עלון קשב ADHD

---

ימין ושמאל - שיפור התקשורת בין שני חצאי המוח

עלון קשב ADHD
שלום רב,
העלון הנוכחי ירענן את הקיץ עם מבט שונה על הפרעת הקשב, מבט הבוחן את תפקוד שני חצאי המוח ואת התקשורת ביניהם. דר' עומר הירש, אשר חזר מלימודים בחו"ל, מציג את הגישה המבקשת לשקם מן היסוד את הפרעת הקשב באמצעות תירגול ומחויבות .

האם ניתן לטפל בהפרעת קשב וריכוז והפרעות אחרות,
ולא רק בסימפטומים שלהן?
נוירולוגיה תפקודית – לשירותכם/ דר' עומר הירש

נוירולוגיה תפקודית, הוא מקצוע פורץ דרך בעולם, ועכשיו גם בישראל, העוסק בשיקום ושיפור תפקודי המוח, על מנת לאפשר למוח לעבוד בצורה אופטימלית.
הנוירולוגיה התפקודית החלה כהתמחות בתוך מקצוע הכירופרקטיקה, וכיום נלמדת גם ע"י אנשי רפואה אחרים. המקצוע מבוסס על מדע הנוירולוגיה, ומתמקד בתפקוד של המוח על חלקיו. ניתן להעריך תפקוד זה במגוון דרכים אותן ניתן למדוד באופן קליני, כגון: טונוס שריר, תנועות עיניים, תפקודים אוטונומיים כמו הזעה או כיווץ והרחבה של האישון, תפקוד מערכת שווי המשקל ועוד. ההסתכלות הקלינית מתמקדת באיזון שבין שני חצאי המוח – ההמיספרות, בתקשורת ובסנכרון ביניהן, תוך התחשבות ושמירה על הדרישות הביולוגיות הבסיסיות של הנוירונים, הלא הם תאי העצב.

הדרישות הבסיסיות של כל נוירון הן חמצן וגלוקוז, אותם הוא מקבל דרך זרם הדם, וכן גירוי עצבי. גירוי עצבי יכול להיות חיובי, זאת אומרת הפעלה או אקטיבציה, או שלילי, זאת אומרת עיכוב או אינהיביציה. לפי עקרון זה, הנוירולוג התפקודי מנסה למצוא את האזור הבעייתי, ולוודא כי שלושת הדרישות הנ"ל באות לידי סיפוק.

נגעים מוחיים – מה לא בסדר במוח?
בנוירולוגיה תפקודית אנחנו מבדילים בין 2 סוגי נגעים – תפקודי ופתולוגי:

• נגע תפקודי - הוא אזור אשר תפקודו ירוד כיוון שאינו מקבל מספיק מאחד או יותר משלושת הדרישות הנ"ל. יחד עם זאת, כל הקשרים הנוירולוגיים, כמו גם אספקת הדם לאזור קיימים, אם כי יתכן ואינם תקינים ב 100%. במצב זה, הנוירולוג התפקודי ימצא את הדרך הנכונה להחזיר את האזור לתפקוד תקין, בין אם ע"י שיפור זרימת דם ואספקת חמצן ו/או ע"י הפעלת גירוי עצבי מתאים וספציפי לאזור.

• נגע פתולוגי - הוא מצב בו יש נזק פיזי לרקמה, בין אם כתוצאה מטראומה פיזית, שבץ, מחלה זיהומית או גורם אחר. במקרה זה, תפקידו של הנוירולוג התפקודי הוא לזהות את האזור, לנסות ולשפר את מצבו של האזור הפגוע, אך חשוב מזה, למצוא מסלולים נוירולוגים תקינים אשר יכולים להעביר גירוי עצבי למבנים הנוירולוגים אליהם אמור האזור הפגוע לשלוח גירוי עצבי, כך שהמערכת העצבית מתועלת למסלולים חלופיים על מנת לאפשר המשך פעילות תקינה. בצורה זו, הדרדרות נוירולוגית כללית נעצרת, ואף יתכן שיקום מלא במקרים מסויימים.

