורה לילדותם ולתוך התמודדותם עם הפרעת הקשב שלהם והיחס אותו הם חוו מהוריהם.

(להפרעת קשב ישנו מרכיב גנטי).

"מראה" זאת, המוצבת מול עיניהם של הסבים, כשהם מתבוננים בילדכם עם הפרעת הקשב, עלולה לעורר אצלם רגשות שונים כגון: רצון לתיקון, ביקורת, כעס, כאב וחילוקי דעות על דרך החינוך, המלווים בתסכול רב והעלולים לגרום ליחסים מורכבים ומתוחים בין מהצדדים.

היות והפרעת הקשב הינה שקופה, הסביבה מתקשה לראות ולהבין את מאפייניה ואת השפעותיה ו"תופסת" את הילדים והמתבגרים עם הפרעת הקשב, כמופרעים, לא מחונכים, עצלנים, חסרי חינוך וגבולות ועוד...

כדי שהשהות עם ואצל הסבים והסבתות תהיה מהנה וייבנה קשר משמעותי קרוב ותומך, חשוב:

  •  לקבוע שיחה עם הסבים והסבתות ולהשתדל לנהל אותה באווירה נעימה, בלי הטחות והאשמות.
     
  •  נסו "להיכנס לנעליהם" לרגע, ולנסות להרחיב את הפרשנות שלכם לביקורת שלהם.

    יכול להיות שקשה וכואב להם לראות את הקושי שלכם, בהתמודדות שמזמנת לכם הורות לילד עם הפרעת קשב, בדרך שלהם ומחוסר ידע, זוהי תגובתם.
     
  • שתפו את הסבים והסבתות בכך שלילדכם יש הפרעת קשב.
     
  • שתפו אותם בידע על מהי הפרעת קשב.
     
  • הסבירו להם כיצד הפרעת הקשב של ילדכם באה לידי ביטוי ומה מאפייניה. הביאו דוגמאות ספציפיות.
     
  • הסבירו להם שמעשיו אינם נובעים מרצונו לעשות להם דווקא ואינם נעשים נגדם.

    הם נובעים מקשייו בתפקודים הניהוליים, המקשים עליו לעכב תגובה, לווסת אותה ולחשוב לפני הפעולה על התוצאה הרצויה.
     
  • גייסו אותם להיות דמות המחזקת ומעצימה את ילדכם.
     
  • שתפו אותם עד כמה ילדכם זקוק לחיזוקים ועידוד וכמה יש בידם לסייע בטיפוח הדימוי העצמי ותפיסת המסוגלות העצמית שלו.
     
  • בקשו מהם שיתנו לו תפקיד בארוחת הערב. זה יגייס את המוטיבציה שלו, והוא ירגיש נחוץ, משמעותי ותורם.
     
  • תאמו עימם ציפיות ריאליות לגבי זמן הישיבה ליד השולחן בארוחה, בהתחשב בצרכיו.
     
  • הטרימו לילדכם את הביקור (הכינו אותו מראש) וערכו תיאום צפיות עם ילדכם.
     
  • ניתן להביא משחקים שילדכם אוהב לסבים ולסבתות, שבהם יוכל לשחק כשירגיש משועמם.
     
  • חשוב להבנות זמן איכות לבילוי ולהנאה משותפים של הסבים, הסבתות והנכד, סביב פעילות כגון משחק, טיול, וכו', מה שיחזק את החיבור, את הקשר ויעמיק את ההיכרות ביניהם ואף יאפשר לכם להתאוורר ו"למלא את המצברים" שלכם ההורים.
     
  • לכם סבא וסבתא יש תפקיד חשוב מאוד, להעצים את הנכדים ולעודד את ילדיכם, בהתמודדותם עם ילדיהם עם הפרעת הקשב.

    שנו את שפת הביקורת, לשפה מעצימה וחיובית כלפי הנכד והוריו.

    נכדכם זקוק להעצמה, חיזוקים, והתפעלות. זכרו כי במהלך היום, פעמים רבות הוא חווה תסכול וביקורת, וכאן אתם הסבים, יכולים בהחלט להוות דמות מטיבה ומעצימה, בטיפוח הדמוי, הביטחון ותחושת המסוגלות העצמית שלו. העצימו אותו "והאירו בזרקור" ענק כל הצלחה והשתדלות. העניקו לו חום ואהבה, זכרו, הוא זקוק לזה כמו "אוויר לנשימה".

הקשר בין המשולש הדורי: נכד, הורים, סבים וסבתות, הינו קשר חשוב העשוי לתרום לכל אחד מהם.

כשקשר זה, לעיתים הופך למורכב, חשוב לנסות למצוא את הדרך המתאימה למשפחה כדי להטיבו (הדרכת הורים בהחלט יכולה לסייע בכך).

חשוב לרתום ולהסתייע במשפחה המורחבת כדי להקל עליכם, ההורים, וכן כדי לבנות רשת תמיכה רחבה ומיטיבה לכם ולילדכם עם הפרעת הקשב.




24.04.2021