עלון קשב ADHD

---

איך ציורים וכתב היד עוזרים לזהות לקויות למידה בילדים?

עלון קשב ADHD

זיהוי לקויות למידה בילדים 
בעזרת ציורים וכתב היד 
דיקלה גולסה  

מה קורה לילדים שלא אוהבים לצייר? שמסרבים לכתוב? שלא רוצים לקרוא? שמקשקשים על הדף באגרסיביות? שלא מצליחים להתארגן בכיתה?

הצופים מן הצד יטענו שהם "מסתגרים" או "לא מקשיבים". הקרובים אליהם יתלוננו שצריך להגיד להם כל דבר מאה פעמים. אבל לא אלה גם לא אלה יכולים לדמיין את מה שעובר על הילדים הללו, את התמודדותם עם קשיים, תסכולים, פערים איומים, לעג מצד הסביבה ואצבע מאשימה שנשלחת אליהם מבלי שיבינו על מה ולמה.

לקויות למידה במעגל החיים עם תסכול
כבר בגן, מרגישים הילדים לקויי הלמידה ב"שוני": הם מתקשים לצייר דמות אדם על כל חלקיה, מתקשים לכתוב נכון את האותיות, מוותרים לעצמם בקלות ולפעמים מקנאים באחר שכן מצליח. הם אינם מבינים למה זה קורה. אין להם כלים להבין באמת מה קורה סביבם, אבל הם מרגישים זאת היטב בכל רגע נתון. 

אכן, נמצאים סביבם הורים ואנשי חינוך שמציעים תמיכה מתאימה, אך יש הרבה יותר אנשים אחרים שאינם מבינים את קשייהם.

מעגל "הילד הלא מוצלח" ממשיך להדהד בקול חזק בכל מקום, ומגיע לשיאו בשערי בית הספר. בזמן שכולם מתקדמים במשימות הלימודיות, ילדינו מתעכבים, מהססים, משתדלים להדביק את הקצב באופן נואש. הם מאחרים בהגשת מטלות, נשארים בהפסקה להעתיק מהלוח, לא מבינים את דברי המורה, שוכחים ציוד לימודי בבית ו"זוכים" לעוד ועוד מבטי אכזבה.

הקשיים הלימודיים מנמיכים את מעמדם בכתה וגורמים לדחייה חברתית כלפיהם, מה שמכפיל את תחושות התסכול, העלבון והכישלון שכבר דבקו בהם כמו שלט על המצח.

בהתבגרות, הקשיים, ברובם, נשארים. הדימוי העצמי המרוסק ותחושת חוסר האונים מתבטאים בהתחמקות מביצוע מטלות מורכבות, בהתכוונות נמוך ובהימנעות מטיפוח שאיפות. כך המבוגרים עם ליקויי למידה אינם מרשים לעצמם לממש את הפוטנציאל שלהם. 
 

הגדרה: "לקויות למידה"

1. "אדם מאובחן כלקוי למידה כאשר הישגיו במבחנים סטנדרטיים בקריאה, בחשבון או בהבעה בכתב, המועברים באופן אינדיבידואלי, נמוכים במידה משמעותית מהמצופה על פי גילו, רמת השכלתו ורמת המשכל שלו"
(DSM-IV ) 

2. "לקות למידה היא מונח המתייחס לקבוצה הטרוגנית של ליקויים המתבטאים בקשיים משמעותיים ברכישה ושימוש של מיומנויות הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, חשיבה ומתמטיקה. ליקויים אלה הם פנימיים ליחיד וניתן להניח שהם קשורים לתפקוד כושל של מערכת העצבים המרכזית" 
(NJCLD)
 

דיסלקציה – לקות קריאה

בכיתה א', לעיתים אף בגן חובה, נדרשים ילדים לרכוש ולבסס את מיומנויות הקריאה, כלומר, פענוח ודיוק. הילד לומד את הקשר בין הסימנים הגרפיים של האותיות לבין הצלילים שלהן, הפונמות. בהמשך התהליך הילד לומד לזהות במהירות תבניות שלמות של מילים ויוצר משפט תקין, הגיוני ובעל משמעות. כך הילד הופך את הקריאה מעניין אוטומטי לעניין רציף ושוטף, בדיוק ובאינטונציה המתאימה, מה שמאפשר לו להבין את הנקרא.

