עלון קשב ADHD
שלום רב,
כל כך מלהיב לחקור את הפרעת הקשב:
האם היא תכונה תורשתית? האם תכונה של המוח? האם תוצאה של הורות מסוימת? סביבהמסוימת? האם היא משפיעה על תנועתיות? תחושתיות? אינטליגנציה? תפקוד חברתי? רגשות?
מחקרים רבים מציעים הסברים שונים וכךהתפתחו טיפולים שונים. מה הטיפול שמתאים לי עצמי? לילדי? לבן זוגי? הפסיכיאטר דר' דורון תודר, מנהל מרפאות נוירוקליניק, כותב על ההיבט החשמלי של הפרעת הקשב ומציג את הטיפול בנוירופידבק:
טכנולוגיית נוירופידבק
לסיוע באבחון וטיפול בהפרעת קשב
דר' דורון תודר
היבטים רבים של חיינו תלויים בפעילות הסדירה של מיליארדי תאי עצב המתקשרים ביניהם בתוך המוח.
כל תיפקודי המוח, ביניהם תפקודי הקשב, מתבצעים על ידי שילוב בין העברת פולסים חשמליים בתאי העצב מחד, ומאידך שחרור של מוליכים עיצביים, חומרים בשם נוירוטרנסמיטורים, המעבירים מסר מתא עצב אחד למישנהו באזור קליפת המוח. בהפרעת קשב וריכוז, הנוירוטרנסמיטור העיקרי המקושר לבעיה הוא דופמין. ההפרעה בפעילות המוחית האופיינית להפרעת קשב באה לידי ביטוי בעיקר, אך לא רק, באיזור המוחי הקדמי. אחד מביטוייה הוא פעילות חשמלית בלתי סדירה באיזורים מוגדרים בתוכו . כיום מזהים מספר תבניות של פעילות מוחית בלתי סדירה כזאת.
זיהוי תבנית הפעילות החשמלית במוח נעשה על ידי בדיקה פשוטה הממפה אותה, בדיקת EEG. ניתוח הממצאים נעשה באמצעות שיטה ממוחשבת בשם אי.אי.ג'י כמותי, QEEG .
הבדיקה מראה במדויק מה כמות הגלים מסוג זה או אחר במוחנו, מהי עוצמת הגל ועוד נתונים. מזה עשרות שנים ידוע כי עודף בגלי תטא וחוסר בגלי ביתא מאפיין אחוז גבוה מהילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז בהשוואה לילדים שאינם סובלים מההפרעה. מכאן נובע, שיחס גבוה מן הנורמה בין גלי תטא לבין גלי ביתא באיזורי מוח קדמיים ומרכזיים, מעידים בסבירות גבוהה על הפרעת קשב וריכוז.
FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי, אישר לאחרונה כלי עזר לאבחון הפרעת קשב בילדים ונוער בשם NEBA, זהו קיצור של המונח 'הערכה נוירופיסיכיאטרית מסייעת מבוססת EEG'.
ייתרון הבדיקה, שאיננה דורשת מן הילד לעשות משהו חוץ מאשר להסכים לעצם ביצוע הבדיקה. משמעות האישור של הממסד האמריקאי היא, שניתן לשלב את הכלי במערך האבחון המוסמך של הפרעת קשב, המתבצע על ידי רופא באמצעות בדיקות, ראיונות ושאלונים.
נוירופידבק משנה את הפעילות החשמלית במוח
הטיפול באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק במטופלים הסובלים מהפרעת קשב קיים כבר שנים רבות. הטכנולוגיה מתמקדת בשינוי הפעילות החשמלית במוח. בבסיס שיטת טיפול זו שתי הנחות שבוססו במחקרים רבים:
א. פעילות חשמלית לא תקינה במוח גוררת סימפטומים מפריעים.
ב. ניתן לשלוט, לאמן ולשנות פעילות חשמלית מוחית במקומות ספציפיים במוח.
בשלב הראשון, יש לקבוע בעזרת בדיקת אי.אי.ג'י כמותי מהי בדיוק תבנית הפעילות המוחית הבלתי תקינה של המטופל. בשלב השני, מלמדים את המטופל לשנות את התבנית הזאת לתבנית פעילות תקינה.
לדוגמה, אם למטופל יחס גבוה של גלי תטא לביתא, הפעילות התקינה תתבטא ביחס גלים המוגדר כנורמלי. באופן דומה, אנו מנסים לנרמל כל תבנית שאיננה תקינה.
