עלון קשב ADHD

---

יש או אין מפלצת מתחת למיטה?

עלון קשב ADHD

יש או אין מפלצת מתחת למיטה?
מרב קובי 

" המורה הזאת שונאאאאאאאת אותי!!!!! "
שוב זה קורה, כמעט בכל יום, גם כשקורים דברים טובים עם החברות או אפילו עם המורים, מספיק מבט אחד של מישהו לכיוון של אריאלה, כדי שהיא תתפוצץ.  ותמיד אותו דבר- "כולם שונאים אותי..."

חשיבה מעוותת מציאות, או רגישות מיוחדת לקרוא את הניואנסים הקטנים ביותר של המציאות? או אולי חשיבה מעוותת שמייצרת מציאות מתאימה: תחשוב טוב יהיה טוב, תחשוב רע יהיה רע?

האם תמיד אני חושבת שכולם נגדי ושונאים אותי, כדי למשוך תשומת לב, או כדי שירחמו עלי? האם לפעמים אני חושבת שהמבט הזה של המורה הוא מבט אוהב, מלא אמפטיה וחיבה?  אם אין מחשבות חיוביות אף פעם, אז אולי זה לא עיוות המציאות אלא חוסר ביטחון עצמי?

ואולי אני רק 'דרמה קווין' כזו שעושה עניין מכל דבר, מפרשת כל פגיעה כהטרדה או התעללות, כל העלבה ונגיעה כסכנת חיים? האם זו מחשבה מעוותת מציאות?  האם זה חוסר יכולת להבין סיטואציות חברתיות כמו אצל אוטיסטים?

על מי צוחק אלעד שנכנס עכשיו לכיתה עם ערן? עלי כמובן! או אולי על הבדיחה שסיפר לו ערן על עצמו, ששוב שכח איפה נמצאת הכיתה ונכנס לזו של השנה שעברה? ואולי אלעד צוחק, כי ערן סיפר בדיחה, וכשראה את פניי זיהה את העלבון, ועכשיו הוא באמת צוחק עלי?

אם כולם רעים, איך אני יכול לשנות אותם? האם המציאות היא אובייקטיבית, או משתנה לפי מה שאני רואה, שומע, חושב, מרגיש ?

"לילד שלך יש חוש צדק מפותח מאוד!"
כהורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, אנחנו שומעים מהמורים והמדריכים של ילדינו את אותם משפטים ששמענו מהורינו: "לא ממצה את הפוטנציאל", "כשהוא רוצה הוא מצליח" וגם....."לילד שלך יש חוש צדק מפותח מאוד".  

האם הקושי לעגל פינות , לסלוח, לוותר ,או "לקחת בקלות" כשנתקלים בעוולות, קשור בתפיסה מעוותת של המציאות, רק מפני שאחרים מצליחים לשכוח או להתעלם מהטפל בעיניהם?

אז זהו – שלא. מחשבה מעוותת מציאות היא פגיעה קוגניטיבית  בדרגת קלה עד חמורה. הדרגות החמורות הן במקרים של אוטיזם  של מחלות נפש או פגיעות מוחיות, כאשר יש פגיעה חמורה בתפקוד הקוגניטיבי ובהבנת המציאות.

הפרעת הקשב מעצימה ארועים, גורמת לתגובות מוגזמות, מקשה על הפרדה בין עיקר לטפל, ואפילו מייצרת אובססיות. אחד המאפיינים שלה הוא הקושי לעבור מנושא לנושא, בדיוק ההיפך מן הקושי להתמקד בנושא אחד לאורך זמן.   וכך, כשחשבתי שאלעד צחק עלי, גם אם זה קרה בשמונה בבוקר - בלילה במיטה, אני עדיין כועס ופגוע ולא מצליח לחשוב על שום דבר אחר. והכעס מאפיל לחלוטין על כל הדברים הטובים שקרו לי במשך היום. 

מה צריך לעשות?
ככה הם? האם הגישה צריכה להיות: "עזוב, יש לו הפרעת קשב  ואין מה לעשות"? או שיש מה לעשות? בטח שיש מה לעשות, גם אצל מבוגרים...

