עלון קשב ADHD

---

קשב והיפראקטיביות דרך כפות הרגליים

עלון קשב ADHD

לקוראינו שלום רב,
עלון קשב ADHD  הנוכחי מאיר בעיות בקשב ובתנועתיות מזוית ראייתו של הרפלקסולוג שמואל זיידל. תפישתו
ההוליסטית מחברת את הגוף ואת הנפש לגופנפש אחד, המשתקף בכפות הרגליים ומטופל דרכן. הראייה דרך הרגליים סיפקה לי תובנות נוספות ואחרות על מוסחות והיפראקטיביות. האם גם אתם תחושו כמוני?

רפלקסולוגיה קואורדינטיבית
לבעיות היפראקטיביות, קשב וריכוז
שמואל זיידל

אחד היעדים החשובים בתהליך הטיפול הרפלקסולוגי הוא להגביר את החיבור של המטופל לכפות רגליו, משמע, להגביר את הקשב הגופנפשי דרך הנתיבים המסתוריים באמצעותם מתחברים אברי הגוף אל כפות הרגליים. נושא פיתוח הקשב דרך כפות הרגליים הוא אלמנט חשוב בחיבור האדם אל עצמו ובהגברת מודעותו העצמית.

ילדים היפראקטיבים וילדים עם בעיות של קשב וריכוז נחשבים בדרך כלל ליוצאי דופן בכיתה ולכאלה שאינם מתאימים למסגרת. איש לא שאל את השאלה: האם המסגרת הכיתתית מתאימה לכל ילד? הבעיה אולי מתגלה כבר בגן הילדים, אך שם המסגרת חופשית יותר, ומתאפשר לילד לתפקד למרות קשייו לעקוב אחר הוראות ותוך הימנעות ממשימות בעלות אופי מנטאלי. ההתרוצצות וחוסר השלווה של הילד מאיימות פחות על המסגרת הקבוצתית בגן.

המעבר למסגרת הכיתה, הכבילות הגופנית לכיסא ולשולחן, הצורך במיקוד הראיה וההקשבה בחזית אחת, קרי, בלוח ומורה והצורך להתמקד בחומר הנלמד לזמן ממושך- משימות אלה מבליטות את מה שאולי אובחן בגן: הילד היפראקטיבי ויש לו בעיות של קשב וריכוז. המסגרת הכיתתית מגינה על עצמה מפני החריג בהוצאת הילד מהכיתה או  בהפנייתו לטיפול נפשי או תרופתי.

להתחבר בדרכים של רפואה טבעית - הוליסטית
פוטנציאל הריפוי הטבעי של הגוף מכיל את הקשב החיצוני למסרים הנשלחים אליו, ואת ההקשבה למסרים הפנימיים, הגופניים והנפשיים המצויים בו. כאשר יש בעיות קשב והיפראקטיביות, יש לעקוף את הנתיבים הקונבנציונאלים,כדי להגיע ליכולות הקשב והרגיעה הפנימיים. גישת הרפלקסולוגיה הקואורדינטיבית מכוונת אל מרכזי הקשב, הרגיעה והלמידה החבויים באדם, מרכזים אותם צריך לחשוף ולפתח למען ההתמודדות עם הבעיות. תפקיד המטפל ההוליסטי לבנות תהליך טיפולי מותאם אישית לצרכי המטופל, במטרה להוביל אותו בהדרגה למרכזים אלה.

מימד השורש
בכפות הרגליים משתקפים אברי הגוף. הרגליים המהלכות על הקרקע הן אלה המחברות אותנו אל ממד האדמה המבטא יציבות ובטחון קיומי. ברפלקסולוגיה ידי המטפל המטפלות ברגלי המטופל מקנות לו את החיבור אל ממד השורש ואל הביטחון הקיומי לו הוא זקוק. חוסר שקט והתרוצצות גופנית ומחשבתית עשויים להירגע כאשר מתחברים אל כפות הרגליים של האדם ההיפראקטיבי - אימפולסיבי. תחושת הביטחון שמישהו מחזיק אותך בכפות רגליך היא בעלת ערך רב.

לנצח את הכאב
בטיפול הרפלקסולוגי אנו נתקלים לא פעם בנקודות שהלחיצה עליהן גורמת כאב. ניתן לגייס את הכאב לריפוי על ידי לחיצה מתמשכת בכפות הרגליים בנקודה הכואבת. הכאב ישכך באמצעות הפרשת אנדורפינים. בתהליך זה יש אלמנט של הרפיה, אשר טובה תמיד לתהליך הריפוי. היכולת להפגת הכאב נובעת מהקשבה לתחושות הגוף והיא גורמת לסיפוק עצמי. לילדים היפראקטיביים יש סיבולת לכאב חזק, וניתן ללמד אותם "לנצח" את הכאב. יתכן שבטיפול בילד הסובל מבעיות קשב עם היפראקטיביות, או מהיפראקטיביות בלבד, יהיה צורך לפעול בטכניקות של הפגת כאב או אף בטכניקות אקטיביות שבהן הילד לוקח אחריות ו"לוחץ" בעצמו ומחולל את הכאב על מנת לעבור את סף הכאב האישי המוכר לו.

