עלון קשב ADHD
העץ והתפוח –
ליקויי למידה והפרעת קשב
במראה בין דורית
דינמיקה נפשית ותפקודית במשפחות עם
ליקויי למידה והפרעת קשב
שעברו בתורשה מהורים לילדיהם
מבוסס מחקר מאת ד"ר עמלה עינת
-"אני רואה אותו לידי ואני רואה את עצמי כילד, וזה כואב לי.. כואב לי כל כך... אני מרגיש שאני לא יכול להיות עוד פעם במקום הזה... הוא בוכה ואומר שהוא טיפש. זה קורע אותי לגזרים. אני הייתי שם. זה קורע אותי לגזרים. זה שובר אותי. הייתי שם. הייתי שם, ועכשיו אני מוצף בזה שוב."
-"אני המראה שלו והוא המראה שלי. המצב הזה של השתקפות כפולה אצלי ואצלו מאוד קשה לי. מאוד כואב." (עמ' 132).
חווייה אישית ומודעות כגורמי סבל להורים
בניגוד מוחלט לתיאוריה הטיפולית אודות "המטפל הפצוע", שחווייתו האישית הדומה עשויה ליצור התקשרות נכונה יותר עם מטופל בעל פגיעה דומה, הראה המחקר הנוכחי כי חוויית הכאב בעברם של הורים לקויי למידה מכשילה כל אפשרות שלהם הן לתת לילדיהם הסובלים תמיכה ועזרה יעילות יותר והן לאפשר לעצמם שיקום נפשי.
המפגשים עם עשרות המשפחות שהשתתפו במחקר סתרו במפתיע את הנחת היסוד, שציפתה למצוא שיפור בהתייחסות הורית ללקויות של הורים לקויים מן הדור החדש, המאובחן והמודע, בהשוואה להתייחסות של הורים לקויים מן הדור הקודם, שהטיפול בהם סבל מבורות.
התפתחותו של "ילד הורי"
הצפי היה, כמובן, אופטימי. ואכן, מבחינת הדימוי העצמי של הילדים, רובם נהנו הן משיפור בהערכה העצמית האינטלקטואלית והן מחוסר אשמה כ"עצלנים".
אלא שעל מועקות הקושי הלימודי האובייקטיבי של הילדים בגלל הלקויות, נוספו להם מועקות חדשות לגבי מצבם הרגשי של הוריהם. כך נוכחנו בתופעה של "ילד הורי" שהסתיר מהוריו את בעיותיו על מנת להגן עליהם מפני כאב וסבל.
פצע מול פצע – מראה בלתי פוסקת
תמונת המצב העולה מכל הראיונות המשותפים והנפרדים מצביעה, בשונה לחלוטין ממחקרים קודמים בנושא לקויות למידה, על מצבם הטראגי של ההורים הלקויים במפגשם החוזר עם ילדיהם, נושאי מורשתם הלקויה – פצע מול פצע, אכזבה מול אכזבה, תסכול מול תסכול בהקרנת מראה בלתי פוסקת שהידע וההבנה האקדמיים והחווייתיים שנצברו אצלם במשך חייהם אינם מספיקים כדי לשמש מרפא.
מוקדי הסבל ההוריים המרכזיים נובעים, כאמור מחוויות עבר כאובות שלא הגיעו לידי פתרון קונקרטי ונפשי למרות ההתמודדות היומיומית המוצלחת שלהם, הן בהיבט הלימודי, הן בהיבט המקצועי והן בהיבט החברתי-משפחתי. אלא שבתשתיתן של כל הצלחות אלה נמצאת ופועלת עדיין הפגיעה הבסיסית שכדרכה של פגיעה נוירולוגית אינה מתפוגגת לאורך כל החיים, ומבעבעת הפגיעה הרגשית המתעוררת לחיים במפגש המחודש איתה באמצעות הילדים.
"אני רואה את עצמי יושב במקום שלו"
אנו נוכחים בהזדהות קיצונית עם חוויותיו של הילד, לפעמים עד כדי ערבוב זהויות מוחלט: "יש אצלי מקומות שלא נרפאו עד היום - התסכול והכאב שפורצים ממני החוצה... במקומות הפצועים שלי אני עדיין לא יכול להשתלט על התגובות שלי... אני עדיין לא מקבל את עצמי וזה השורש של הכול... דרך הילדים שלי אני חווה את כל הרגשות השליליים שיש לי כלפי עצמי."
"אני רואה את עצמי יושב במקום שלו בכיתה כשהמערכת מתקיפה אותו...וכשהוא נסגר מולה... אני נמצא אז בילדות שלי וזה קורע אותי לגזרים."
"אני לא יכול לעזור לו"
מוקד נוסף המסתמן בדברי ההורים הוא נושא רגשי האשם על חוסר האונים שלהם בהגשת עזרה קונקרטית: "אני לא יכול לעזור לו. זה לא קל לי המצב הזה...מה שאני עושה עם הכעס שלי כשהוא מתפרץ בגלל חוסר היכולת שלו מול העבודות והשעורים, אני משתדל לא להיות שם בכלל."
