עלון קשב ADHD

---

מי את מכשישולה? הפרעה בויסות רגשי אצל ילדים

עלון קשב ADHD
שלום רב,
עלון ספטמבר הקדים את זמנו כדי לאחל לך שנת לימודים מוצלחת בתשע'ד.
אני מקוה שבין ההכנות ללימודים לבין תכנון ראש השנה, תמצא/י פנאי לקרוא את המאמר של שלי זאנטקרן, מטפלת התנהגותית קוגניטיבית ומטפלת בביופידבק. שלי חושפת כאן סיפורים מרגשים על כעסים כואבים וטיפולים יצירתיים עם סוף שמח, ולבסוף נותנת עצות שאפשר להתחיל ליישם כבר עכשיו.

הפרעה בוויסות רגשי אצל ילדים
שלי זאנטקרן

מדוע חשוב להכיר את רגשותינו? מדוע חשוב לדעת לווסתם? מה הקשר בין קושי בוויסות רגשי לבעיות חברתיות? מה הקשר בין וויסות רגשי להפרעות קשב?

דר' ראסל ברקלי, פסיכיאטר מומחה להפרעות קשב, מצהיר בשנים האחרונות כי יש צורך לשנות את ההגדרה של הפרעת קשב וריכוז ל'הפרעה התפתחותית בוויסות ובשליטה ברגשות'. בראקלי וחבריו החוקרים את הנושא טוענים כי ילדים הסובלים מהפרעת קשב חשים את רגשותיהם בעוצמה גבוהה מן המצופה, ולכן מבטאים את רגשותיהם בצורה בלתי מסתגלת. כלומר, הבעיה העיקרית של הפרעת הקשב אינה בקשב אלא ביכולת הוויסות הרגשי.

במהלך היום אנו חווים אירועים שונים, חלקם משמחים ומעודדים וחלקם עצובים, מכעיסים ופוגעים. אירועים אלה מעוררים מגוון רחב של רגשות המשקפים את מצבנו הפנימי. במהלך התפתחות רגשית תקינה, אנו לומדים לזהות את מגוון הרגשות, לתת להם את המקום הראוי ולבחור את התגובה המתאימה לנו. היכרות עם מגוון הרגשות שלנו, מאפשרת לבחור את הדרך בה נפעל, במקום להיות מופעלים על ידי הרגשות, ובחירה זו מובילה לתגובה מווסתת ושקולה.

לילדים עם הפרעת קשב יש קושי מובהק בוויסות רגשי. ילדים עם קושי בוויסות רגשי סובלים לא פעם מקשיים חברתיים, מעורבים במריבות רבות עם ילדים אחרים, מתפוצצים מהר בעימותים עם המורים ועם הסביבה הקרובה, ומתקשים בלימודים, משום שאינם מסוגלים להתפנות ללמידה.

לעומתם, ילדים המיטיבים לרסן התנהגויות לא הולמות ולדחות סיפוקים, ילדים שנוקטים שיטות קוגניטיביות לשליטה ברגשותיהם ובהתנהגותם, הם בעלי מיומנויות חברתיות טובות יותר, מקובלים, אהובים ומסוגלים לשאת תסכול בחיי היום יום גם כשדברים לא מסתדרים כפי שהם רוצים.

אני והשלט שלי
ירון, בן 10, סובל מהתפרצויות זעם וכעסים. לפי דבריו: 'כשאני לא מקבל מה שאני רוצה אני ישר מרגיש את הפנים שלי מאדימות'. ירון למד לזהות את תגובותיו הפיזיולוגיות במצבים מעוררי כעס, ולהתערב כבר בתחילת זיהוי הרגש על מנת לא להגיע לעוצמת רגש גבוהה שתציף אותו.

הוא למד לנשום נשימות מרגיעות על מנת להפעיל את המערכת המרגיעה, המערכת הפרא-סימפתטית, כאשר בכל פעם הוא שואף מהאף ונושף לאט לאט מהפה כאילו הוא מכבה נרות של יום הולדת. בו זמנית, ירון למד להשתמש בדיבור פנימי מרגיע. לאחר שניסה מספר משפטים, בחר את המשפט: 'אני שולט בעצמי, אף אחד לא שולט בי'.

