עלון קשב ADHD


הוראה מתקנת הורית - עקרונות מנחים להתערבות

הוראה מתקנת הורית - עקרונות מנחים להתערבות

עלון קשב ADHD
שלום רב,
בזמן שכדור הארץ מתחמם ומזמן לנו הוריקנים ושטפונות הרס, נמשך החיפוש אחר הקול ההורי. הקול ההורי המתאים לגידול ילד שישמור על העולם, הקול ההורי שיאפשר את קולו היחיד והמיוחד של ילד, ילד שיציע תיקון מקורי לאיתני הנורמה, ילד שיאפשר בריאה בריאה יותר. דר' רונית פלוטניק, מומחית ידועה להורות, מאירה את הפינות אותן יש להדגיש באופן מיוחד בגידול ילד עם הפרעת קשב.

'הקול ההורי' -
תפקיד ההורה לילד עם הפרעת קשב וריכוז

דר' רונית פלוטניק

בימינו, ההתנהגות הגלויה של ילד, הישגיו הביצועיים והלימודיים – אות הם וציון לאיכות ההורות. על-כן, הורי ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז נשפטים על-ידי הסביבה ועל ידי עצמם כ'הורים לא טובים דיים', המתקשים בהצבת גבולות, בחינוך נאות, מזניחים, אלימים ועוד.
כל הורות תחילתה במסע פסיכולוגי פנימי של בנית פנטזיה ביחס לילד המקווה. גילוי הדרגתי של הילד כמי שמאופיין בהפרעת קשב וריכוז, מביאה לרגע מכאיב של התנפצות הפנטזיה. אז מתחיל מסע אבל על אובדן ילד הפנטזיה וקבלת הילד הממשי על יכולותיו וקשייו. במסע האבל מעורבת בעוצמה מערכת החינוך, משקפת להורה את מצבו ומצב ילדו, ומשפיעה על בניית חווית גאווה כמו גם חווית בושה ואשמה.
הקול ההורי וההוויה הנפשית של הורי הילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז נבנים באופן ייחודי במקביל להתפתחות הילד וביטויי הלקות שלו.

'הוראה מתקנת הורית'– עקרונות מנחים להתערבות

בין מאפייני הפרעת הקשב ניתן למנות מגוון גורמים בעלי עוצמה והרכב המשתנים מילד לילד, ומשתתפים בפגיעה ב'עצמי' של הילד ובקושי שלו לרכוש התנהגויות חברתיות נאותות:
מזג, טמפרמנט, סוער או מתחמם לאט, פעלתנות יתר או תת, מוסחות מהירה/ איטית, עיכוב בהתפתחות השפה הדבורה, איחור בהתפתחות ובאינטגרציה הסנסו מוטורית כמו סירבול, קשיים בתכנון תנועה, קשיים במוטוריקה עדינה/גסה , קשיים בוויסות ביולוגי, רגישות יתר/ תת רגישות סנסורית, קשיים בוויסות רגשי והתנהגותי, התמודדות לקויה עם שינויים, קושי במעברים, צורך בגריית יתר ועוד. עם זאת, כולם ללא יוצא מן הכלל סובלים מפגיעה בתפקודים הניהוליים.

פער בין הבנה טובה לביצוע לקוי
הקשיים בתפקודים הניהוליים מתבטאים בין היתר בפער בין הבנה תקינה לבין ביצוע לקותי בהסתגלות בכלל ובקשרים החברתיים בפרט. הילד איננו יכול ללמוד לקח משגיאות קודמות ומתקשה לתרגם את ההבנה התקינה לביצוע מתאים. במקום זאת, נשלט הביצוע שלו על ידי מניעים כמו דחף, פגיעות, מוטיבציה להשתייך ועוד.

הפער בין ההבנה לבין הביצוע גורם להתפתחותם של רגשות אשם ושל דיכאון סמוי אשר עלול להתעצם לדיכאון גלוי. המאבק בתחושות הקשות עלול להתבטא בפעלתנות יתר - כדי לאוורר את התחושה הקשה, באגרסיביות הגנתית - כדי לסלק את המצוקה, או בהסתגרות והימנעות. כך, חשים ילדים אלה כלוחמים הנמצאים כל העת בחזית, יום יום ושעה שעה, פגיעים ומצולקים ומגיבים באופן שרק מרחיק אותם מסיכויי ההשתלבות. תוכנית התערבות בתחום הרגשי והמשפחתי תכלול, אם כן, משאבים אשר יאפשרו יצירת חלופות לקשיים, ותעניק להורה ארגז כלים לנהל את הסיטואציה ולא להיות מנוהל על ידי ילדו.

