עלון קשב ADHD

---

סודות התיווך של ההורים

עלון קשבADHD 

שלום רב,
העלון הנוכחי פוגש אותנו אחרי ל'ג בעומר ולפני חג השבועות. 
הוא מביא את מאמרה המקסים של מרב קובי, מטפלת משפחתית אשר נושמת את הפרעות הקשב יום יום ושעה שעה. מרב מביאה סיפורים קטנים וצבעוניים על הורים וילדיהם בעלי ADHD, ומתבלת אותם בצניעות במידע מקצועי ושימושי. קריאה מהנה.

יסודות התיווך ההורי
מרב קובי

"כשהילד הזה ייסע לחו"ל בגיל 18, ויעבור באולם הנוסעים של שדה התעופה, אם ברמקול יקראו לכל נוסעי טיסת 345 ללונדון להגיע לשער 3, הילד שלי ידע , בלי שאף אחד יגיד לו, שההודעה הזאת מיועדת בשבילו."
זה איננו ציטוט מדויק, אבל זהו המשפט שתפס אותי לפני מספר שנים, בהרצאתו של הרב רפי פויירשטיין, בנו של פרופ' ראובן פויירשטיין, חתן פרס ישראל על מפעל חיים. ולמה דוקא משפט זה? כי הרב פויירשטיין דיבר על בנו- הסובל מתסמונת דאון.

ואם הצאצא לבית פוירשטיין, שיש לו תסמונת דאון, יכול לדעת שההודעה ברמקול מיועדת גם לו, אזי הבן שלי עם ADD, ששנים אני אומרת למוריו שהוא צריך "הזמנה מיוחדת" בגלל חוסר ריכוז, יכול, באמצעות כלי התיווך, ללמוד לשים לב.

כשהתחלתי ללמוד במכון פויירשטיין בקורס להעשרה אינסטרומנטאלית, וכששמעתי על התיווך בפעם הראשונה, אמרתי לעצמי שאני עושה את זה באופן אינטואיטיבי, כמו אמי. אבל אז התחלתי לשים לב לאמהות אחרות ולילדים אחרים ולהתנהגותם. ראיתי ילדים שלומדים על ידי חיקוי, והם נראו ונשמעו כמהדורה מוקטנת של הוריהם. אך בזמן שהם עשו משהו שלא למדו על ידי חיקוי, הם לא ידעו איך צריך להתנהג. מסתבר, שהתיווך איננו מובן מאליו בכל המשפחות.  

פעמים רבות אנו משתמשים במילים- "ככה לא עושים, ככה לא מתנהגים".
ועכשיו, דמיינו שאתם נוחתים באיטליה במקום בישראל. אם איטלקי יאמר לכם באמצע הרחוב שככה לא נוהגים באיטליה, האם תדעו איך כן נוהגים באיטליה?
אם האיטלקי לא יראה לכם איך לנהוג בצומת, בלי להתחשב ברמזור ובצבע שלו, תישארו תקועים באמצע הצומת ותספגו יותר צפירות מאשר שמעתם אי פעם בישראל...
מה שהאיטלקי עושה עבור הנהג הזר באיטליה, הוא תיווך. וכשאמא אומרת לבנה שככה לא מתנהגים, זה ההפך מתיווך. במיוחד אם היא צועקת או מענישה.

התיווך הוא אחד האמצעים העיקריים בתיאורית ההשתנות הקוגניטיבית של פויירשטיין. בספרו של דוד צוריאל- "השתנות שכלית", פרק הרביעי, מובאים עקרונותיה של התיאוריה על התנסות בלמידה מתווכת עפ"י פויירשטיין. בבסיס התיאוריה קימת הנחת היסוד שהאדם המתפתח הוא בעל גמישות למידה, ויכול להשתנות תוך כדי מגעים חדשים עם הסביבה. אבל על מנת שהסביבה אכן תתרום תרומה משמעותית להתפתחות, לא די בחשיפת הילד לגירויים, אלא יש צורך גם בגורם מתווך- המבוגר. מבוגר שמודע לתפקידו ומבצע תיווך באופן פעיל.