כיצד המוח שלנו עובד - מימין או משמאל?
המוח שלנו עובד כאוסף של רשתות עצביות, אשר כוללות מסילות וחיבורים שונים בתוך ההמיספרות, בין ההמיספרות ובין חלקים שונים במוח כגון המוחון, גרעיני הבסיס, התלמוס, ההיפותלמוס ,גזע המוח ועוד. אנו יודעים כי כל פעולה שלנו - תנועה, מחשבה, רגש, תחושה, דמיון, וכו' - מערבת מספר אזורים במוח, וכמעט תמיד משלבת את שתי ההמיספרות. עם זאת, לכל המיספרה תפקיד משמעותי יותר בפעולות מסוימות. להלן מספר תפקידים של כל המיספרה:

1) המיספרה ימנית:
מכילה מפה סנסורית על הגוף, הערכה של תקשורת בלתי מילולית, יצירתיות, מוטוריקה גסה (שליטה על שרירים פרוקסימליים), עיכוב של מערכת החיסון, שליטה על מערכת העיכול, הפעלה רצונית של שרירים בצד שמאל, שליטה על מתח שרירים באופן בלתי רצוני בצד ימין, הבנת הנקרא, הבנה של התנהגות ונורמות חברתיות, זיהוי פרצופים, אוהב שינויים, עיכוב של פעילות בלתי רצויה כמו שימוש בשפה לא ראויה, מחשבות טורדניות, אלימות וכו', ועוד.

2) המיספרה שמאלית:
שליטה מוטורית על כל הגוף במידה מסוימת, שפה על כל מרכיביה כולל דיבור, קריאה וכתיבה, פעולות חשבון, הגיון, מוטוריקה עדינה (שליטה על שרירים דיסטאליים), זיהוי תבניות, הפעלה של מערכת החיסון, הפעלה רצונית של שרירים בצד ימין, שליטה על מתח שרירים באופן בלתי רצוני בצד שמאל, התחלה/יזימה של פעילות, לא אוהב שינויים ועוד.

כאמור, אלו לא תפקודים אבסולוטיים של כל המיספרה, אלא אזורים בהם ההמיספרה הרלוונטית הינה בעלת השפעה חזקה יותר או תפקיד משמעותי יותר.

אפיגנטיקה – מה באמת מפריע להפרעות?
הפרעות נוירו-התנהגותיות כוללות אבחונים רבים כגון – הפרעת קשב וריכוז, הספקטרום האוטיסטי, דיסלקסיה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה, לקות למידה לא מלולית, לקות בעיבוד חושי, הפרעה טורדנית-כפייתית, הפרעת התרסה-מרדנות ועוד. המשותף לכולם הוא עלייה מדהימה בשכיחותן באוכלוסייה בשני העשורים האחרונים. רוב המחקר מופנה לכיוון מציאת הגנים האחראים לבעיה. לעומת זאת, נעשה ברור יותר ויותר כי מספר הגנים המעורבים הוא גדול בהרבה מהמצופה. למשל, רק עבור אוטיזם ישנם יותר מ- 100 גנים מעורבים. מעבר לכך, אנו רואים כי ההתאמה הגנטית - הימצאות של אותו המאפיין/אותה תכונה בשני תאומים - אינה גבוהה מספיק באף אחד מהמקרים, דבר המצביע על קיומו של מרכיב נוסף המביא להתפתחותן של ההפרעות. מסתבר כיום שהגורם האמתי הוא שילוב של נטייה גנטית מסוימת, והשפעות סביבתיות על הביטוי הגנטי, תופעה הנקראת אפיגנטיקה. ההשפעות הסביבתיות מתחילות כבר במהלך ההיריון, וממשיכות בילדות, ומשפיעות ישירות על התפתחות מערכת העצבים. יחד עם זאת, אין עדות לכך שיש מעורבות של תהליך פתולוגי באף אחד מהמצבים הנ"ל. זאת אומרת, שהבעיה היא, כנראה, תפקודית בעיקרה.

