עלון קשב ADHD

---

זכויותיהם של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז במוסד לביטוח לאומי

 עלון קשב ADHD

זכויותיהם של ילדים הסובלים 
מהפרעת קשב וריכוז 
במוסד לביטוח לאומי
עו"ד שרונה תגר

ילדים רבים מאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, הפרעה הגורמת לא פעם גם לבעיות התנהגות. כיום מוכרים טיפולים רבים ומגוונים כמסייעים לאיזון התנהגותם . חשוב לדעת כי ילדים אלו יכולים להיות זכאים לקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי ולתקציב שיאפשר הרחבת סל הטיפולים.

לדעת הח"מ, הקריטריונים הנבחנים בוועדות הרפואיות מקשים באופן מיותר על קבלת הגמלה ולעיתים קרובות אינם משקפים את המציאות.

ילדים הם בעלי מזג תוסס. הם אוהבים לפעמים לנוע ממקום למקום, לעבור מפעילות אחת לשנייה, גופם נמצא לעיתים באי שקט, הם אוהבים לגעת בחפצים, לבדוק אותם מכל הכוונים. לפעמים הם לא מבקשים רשות, כי הדחף שלהם מהיר יותר מאשר יכולת הבקרה שלהם. לפעמים הם מדברים הרבה מאוד, מתפרצים לדברי אחרים, או מתקשים לחכות לתורם במשחק. הם עשויים להתרגז מהר ואחר כך להירגע מהר.

מה שמאפיין ילדים עם הפרעת קשב וריכוז הוא שהתנהגויות אלה הן מעל ומעבר לפרופורציה המתאימה לגיל שלהם, שהתנהגויות אלה מופיעות בהרבה מקומות ולא רק במקום אחד כמו בבית או בגן, ושהן מפריעות לילד להתפתח. מפריעות לו לקיים יחסים תקינים עם הסביבה, להתחבר עם ילדים אחרים, או להתקדם וללמוד.

הפרעת קשב וריכוז היא תופעה נפוצה ביותר. כעשרה אחוזים ויותר מן הילדים לוקים בה. כלומר בכל כתה או גן יש 3-5 ילדים כאלה.

ילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז הנוטלים טיפול תרופתי ואשר ניתנה לגביהם המלצה על הצורך בהשגחה, עשויים להיות זכאים לגמלת ילד נכה.

אלא שלא כל ילד המאובחן כסובל מהפרעת קשב נחשב בעיני הביטוח הלאומי כמי שנזקק להשגחה.

רק הילדים אשר מרבים ''לבדוק גבולות'', להסתכן ולסכן את הסובבים אותם, יהיו זכאים לקבלת קצבת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי, הגמלה נכון לחודש ינואר 2018 בסך 1249 ₪ לחודש, יכולה לסייע להורים להעניק לילדיהם את הטיפול הנכון והמתאים להם וכן השגחה מתאימה.

הדרך לקבלת הגמלה אינה פשוטה ורצופה מכשולים רבים. על מנת לממש את הזכאות לקבלת גמלה, יש לעמוד בכללים שנקבעו בתקנות .

עילת ההשגחה הקבועה בתקנות ילד נכה קובעת:" -ילד הזקוק להשגחה קבועה של הזולת- ילד אשר מלאו לו 70 ימים, אשר רופא שהמוסד הסמיכו לכך, קבע כי בשל ליקוי , מחלה כרונית, בעיית התנהגות או הבנה לקויה של הילד, הוא זקוק לנוכחות של הזולת בקרבתו, כדי למנוע מצבי סיכון לעצמו או לאחרים וזאת באופן החורג במידה ניכרת מילדים בני גילו".

מניסיוני הרב כמייצגת בוועדות רפואיות בביטוח הלאומי ומעיון בפרוטוקולים המתעדים את הבדיקות שנערכות לילדים אלה על ידי רופאים מטעם המוסד, עולה, כי במקרים רבים העדיפו הרופאים להתעלם מהאבחונים החד משמעיים שהוצגו בפניהם, אשר על פיהם סובל הילד מליקוי קשב וריכוז המביא אותו לעיתים קרובות ל"בדיקת גבולות" ולהתנהגות מסוכנת. הוועדות ביססו את החלטתן על מבחני ם כגון "האם הולך לבד לביה"ס" "האם רוכב לבד על אופניים בחצר", "האם הולך לבד לחברים", "האם ישן בחדר עם אחיו" – כאשר במידה והתשובה לאלה חיובית, מוצאות בכך הוועדות את הסיבה לקבוע כי הילד אינו צריך השגחה. רוצה לומר אינו מושגח בפועל ולכן ייחשב למי שאינו זקוק להשגחה....

