עלון קשב ADHD
לקוראי העלון שלום רב.
אם עד עכשיו הכרנו בכך שיש קשב או אין קשב, באו חוקרים מתחום הנוירו-פסיכולוגיה והראו כי ניתן להבחין במספר מערכות קשב: כל מערכת ממוקמת באזור שונה במוח ואחראית על תפקוד אחר של הקשב. אתם מוזמנים לקרוא את מאמרה המעניין של ד"ר לילך שלו-מבורך, אשר חושף מידע המוכר רק למומחים.
שיטת ארבע פונקציות הקשב
פרופ' לילך שלו-מבורך
לקות קשב וריכוז מוכרת להורים רבים כלקות בעלת השפעה מרכזית על תפקודם של ילדים, אך למעשה, מדובר בלקות הנפוצה גם בקרב בני נוער, סטודנטים ומבוגרים, כאשר כ- 5%-10% מהאוכלוסייה סובלת מלקות קשב וריכוז (ADHD). הלקות הזו באה לידי ביטוי באי יכולתם של הסובלים ממנה למקד את תשומת הלב בפעילות מסוימת ו/או לארגן ולהשלים מטלה נתונה, ולפיכך מקשה במיוחד על לימוד במסגרת כיתתית. לעיתים, נוספת בעיית היפראקטיביות ואימפולסיביות המתבטאת בחוסר שקט תנועתי ונטייה להגיב בפזיזות. ישנה חשיבות מהותית בזיהוי הלקויות השונות בשלב מוקדם ככל הניתן על מנת להתאים טיפול שיאפשר השתלבות ועשייה נורמטיבית של הלוקים בה.
כיום רוב אבחוני הקשב הקיימים מתבססים על כלים שבודקים רק מערכת קשב אחת שהינה מערכת הקשב המתמשך. כך למשל, כ- 70% מהסובלים מלקויות קשב ללא המרכיב ההיפראקטיבי (הפרעת קשב מהטיפוס הלא-קשוב, ADD) אינם סובלים מלקות בקשב המתמשך, אלא סובלים מלקויות בפונקציות הקשב האחרות. לכן, לפחות בחלק מהמקרים, ילדים ומבוגרים אלה לא יאובחנו כלוקים בהפרעת קשב וריכוז ולא יזכו לקבל את הטיפול המתאים.
הפסיכולוגית יואלי מימרן, בהרצאתה המשתמשת במונחים שונים במקצת, מדגימה את מורכבותו של תהליך הקשב ואת תלות מרכיביו זה בזה באמצעות תאור נהיגה במכונית:
לרגעים, במהלך נהיגה, אני חייבת להיות מאוד ממוקדת בכביש, על מנת לקלוט אם יש בור או פעילות חריגה או אפילו מכונית בצד הדרך שנראית לי כמו מכונית משטרה (קשב ממוקד).
לעיתים אני צריכה להתעלם מדברים שקורים מסביבי, כגון תחרות העפיפונים על חוף הים, או קשת בשמים ביום גשום, או ויכוח שמתנהל בכסא האחורי (קשב סלקטיבי).
כשאני לא לבד במכונית, לעיתים אני צריכה להסיט את תשומת ליבי מדבר לדבר, כמו למשל משיחה עם בעלי, לשאלות של הבנות שלי שיושבות מאחור, ושוב חזרה לשיחה (קשב מתחלף). לפעמים, בלית ברירה, אני צריכה להתייחס לשני הדברים האלה במקביל, או אפילו יותר מזה, גם לא לפספס את הפנייה החשובה או לשמוע את גלגלץ בכדי להחליט מה הדרך המתאימה ביותר עבורי(קשב מפוצל).כל זאת, אני עושה לאורך הדרך הארוכה מאוד לתל- אביב, ללא הפסקות וללא הפחתה ברמת הקשב או בתהליכי החשיבה השונים הכרוכים בכך (קשב מתמשך).
"שיטת ארבע פונקציות הקשב" פותחה בישראל על ידי צוות מדענים ישראלי מתחום הנוירו-פסיכולוגיה והקשב. היא מאפשרת להבחין במגוון רב של בעיות קשב וריכוז בילדים, סטודנטים ומבוגרים, בעיות שלא ניתן לזהות בדרך אחרת.
השיטה מעריכה ארבע מערכות קשב שונות, אשר כל אחת מהן ממוקמת באזור ספציפי במוח. כל מערכת כזו אחראית על תפקודי קשב ייחודיים לה:
§קשב מתמשך- Sustained attention
היכולת להיות קשוב לאורך זמן מבלי להידרש לתגובה, ולשמור על רמה קבועה של קשב. ליקוי במערכת זו יבוא לידי ביטוי במיוחד במצבים כמו הקשבה להוראות או הקניית ידע חדש בהרצאה. הקושי יהיה בולט במיוחד במטלון בהן אין אפשרות להגיב תוך כדי קליטת המידע. דוגמה למטלה כזו הינה "קריאה דמומה". במצב כזה קיימת נטייה טבעית "להתנתק" מדי פעם.