זאת רק את המכשישולה
שרון, בת 9, סבלה מהתפרצויות בכי ואלימות בגלל הרגשת דחייה. היא למדה לזהות את המחשבות המכשילות, אותן כינתה 'מכשישולות', ולמדה לווסת את רגש הדחייה בעזרת 'שיר המכשישולה' אשר שרה לעצמה בתוספת חיוך, כי החיוך מעביר מסר למוח שהכל בסדר ואנו יכולים להרגע: 'זאת רק את המכשישולה, שאותי רוצה להכשיל, אך אותך אני מכירה ולכן לא אתן לך אותי להפעיל'.

בית משפט למחשבות
שי, בן 12, שסובל מפחד מגו'קים, למד לזמן את הפחד שלו לבית משפט למחשבות. כשהוא מתחיל לפחד, שי שואל את עצמו שתי שאלות:
מה הסבירות שזה יקרה? ואם זה יקרה, מה הדבר הכי נורא שיתרחש?
התשובות לשאלות אלה ידועות לשי, אך עצם העמדת השאלות למשפט מחזקת את הבנתו שלאור ניסיון העבר, אין סיכוי גדול שמשהו מפחיד יקרה, כמו, למשל, שיקפוץ עליו ג'וק כאשר הוא ישן במיטתו. ..וגם אם זה יקרה, הוא יוכל להתמודד עם זה.

טכניקת המקום הבטוח
ניר, בן 13, סבל מפחד מפני אסונות טבע ומלחמות. הוא לא נהנה מחיי היום יום משום שהיה מוטרד כל הזמן מאסונות שעלולים להתרחש. במהלך הטיפול, ניר התבקש למלא 'יומן פחד' בין המפגשים. הוא מילא בכל שבוע דף ניטור עצמי ובו השעה– מה אני אומר לעצמי?, הרגש- מה אני מרגיש?, תגובה התנהגותית- מה אני עושה? ותגובה גופנית- מה אני מרגיש בגוף?

לימדתי את ניר טכניקת התמודדות בעזרת דמיון מודרך. בכל פעם שהפחד התעורר, ניר חשב על מקום בטוח עבורו, ודמיין כיצד הוא נמצא במקום הזה תוך התמקדות בנשימה כעוגן.

במפגש הסיום, ניר התבקש לחשוב על סיטואציה מפחידה ועל ידי כך להגביר את עוצמת הפחד. לאחר מכן התבקש לווסת את עוצמת הפחד על ידי טכניקת המקום הבטוח. ניר חובר לביופידבק וניתן היה לראות כיצד הוא יכול להשפיע על הגרף כאשר בכל פעם שהתבקש הוא העלה את הגרף, ולאחר מכן, כשהגיע לעוצמה מעל 8 התבקש להוריד את הגרף לעוצמה של 3.

כיצד אנו ההורים יכולים לעזור לילדנו?

יומן רגשות:
אני ממליצה למלא עם הילד יומן רגשות כל יום, לרשום שלושה אירועים שקרו לו במהלך היום ולשיים את הרגש שהרגיש. חשוב לקבל את כל מגוון הרגשות ואף לשתף את ילדכם ברגשותיכם, ההורים. ביטוי רגשי נקשר לשיפור בדחק הפסיכולוגי. מחקרים מוכיחים שניהול יומן רגשות לאורך תקופה מסויימת יהפוך את הארועים למובנים יותר, ועשוי לסייע לילדים לעבד טוב יותר את ההתנסות והרגשות.

הפניית הקשב פנימה:
כאשר אני מפנה את הקשב למה שקורה בתוכי, לשינויים הגופניים, למחשבות ולרגשות שלי, אני מפתח יכולת להכיר את עצמי ואת הרגשות שלי. יותר מזה, אני מפתח יכולת להזדהות ולהבין את האחר; יכולת שכיום, בעולם הדיגיטלי, כבר איננה מובנת מאליה.

הטכניקה הפשוטה ביותר להפניית הקשב לעצמי היא התמקדות בנשימות. בקשו מילדכם לשבת במשך 3 דקות ולשים לב לנשימות שלו, למחשבות, לרגשות ולתחושות הגופניות ללא שיפוט. פשוט לשים לב. כמובן, חשוב מאוד שכאשר הוא מספר על מחשבות, רגשות ותחושות אלו, תגיבו גם אתם ללא שיפוט. כל פעם העלו מעט את זמן הישיבה.