"זה מאוד מתסכל להיות אימא לקויה של בת לקויה. אני בעצמי לא יכולה להתמודד עם הבעיות שלי... עצם היותי אני מפריע לי, אז בטח שאני לא יכולה לעזור לה." (עמ' 140-141)
"הקול התקיף של אבא שלי לא השתתק אצלי..."
מוקד אינטנסיבי אחר הוא זה המבטא את קולות העבר של הורי הדור הקודם המקובעים, מהדהדים ומפעילים את תגובותיהם של ההורים הנוכחיים לעתים קרובות בניגוד מוחלט לכוונותיהם ורצונם אולם ללא יכולת להשתיקם ולבטלם: "לי היה בבית הקול של אבא שלי שאני חייב לעבוד קשה, שאסור לי לוותר על כלום, שאני מוכרח להיות כמו אחרים בכיתה. הייתה לי התנגדות קשה לשדר הזה. הרגשתי שאבא שלי לא מבין מה עובר עליי, אבל היום אני מרגיש שהשדר הזה נשאר בי... הקול התקיף של אבא שלי שלא השתתק אצלי..."
-"אצלי, ההורים שלי ראו תמיד תכלית רק בלימודים אקדמיים וזאת שריטה שנשארה לי... וזה נשאר לי גם לגביו." (עמ' 142-143).
"אני צועק להם - תעזבו אותו! מה אתם רוצים ממנו!"
מוקד בולט נוסף הוא כעס מתפרץ כלפי המערכת החינוכית המוקרן מהעבר הילדי הפגוע של ההורים אל מצוקתם ההורית הנוכחית בגלל הסבל של ילדיהם:
-"על פניו כל אנשי החינוך מדברים היום בסיסמאות יפות, אבל למעשה הם פשוט לא מבינים. ניסיתי לדבר איתם, אבל הם אטומים. מצאתי את עצמי מול קירות אטומים."
-"אני צועק להם - תעזבו אותו. מה אתם רוצים ממנו! היו מקרים שכמעט רציתי להרביץ למאבחנים, ליועצות ולמורות שאמורים לעזור על חוסר היכולת שלהם לקלוט..." (עמ'147).
סיכום
המסקנה הכוללת העולה הן ממוקדי ההתייחסות של ההורים והן מתגובות הילדים לדבריהם, היא הצורך הקריטי בהנחיה טיפולית שיטתית, קבוצתית, משפחתית ו/או אינדיבידואלית להורים וילדיהם הסובלים מהלקויות הנזכרות.
ברמה הקוגניטיבית, חשוב להתמקד בריענון הידע התיאורטי הרלוונטי.
ברמה הרגשית, יש להתמקד בעימות חוזר עם חוויות הילדות והנעורים הטראומטיות של ההורים בהתייחס לתיאוריה של סלמה פרייברג, המוכיחה שכל זמן שההורים אינם בוכים את בכיים הם, אין להם כל אפשרות להרגיע את בכי ילדיהם.
ברמה הפרקטית, כדאי להתמקד בדרכי התמודדות יעילות עם צרכי הילד היומיומיים ועם עיצוב דרכי תקשורת יעילות עם המערכת החינוכית.
"אף פעם לא חשבתי כמה קשה להיות הורים" , סיכם ילד בן שבע שביקש להשתתף במפגש עם הוריו. אכן, קשה להיות הורים, קשה פי כמה להיות הורים לילד שסובל מליקויי מידה ו/או הפרעת קשב, ועל אחת כמה וכמה להיות הורים בעלי ליקויים אלה לילדים הנושאים את מורשתם הנוירולוגית והפסיכולוגית.
מתוך הספר: "העץ והתפוח, ליקויי למידה במראה בין-דורית"
https://amaziaonline.ravpage.co.il/amelaeinat
ד"ר עמלה עינת
דוקטור לחינוך, לשעבר בתחנה לטיפול בילד ובמשפחה שליד סמינר הקיבוצים, אחראית תחום הלשון בחינוך מיוחד באגף לתכניות לימודים במשרד החינוך, מקימה ואחראית הטיפול בתחום הרגשי של סטודנטים עם ליקויי למידה או הפרעת קשב ב"חממה" במכללת תל-חי, מרצה במכללות ובאוניברסיטאות בארץ ובחו"ל,
חוקרת ומחברת ספרי העיון:
"מפתח לדלת נעולה, לפרוץ את מחסום הדיסלקסיה", "הורים מול מראת הדיסלקסיה", "מורים במלכוד", "כתב אישום, ליקויי למידה, נשירה ועבריינות" - עם פרופ' תומר עינת, "נחיתה קשה, לקויי למידה בזירת התעסוקה", "וכשאני לעצמי – מה אני, זוגיות והורות של לקויי למידה בוגרים", "על חבל דק, יצירתיות אמנותית אצל לקויי למידה" - עם שלי הרשקו, ועוד.
054-4996609
תודה על קריאת העלון הנוכחי.
אני מזמינה אותך לקרוא עוד על
מבוגרים - טיפול, אימון וניהול זמן - כאן
בברכה,
זיוה דינה - קשבים
ייעוץ להפרעת קשב,
דיוורי טיפול, חינוך ואימון
להתפתחות מקצועית ואישית
הרשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול בהפרעת קשב ADHD:
הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:
06.12.2020