ולא, ריטלין איננו הפתרון הבלעדי, כי למרות החשיבה שמתמקדת, והריכוז שמשתפר, והאימפולסיביות  שמתרסנת, הריטלין לא לומד במקומנו, הריטלין לא מסביר לנו שהמורה לא באמת שונאת אותנו ולכן רוצה שניקח תרופה...

מנסיוני, השיטה שעובדת הכי טוב היא שיטת הפוך על הפוך: 

1. יש מפלצת מתחת למיטה!  
לא מתווכחים עם רגשות. ההורה לעולם לא יוכל להעלים את המפלצת  באמירה שזה לא נכון וזה סתם דמיונות שווא. המפלצת היא אישיות,  אפשר לשלוח אותה הביתה, לקרוא לה בשם, לעזור לה לחפש את אמא, לתאר אותה עם שפם ועיניים עצובות, לתת לה חתיכת עוגה לדרך,  והנה היא שוב שמחה ולא מפחידה , אומרת שלום והולכת בעצמה. 

והמורה המסכנה קמה הבוקר ונאנחת: האם היום דני יאהב אותי? או שוב יחשוב שאני שונאת אותו, מפני שביקשתי ממנו לכתוב במחברת  ולקרא בקול, להפסיק לדבר עם יובל, ולהפסיק לבעוט בכיסא שלפניו?

2. אי אפשר לתקן את העולם
יש הרבה עוולות, ואתה בוחר נגד מה אתה יוצא. בוא נעשה רשימה של כל העוולות שאתה מכיר, ונכתוב מה אפשר לעשות בכל דבר. למשל,  איך אפשר ללמד את ערן שזה מאוד מעליב כשהוא קורא לך בשמות, ואיך זה יכול להועיל יותר מאשר אם תבכה, תכעס ותרביץ.

3. אתה תחליט שטוב 
בית ספר יכול להיות כיף ויכול להיות רע, רק אתה תחליט.  

4. אתה יכול להיות שמח
אתה יכול להיות שמח או מסכן. אם תרצה, אלמד אותך להיות שמח.

5. תלמד אותם לאהוב אותך 
המורה שונאת אותך וגם הילדים. בסדר, אתה צודק. 
יש לך שתי אפשרויות: אחת, להגיד להם "נו נו נו..." , והשנייה, ללמד אותם לאהוב אותך. מה עדיף? הבחירה בידך. 

הראו לו את מקומו בין כולם
לילד עם הפרעת קשב קל לנפח את הזבוב למימדים של פיל ועל הדרך להוסיף קישוטים. הוא איננו משקר - הוא יוצא מפרופורציות, הוא איננו ממציא - הוא נבהל, הוא איננו רוצה להיות במרכז - הוא רוצה למצוא את מקומו ולהרגיש שמתייחסים אליו.

תנו לו מקום, עזרו לו לדייק בדבריו, למדו אותו כמה חשוב העיקר, וכמה מעט מקום צריך הטפל, למדו אותו להמשיך הלאה, ולהתגבר. אל תשתפו פעולה עם ההיסטריה.  הראו לו את מקומם של אחרים וחשיבותם. למדו אותו לרחם על מי שעוד לא למד, כי אין יותר מתאים ממנו ללמד אחרים איך להתמודד...
 

מרב קובי, מאמנת אישית קוגניטיבית, מתמחה בקשיי התנהגות, 
יועצת להורים בפורום 'הפרעות קשב ADHD', 
054-6573430 , merav.kubi@gmail.com

 
תודה על קריאת העלון הנוכחי.
אני מזמינה אותך לקרוא עוד עלונים בתחום טיפול התנהגותי רגשי כאן
ובהמשך נתראה בעלון הבא.

בברכה, 

זיוה דינה - קשבים
ייעוץ להפרעת קשב,
דיוורי טיפול, חינוך ואימון
לקהלי יעד מותאמים במיוחד
adhdindex.co.il 

 

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

11.11.2016