משוב וחיבוקים יוצרים התניה
הטיפול מבוסס על עקרון ההתניה. ההתניה גורמת לכל ילד צעיר ללמוד התנהגויות רצויות באמצעות משוב שקיבל מן הסביבה על התנהגותו. כשהילד מבצע התנהגות טובה, הוא מקבל חיזוקים בדמות חיוכים, חיבוקים, מחמאות ופרסים. כך, המשוב והחיזוקים, גורמים לילד ללמוד ולהפנים את ההתנהגות הרצויה לסביבתו.
בטיפול באמצעות נוירופידבק, ההתנהגות הרצויה היא פעילות תקינה של המוח. המוח לומד באמצעות משוב איזו מפעילויותיו רצויה ומאיזו פעילות יש להמנע. בזמן הטיפול, המטופל מקבל משוב וחיזוק בכל פעם שמוחו עובד באופן תקין. כפי שקורה בדרך כלל בלמידה, לאחר אימון רב והתמדה, מתקבעת ההתנהגות שביקשנו לעודד. זהו תהליך של למידה שאיננו פולשני ואיננו מערב תרופות.
סרט מרתק עם חיישנים על הראש
איך הטיפול מתבצע? בתחילת הטיפול מצמידים שניים או שלושה חיישנים לראשו של המטופל באזורים שניצפו כבעייתיים בבדיקת אי.אי.ג'י כמותי . בו בזמן, צופה המטופל בסרט שבחר לראות. הצפייה בסרט משמשת אותנו למתן משוב על הפעילות המוחית. כאשר האותות החשמליים ממוחו של המטופל אינם בהתאם לאותות שביקשנו לעודד, יאלץ המטופל לצפות בתמונה מטושטשת ומוחשכת של הסרט. כאשר ייקלטו ממוחו האותות החשמליים הרצויים, הוא יצפה בתמונה חדה וברורה. כך לומד המוח מה נכון וכדאי לעשות. ההתמדה והמוטיבציה לביצוע האימון מושגת, בין השאר, באמצעות צפיה בסרטים שמעניינים את המטופלים.
קוראים את המוח לסדר עם פרוטוקול מתכוונן
בד בבד עם נירמול הפעילות המוחית, יורגש שיפור גם בתסמינים הנובעים ממנה ובתסמיני הפרעת הקשב. השינוי לטובה יורגש כבר לאחר חמישה עד עשרה טיפולים. כיוון שמדובר בתהליך של התניה, הרי שמרגע שהתקבעה תבנית הפעילות המוחית הרצויה, ניכרות השפעות הטיפול גם לאחר הפסקתו. מספר הטיפולים הנדרש משתנה ממטופל למטופל. במרבית המחקרים שנעשו בעולם עלה, כי יש צורך ב- 40 עד 50 טיפולים על מנת לאמן את המוח לפעול נכון וגם לקבע את תבנית הפעילות המוחית הרצויה.
הטיפול באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק דורש כיוונון והתאמה לאורך כל הטיפול. לב הטיפול הוא כיוונון הפרוטוקול הטיפולי והפרמטרים המגדירים אותו. יש לכוונן את הטיפול באופן מתמשך בהתאם למצב הקליני, לתגובה לטיפול, לשלבי הטיפול ולבדיקות ה- אי.אי.ג'י הכמותי החוזרות.
מחקרים רבים בדקו את השפעת הטיפול באמצעות נוירופידבק על מטופלים הסובלים מהפרעת קשב. ממחקרים אלה עולה כי השיפור בתסמינים המאפיינים את ההפרעה דומה לשיפור בעקבות טיפול תרופתי, עם שלושה הבדלים לטובת הנוירופידבק: אין תופעות לוואי, השפעה על כל סוגי הפרעות הקשב והשפעה לאורך זמן רב גם לאחר הפסקת הטיפול. בסיפרות המקצועית ישנם דיווחים על מעקב של 10 שנים מתום טיפול.
ההוכחות ליעילות שיטת טיפול זו פורסמו בעיתונים רפואיים מהמובילים בעולם. המחקר הראה כי השיפור המתרחש באמצעות הטיפול בנוירופידבק ניתן להדגמה במגוון כלים אובייקטיבים כגון בדיקת אי.אי.ג'י כמותי, בדיקות הדמייה במכשירים של תהודה מגנטית ובדיקות ממוחשבות של תפקודי קשב.
נוירופידבק וסיכויי השידוך של שלומית
שלומית הגיעה לטיפול בגיל 16. כבר מגיל צעיר ניכר שהיא סובלת מהפרעת קשב וריכוז. היא לא הצליחה להתמיד בלימודיה, הפגינה פעילות יתר בזמן השיעורים וסבלה מהתפרצויות זעם רבות. המצב התדרדר עד כדי פקפוק בהתאמתה למסגרת הלימודים. משפחתה של שלומית חרדית, והפסקת לימודיה בגיל צעיר הייתה מאיימת על סיכוייה להשתדך באופן ראוי.
