עלון קשב ADHD
לחיות עם רגישות יתר תחושתית -
קשה אך אפשרי!!
מדריך קצר להורים לילדים "רגישים מאוד"
דליה לוי
מאמר זה נכתב על ידי אמא (ולא מרפאה בעיסוק או פסיכולוגית) שהבן שלה, כתינוק, לא יכול היה לשכב על מזרון תינוק רגיל, אלא על שמיכת פוך מקופלת לארבע... תינוק כזה שהיה "הנסיכה על העדשה"... כל פירור משגע אותו, כל בליטה במרקם בלתי נסבלת עבורו.. כילד קטן לא יכול היה ללבוש בגדים והסתובב ערום, מקסימום עם תחתונים. חגור חגורה ובה חרב כדי להילחם עם העולם...
קלטתי שהעולם כולו – עבורו – הוא מקום לא נעים, כשחם – חם לו מאוד, כשקר – קר לו מאוד, כשכואב – כואב לו מאוד. התחלתי ללמוד מה זה אומר לחיות עם רגישות יתר.
רגישות יתר תחושתית, היפר-סנסטיביות, הינה תכונה מולדת, אשר לרוב עוברת בתורשה, וגורמת לתחושה מתמידה של הצפת גירויים, גירויים מחוץ לאדם (אור, קול, מגע וכדומה) וגירויים מתוך האדם (רעב, מתח וכדומה). הבעיה מופיעה בערוצי ה"קלט – עיבוד – פלט" בכל שלביה ומשפיעה על יכולת הויסות של הילד או האדם.
כאשר לאדם יש רגישות יתר תחושתית, "סף הגרייה" שלו נמוך, כלומר, כל גירוי נתפס בעוצמה רבה מאוד (רעש חזק, אור מסנוור וכדומה). "סף ההבדל" נמוך, כלומר, ההבדלים בין הגירויים גדולים ולכן נחווים כשונים זה מזה. בנוסף, "סף הסבילות" נמוך, כלומר האדם לא יוכל לסבול את הגירוי לאורך זמן.
ילד או אדם אשר יש לו רגישות יתר תחושתית נמצא בתחושת מתח נפשי - קיומי מתמשך ולכן ינסה להפחית את כמות הגירויים ואת עוצמתם – כל הזמן.
אפיונים התנהגותיים ברורים:
א. התינוקות ימנעו מהכנסת חפצים לפה.
ניתן להבחין בהרתעות ממגע על הפנים (המנעות מנשיקות ו"צביטות חיבה"),
מבחינים בחוסר הנאה ממגע פיזי (הילד אינו אוהב חיבוקים או עיסוי),
ב. הילדים יגיבו תגובה קשה למצבים הקשורים במגע כגון: התלבשות, תספורת, רחצה, גזיזת ציפורניים וכדומה.
הילדים יירתעו כאשר עומדים סמוך אליהם והם יגדירו זאת כ"מציקים לי".
ילד כזה יבהל ממגע בלתי צפוי, קול חזק בסביבתו ועוד
הילד יעדיף בגד עם שרוול ארוך ו/או מכנסיים ארוכים כדי שיקהו את תחושת הגירויים
ניתן לראות שילדים אלו לא יאהבו לעסוק בצבעי אצבעות וידיים, לא יאהבו לעסוק בחימר ולאכול בידיים (מרקמים מסוימים של אוכל ידחו אותם ממש)
ילדים אלו יגלו קשיים בריכוז כתוצאה מהשקעת אנרגיה רבה בהימנעות ממגע.
מנגנוני הגנה חושיים
ילדים ואנשים עם רגישות יתר תחושתית ישתמשו במגוון מנגנונים על מנת לשמור על עצמם: הם ימנעו מתנועתיות מרובה, לא יאהבו סיבובים חזקים בקרוסלה, לא ירבו לרוץ כי אם יפלו כל פצע הופך לטרגדיה אמיתית...
הילדים ישתמשו יותר בחוש הראיה שנחשב חוש "רחוק" ומיקל, כי מספיק להסתכל על משהו אחר או לעצום עיניים והגרייה נפסקת. כלומר ניתן לשלוט טוב יותר בראייה.
ילדים אלו יגלו סרבנות לדברים שאינם מכירים וחוויות חדשות: הם יסרבו לבגדים חדשים, להחליף סבון, ללכת למסיבת יום הולדת בבית אחר, לישון במיטה שאינה מיטתם ועוד ועוד.
