עלון קשב ADHD

---

התמודדות יעילה עם חוצפה וקללות

התמודדות יעילה  עם חוצפה וקללות

מאת דליה לוי 

אחת הבעיות השכיחות ביותר בחיי משפחות רבות היא התחצפות ועזות מצח מצד הילדים. לעתים החוצפה תופיע בליווי קללות ולעתים הקללות יופיעו בזמן עימות או ויכוח. הורים רבים אינם יודעים כיצד להגיב... להתעלם? להעניש? להתווכח? לעצור? וכמובן מעוניינים לדעת מהי הגישה החינוכית המתאימה והיעילה ביותר על מנת להתמודד עם הבעיה.

לחוצפת הילדים יש תפקיד התפתחותי. בגילאים מסוימים, והיא משרתת צרכים פסיכולוגיים של היפרדות (ספרציה) והיבדלות (אינדיבידואציה). בתהליך זה הילד בונה לעצמו את זהותו האישית, העצמאית והנפרדת מזו של ההורים. תקופות אלו מתרחשות בעיקר סביב גיל שנתיים ("הנורא") ובעיקר בטרום ובמשך גיל ההתבגרות. ברור שחוצפה תופיע גם בגילאים נוספים אולם אם אני – כהורה – מצפה ונערכת לחוצפה אני יכולה להגיב אליה באופן מושכל ויעיל מבחינה חינוכית ומבחינת טיפוח התקשורת והשיח המתנהל במשפחה.

יש כמה שיטות להתמודד עם חוצפה כמו למשל "סובלנות אפס" ו"תגובה ממשמעת", ענישה או שלילת חיזוקים, ביצוע הדגמה ("modelling") להבעה נאותה של חוסר שביעות רצון או מחלוקת, שימוש בעיצוב התנהגות ועוד.

על מנת לבחור את השיטה יש צורך לבחון מתי מופיעה החוצפה ומתי היא מסלימה ועוברת גבולות שההורים אינם יכולים להכיל.  מאחר וקיימים הורים שהגבולות שלהם שונים מגבולות של הורים אחרים קיים צורך להתאים את השיטה למצב המשפחתי הספציפי, להתייחס לגיל הילדים ולעוד משתני רקע. לצורך זה יש אפשרות לפנות להדרכת הורים (לפעמים מפגש אחד יעשה את כל ההבדל ולפעמים נחוצים מספר מפגשים על מנת ליצור "רשת ביטחון" שלא תאפשר לילדים להתחצף יתר על המידה ובעיקר תאפשר להורים לנקוט בגישה חינוכית עקבית.

בנוגע לקללות יש להבחין בין קללות כביטוי לכעס או אוורור של תסכול לבין התעללות מילולית שהיא, כמובן, מצריכה התייחסות אחרת. כאשר הילד מקלל מידי פעם ונוקט בשפה שאינה מקובלת חשוב שההורים יחליטו מהו הגבול האישי שלהם ועד כמה הם מוכנים להכיל קללות (יש קללות שנאמרות אפילו בחיבה....).

לקללות יש תפקיד חברתי (בין אם אנחנו אוהבים זאת או לא...) וחשוב ללמד ילדים לשפר את התקשורת שלהם ולהציע דרכים אחרות להביע כעס ותסכול אולם יש להבין שכולנו מקללים במצבים מסוימים – ומכאן – נאה דורש נאה מקיים! – במשפחה בה השיח נוקט בקללות, העלבות וכינויי גנאי אין מקום לצפות מהילדים להיות קדושים.

בעיקרון שימוש תדיר בקללות עלול לשקף קושי ביכולת הילד לפתור בעיות או להתמודד עם מצבי קונפליקט. הקללות משקפות תסכול, כעס ואלי תחושות של חוסר מסוגלות, דימוי עצמי נמוך, קושי בקבלת גבולות, קושי בדחיית סיפוק וציפיות שאינן מקבלות מענה הולם  - לדעת הילד. גם במצבים כאלה יש צורך לבדוק מה מאפשרות הקללות לילד ומתי הוא משתמש בהן, זאת על מנת להפעיל תכנית והתערבות נכונה ובעיקר יעילה.

באשר להתעללות מילולית, כאן המצב הוא חמור יותר ומצריך בדיקה מעמיקה באשר לגורמים, המצבים והמשתתפים. מטרת ההתעללות המילולית הינה פגיעה, השפלה ושליטה באדם אחר. לרוב היא נובעת ממקומות שקיים צורך לבדוק ולברר ויש לנקוט בגישה אינטנסיבית הן בתוקף והן בנתקף שכן שניהם נמצאים בסיכון.

בהדרכת הורים ממליצים להורים, בדרך כלל, לנקוט בגישה פרו-אקטיבית, לנסח כללים, לשקף את המצבים והרגשות, להגדיר מדרג סנקציות וללמד דרכי תקשורת חלופיות. במצבים אקוטיים יהיה צורך להפנות את הילד לטיפול של אנשי מקצוע.

בכל מקרה חשוב לעצור דרכי תקשורת הרסניות ובלתי מכבדות בין בני הבית ולבחור גישה אחידה שתאפשר לכל אחד להביע את עצמו מבלי לפגוע בזולתו, ללמוד איפוק ולרכוש אסטרטגיות להתמודדות עם כעס ותסכול.

פנו כעת להדרכה הורית!

דליה לוי הלוחשת למשפחה

0528105212

https://www.facebook.com/dalialevihaloheshet/?fref=ts

 

ביבליוגרפיה:

בלומקוויסט, מ. ל. (2005). ילדים עם הפרעות התנהגות: הקניית כישורים. מדריך לתרפיסטים והורים. הוצאת ספרים "אח" בע"מ. קריית ביאליק.

            

ברק, ח.; שושן-גלנץ, ש. (1999). בגובה העיניים לדבר עם ילדים. הוצאת אח, קריית ביאליק.

 

כצנלסון, ע. (2005). לדבר עם ילדים. הוצאת מכללת סמינר הקיבוצים, תל אביב.

 

עומר, ח. (2008). הסמכות החדשה, במשפחה, בבית הספר ובקהילה. מודן הוצאה לאור, בן שמן.

 

פייבר, א.; מייזליש, א. (2005). איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כדי שהילדים ידברו. הוצאת לייף סנטר, אלקנה.

 

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

22.08.2017