נשאבים לסיטואציה במקום לנהל אותה
ילד לקוי קשב וריכוז, המפגין מול הוריו את קשייו מעורר בהם לא פעם אי-שקט משל עצמם. ההורה מוצא עצמו נשאב לתוך הסערה או ההסתגרות שמפגין ילדו. הוא משמיע לו פרשנות 'חינוכית-טיפולית' המציגה אותו כילד לא מחונך, חסר הרגלים, חצוף ועוד. כך, במקום לשמש כדמות מובילה המנהלת ומווסתת את הסיטואציה, ההורה עצמו יוצא משליטה ותורם לחוסר האונים וחוסר השליטה של הילד.

כאשר הילד מדבר 'לקותית' במקום נורמטיבית, הוא נכשל בהוצאה לפועל של צרכים, דחפים או רצונות לגיטימיים המבטאים את ה'עצמי' שלו. תפקיד ההורים לפתח מודעות אישית לאיכות השפעתם כסוכני חיברות וכסוכני בריאות נפש. כדי לאפשר לילדם לבטא את צרכיו באופן נורמטיבי, עליהם לאפשר לו סיוע מתמשך, נוכח וזמין. תוכנית הסיוע תושתת על חמשת העקרונות הבאים:

א. נוכחות שומרת
כאשר הכשירות הנוירולוגית אינה קיימת או אינה יעילה דייהּ, נדרש גורם חיצוני אשר ינווט את הילד בדרכו מההתכוונות אל ההתנהגות. גורם זה הוא ההורה הנוכח בזמן הסיטואציה ומאפשר בנוכחותו לתת מענה למגוון פונקציות חסרות. 'נוכחות שומרת' היא, אם כן, היסוד הראשון בתוכנית. 'נוכחות שומרת', פירושה מבוגר הנוכח ועוקב ממרחק מסוים, מתרחק במידת האפשר, חוזר ומתקרב לפי הצורך, אך תמיד בכוננות שמירה כדי לחזור ולהתערב, בטרם תפרוץ הסערה או יגיע הכישלון הבא.

האדם החיצוני הוא למעשה תחליף לפונקציות הנוירולוגיות הלא-יעילות, דמות קשר טובה המשמשת כתחליף זמני עד אשר הילד יצליח לשמרה כשוטר פנימי המזכיר להשתמש בתגובה/התנהגות מותאמת. לא פעם קורה שהילד המושגח חש לא חופשי לפעול בספונטניות הלקותית שלו, והוא משליך על המבוגר המשגיח את זעמו. לעתים ידחה הילד את המבוגר כמין בדיקה. הוא יאמר למבוגר: 'לך מפה!' ובעצם, פרדוקסלית, יבקש ממנו: 'אל תלך מפה, ותראה לי כי אינך נבהל ממני והולך כי הרחקתי אותך, אלא נשאר ומוכיח לי התמדה, עמידה בתסכול ואכפתיות רגשית'.

ככל שהמבוגר חסר, לא נוכח או לא זמין, גם אם מסיבות מוצדקות של עומס ומחויבות לצרכים אחרים – כך ימצא לו הילד טכניקות משלו 'לגרור' אליו את המבוגר. היגררות זו תגזול מן המבוגר כמעט את אותו הזמן שהיה מקדיש לנוכחות שומרת, אך הפעם יהיה בעמדה נחותה, כמגיב ולא כיוזם.

ב. הטרמה - Before
ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז חשופים תמיד להתערבויות מתקנות לאחר מעשה. התערבויות אלה מתרחשות לאחר השגיאה/נזק/פגיעה ומחייבות את הילד ללמוד על התנהגותו הלא-רצויה כשהוא כבר במצב רגשי סוער, חשוף שוב ושוב לתחושת הכישלון ורגשות האשמה. 'למידה אחורה' – מהתוצאה אל הסיבה – קשה בהרבה מ'למידה קדימה' שעוסקת בבניית תסריט מנבא.

הטרמה היא אפוא עקרון מפתח בהורות זו. הטרמה היא היכולת של המבוגר השומר להקדים רפואה למכה, לפעול מתוך עיקרון מניעתי ולסייע לילד להתכוון בטרם מעשה. בנוסף, משמשת ההטרמה כאמצעי מכין לקראת מצבי מעבר או שינוי הקשים במיוחד לילדים אלה, כמו קושי להתארגן למצב חדש וקושי רגשי לעמוד בתסכול. ההטרמה לא רק בונה בשביל הילד את התוכנית הכל-כך חסרה, אלא גם מאפשרת לו את זמן היערכות הדרוש לו בגלל חוסר גמישות מחשבתית ורגשית.

ג. תיווך והמללה
תיווך הוא סדרה של פעולות שמציג המבוגר בפני הילד בזמן התמודדותו עם סביבת גירויים חדשה. מטרת הלמידה המתווכת הינה להכין את הילד ללמידות חדשות ולהגמישו לקליטת מידע חדש. הורה הנוקט בגישה מתווכת מסייע שלוש פעמים:
ראשית, הוא ממקד את ילדו אל הגירוי החשוב, ועוזר לו להימנע ממוּסחוּת מוגברת ומפריעה.
שנית, הוא מסייע לו בבניית התגובה המותאמת והוצאתה אל הפועל.
לבסוף, הוא מאפשר לו בנייה הדרגתית של יכולת תיווך עצמי על סמך דפוס הפעולה החוזר ונשנה. כך, גישת התיווך במצבי חיים ולמידה שונים נהיית טכניקה של הוראה מתקנת חברתית.