ילדים הלוקים בדיסלקציה לוקים במספר היבטים של הקריאה:

א. ליקוי ברכישת מיומנויות קריאה אוטומטית: 
הילד אינו מסוגל לזהות את צלילי האותיות ולהבין שלכל אות יש צליל שונה, או שהוא מתקשה לחבר את הפונמות זו לזו כדי ליצור מילה. למשל: כ+ דו +ר=כדור.
ב. ליקוי בקריאה רציפה של טקסט: 
הילד מתקשה לזהות את האותיות ואף טוען שהן "מתהפכות" לו בעת הקריאה ולכן אינו מצליח לחבר אותן למילה בעלת משמעות.
ג. ליקוי בהבנת הנקרא: 
קצב הקריאה של הילד איטי עד כדי כך שהוא שוכח מה הוא קרא, ולכן תהליכי הבנת הנקרא ומענה על שאלות הקשורות בה מתגלים כבלתי אפשריים.

 
דיסגרפיה – לקות כתיבה

ילדים יודעים להבחין בין ציור לכתיבה: הציור הוא רישום חופשי בגודל ובצורה, ואילו הכתיבה היא רישום שורה של אותיות שמפיקות צלילים. 
בהמשך הלימוד הם מבינים שיש לכתוב כל מילה נכון ובנפרד מהמילה הבאה. לתהליך זה נדרשים יכולת תפיסה וזיכרון חזותיים, כי הילד נדרש "לתפוס" את צורת האותיות והמילים ולזכור אותן.

הכתיבה היא תהליך מורכב הדורש הבנה של משמעות המילים, פיתוח יכולת חשיבה עיונית והבעת רגשות ודעות, והיא משתכללת ככל שמתנסים בה לאורך החיים.

ילדים הסובלים מדיסגרפיה לוקים במספר היבטים של הכתיבה: 
א. ליקוי בתפיסה חזותית:
כתיבה המאופיינת במבנה שגוי של המילה, בחוסר מרווחים בין המילים ובריבוי שגיאות כתיב.
ב. ליקוי במוטוריקה עדינה: 
כתיבה מסורבלת ואיטית המתבטאת באחיזת עיפרון לא נכונה, בעיצוב אותיות לא מדויק ובעייפות מהירה מפעולת הכתיבה.
ג. ליקוי בעיבוד שפתי: 
הילד איננו מבין מה הוא כותב ומה מצופה ממנו לכתוב. בגיל בוגר כתיבתו מאופיינת בשגיאות בתחביר, מחסור בסימני פיסוק, ארגון לקוי של פסקאות, תשובות קצרות מדי בגלל חוסר יכולת לפתח פיסקה, וכן קושי בניסוח ידע חדש.

הדיסגרפיה גורמת לקשיים בפעילות הכתיבה עצמה ולקשיים בהבעה באמצעות הכתיבה. הלקות מקשה על הלימודים ועלולה להשפיע גם על התחום החברתי והרגשי של הילד.
 

כיצד מתבטאות לקויות אלה בפענוח ציורי ילדים ובגרפולוגיה?

גרפולוגיה מאפשרת לזהות דרך כתב היד את האופי, ההתנהגות והקשיים של הילד. 
פענוח ציורי ילדים מאפשר לזהות דרך ציור את הביטוי הנפשי של הילד.
שתי שיטות הפענוח מאפשרות לאתר סימנים בציור ובכתב, המעידים על לקויות למידה. כדאי להשתמש בהן כבר בבית הספר היסודי, כדי לאבחן ולטפל בלקויות הלמידה בהקדם האפשרי.