הילדים ינסו לעשות סלקציה בכל מה שקשור אליהם: איזה בגד ללבוש, איזו משחת שיניים להשתמש, מה לאכול, במה לגעת, במה להתנסות ועוד. מטבעם הם אינם אוהבים חידושים ושינויים. קשה להם להסתגל לסביבה חדשה וזה לוקח להם זמן רב. הם "פריקים" של שיגרה וסדר יום, אינם ספונטאניים ויכולים להגיב לא טוב לכל הפתעה אפילו אם זו הפתעה טובה.
מנגנוני הגנה התנהגותיים
מבחינה נפשית, רגשית וקוגניטיבית הם נוטים לכפייתיות, לשמרנות ולרוטינות – כל זאת כדי להימנע מכל חידוש, הפתעה או שינוי.
הילדים יעדיפו לבלות בבית את רוב זמנם, לשחק רק עם ילד אחד או שניים מוכרים ויימנעו מבילוי בחבורות. הם לא יאהבו ללכת למקומות הומי אדם, כי הצגות ומופעים מכניסים אותם ללחץ.
ילדים עם רגישות יתר תחושתית יגלו ביישנות וחיישנות כלפי אנשים שאינם מכירים ואפילו לא יצרו קשר עין ולא יזמו תקשורת.
מצב זה עלול לגרום לילד להפוך להיות חרדתי יותר מכרגיל ואפילו לפתח הפרעת חרדה "אמיתית".
צורת חשיבה אופיינית
לילדים ואנשים עם רגישות יתר תחושתית יש צורת חשיבה ספציפית:
הם יבחינו הבחנה דקה בפרטים והבדלים ויש להם יכולת חשיבה אנליטית טובה. מצד שני יגלו קושי בהכללות (סינתזה) כי הם עוסקים בפרטים הקטנים והדיוק מאוד חשוב להם. מעולה.
הזיכרון שלהם טוב כי הוא קשור באפיזודות, חוויות ותחושות מועצמות והם מעדיפים לעסוק בעבר.
עיסוק בעתיד מכניס אותם ללחץ והם יזדקקו לתכנון מפורט, כדי לא להיות מופתעים. הם יתכוננו לכל פקק בדרך, יהיו מודעים לכל שינוי קטן בכביש ולרוב יכינו את עצמם לכל מה שעלול להשתבש (רואי שחורות).
כמובן שיעדיפו שלא לעסוק בהווה – שהוא ברמת גרייה גבוהה יותר.
בשל הקושי ותחושת הצפה הם יגלו פסימיות באשר לעתיד.
והכי פוגע בהם: הם בעלי ביקורת חזקה לסביבה – רואים כל טעות, כל חסר, כל אלתור. הם לא יעברו לסדר היום על שינוי ולו הקטן ביותר כי הם נכנסים למתח ולחץ.
אז מה עושים עם ילדים בעלי רגישות יתר?
כיצד עוזרים להם?
כל ילד הוא שונה,
ויש להתייעץ עם אנשי המקצוע
המלווים אותו בקשר לטיפול הנכון עבורו.
סיכום
כיום בני בן 20, חיל בצבא (ולהיות חיל עם רגישות יתר זה מאוד לא פשוט!). לימדנו אותו טכניקות התמודדות, חשפנו אותו לגירוים, נתנו תמיכה של אנשי מקצוע, ובמרוצת הזמן הוא למד להתיידד עם רגישות היתר שלו, להבין אותה לעומק ובעיקר לחיות עם עצמו טוב יותר ובקלות רבה יותר!!
לעצות נוספות, טיפים ועזרה כיצד להתמודד כמשפחה עם רגישות יתר תחושתית, אל תהססו! פנו אלי.
דליה לוי, הלוחשת למשפחה,
מאבחנת דידקטית, מוסמכת לחינוך מיוחד ומרצה,
מאמנת משפחות המתמודדות עם הפרעות קשב והתנהגות
052-810-5212
אתר:
https://kdvir.org.il/2017/02/%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8-%D7%A0%D7%A0%D7%99/
תודה על קריאת העלון. אני מזמינה אותך לקרוא עוד בנושא:
תורשה חושים מוח - כאן
הדרכת הורים - כאן
סביבה עיצוב והתאמה - כאן
בברכה,
זיוה דינה - קשבים
יעוץ להעצמת תפקודי קשב
Attention Functions
Empowerment
הרשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול בהפרעת קשב ADHD:
הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:
17.08.2023