עלון קשב ADHD


אבא, אמא: מפלצת!!! על חרדה אצל ילדים

אבא, אמא: מפלצת!!! על חרדה אצל ילדים

עלון קשב ADHD
שלום רב,
בילדותי בקיבוץ, הייתי בורחת מן הגן לבית הוריי בחצות הלילה, כי הייתה מפלצת מתחת למיטה שלי. בערב, כאשר אבי השכיב אותי לישון, הוא גישש בידו בחושך מתחת למיטתי כדי להוכיח שאין שם כלום. אחר כך גם אני גיששתי בידי מתחת למיטתי בכל ערב. חבל שדר' נעמי אפל לא הסבירה לנו כבר אז איך מתמודדים עם מפלצות.

אבא, אמא: מפלצת!!!
- חרדה אצל ילדים
דר' נעמי אפל

בואו נדבר על נרי (שם בדוי):
'אנחנו לא יכולים יותר. הוא משגע אותנו: לא הולך לשירותים לבד, לא עולה לקומה השנייה לבד, לא מצליח להירדם. אם אנחנו עוזבים אותו לשנייה הוא צורח כאילו מישהו בא להרוג אותו. גם כשהוא כבר נרדם, הוא יכול להתעורר 3 – 4 פעמים בלילה ואם אנחנו לא לידו הוא מתחיל לצרוח, מעיר את אחותו הקטנה והחגיגה יכולה להמשך שעתיים. אין לנו חיים'.
הוריו של נרי בן השמונה הגיעו לטיפול כשהם חסרי אונים, מיואשים, לא ישנים בלילות, עצבניים במהלך היום, חסרי שקט ומותשים. הם ביקשו רק דבר אחד: 'תעשי משהו שהוא יפסיק לפחד כל כך!'

חרדה בעולמם של ילדים
למעלה מ 70% מהילדים בגילאי 4 – 12 פוחדים מחושך, לילה, מפלצות, מכשפות ויצורים אחרים. בגיל הגן והשנים הראשונות בבית הספר יש בלבול בין מציאות לדמיון. הפחדים הם ממשיים ביותר עבור הילד גם אם האיום לא קיים במציאות. ככל שעולה גילו של הילד כך הופך הפחד למציאותי יותר, למשל: גנבים במקום מפלצות. פחדים בגיל הילדות הם חלק מהתפתחות נורמאלית ותקינה. אצל חלק קטן מהילדים תתפתח חרדה של ממש שבמקרים קיצוניים תפגע משמעותית בתפקודו של הילד, כמו למשל, במקרה של נרי. נרי פחד ממפלצות. הפחד התחזק מאוד אחרי שראה סרט בטלוויזיה על האמונה הקדומה של בני האדם בקיומן של מפלצות. פעמים רבות חרדה אצל ילדים תתפרץ סביב טריגר כמו ארוע מפחיד, סרט מפחיד, סיפור שהם שמעו, דמיון שהיה להם. החרדה היא כמו כדור שלג שמתגלגל ומתעצם. ללא טיפול מתאים, היא עלולה להגיע לממדים בהם הילד והוריו חווים חוסר שליטה מוחלט ורווחתם הנפשית נפגעת באופן משמעותי.

סוגי חרדה
אנו מבחינים בין סוגים שונים של חרדה:
פחדי ילדות, שבאים לידי ביטוי בפחד ממפלצות, ממכשפות, יצורים ועוד. חרדת נטישה - פחד להישאר ללא ההורים, שבא לידי ביטוי בפחד להישאר לבד בבית, לישון אצל חברים, לצאת לטיולים ועוד. פוביה - חרדה ממוקדת, למשל: פחד מכלבים, מגבהים מחרקים ועוד. חרדה חברתית - ביישנות קיצונית, פחד מדחייה, לעג ובוז, למשל: הימנעות ממסיבות/אירועים חברתיים, חרדה מוכללת – דאגה קיצונית, למשל: דאגה לשלום המשפחה, חשש מתמיד מאסונות, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית - צורך חריף בשליטה באמצעות מחשבות או התנהגויות חוזרות, למשל: שטיפת ידיים, בדיקות חוזרות. חרדה על רקע טראומטי/ תסמונת פוסט טראומטית - למשל: הימנעויות בעקבות אירוע כמו תאונת דרכים או אפילו חרם חברתי. התקף חרדה – התקף של אימה המגיע באופן פתאומי וכולל תסמינים גופניים ניכרים, למשל: תחושת מחנק, דפיקות לב, בחילה.

