עלון קשב ADHD

---

איך מגדלים ילד חברותי?

עלון קשב ADHD 

איך מגדלים ילד חברותי? 
התמודדות חברתית של
ילדים עם ADHD
ד"ר עדה בקר

התחום החברתי הוא תחום מרכזי בחיינו. נסיוננו מראה שהצלחה בחיים אינה נובעת בהכרח מהשכלה או מכסף, אלא דווקא מיכולתנו ליצור קשרים טובים עם אנשים אחרים: לעבוד בצוות, לפעול יחד בעבודה, להיות בן-זוג טוב יותר, הורה טוב יותר ובעצם - כיצד ליצור קשר טוב יותר עם בני האדם הסובבים אותנו בכל מעגלי הקרבה המקיפים אותנו.

עם זאת, ילדים רבים חווים קשיים בתחום החברתי, ואם ילדים 'רגילים' מתקשים בניהולם של קשרים חברתיים, קל וחומר קשה הדבר לילדים עם הפרעות קשב וריכוז. מדוע הם מתקשים כל כך בתחום זה?

על פניו, נראה שהתחום החברתי מתפתח כמובן מאליו ובאופן טבעי, וילדים לומדים בכוחות עצמם את כל המיומנויות הנדרשות כדי להצליח בו. מתברר שאין זה כך. התחום החברתי דורש מהילד לרכוש מיומנויות רגשיות וחברתיות מורכבות ביותר, ומיומנויות אלה מבוססות גם על יכולות קוגניטיביות, שפתיות וסנסומוטוריות. ילדים לומדים להיות יצורים חברתיים בדיוק כמו רכישת יכולות בתחומים אחרים: יש להם יכולות מולדות-ראשוניות, ובנוסף - עליהם להיות מכוונים ללמידה, להיות קשובים לדגמים (מודלים) שמציבים להם בני האדם הסובבים אותם: בתחילה הוריהם, אחר כך דמוית חינוכיות נוספות ולבסוף עמיתיהם- בני גילם.

ילדים עם הפרעות קשב - פרשנות שגויה של גרויים
אצל ילדים לקויי קשב וריכוז, המוח מתקשה לווסת את הגירויים הנקלטים דרך מערכת החושים ומפרש אותם באופן שגוי. מדובר בפרשנות שאינה תואמת את עוצמת הגירוי, את תדירות הגירוי ואת ההקשר שבו מתרחש הגירוי. לקשיי וויסות אלה יש השלכות מרחיקות לכת על חיי הילד בתחומי ההתפתחות השונים: רגשיים, קוגניטיביים ובעיקר חברתיים. כתוצאה מפרשנות שגויה זו, נוטים ילדים אלה להגיב תגובת יתר גם לגירויים קלים יחסית, שילד רגיל היה מתעלם מהם או מגיב אליהם בתגובה קלה ושקולה בהרבה.

ההקשרים החברתיים: משפחה, מסגרת חינוכית, קבוצת השווים
ההקשר הראשון שבו מתרחשת ההתפתחות החברתית הוא ההקשר המשפחתי. במשפחה רוכש הילד את הדגמים הראשונים והחשובים ביותר לתפקוד החברתי שלו. עם זאת, יחסם של הורים לילדים עם הפרעות קשב בגיל הרך עלול להיפגע בעקבות תכונות הלקות. הילדים מתקשים לבנות ריתמוס של שינה וערות בהתאם לסדר היום המשפחתי, הם מגיבים באופן מופרז לגירויים שוטפים וקלים בחיי היום יום, הם מתקשים להתמקד בנושא אחד ונעים בלי הרף מחפץ לחפץ ומעניין לעניין.
כאשר הילד יוצא למסגרת הגן, מתווסף מרכיב נוסף לחיים החברתיים שלו. לגננת המיומנת יש אפשרות לסייע רבות לילד המתקשה. שיפור המיומנויות החברתיות של הילד דרך הדגמה, ליווי, תיווך וחיזוק הם קריטיים בגיל הרך ובמיוחד במסגרת שבה יכול הילד "להתאמן" במיומנויות אלה עם הילדים האחרים בגן.
ההקשר של קבוצת השווים - העמיתים לגן, הוא ההקשר שהופך במהלך השנים להקשר החברתי החשוב ביותר. בקבוצה זו לומד הילד להשתמש במיומנויות שכבר רכש באינטראקציות השונות שבהן היה מעורב במסגרת המשפחתית וכיצד ליישם את הידע הזה בהקשר של קבוצת השווים. 