ההורים החליטו להעזר בטיפול תרופתי. במשך שנים רבות טופלה שלומית בתרופה קונצרטה במינון של 54 מ"ג ליום. הטיפול עזר לה מאוד ואיפשר לה להשתלב בלימודים ובחברה באופן מייטבי. עם זאת, ככל ששלומית התבגרה, היא החלה להפעיל לחץ גדול על הוריה להפסיק את הטיפול התרופתי. לדבריה הוא גרם לה להרגיש מדוכאת מחד, ומאידך היא חששה שהמשך הטיפול התרופתי יגרום לסטיגמה כלפיה שתפגע בסיכויי השידוך שלה. ניסיונות להפסיק את הטיפול התרופתי הביאו להרעה ניכרת במצבה, ולכן החליטו הוריה לנסות את הטיפול באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק.
כמקובל, עברה שלומית בדיקת אי.אי.ג'י כמותי שהדגימה תבנית מוחית שכיחה מאוד בקרב הסובלים מהפרעת קשב: יחס גבוה מאוד בין גלי תטא לגלי ביתא יחסית לגילה. בהתאם לממצאי הבדיקה, תוכנן לה פרוטוקול טיפולי אישי, ושלומית החלה לקבל טיפול בתדירות של פעמיים בשבוע. בשלב זה היא המשיכה לקבל טיפול תרופתי ללא שינוי.
בהדרגה, החלה שלומית לדווח על שיפור במצבה. היא שמה לב לכך בעיקר בשבתות שבהן לא לקחה את התרופה. לאחר 20 טיפולים הורד מינון התרופה ל-36 מ"ג ביום, מבלי שנגרמה הרעה בתפקוד של שלומית בבית הספר. לאחר 40 טיפולים הורד המינון ל- 27 מ"ג. בשלב זה התלבטו שלומית והוריה אם יש טעם בהמשך הטיפול בנוירופידבק, היות ששלומית חשה עצירה בשיפור. כיוון שהמטרה העיקרית שהוגדרה בתחילת הטיפול הייתה לנסות ולהפסיק את הטיפול התרופתי לחלוטין, בוצעה בדיקת אי.אי.ג'י כמותי חוזרת, בוצעו התאמות ושלומית המשיכה בטיפול.
לאחר 60 טיפולים דיווחה שלומית שהיא הולכת לבית הספר ללא כל טיפול תרופתי ומסתדרת היטב. היא הרגישה מלאת חיים והביעה אופטימיות רבה שהשיפור שהיא חשה בו יתמיד. מאז תום הטיפול עברה כבר שנה וחצי. שלומית התבקשה ליצור קשר כל מספר חודשים ולדווח על מצבה. לתחושתה, מצבה נותר יציב כפי שהיה בתום הטיפול.
סיכום
כיום אפשר להעזר במהלך האבחון של הפרעת קשב בבדיקת אי.אי.ג'י כמותי, הממפה את הפעילות החשמלית במוח. מרגע שזוהתה הפעילות הלא סדירה על על מאפייניה השונים, אפשר להציע לנבדק טיפול באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק . טיפול זה איננו פולשני ואיננו מצריך טיפול תרופתי. טכנולוגיית נוירופידבק מאפשרת למטופל לאמן את מוחו וללמדו כיצד לפעול באופן אופטימלי. הטיפול נמשך 40 עד 50 פגישות טיפוליות בממוצע, ובמהלכו מוסדרת הפעילות המוחית וחל שיפור בסימפטומים המאפיינים את ההפרעה. מחקרים רפואיים רבים מצביעים על תוצאות טובות וארוכות טווח של טיפולי נוירופידבק בקרב מטופלים הסובלים מהפרעת קשב ADHD.
דר' דורון תודר, פסיכיאטר,
מנהל מרפאות נוירוקליניק 072-2600852
http://www.neuroclinic.co.il/ADHD-Treatment.php
תודה על קריאת עלון קשב ADHD.
אם ברצונך להרשם כמנוי ולקבל את עלון קשב ADHD בתחילת כל חודש אזרחי,
תוכל/י לבחור בין עלון על מבוגרים לבין עלון על הורים, ילדים ומבוגרים.
ההרשמה היא מן הכפתורים הצבעוניים למטה.
בברכה,
זיוה דינה - קשבים
יעוץ להפרעת קשב
דיוורי טיפול, חינוך ואימון
לקהלי יעד מותאמים במיוחד
adhdindex.co.il
הרשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול בהפרעת קשב ADHD:
הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:
15.05.2017