חויית התחושה
הטיפול הרפלקסולוגי מבוסס במהותו הראשונית על חוש המישוש. החיישנים שבידי המטפל וברגלי המטופל מעבירים אין ספור מסרים. המסרים עוברים בתחושה בלבד כיוון שאין למטפל אפשרות לתרגם למטופל מסרים גופניים אלה לשפה המדוברת המוכרת להם. גם החוויה התחושתית של המטופל היא אינדיבידואלית ואין ביכולתו לבטא אותה. למעשה, בין המטפל למטופל יש נתק קומוניקטיבי באשר לחוויית התחושה. על מנת להתקרב עד כמה שניתן להבנה בין המטפל למטופל, סביר להניח שהמטפל עצמו יבוא לטיפול מתוך חוויותיו האישיות כמטופל. על פי רוב, חוויה היא עמוקה ורבת רושם ככל שמשולבים בה מסרים מכמה שיותר חושים. אצל האדם חוש המישוש הוא החוש הפחות מפותח, הוא חייב על כן להישען ולהסתמך על השילוב עם חושים נוספים כדי שהחוויה הגופנית תהיה עמוקה וכדי שתשתמר ב"תת המידע" של האדם- בעולם החוויות האישי שלו.

חשיפת הרגש
את העולם הרגשי שלנו אנו מעשירים בעיקר דרך חושים הנמצאים בנקבים שבראש: העיניים, האוזניים האף והפה. נקבים אלה משולים למיתרים, והגוף משול לתיבת התהודה. דרכם אנו מזינים את הנפש. הטיפול הרפלקסולוגי מאפשר לכפות הרגליים להוות נתיב כניסה חדש למסרים. המיומנות הטכנית של הרפלקסולוג צריכה לשרת אותו כדי להשתמש בכפות רגלי המטופל כמיתרים בכדי להגיע כתהודה אל נפשו של המטופל. התחברות חדשה כזו אל נפשו של האדם יש בה כדי להעשיר את העולם הפנימי הגלום בו. תהליכי הטיפול המכוונים לקשב וריכוז חושפים את האדם ה"אחר", זה שמאחורי העולם אותו בחר להראות ולהציג כלפי חוץ. כפות הרגליים מאפשרות נתיב חלופי או נתיב מחזק במקום בו העיניים והאוזניים כשלו.

הקשבה וזיכרון תחושתיים
פיתוח ההקשבה דרך כפות הרגליים מפנה את המטופל לעולמו הפנימי האסוציאטיבי, עולם הזיכרונות והדימויים החבויים בו. מטפל מיומן יכול לכוון ולהיות שותף לרגעי השינוי בהם המטופל מתחיל להקשיב לעצמו ולעולמו הפנימי. ראוי שהמטפל ישאל: האם הפניית המטופל לקשב תחושתי מרגיעה אותו? ממרכזת אותו? האם היא מפנה אותו אל עולמו הפנימי, אל העולם האסוציאטיבי החבוי בו?

מורכבות וריבוי אינפורמציות
גירויים מורכבים ורצפים מורכבים מקשים לעיתים את המעקב אחר מהלכם. למרות שעוצמת הזיכרון החוויתי קשורה, במקרים רבים, לתפיסה רב חושית, מסתבר, שבעיות של קשב וריכוז קשורות גם לאינפורמציות מורכבות ולתוספת אינפורמציות מציפות. אנו חיים בסביבה גדושת מסרים. בסביבה שכזו, מורכבות של אינפורמציות מקשה על קליטה חושית ותחושתית ומייצרת קשיים בקליטה הגופנית, העיונית והרוחנית. לעתים איננו מזהים אם אנו רודפים אחר משהו או בורחים ממשהו. הגוף הפשוט והראשוני שלנו מתבלבל. הבעיה היא שגם ילדינו מתחילים להתפתח בסביבה מורכבת זו, סביבה בה אף אנו המבוגרים נסוגים לחוסר יכולת של ריכוז והקשבה לעצמנו ולזולתנו. דרך כפות הרגליים יכול המטפל לבצע תהליכים של חידוש ורענון הקשבה וריכוז. לבוגר ולילד זה כעין בית ספר. בית ספר שבו האינפורמציות ניתנות בצורה מדודה ומיועדות להגברת יכולת הקליטה ביחד עם כל "הרעשים" ו"הגירויים" שמסביב.