קשיים אופייניים לילדים עם ADHD
במהלך השנים, ככל שהמיומנויות הנדרשות לתפקוד חברתי יעיל הופכות מורכבות יותר, כך מתקשה יותר הילד עם הפרעת קשב והיפראקטיביות למצוא את מקומו . חוויות חוזרות ונשנות של אי הצלחה מתגבשות לכלל תפיסה של עצמו כחסר יכולת. הילדים האחרים תופסים אותו כחסר מיומנויות וכמישהו שלא נעים, לא מעניין, או אף מסוכן להיות בחברתו.
כבר בגיל הגן מפתחים ילדים היפראקטיביים התנהגות מפריעה ותוקפנית: הם מתקשים לווסת את רגשותיהם ולכן נוטים למצבי רוח ולהתפרצויות. מצד שני, הם רגישים ונוטים להפגע בקלות. מיומנות השיחה שלהם לוקות בחסר, הם נוטים להתפרץ לדברי אחרים ומתעלמים משאלות המופנות אליהם, מתקשים להתנהג בהתאם לנורמות החברתיות. במהלך השנים סובלים הילדים מבעיות תיוג, הילדים האחרים מתייגים אותם כמפריעים וכלא נעימים לאינטראקציה, והם עשויים לסבול מהתעלמות או דחייה ואף להיות קורבן להצקות מצד ילדים אחרים.
בנוסף, הילד עם הפרעת הקשב עצמו, הזקוק מאוד לקשר עם הילדים האחרים, משתמש בהצקות כאסטרטגיה ליצירת קשר.
קשרים חברתיים דלים בתקופת הילדות מנבאים חוסר הסתגלות חברתית בגיל ההתבגרות . למתבגרים בעלי ההפרעה יש פחות קשרים חברתיים. הם חשים לא אהובים ובודדים.הלקות ביכולת החברתית עשויה להתבטא בחוסר הערכה, במצבי רוח דיכאוניים ובהתנהגות אנטי חברתית.

עיבוד מידע חברתי של ילדים עם ADHD
מבין כל המרכיבים המקשים ילדים עם הפרעות קשב לפתח יחסים חברתיים הולמים עם בני גילם, בחרתי להציג בפניכם קושי מרכזי אחד המשליך וצובע קשיים רבים אחרים. זהו הקושי בתהליך עיבוד המידע החברתי.
אחד החוקרים החשובים בתחום זה הוא קנת דודג', שבנה מודל בן 5 שלבים המתאר את תהליך עיבוד המידע החברתי אצל ילדים במהלך סיטואציות חברתיות, וכיצד עיבוד זה משפיע על התנהגות הילדים באינטראקציות. טענתו, שאותה ביסס במחקרים רבים, היא שהיכולת החברתית היא פונקציה של העיבוד שעושה האדם לסימנים החברתיים. הסימנים החברתיים הם הרמזים והאותות שבני אדם מחליפים ביניהם, שלמרות שאינם נאמרים ישירות הם מבהירים למשתתף מה כוונתו של בן שיחו ומהי הסיטואציה לה שותפים שניהם: האם התנהגותו מקובלת או אולי חסרת נימוס, האם בן השיח שבע רצון או לאו דווקא?   

מודל 5 השלבים לעיבוד מידע חברתי:
1. קליטה וקידוד:
בשלב הראשון, קולט הילד מהסביבה רמזים חברתיים ומקודד אותם. הילד אינו יכול להתייחס לכלל הרמזים והגירויים החברתיים הקיימים בסביבה החברתית שלו, ולכן הוא בוחר להפנות את תשומת לבו רק לרמזים שנתפסים על ידו כחשובים ומתאימים להקשר. לדוגמה, כאשר אנו נמצאים במסיבה, נרבה לשים לב לגירויים הקשורים לשמחה, להתלהבות וליצירת קשר מהיר וחולף. רמזים חברתיים אחרים ייעלמו מעינינו כיון שאינם משרתים את המטרה שלשמה הגענו למסיבה.
2. ייצוג ופרשנות:
הילד משלב בין הרמזים שקלט בסיטואציה מסוימת לבין מידע שהוצפן בזכרונו מחוויות קודמות, וכך הוא מגיע להבנת משמעות האירוע. לשלב זה עשויה להיות לולאת משוב לשלב הראשון, למשל כאשר הילד מחליט שהוא אינו יכול להעריך את כל הסיטואציה כיוון שלא קודד מספיק מידע, או כאשר מתעוררות פרשנויות סותרות. נסו להיזכר כיצד הרגשתם במקרה שבו לא הצלחתם לרדת לעומקה של סיטואציה חברתית, ועד כמה הדבר לא היה נעים. האם קרה שהתפרצתם לשיחה אינטימית בלי לשים לב לכך? התפרצות כזו היא תמיד לא נעימה - קטעתם שיחה של מכרים, שכעת נאלצים לשנות נושא שיחה. חשבו על ילד בגן הילדים, שלא מצליח להבין כי הצטרף לשיחה או לפעילות שלא הוזמן אליה וכעת אינו רצוי. ועכשיו, תארו לעצמכם שהילד חווה את הדחייה כדחייה אישית נגדו, בלי שיוכל להבין שחבריו אינם נרתעים מחברתו באופן קבוע, אלא מתרעמים על האינטראקציה שהופסקה.
3. חיפוש תגובה מתאימה:
הילד מפעיל תהליך של חיפוש אחר תגובות התנהגותיות מתאימות. הוא "בודק" את תרגום הרמזים, את הפרשנות שלהם ומשלב אותם עם הידע שאמור להיות לו לגבי מגוון של תגובות אפשריות לסיטואציה. התנהגות חברתית יעילה תלויה הן בכמות והן באיכות התגובות העומדות לרשותו של הילד.
4. בחירת התגובה:
הילד מעריך את התוצאות האפשריות של כל תגובה. הניסיון להעריך את התוצאות של תגובות שונות יכולה לבוא רק לאחר שהילד רכש מיומנות לייצוג תגובות אלה באופן מנטלי, כלומר לחשוב עליהן.
5. ביצוע ההתנהגות:
הילד מגיב באופן התנהגותי: מוטורי ומילולי. אם ההתנהגות אינה מקבלת תגובה חיובית, הוא יוכל לפעול בשתי דרכים: האחת, לחזור לתחילת התהליך ולבחון אם הבין נכון את הסיטואציה, או להחליט שהתהליך היה נכון ושרק התגובה ההתנהגותית לא התאימה. הילד יכול לבחור התנהגות אחרת הנרכשת במהלך ההתפתחות דרך חזרות, משוב ותרגול.