מה משותף לכל סוגי החרדה?
בכל סוגי החרדה ישנם מרכיבים קוגניטיביים, מרכיבים רגשיים ומרכיבים התנהגותיים בולטים. המרכיב הקוגניטיבי כולל מחשבה קטסטרופלית כמו: אני עלול למות, להיפגע, להידחות, להשתגע ועוד. תפיסה מאיימת זו של המציאות משדרת למוח ההישרדותי שלנו מסר של סכנה ומפעילה מערכת אזעקה פנימית כאילו היינו בסכנה ממשית. המרכיב הרגשי המרכזי בהפרעות חרדה הוא הפחד, ו - —כמו אצל המבוגרים, גם אצל הילדים תחושת הפחד מלווה בדרך כלל בתסמינים פיסיולוגיים כמו רעד, דפיקות לב ועוד. תסמינים אלה אינם נעימים ועלולים להפחיד את הילד. במקרים רבים קיימת חרדה מעצם הופעת התסמינים וניסיון להימנע מהם. מכאן מתפתחת ציפייה ודריכות מול כל רמז מאיים בסביבה.

המרכיב ההתנהגותי של החרדה הוא הימנעות ממצבים הנתפסים כמאיימים. באופן פרדוכסלי, ההימנעות מהגורם המאיים כגון חושך, יצורים ועוד, מגבירה לאורך זמן את עוצמת החרדה והתדירות שלה. הילד מרגיש במקרה כזה חסר שליטה וחסר אונים. הוא נוטה להיצמד להוריו ונמנע מפעילויות שיש בהן אפילו רמז קטן, אסוציאטיבי לגורם הפחד. נרי לא רצה להישאר לרגע לבד, שמא תגיע מפלצת ותהרוג אותו.

למרות שברור לנו, המבוגרים, שאין מפלצות, הרי שבחוויה של נרי המפלצת אמיתית ומסוכנת. המוטיבציה שלו היא להימנע מכל אפשרות לפגוש אותה בשירותים או במיטה, ואם היא בסביבה, כל שנותר לו הוא לצרוח לעזרה.

CBT – לשבור את מעגל הקסמים של החרדה
למעשה נוצר מעגל קסמים שמתחיל במחשבה קטסטרופלית - המפלצת תהרוג אותי, הגורמת למוח לשדר סכנה ולהפעיל את מערכת האזעקה ההישרדותית. לכך מתלווים מיחושים פסיולוגיים: דפיקות לב, הזעה, רעד, תחושת חנק, סחרחורת, בחילות, כאבי בטן ועוד. תסמינים אלה יוצרים פחד משני אצל הילד ומביאים להימנעות ממצבים המתקשרים לפחד, הימנעות אשר מגבירה את המחשבה הקטסטרופלית וחוזר חלילה.

טיפול יעיל בחרדה אמור לשבור את מעגל הקסמים באמצעות שינוי המחשבות, התחושות וההתנהגות הקשורים לפחד.
הטיפול המקובל היום בעולם המערבי להפחתת חרדה הוא טיפול התנהגותי קוגניטיבי - CBT,
אשר שם דגש על שינוי המחשבות הקטסטרופליות ויצירת התניה חדשה בין אירועים לתגובות. הטיפול מנתק את הקשר בין פחד לסכנה, ומביא להבנה שלא כל מה שמפחיד הוא מסוכן. הטיפול מקנה, בין השאר, ידע והסבר מפורט לילד ולהורים על תהליך החרדה, למידה של מיומנויות שליטה עצמית וחשיפה מבוקרת למקור החרדה. הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי הוכח כיעיל מאוד בהתמודדות של ילדים ומבוגרים עם כל סוגי הפרעות החרדה. הוא נחשב קצר ביחס לטיפולים אחרים בשל היותו ממוקד מטרה ומתבצע בשיתוף מלא של המטופל.

מה בין חרדה להפרעת קשב?
אחד מכל עשרה ילדים ומתבגרים באוכלוסייה הרגילה סובל מהפרעת חרדה, כ- 10%. לעומת זאת, אצל ילדים עם הפרעת קשב, ארבעה מכל עשרה סובלים מהפרעת חרדה, כ- 40%. כלומר, פי ארבע. משמע, יש קשר בין הפרעת חרדה להפרעת קשב. לעיתים קיים בלבול באבחון של הפרעת הקשב בשל סימנים דומים לחרדה.