גרפולוגיה:

כתב היד: 
אצל ילדים עם דיסגרפיה נראה כתב יד לא ברור עד לא קריא, אותיות מעוותות, קווים לא יציבים של האותיות, עיוות של צורות בסיסיות כמו ריבוע, עיגול ומלבן, כתיבת אותיות הפוכות, מחיקות רבות וחזרות של אותיות. 
ארגון הדף: 
הדף איננו מאורגן: כתיבה מעל ומתחת לשורה, רווחים לא אחידים בין האותיות, בין מילים ובין שורות, אותיות שעולות אחת על השנייה, לעיתים נראה משפט שבו האות האחרונה של המילה נמצאת במילה הבאה אחריה. 
בציור, ייתכן שנראה את קו האדמה באמצע הדף, מתחתיו פרחים ומעליו בית. 
מוטוריקה עדינה: 
קשיים במוטוריקה עדינה יתבטאו בלחץ חלש בכתיבה או דווקא לחץ חזק בציורים או בהחזקת כלי הכתיבה. בנוסף, נראה כתיבה איטית מאוד ואפילו כתיבה על ידי ציור של האותיות. הכתיבה האיטית תפריע לילד לעמוד בקצב של הכתה ותגרור פערים לימודיים.
שליפת מילים:
קושי בשליפת מילים מהזיכרון יתבטא גם הוא בכתב איטי. החשיבה שמעכבת את הכתיבה גורמת לאיטיות ולקושי בהבעה, כי הילד עסוק בפעילות הכתיבה ולא בתוכן המשפט שרצה להביע.
 

פענוח ציורי ילדים:

פענוח ציורי ילדים מבוסס על השלבים בהתפתחות ההבעה האמנותית של ילדים. דהיינו, אנו יודעים מה "נכון וצפוי" שהילד יצייר בכל גיל, וכאשר זה לא קורה, אנו בודקים מדוע. באופן עקרוני, ילדים עם עיכוב התפתחותי כלשהו ו/או לקויות למידה יראו תסמינים של עיכוב בהתפתחות ההבעה האומנותית שלהם.

כך, למשל, ילד ימשיך לשרבט בהנאה "קשקוש" על הדף גם בגיל 7, אף על פי שהקשקוש אופייני לגיל צעיר יותר. נוכל להבחין בביטויי עיכוב נוספים כמו הכללה או השמטה של פרטים, חוסר יכולת לשלב קווים וצורות, חוסר יכולת לשלב בין אובייקטים שונים על הדף ועוד. ילד אינו מצליח לשים לב לפרטים קטנים, עושה טעויות בשל חוסר תשומת לב בלימודים (ילד מעל גיל 5 אשר לא מצייר פרטים כמו אוזניים, שיער, גבות וכדומה).

בנוסף, כאשר הילד יסכים לצייר, זמן הציור יהיה ארוך מהרגיל. הוא ירבה להתבלבל ולרוב לא יקשיב להוראות המורה.

 

סיפור מקרה א':

תלמיד בן 11, לקוי למידה ומאובחן על הספקטרום, כותב אותיות גדולות למדי על הדף, לא מסוגל לכתוב בצורה מסודרת על שורה ישרה, יש לו המון שגיאות כתיב ובלבול בין אותיות ומילים במשפט אחד.

קשה לו לכתוב והוא מתעייף מהר מאוד. הכתב הגדול הינו גם פיצוי על חסך של חוסר תשומת לב שלו בבית מצד ההורים ולכן בכל מקום שהוא נמצא, הוא משתלט ותופס את כל תשומת הלב של כולם בדרך לא נעימה. הוא לא טיפוס חברותי ואינו יכול ליצור קשרים חברתיים ולכן מעדיף לעבוד במחשב לבדו.

בשיעורים שלנו בבית הספר אני עובדת אתו על מוטוריקה עדינה: יצירות בפלסטלינה, השחלת חרוזים, לצד כתיבה של תשובות במחברת ומשחקים להקניית השפה העברית ושפת התורה.
 

סיפור מקרה ב':

תלמיד בן 12, מאוד ילדותי, הבן האמצעי בין שתי בנות. יש לו בעיות התנהגות לא פשוטות וכן עיכוב התפתחותי. בציור הבית נראה 5 חלונות שהם שני ההורים ושלושת הילדים עם סורגים, דהיינו אין אפשרות לצאת מהבית. ההורים מתביישים שהילד שלהם "חריג" לטענתם והצבע הכחול מעיד על הצורך שלו לדבר בבית, דבר שלא ממש מאפשרים לו.