שיום רגשות:
עזרו לילדכם לתת שם להרגשותיו. כאשר אתם פוגשים אותו מרביץ לאחותו הקטנה או רב עם אחיו הגדול, נסו להבין יחד איתו מה הרגש שגרם לו להתנהג כך, ורק אחר כך חפשו פיתרון חלופי.

דברו רגשות:
כולנו חוטאים בעודף פיתרונות, אס אם אסים ואייקונים, ובפחות מדי ביטוי רגשי במילים. נסו לדבר בבית רגשות, לתת לגיטימציה לרגש. ילדכם יפתח יכולת להמשיך ולנהוג כך בחוץ, ובמשך הזמן ישיג שליטה טובה יותר בהתנהגותו ותקשורת טובה יותר עם סביבתו.

לחיות בעולם הממשי:
ד"ר נאווה לויט, מרצה וחוקרת בכירה בתחום מדעי המוח, מדברת על חשיבות האיזון והכוונון של כל המערכות. עלינו לבדוק שהילדים שלנו נמצאים גם במצבים חברתיים ממשיים, לא רק בפייסבוק, ושהם משחקים ומתנועעים. למרבה הצער, השימוש המסיבי בשפע הטכנולוגיות הזמינות לילדים ולנוער, משפיע לרעה על השגת איזונים אלה.
← אל תתנו לילדכם לשבת שעות מול הטלוויזיה או המחשב - הקציבו את הזמן.
← אל תתנו לילדכם להיפגש עם החברים בוואטס-אפ, הקפידו שהילדים ייפגשו ויבלו ביחד.
← תנו דוגמא – נתקו את הטלפונים הניידים מדי פעם, דברו איתם במקום לשלוח להם אסאמאסים, אכלו ארוחת ערב משפחתית ללא טלוויזיה דולקת.

תנו מקום לתסכול:
הדרך להצלחה שלובה ביכולת לשאת תסכול, כעס ואכזבה. לכן, כשילדנו מבקש משהו מאתנו, אפשר קצת לחכות, לא חייבים להיענות לכל דבר ולא באופן מיידי.

חשוב לתת לילדים שלנו לחוות רגשות 'לא נעימים' כחלק מהחיים ולא למנוע אותם. כך הם ילמדו לשאת אותם ולא להימנע מהם. כשילדנו בא עם סיפור שהכעיס אותו, ניתן להיות אמפטיים ובד בבד לעזור לו להתמודד עם הכעס ולשאת אותו, ולא לנסות להסביר לו עד כמה הוא לא צריך לכעוס.

סיכום:
בשנים האחרונות, תחום הוויסות הרגשי תופס מקום נכבד במחקרים ובתחום הטיפולי. ממחקרים עולה כי תגובות ההורים לרגשות שליליים וחיוביים של ילדיהם, משפיעות על יכולת הילדים לווסת את רגשותיהם. לכן חשוב לנו, כהורים, לתת מקום למגוון הרגשי שלנו ושל ילדינו וללמדם להכיר, להכיל, לנהל ולווסת את רגשותיהם לפי הצורך.

שלי זאנטקרן M.A
מטפלת התנהגותית קוגנטיבית, מטפלת בביופידבק,
מפתחת כלים לעבודה טיפולית עם ילדים.
054-2223456, www.cbt4u.co.il

תודה על קריאת העלון הנוכחי.
אם עדיין לא מצאת את המטפל או המורה המתאים לבתך או בנך, כדאי לך לחפש אותו בין מאות המומחים ברשת המומחים שלנו, המופיעים לפי שם היישוב שלהם.
אם הנך מטפל/ת, מורה, רופא/ה, פסיכולוג/ית או מאמן/ת, ולא נרשמת עדיין ברשת המומחים שלנו, כדאי לך ללחוץ על 'הרשמה' בצד שמאל למעלה כבר עכשיו.  
ומה עושים אם קשה? כותבים אליי דרך 'צור קשר' ואני עונה.

שנה טובה!

זיוה דינה - קשב ADHD
יעוץ להפרעת קשב
דיוורי חינוך, אימון וטיפול 
לקהלי יעד גדולים במיוחד
adhdindex.co.il

 

 

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

27.06.2020