הבדיקות של הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי עוסקות במגוון מצומצם מאד של נסיבות שרובן כלל אינו תלוי בהתנהגותו של הילד, אלא בצרכי המשפחה המשתנים. לדוגמא העובדה כי ההורים, במשפחה מרובת ילדים, אינם יכולים בעצמם ללוות את הילד לביה"ס ולפיכך הוא מלווה ע"י אחים בוגרים (ואפילו כאלה צעירים בגילם יחסית) אינו סותר את העובדה שהילד אינו עלול חו"ח לסכן את עצמו או אחרים בדרכו לביה"ס, ואינה מבטלת את הצורך בהשגחה על ילד כזה. כך גם העובדה שהמשפחות מרובות ילדים הילד לרוב, אינו ישן לבדו בחדר.

למבחנים אלה אין מקום ובוודאי לא כקריטריון בלעדי! אין כל הצדקה לקבוע כי העובדה כי הילד הולך לבד לביה"ס שקולה הרבה יותר מכל תיאור אחר של התנהגות מסוכנת או מבטלת תיאור כזה במסמכים רפואיים.

ההחלטות המתקבלות היום במסגרת הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי נסמכות על מבחנים פנימיים שהשתרשו בוועדות הללו, מבחנים שהוועדות נותנות להן משקל מוגזם ולעיתים בלעדי, מבחנים שבאים להוכיח את "אי מסוכנותו" של הילד. לעומת זאת הוועדות אינן מייחסות משקל מספיק לנתונים המלמדים על קשת התנהגויות אחרות המאפיינות ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז שיש בהן סיכון, והמלמדות על הצורך בהשגחה.

לעניות דעתי, מדובר בפרשנות מצמצמת שאינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק. נכון שלא כל ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז יש לזכות את הוריו באופן אוטומטי בגמלת ילד נכה. אולם ילד כזה אשר מאובחן באופן וודאי כסובל מהפרעת קשב, כאשר הוא נוהג לטפס על גדרות, להתפרץ לכביש, לשחק באש וכיוצ"ב – יש לזכותו בגמלה בגין השגחה! גם אם הוא הולך לבד לביה"ס או ישן בחדר עם אחיו.

בכלל, מדובר בשאלת ה"ביצה והתרנגולת" לו היו ההורים מזוכים בגמלה ייתכן והיה מתאפשר להם להיעזר בליווי של הילד לביה"ס או להיעזר בחונך בביה"ס, באופן שהיה מונע הסתכנות של הילד או סיכון סביבתו.

גם נטייתן של הוועדות הרפואיות לקבוע כי הואיל והילד לא הגיע בעצמו או הביא אחרים חו"ח לטיפול רפואי בבית חולים- מלמד על חוסר במסוכנות "ממשית" היא אבסורדית!

לכן נדרשת במקרים רבים גם המובהקים ביותר - תמיכה מקצועית משמעותית של עו"ד בהגשת תביעה לביטוח הלאומי, תוך הבנת התהליך, התמודדות עם המאפיינים הייחודיים לכל ילד והצורך לבסס את טענת המסוכנות.

מאמר זה אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי.

עו"ד שרונה תגר 
מומחית לתביעות ילד נכה 
מול המוסד לביטוח לאומי 
0737-854001
http://www.tagarlaw.co.il
 

תודה על קריאת העלון הנוכחי. אני מזמינה אותך לקרוא עוד 
על זכויות כספיות - כאן 
ולשוטט באזור "קטגוריות של עלונים" הצומח לתפארת בצד ימין של האתר.

נתראה בעלון הבא.

בברכה,  

זיוה דינה - קשבים
ייעוץ להפרעת קשב,
דיוורי טיפול, חינוך ואימון
לקהלי יעד מותאמים במיוחד
 

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

10.11.2018