נוירו-פלסטיות – לתקן את המוח
המוח שלנו הוא פלסטי, ניתן לשינוי, בעיקר בתקופת הילדות המוקדמת, אך נשאר כך למשך כל חיינו, דבר המסביר מדוע חלק גדול מהילדים חווים הקלה בתסמינים כאשר מגיעים לגילאי בגרות. אנו לומדים עוד ועוד על הבסיס הנוירולוגי של מצבים אלו, ומוצאים כי בכולם ניתן לזהות חוסר איזון בתפקוד וביעילות של המוח. זאת אומרת, שצד אחד של המוח, או חלקים ממנו, מתפקד בקצב איטי יותר, וביעילות ירודה בעיבוד המידע. בד"כ אנו גם רואים שילוב של קישוריות ירודה בין שתי ההמיספרות. חוסר איזון זה, כולל לרוב יותר מאזור אחד בתוך ההמיספרה, ולרוב מערב מבנים ואזורים נוספים על קליפת המוח כגון המוחון, גרעיני הבסיס, התלמוס, ההיפותלמוס, גזע המוח וכו'. בדיון זה נתמקד בקליפת המוח בלבד, ולא נדון במבנים הנוספים שהוזכרו לעיל.

בזכות ההבנה של הנוירולוגיה העומדת מאחורי התסמינים השונים עליהם מדווחים, ואותם חווים הילדים, ועל ידי שימוש בתפקוד המוח כמדריך, ניתן לאתר את האזורים אשר מתפקדים לאט וביעילות נמוכה. ניתן גם לאתר בעיות בסיסיות נוספות, כמו למשל התמדה של רפלקסים ראשוניים, כגון רפלקס מורו או גלנט, אשר מעקבת את התפתחות מערכת העצבים, מונעת שימוש יעיל בקבוצות שרירים ועוד. לאחר מכן ניתן להתחיל להתאים גירויים, אשר מכוונים להפעלה ספציפית של האזורים החלשים. בצורה זו, אנו משפרים באופן הדרגתי את יעילות התפקוד של האזורים הללו, ובהמשך גם את התקשורת בין חלקי המוח השונים על מנת לשפר את הסנכרון הדרוש לפעילות מוחית אופטימלית.

כאמור, מדובר בבעיה של תזמון ויעילות, אשר יוצרת חוסר איזון בתפקוד המוחי. אחת התוצאות היא אי ההתאמה במיומנויות הנראית כמעט תמיד במצבים אלה, כך שכמעט תמיד אנו רואים ילדים אשר הינם מתחת לממוצע באופן משמעותי במיומנויות מסויימות, בד בבד עם מיומנויות בהן הם מפגינים יכולות הרבה מעל ההמוצע.

סער - ילד עם ADHD
קשיים: בעל מוטוריקה גסה ברמה בינונית-נמוכה, יכולת קשב וריכוז ירודה, כישורים חברתיים נמוכים או חוסר יכולת לעכב התנהגות לא רצויה, סובל מאלרגיות, אסתמה, רגישות לגלוטן ולחלבון חלב, בררן ביותר לגבי המאכלים אותם הוא מוכן לאכול, קושי בהבנת הנקרא/קריאה בין השורות וכו'.
כישורים: בעל אינטליגנציה גבוהה, יכולות חשבון ושפה גבוהות, מוטוריקה עדינה ברמה גבוהה – מוסיקאי מחונן, שם לב לפרטים, מזהה תבניות בקלות, יכולת שינון גבוהה.

חשוב להזכיר ולציין כי כל ילד הוא שונה ולא כל ילד מתאים לתבנית זו, אך סער הוא דוגמה לילד עם התסמינים הנפוצים יותר של ADHD.