גורמים רבים משפיעים על יכולת הלמידה של הילד ועל יכולת ההשתנות השכלית של המתבגר והמבוגר. דרך מחקריו הרבים, הגיע פרופ' פויירשטיין למסקנה, שהגורם המשפיע ביותר על ההתפתחות הקוגניטיבית התקינה של הילד הוא הגורם המתווך הקרוב לילד.
ישנם גורמים רחוקים שהשפעתם ניכרת אבל ניתנת לטשטוש: מטענים גנטיים, בעיות אורגניות, גורמים התפתחותיים, מופרעות רגשית של הילד או המבוגר, דלות הגירויים הסביבתיים (חסך על רקע סוציו- אקונומי), רמת חינוך נמוכה ושוני תרבותי. המחקרים הראו באופן חד משמעי שהגורם המתווך הקרוב הוא המשפיע העיקרי על התפתחותו הקוגניטיבית של הילד.

טענה רווחת היא שהילד לומד כתוצאה מחיקוי. אולם רוב ההורים מודעים לצורך ללמד את ילדיהם באופן פעיל- להשתמש במילים, להסביר במקום שצריך הסבר, להנחיל ערכים ולענות על שאלות. כל אלו הן רמות שונות של תיווך.

הטלפון בבית צלצל, אף אחד מ"הגדולים" לא היה פנוי לענות. אמא קראה לדני שישב בסלון ובקשה ממנו לענות לטלפון. דני ניגש לטלפון בחשש:
- הלו?
- שלום, מי זה מדבר?
- אמא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מישהו בטלפון!
- דני! מה שלומך? זו סבתא , איך היה היום בבית הספר?
- סבתא? קנית לי כבר את המכונית?
- לא , דני, עדיין לא, לא מצאתי בדיוק את מה שרצית, אמא בבית?
- אבל סבתא, אני רוצה רק מכונית כחולה, עם פנסים שנדלקים
- בסדר, דני, תן לי לדבר עם אמא.
- אני לא יודע איפה אמא, ( {טוווווווווווווו, דני סגר את הטלפון)

אמא שמעה מרחוק את השיחה ויכלה להגיב בשתי דרכים עיקריות-

- דני מה קרה לך? למה סגרת את הטלפון? ככה מדברים עם סבתא? אתה לא מתבייש?! שמעת אותי או את אבא מדברים ככה בטלפון עם מישהו?
או
- דני מה קרה? התבלבלת? בא ננסה להתקשר לסבתא ולבקש סליחה, אתה אולי קצת העלבת אותה. אבל לפני שאנחנו מתקשרים לסבתא אלמד אותך איך צריך לדבר בטלפון, בוא נשחק משחק שאני סבתא ואתה דני, ונחזיק את הטלפון ונדבר.....

שתי התגובות הן של תיווך- הראשונה יוצאת מנקודת הנחה שהילד היה אמור כבר מזמן ללמוד איך מדברים עם מבוגר בטלפון. הדרך השנייה יוצאת מנקודת הנחה שהילד כנראה לא למד בדרך שכולם לומדים, וצריך ללמד אותו בשיטה אחרת. התיווך בדרך השנייה הוא הרבה יותר משמעותי, מפורט ויסודי, והסיכוי שדני ילמד לדבר בנימוס בטלפון גדול יותר, ובנוסף, הוא ילמד לא לפחד לענות לטלפון.