בואו ניקח לדוגמא את יוחאי, שם בדוי. יוחאי בן ה-12 הגיע לטיפול כאשר הוא מאובחן עם הפרעת קשב ללא היפר אקטיביות ומטופל בריטלין. כבר בפגישה הראשונה התברר כי יוחאי סובל מהפרעה אובססיבית קומפולסיבית המתבטאת בספירה חוזרת בכפולות של 3 , בדיקות חוזרות של מחברות וספרים, שאלות בלתי פוסקות בשיעור ועוד. במהלך השיעור, יוחאי איננו מסוגל להתרכז בחומר הנלמד מכיוון שמחשבותיו מתמקדות בספירה חוזרת כדי להרגיע את החרדה שלו. הוא לא קולט את החומר, מתקשה בשיעורי הבית ובמבחנים, וחווה תחושת כישלון שמגבירה את החרדה וחוזר חלילה. האבחון של יוחאי והטיפול שניתן לו לקשיי הקשב, לא התאימו למצבו.

כאשר קשיי הקשב נובעים מחרדה, יש לטפל בחרדה. חרדה פוגעת ביכולת הריכוז. היא עלולה ליצור תמונה זהה להפרעת קשב מבחינת הפגיעה שלה ביכולת התפקוד של הילד. יש דוגמאות רבות לכך. למשל, ילד עם חרדה חברתית החושש שמא המורה תשאל אותו שאלה בכיתה, או חושש מכך שיראו אותו כותב במהלך השיעור, נמצא באי שקט, אינו מסוגל להתרכז בחומר הנלמד, צובר פערים לימודיים, חווה כישלון ונכנס אף הוא למעגל של חרדה מתגברת. מכאן שהאבחנה המבדלת בין הפרעת קשב להפרעת חרדה היא קריטית להגדרת טיפול שיתאים לצרכי הילד. האבחנה המבדלת נעשית בדרך כלל על ידי פסיכיאטר, וניתן להיעזר גם באבחון נוירו פסיכולוגי.

האם אנו, ההורים, יכולים לעזור לילדינו הסובלים מחרדה?
התשובה היא חד משמעית: כן!
בכוחנו, ההורים, להעצים או להפחית את החרדה אצל ילדינו. בואו נחזור רגע לנרי, הפוחד ממפלצות. הוריו של נרי, כמו הורים רבים אחרים, נבהלו מהתגובות ההיסטריות של בנם. בכדי להקל על מצוקתו, הם החלו להרגיע אותו בדרכים שונות: ישבו לידו עד שנרדם, ליוו אותו לשירותים, הגיעו מיד עם כל בכי ועוד. בנוסף לכך, הם החלו משדרים גם באופן לא מילולי דאגה רבה וחוסר אונים. הילד המבוהל ממילא, החל לפרש את התנהגות הוריו וארשת פניהם כאילו קיימת סיבה אמיתית לחרדותיו: 'אכן קורה כאן משהו נורא'. מצד שני, הבהלה של הוריו, לעיתים גם התפרצויות הכעס כלפיו, הביאו את נרי למסקנה שאין ביכולתו להתמודד עם פחדיו. האמונה ביכולתו להסתדר - המסוגלות העצמית שלו – נפגעה. גרוע מכך, הוא הסיק מהתנהגות הוריו שאין ביכולתו לסמוך על המבוגרים שיעזרו לו להתגבר על הפחד בכוחות עצמו. הוא חייב להצמד אליהם כדי להרגיש בטוח. נרי נכנס למעגל קסמים בלתי נסבל ואיתו נכנסו גם הוריו. החרדה שהחלה מקיומן של מפלצות הלכה והתעצמה והוכללה למקומות ומצבים נוספים כמו חושך, שינה, הליכה לשירותים, החצר מחוץ לבית ועוד.

מעגל הקסמים לגבי הקשר בין החרדה של הילד לתגובת ההורים, גורם לחרדה להתעצם באופן הבא:
החרדה של הילד מובילה את ההורים להיות מגוננים יתר על המידה ולשתף פעולה עם החרדה. הילד, שאיננו מצליח להתמודד עם החרדה, מפתח את האמירה הפנימית 'אינני מסוגל להתמודד'. אמירה זו מפחיתה את המסוגלות העצמית שלו, כלומר את האמונה הבסיסית שלו ביכולת להסתדר עם מצבים לא רצויים. הפחתת המסוגלות העצמית גורמת לילד להימנעות ממצבים המתקשרים לפחד ולהגברת תחושת החרדה וחוזר חלילה.