המללה היא הרחבה של התיווך באמצעות השפה הדבוּרה.
לילד עם הלקות חסרה השפה הפנימית אשר תעזור לו לתכנן את השפה הגלויה, וכך הוא משתמש ב'שפת התנהגות', המבטאת רגשות ודחפים חשופים. שפה זו, שאיננה הולמת את הגיל והסיטואציה של הילד, נחווית על ידי סביבתו כחסרת נימוס, לא מתחשבת בזולת, פולשנית ואלימה, ותגובת הילד מתפרשת כבעיית התנהגות ומתייגת אותו.

בשימוש בהמללה, נדרש המבוגר להמליל לילד את עשייתו באופן שיבדיל בין כוונתו ו/או רגשותיו הלגיטימים לבין ההתנהגות האסורה, ויציע דרכי ביטוי מותרות: 'אני מבין שכעסת כאשר דני עקף אותך, אבל את הכעס אסור להביע בדחיפה. אתה יכול להגיד לו שאתה כועס ...'; 'מותר לך להיות עצבני, אסור לך לקלל בגלל זה. אתה יכול להגיד שאתה עצבני או ללכת לחדר שלך ולהתפרק בצעקות ...'. התערבות זו מחייבת את המבוגר לאיפוק, שימת גבולות, הכלה והמללה בו-זמנית.

ד. מַשגוח Monitoring
כמו המוניטור הדרוש לזמרים על הבמה לשם סינכרון עם התזמורת המלווה, כך דרוש המשגוח לילדים בעלי הפרעת קשב לסינכרון עם הסביבה. הוראה הניתנת להם ברגע מסוים, גם אם עברה ללא התנגדות את מחסום המוּסחוּת, גם אם נקלטה בתוך סבך הגירויים ללא סרבנות, לא תישמר לאורך זמן, כי לא תצליח לגבור על המסיחים הבאים.

בנוסף, דחיית משימה ל'מחר כך' בשל קשיי התארגנות וקשיים בתפיסת זמן, גורמת לילדים להתעורר ולגלות באיחור ששוב נסעה הרכבת בלעדיהם, ששוב לא פעלו כנדרש. חוויות כישלון אלה הנגזרות מהלְקוּת עושות את חייהם למסע מתמשך של כישלון - - > אשמה - - > נחיתות - - > דיכאון. הם חשופים לתלונות כ'חסרי מוטיבציה', 'לא ממושמעים' או 'בעלי שמיעה סלקטיבית', בשעה שהאמת הפנימית שלהם היא פספוס, אי-ערנות, חוסר מיקוד, מוסחות, סף תסכול נמוך ועוד. המבוגר הנוכח כמשגוח מספק לילד אזור ביטחון המחזירו למסלול בזמן אמת. הוא מאפשר לילד לחוות הצלחות כאן ועכשיו ותורם לרכישת אסטרטגיה עצמאית לניהול זמן אצל הילד.

ה. סיכום - משוב והיזון חוזר
מעגל ההתייחסויות המתפתח בין הילד למבוגר הוא דינמי ומשתנה. ילד הזוכה לנוכחות של מבוגר המאפשר לו תהליכי וויסות ובניית דימוי עצמי חיובי, מרוויח רגעי נחת של התפעמות לצד מהלכי תיקון ובקרה. עם הזמן, נדרש הילד פחות ופחות לנוכחות הקונקרטית של המבוגר, ויכול להתחיל להישען על ההפנמות המגוונות אשר נבנו בתוכו. הפנמות מגוונות אלו מקלות עליו לשלוף את הנוכחות הפנימית דרך אחד הערוצים החזקים יותר, ולהסתייע בה לתפקודו העצמאי.
על מנת שתהליך זה יצבור עוצמה ותאוצה, זקוק הילד הלומד להמשך חיזוקים והכוונות באמצעות משוב והיזון חוזר בינו לבין המבוגר.

דר' רונית פלוטניק, פסיכולוגית חינוכית בכירה התפתחותית מדריכה,
היא מחברת הספר 'לגדול אחרת', מרצה בכירה במכללת סמינר הקיבוצים, פסיכולוגית בכירה בת.ל.מ,
מנחה במרכז 'הורות בקשב' http://www.horut-bekeshev.co.il/

תודה על קריאת עלון קשב ADHD
אני מזמינה אותך לחכות ביחד לעלון הבא.

בברכה,

זיוה דינה - קשבים
יעוץ להפרעת קשב
דיוורי טיפול, חינוך ואימון 
לקהלי יעד מותאמים במיוחד

adhdindex.co.il

 



ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית


21.02.2016