תיווך מוגזם ולא אפקטיבי -
אלעד בן הארבע עמד בקצה המדרכה ואמו הדואגת החליטה שזה הזמן המתאים ביותר להסביר את הדרך לעבור את הכביש בדרך הבטוחה ביותר.
אתמול צפתה בחברתה צועקת על ביתה - " השתגעת? ככה לא רצים לכביש! כמעט נדרסת!" באותו הרגע החליטה שכשתגיע לסיטואציה כזו עם אלעד, היא תקדים תרופה למכה, ותיתן לאלעד נאום יסודי על חשיבות הזהירות בכביש, ועל הדרך לעבור אותו בבטחה.
- תראה אלעד, עכשיו אנחנו עומדים על המדרכה, כאן אנשים הולכים. אבל בכביש, המכוניות נוסעות. ואנשים לא הולכים. אבל אם מישהו צריך לעבור את הכביש כדי להגיע לצד השני, כמו שאנחנו עכשיו צריכים להגיע לאוטו שלנו, שהוא בצד השני , אתה רואה את האוטו שלנו? כן , יופי! אז אנחנו עכשיו צריכים לחצות את הכביש.

ואיך נעשה את זה בלי שהמכוניות יפגעו בנו? אנחנו עוברים במעבר החצייה- הינה פה - יש פה מעבר, פסים לבנים על הכביש , כמו זברה. אבל זה לא מספיק שעוברים במעבר חצייה, צריך להסתכל ולראות שלא באה מכונית, ואם באה מכונית אנחנו צריכים לחכות שהיא תעצור ותיתן לנו לעבור. אז צריך להסתכל ימינה -הינה לשם, ואחר כך שמאלה- לשם, ועכשיו אתה רואה שבאה מכונית? באיזה צבע היא (למה לא לחזור על הצבעים על הדרך?), אדומה, נכון! איזה ילד גדול! .....

באמצע מעבר החצייה אלעד עזב את היד של אמו, ורץ באלכסון אל האוטו שחנה מעבר לכביש במרחק 20 מטרים ממעבר החצייה. כל הנאום של אמא חלף מעל ראשו ונעלם. הוא היה ארוך ומפורט מדי עבור ילד בגיל 4. אלעד קלט רק את המשפטים הראשונים, ורמת הריכוז שלו לא הספיקה כדי לשמוע אחר כך את החלק החשוב והמעשי של חציית הכביש.

ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז, מאובחנים סביב גיל 5, ומתחילים רק אז לקבל טיפול, תרופתי והתנהגותי. אבל בחמש השנים הקודמות לכך, הם לא למדו כמו כולם כי הריכוז שלהם משתנה. יש דברים שרוב הילדים לומדים, ומופרעי קשב לא לומדים, במיוחד בתחום ההתנהגות.
זו הסיבה שצריך לשים לב לילד שלא לומד מהתנהגות הזולת, שלא לומד מטעויות, ולתת לו תיווך יותר משמעותי, לא לחשוב כמובן מאליו שהוא ילמד בעצמו איך הופכים חולצה לפני שלובשים אותה, לא לחשוב כמובן מאליו שילמד על ידי חיקוי איך מדברים בטלפון, איך אוכלים בכפית את המרק, וכמה זמן לפני שמרגישים לחץ ומפספסים- צריך לברר איפה השירותים.
מצד שני, כדאי שכל הורה ילמד איך לתווך בצורה האופטימאלית, כדי לא להגיע לתוצאות הפוכות מאילו שאנו מנסים להגיע אליהן.

מרב קובי, מאמנת אישית מנחת נישואין ומשפחה,  
יועצת בפורום 'הפרעות קשב ADHD'  http://www.tapuz.co.il/olamot/UserProfile.aspx?profileID=1670993

תודה על קריאת העלון הנוכחי.
העלון הבא יספר על הקשר האבולוציוני בין הפרעות קשב לסביבה. אני מזמינה אותך לחכות לו ביחד אתי.

בברכה,

זיוה דינה - קשב ADHD
יעוץ להפרעת קשב
דיוורי חינוך, אימון וטיפול 
לקהלי יעד גדולים במיוחד
adhdindex.co.il

 

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

04.02.2016