זיכרון תחושתי וחושי לתפיסת רצפים
תפיסת הרצפים היא תפיסה הוליסטית והיא מבוססת על זיכרון תחושתי וחושי. זיכרון זה הוא תולדה של רצף גירויים: בו ברגע שגירוי מתחולל הוא אמנם נמוג, אך בזיכרון משתמר רצף הגירויים בשלמותו, כפי שהופיעו בזה אחר זה. לדוגמא:
• תנועת הגוף בחלל נעלמת ברגע שהיא נעשית אך נשארת בזיכרון כריקוד.
• צליל בודד המופק נמוג ברגע הפקתו אך נשאר בזיכרון כמנגינה שלימה, כציוץ ציפור או שירת אדם.
• כל הברה שנאמרת בדיבור מתפוגגת ברגע שהופקה אך נשארת בזיכרון כתוכן או כאמירה.
• גירוי בטיפול רפלקסולוגי נעלם ברגע שהוא מסתיים אך נשאר בזיכרון התחושתי כרצף של מהלך טיפולי שלם.
לעיתים, הזיכרון התחושתי של תפיסת הרצפים הוא קשה ולא מתורגל. יתכן וזו אחת הבעיות אצל ילדים המפריעות לקשב, לריכוז,להבנת הנקרא ולהבנת הנשמע. הבעיה קיימת גם אצל אדם בוגר הרוצה לשיר, לנגן, לרקוד, לדבר ולנאום או לחילופין לעקוב אחר שירה, נגינה, ריקוד או נאום. פיתוח הזיכרון התחושתי יכול לסייע לילדים ולמבוגרים עם בעיות של קשב וריכוז כאשר הם רוצים להפיק רצפים בעלי משמעות בביטוי האישי שלהם, ומוצאים עצמם מתקשים בכך.

ריתמוס תחושתי
אחד מהיסודות הגופניים, הנפשיים והרוחניים של האדם הוא הקצב והמקצבים- הריתמוס בו פועל הגוף. בטיפולי גוף, במיוחד באמצעות כפות הרגליים, אנו מתערבים בקצבים השונים המפעילים והמזרימים את האורגניזם האנושי. המקצבים הפיזיולוגיים הם אוטונומיים אך נשלטים לעיתים גם ברצון והכוונה אישית על פי כוונות, מטרות ואינטרסים. בטיפול בבעיות של קשב וריכוז יש צורך לעורר את ההקשבה לריתמוס התחושתי ולחדד את את "האוזניים" שבכפות הרגליים. נתיב זה עשוי להביא לרגיעה פנימית של המטופל ולפתח את הקשר המוזיקלי שלו אל עצמו, בדומה לערך המוסף של שיעורי ריתמיקה ושיעורי מוזיקה.

תפיסת המרחב וסימבוליקה
הכלים להתפתחות השכלית, הגופנית, הנפשית והרוחנית הנם הסמלים המוסכמים: התווים למוזיקה, האותיות למחשבות ולדיבור, המספרים לחישוב כמותי, צורות מוסכמות להבנת חלוקת המרחב וכ"ו. באמצעות כפות הרגליים אנו יכולים וצריכים לפתח את הסימבוליקה אצל הילד.
בתחילה, תפיסת המרחב אצל הילד היא דו ממדית, ומקבלת ביטוי בציור הצורות על לוח כתיבה או על דף נייר. התפיסה הדו ממדית היא הבסיס להקניית תפיסת המרחב התלת ממדי. את הצורות הגיאומטריות הדו ממדיות כמו: נקודה, קו, עיגול, משולש, מרובע ואת הסימבולים של שפת הדיבור- אותיות ומספרים, ניתן להמחיש באמצעות כפות הרגליים ולפתח את הקשב וההדמיה התחושתית. ההבנה התלת ממדית מתאפשרת כשהילד תופס את גופו שלו ומבין שהוא המרחב האישי הראשוני, המתנהל ונע בסביבת המרחב החיצוני.

ממדי הימין והשמאל הם מאבני הבניין הראשוניות. הגוף, בחלקו הגדול, בנוי מעיקרון של זוגיות- אברים בצד ימין ואברים בצד שמאל. אברי גוף רבים הם זוגיים ומגלמים פונקציה תפקודית אחת. ההתמצאות התלת ממדית משפיעה על יכולת ההתמצאות של האדם בינו לבין עצמו ובינו לבין אנשים אחרים. ההבנות והתובנות של ההתמצאות במרחב הדו ממדי והתלת ממדי תהוונה בסיס להתפתחות הבנת המרחב הרב ממדי, משמע, המרחב הגופנפשי, רוחני.

סיכום
הערך המוסף ברפלקסולוגיה קואורדינטיבית לבעיות של היפראקטיביות, קשב וריכוז הוא:
• בחשיבה ובתכנון צירופי גירוי ובהקניית הקשב לצירופי גירוי מבחינה גופנית.
• בפיתוח הזיכרון התחושתי דרך כפות הרגליים ובהקניית יכולת המעקב אחר מורכבות של אינפורמציות.
• בהקניית תפיסת המרחב הדו ממדי והתלת ממדי והשלכתם על הבנת הגוף.
• בשיפור המיומנות להעברת קליטה חושית ויישומה בכתיבה.

שמואל זייזל הוא מפתח גישת הרפלקסולוגיה הקואורדינטיבית ומייסד המכון לאקולוגיה אנושית.
המאמר המלא מתפרסם באתר  http://www.zaidel.co.il/

בברכה,

זיוה דינה - קשב ADHD
יעוץ להפרעת קשב
דיוורי טיפול, חינוך ואימון 
לקהלי יעד גדולים במיוחד
adhdindex.co.il

 

 

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

12.04.2020