מבט על תסמינים אלו, ועל התפקודים של ההמיספרות, מראה כי אכן רובם המוחלט של התסמינים של הפרעות קשב מוסבר ע"י תפקוד ירוד של ההמיספרה הימנית בשילוב של תפקוד יתר של ההמיספרה השמאלית. מטרת הטיפול היא להשיב את האיזון על כנו, ועל ידי כך לטפל בגורם לבעיה, ולא רק בסימפטום.

התהליך הטיפולי דורש מחויבות גדולה. הוא דורש אינטנסיביות, עבודה בבית, וכמובן שיתוף פעולה של הילד ושל ההורים. על מנת ליצור שינוי פלסטי, בר קיימא וקבוע, במוח, יש צורך בגירויים בעוצמה מספיקה, בתדירות מספיקה, ולמשך זמן מספיק. על מנת להגיע לרמה זו, יש לרוב צורך בשניים ואפילו שלושה ביקורים שבועיים במרפאה, הנמשכים בין 30-60 דקות, למשך לפחות 3 חודשים, בשילוב תרגילים שיש לבצע בבית על בסיס יום-יומי, במשך כ - 5-15 דקות ביום. כיוון שכך, אין טיפול זה מתאים לכולם. יחד עם זאת, זהו טיפול שיעילותו הגבוהה הוכחה מחקרית. המפגשים כוללים הפעלה של גירויים תנועתיים ותחושתיים שונים המותאמים אישית לילד, תרגילי שיווי משקל וחיזוק שרירי היציבה, כל זאת בנוסף לכוונון הכירופרקטי, אשר מאפשר תקשורת תקינה בין המוח והגוף. בנוסף, תכנית הטיפול כוללת המלצות לתרגילים שונים לביצוע בבית, המותאמים אישית לילד, כמו גם המלצות לשינויים בדיאטה והרגלי חיים אחרים, כגון שינה, פעילות ספורטיבית, שעות מסך ועוד.

יש לציין, שרק הבנה מעמיקה של תפקוד מערכת העצבים מאפשר התאמה ספציפית של טיפול לכל ילד, וכי אין תבנית טיפול אחת שמתאימה לכולם.

סיכום:
מבט בתפקודים השונים של כל המיספרה, תוך הסתכלות על התסמינים השונים האופייניים לכל אחד מהמצבים, מביא אותנו למסקנה הבלתי נמנעת שניתן להסביר את רובם המוחלט של הסימפטומים של כל אחד מהמצבים הנ"ל, ובהם הפרעות קשב וריכוז, ע"י התאמה וזיהוי של האזורים במוח שמתפקדים לאט יותר וביעילות נמוכה יותר. כיוון שהמצבים הנ"ל מאופיינים לרוב בהפרעה תפקודית ולא פתולוגית, באמצעות טיפול מתאים, הם ניתנים לשינוי ולתיקון!

דר' עומר הירש, דוקטור לכירופרקטיקה המתמחה בנוירולוגיה תפקודית,
כמו גם בטיפול בילדים ונשים בהריון ובטיפול ושיקום פגיעות ספורט.
http://lifeinbalance.co.il/ , 054-444-2448
לבירור מקורות אקדמיים ומחקרים בנושא, נא לכתוב ל- omerhirsh@gmail.com

 תודה על קריאת עלון קשב ADHD. 
אם הנך מומחה בתחום טיפולי שיכול לסייע לאנשים עם הפרעות קשב, אני מציעה לך להירשם לאינדקס המומחים הגדול שלנו מכאן:
http://adhdindex.co.il/Register
אם יש לך עניין אישי להתוודע להפרעת הקשב מבלי להיות מומחה, ואם עדיין אינך מנוי על העלון, כדאי לך להירשם כמנוי דרך הכפתורים למטה.

העלון הבא יתמקד באבחון ליקויי למידה. אשמח שתחכ/י לו ביחד אתי.

בברכה,

 

זיוה דינה - קשב ADHD
יעוץ להפרעת קשב
דיוורי טיפול, חינוך ואימון 
לקהלי יעד גדולים במיוחד
adhdindex.co.il

 

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

05.02.2022