§קשב סלקטיבי- Selective attention
היכולת למקד קשב במידע מסוים, חזותי או שמיעתי, תוך התעלמות מגירויים מסיחים ומעניינים יותר. לדוגמא, ביצוע עבודת כיתה כשברקע תלמידים משוחחים או צוחקים, פיתרון מבחן כשבחוץ נשמעים קולות ממשחק כדורסל או צפירת מכוניות. ליקוי במערכת זו גורם למצב בו מיקוד הקשב מושפע פחות מכוונותיו של הפרט ויותר ממאפייני הסביבה.
חשוב להדגיש שקושי בקשב סלקטיבי יבוא לידי ביטוי לא רק במטלות אודיטוריות (שמיעתיות), אלא גם במטלות חזותיות בהן יש עומס תפיסתי רב. לדוגמא: קריאת פרק בספר תנ"ך או פיתרן של סדרת תרגילי שרשרת בחשבון. במטלות אלה יש להתמקד בגירוי המטרה (מילה או סיפרה) ובאותו זמן להתעלם ממסיחים הדומים מאוד למטרה (מילים או ספרות שכנות).
§הכוונת קשב- Orienting of attention
היכולת להפנות את הקשב למיקום מסויים בשדה הראייה, ואחר כך להתנתק ממנו ולהעביר אותו למיקום חדש. לדוגמא: פעולת העתקה מהלוח, או העתקה מהספר למחברת. הכוונת הקשב נדרשת לסריקת גרויים ומעקב אחריהם, וקושי בה גורם לכך שהקשב מופנה למיקום לא מדויק וגורר עיבוד לקוי של המידע. ליקוי בהכוונת קשב יכול לבוא לידי ביטוי בדילוג על מילים ואפילו שורות בעת קריאה (או העתקה) של טקסט, "איבוד" המקום בטקסט בו הילד נמצא וכד'.
§ניהול קשב- attention Executive
מערכת "בקרת-על" האחראית על שאר מערכות הקשב. מערכת זו ממונה על ארגון, תכנון וביצוע פעולות מורכבות. המערכת משתמשת במשוב פנימי וחיצוני לשם קבלת החלטות במצבים של תחרות בין תגובות. ליקוי בניהול קשב משפיע על יכולת ההתארגנות ועל בחירת תגובה או אסטרטגיה בהתאם לנסיבות.
האבחון באמצעות השיטה כולל מערכת של מבדקים ממוחשבים וצפייה בהתנהגות הנבדק בשעת ביצועם. אחר כך מוגדר לנבדק פרופיל קשבי אישי הממפה את מקורות הקשיים, ולבסוף מותאמים לו טיפול והתערבות ייחודיים.
כדי להמחיש את משמעות ההתייחסות לארבע מערכות הקשב ניקח, לדוגמא, שני ילדים, שמבחינה התנהגותית מראים סימפטומים דומים: שניהם מרבים לנוע במקום מושבם, מתקשים להתרכז לאורך זמן, קופצים מפעילות לפעילות וכדומה. כשמעבירים לשני הילדים האלה את מבחני הקשב, סביר להניח שהם יתגלו כבעלי פרופילים קשביים שונים: האחד יכול לסבול מבעיה בקשב מתמשך ומבעיה בקשב סלקטיבי, ואילו השני עלול לסבול מבעיה בהכוונת קשב ובעייה בניהול קשב. לאחר האבחון, מותאם לכל מטופל אימון קשבי אישי שנקבע על ידי ממצאי האבחון.
כמו בהפרעות אחרות, גם בהפרעות קשב, ככל שהאבחון מדויק ורגיש יותר, ניתן להציע טיפול מותאם אישית ויעיל, ולהגיע לתוצאות טובות יותר.
פרופ' לילך שלו-מבורך,
מנהלת מעבדת הקשב באוניברסיטת תל אביב
https://education.tau.ac.il/profile/lilachsm
תודה על קריאת עלון קשב ADHD .
אני מזמינה אותך לקרוא גם על:
מבוגרים - טיפול והתארגנות - כאן
תעסוקה עם הפרעת קשב - כאן
בברכה,
זיוה דינה - קשבים
ייעוץ להפרעת קשב,
דיוורי טיפול, חינוך ואימון
להתפתחות מקצועית ואישית
הרשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול בהפרעת קשב ADHD:
הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:
08.08.2023