מצב כזה מחייב כאמור טיפול התנהגותי – קוגניטיבי, בו לומדים ההורים כיצד להגיב ביעילות לחרדה של ילדם. במקביל, הילד לומד כיצד לשנות את המחשבות המפחידות ולהפחית את תחושת הפחד באמצעים של שיחה, משחק, ציור, דמיון מודרך, הסבר על החרדה, הרפיה, משפטי התמודדות והתקרבות הדרגתית לגורם או המצב המאיים בדמיון ו/או במציאות.

כלים להתמודדות עם פחד וחרדה בגיל הילדות
בספרי 'כפתור האור של סבא ג'מיקו' בהוצאת 'אח', ניסיתי, באמצעות סיפור, להציע לילדים ולהורים כלים התנהגותיים קוגניטיביים מעשיים להתמודדות עם פחד וחרדה בגיל הילדות. מוצגים בו מספר עקרונות חשובים:
* עלינו ההורים, להתייחס ברצינות, בהבנה ובאמפטיה לפחד של הילד: 'אני מבין שאתה פוחד, זה דבר טבעי, בוא ספר לי עוד על הפחד'.
* נעזור לילד להכיר ולהגדיר את הפחד, לצייר אותו ולקרוא לו בשם. לדוגמה: 'ציגי', 'אגונינה', כמו בספר.
* נקנה לילד תחושת שליטה על הפחד, על ידי כך שנהפוך פירוש שלילי לפירוש חיובי, למשל, כשנוסיף דברים מצחיקים לציור המפחיד שצייר.
* ניתן לילד תחושת בטחון על ידי כך שאנו כהורים נהווה מודל של התמודדות יעילה מול הפחד, שליטה ללא בהלה. למשל, כאשר לילד קשה להירדם, ניעזר ברעיון שמופיע בספר וניצור הרפיה ותחושת ביטחון על ידי כך שנפזר 'אבקת קסמים' דמיונית שתעזור לו להירדם.
* נשתף את הילד בחוויות שלנו מהילדות: 'פעם, כשהייתי קטן, גם אני פחדתי...'
* נלמד את הילד לחייך אל מקור הפחד, לקבל אותו מבלי להיבהל, ולומר משפט קסמים שמעלה את תחושת השליטה, למשל, כמו בספר: 'ציגי...הגעת? מה שלומך? אין לי זמן עכשיו בשבילך, מצטער, ניפגש בזמן אחר'.
* נשתמש ברעיון 'הבית של הגמדים' - מטאפורה על חשיבה שלילית וחיובית, ונעזור לילד לזהות את המחשבות השליליות 'הגמשלילים' ואת המחשבות הידידותיות 'הגמדיתים'.
* נעזור לילד למצוא את כפתור האור שמיוחד רק לו. כפתור האור הוא משפט קבוע שהילד אומר לעצמו בכל פעם שהפחד עולה והוא עוזר לגמדיתים להתעורר.
* נלמד את הילד הרפייה: לנשום עמוק, לעצור לשנייה את האוויר, להוציא אותו לאט לאט, לעצור שוב לשנייה, לקחת אויר וחוזר חלילה.
* נלמד את הילד שבזמן הוצאת האוויר ידליק את כפתור האור לגמדיתים, כלומר יגיד את המשפט המרגיע שבחר, למשל: 'אני חזק, אני לא נבהל, אלה רק מחשבות רעות וחסל'.
* נחזק את הילד כאשר הוא מראה התנהגות של התגברות על הפחד.

דר' נעמי אפל – עו"ס, מומחית ומדריכה מוסמכת בטיפול התנהגותי קוגניטיבי CBT,
מחברת הספר 'כפתור האור של סבא ג'מיקו',
מנהלת מכון 'שיטות' www.shitot.net טל: 09-7400838.

 

תודה על קריאת עלון קשב ADHD
אני מזמינה אותך לחכות ביחד לעלון הבא, ולקרוא עוד על הפרעת קשב בעלונים הנהדרים שיצאו בעבר.

 

בברכה,

זיוה דינה - קשב ADHD
יעוץ להפרעת קשב
דיוורי טיפול, חינוך ואימון 
לקהלי יעד גדולים במיוחד

adhdindex.co.il

 



ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית


29.04.2024