הילד צייר ציור שבו ישנה דמות מחוץ לבית, ללא תווי פנים כלל והיא מצוירת באוויר. לטענתו זה החבר הדמיוני שלו כי גם לו אין, בעצם, חברים. את גג הבית הוא צייר בצורה ארוכה במיוחד, מה שמעיד על המחשבות והפנטזיות שלו כילד שמתחיל את תקופת גיל ההתבגרות. אפילו נראים בציור שלו סימנים פאליים המעידים על איבר המין שלו (אגב, יש לו שתי אחיות בבית ורק הוא בן יחיד שהחדר שלו נמצא בקומה למעלה).

כמו כן, הקווים של הבית מצוירים בצורה לא ישרה ויש חזרתיות עליהם פעם אחר פעם, מה שמעיד על דיסגרפיה קשה מאוד.

בשיעורים אני עובדת אתו על תרגילים למוטוריקה עדינה באמצעות פלסטלינה וחיימר, גזירת דפים, מילוי דפי עבודה עם קווקווים לדיוק בצורות הגיאומטריות, הקניית השפה וכתיבתה.
 

כיצד יכולים ההורים לעזור?

הורים לילד עם לקויות למידה לא תמיד מודעים למורכבות הלקויות, ועלולים לחשוב שהילד שלהם "עצלן" או "לא משקיע בלימודים", כי מצד אחד הוא כל כך מוכשר, אבל מצד שני לא מממש את הפוטנציאל שלו. לא תמיד מסבירים להם שמדובר בלקות נוירולוגית מולדת, ושהילד "לא עושה בכוונה" אלא באמת מתקשה לרכוש את אבני השפה. 
הורים לילד עם לקות למידה נדרשים, יותר מהורים אחרים, לסייע לילדם בכל שלב ושלב בתהליך הלמידה:

1. לאבחן את הילד, להבין בדיוק מהי הלקות או מה הקושי העולה מממצאי האבחון,
2. . לעזור לו למצוא בעצמו את נקודות החוזק שלו,
3. . למצוא לו מורה המתמחה בהוראה מותאמת ("מתקנת"),
4. לשלוח אותו לחוגים שמעניינים אותו, כדי להעלות את הדימוי העצמי ולסלק את תחושות הכישלון.
5. לעזור לו להתארגן לביצוע מטלות השיגרה היומיומיות על ידי  הכנת לוח שבועי עם כל החוגים והפעילויות לפי שעות.
6. לפנות למחנכת הכיתה לצורך קבלת התאמות בכתה ובשעורי הבית, ולבדוק עם יועצת בית הספר את אפשרויות הסיוע בבית הספר.
7. לתרגל בבית או בעזרת איש מקצוע משחקים לפיתוח המוטוריקה העדינה, תרגילים לפיתוח אחיזה נכונה של כלי הכתיבה, טכניקות לזכירת מילים דרך הקראת סיפורים,
8. הכי חשוב - להקדיש זמן קבוע לילד שבו תשחקו אתו משחק שהוא אוהב לפי בחירתו, או תעשו ביחד פעילות מעניינת וחווייתית כמו בישול, רכיבה על אופניים, ציור בפיקניק בפארק ועוד.

בהצלחה!

דיקלה גולסה, 
M.A בחינוך, הוראה מותאמת, 
גרפולוגיה, פענוח ציורי ילדים, 
אימון אישי לילדים ובני נוער.
www.learningwithdikla.com 
diklagolasa@gmail.com
לוס אנג'לס, קליפורניה, ארה"ב 

 

תודה על קריאת העלון. 
אני מזמינה אותך לקרוא עוד בנושאי 
למידה והוראה - כאן
התארגנות מחוץ לשיגרה - כאן

שנה טובה!

זיוה דינה - קשבים
ייעוץ להפרעת קשב,
דיוורי טיפול, חינוך ואימון
להתפתחות מקצועית ואישית 

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

21.09.2020