באחד המחקרים שערך דודג', הוא בחר להעריך את דפוסי עיבוד המידע החברתי של ילדי גן וכיתות א-ב בסיטואציה של הצטרפות לקבוצה, וכן כיצד דפוסים אלה ישפיעו על מיומנויות ההצטרפות של הילדים.
במהלך המחקר, צפו הילדים בסרטי וידאו של ילדים המשחקים ביניהם במשחקי לוח. הם נשאלו עם מי מהילדים בסרט היו רוצים לשחק וכיצד היו משתלבים במשחק. החוקרים דיברו עם ילדי המחקר על אסטרטגיות ההצטרפות של הילדים שבסרט. הם שאלו אותם כיצד היו מצטרפים למשחק, והציגו בפניהם מספר אסטרטגיות אפשריות להצטרפות. שבוע לאחר מכן, בחנו החוקרים כיצד מצטרפים הילדים למשחק בפועל, וראו כיצד הפעילו את האסטרטגיות שלמדו.

דודג' הסיק מכך שניתן ללמד ילדים לשפר את האיכות של כל אחד מהשלבים במודל: החל מתשומת לב לרמזים המתאימים, מתן פירוש יעיל לרמזים, חשיבה על אסטרטגיות שונות, בחירה של אסטרטגיה מתאימה וביצועה וחזרה לתחילת התהליך כדי לבדוק את איכותה והשפעתה של ההתנהגות שנבחרה על השותף או השותפים לאינטראקציה.

במחקר נוסף, שבו השתתפו ילדי בית ספר עם הפרעות קשב, מצא דודג' שילדים אלה הירבו לפרש התנהגויות של ילדים אחרים כתוקפניות ונובעות מרצון להרע להם, בעוד שהיה ברור לחוקרים שהתנהגות הילדים האחרים היתה אקראית ולא מכוונת. הילדים לקויי הקשב מיהרו להגיב בצורה עוינת ותוקפנית, בעוד שילדים ללא הלקות הגיבו פעמים רבות קודם כל בבדיקה של כוונת הילד האחר. 

יישום המודל בעבודה עם ילדים עם ADHD
המודל שמציע דודג' נראה מורכב, אך בחיים האמיתיים הוא אינו כזה. במהלך ילדותם, ילדים רוכשים נסיון רב בתהליכים אלה ומבצעים אותם במהירות עצומה וכבדרך אגב.
מכיון שכבר אפיינו את דפוסי החיברות של ילדים בעלי לקויות קשב וריכוז והבנו שהם מתקשים בעיבוד המידע, אנחנו רוצים ללמד אותם כיצד להשתמש בו, תחילה באופן מודע ותרגול עד שהדברים יופנמו, יעובדו ויהפכו ליותר אוטומטיים.
כפי שהראה מחקרו של דודג', ניתן לשפר את כישוריהם החברתיים של ילדים על ידי תירגול סיטואציות חברתיות, פירוקן לחלקים, העלאת שאלות לגבי התנהגות רצויה ולא רצויה והצעת אלטרנטיבות ראויות. להורים, לגננות למורים ולמטפלים שמור תפקיד המתווך רב הערך, שעשוי לשפר מאוד את תחושתם הסובייקטיבית של הילדים ואת האווירה הלימודית והחברתית בגן ובבית הספר. 

ד"ר עדה בקר,יועצת התפתחותית לגיל הרך.
מפתחת התכנית "לגדל ילד חברותי", http://socialkid.co.il/

תודה על קריאת עלון קשב ADHD.
אני מזמינה אותך לחכות עמי לעלון הבא.

בברכה,

זיוה דינה - קשבים
יעוץ להפרעת קשב
דיוורי טיפול, חינוך ואימון 
לקהלי יעד מותאמים במיוחד
adhdindex.co.il

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

26.07.2022