מאמר

---

מכתב לאמא של האיידיאייצ'די

בס"ד

לאמא של האיידיאייצ'די
צביקה מור

את מספרת כמה הוא מקסים ואיך לשבת הביא לך נרקיסים, וכמה שליבו לב זהב ואין מלבדו מישהו שאותך כה אהב. ועדיין את בוכה ואובדת עצות, וחושבת שכל כך רע לא יכול להיות כי לאנרגיות של יוסי כבר אין לך כוחות. אז איך אפשר לא לבכות? אוי! מי זה הוציא את הדגים מהאקווריום, ומי הכוכב שמנדנד "עכשיו ורק עכשיו נלך לפלניטריום"? ושוב מחבק ואומר "את האימא הכי בעולם!", אוי! "יוסי ילד שלי מושלם (?...)".

את מנסה למנוע את הדמעות וכבר אזלו הממחטות. אינך יודעת עוד כמה שנים תצטרכי לבקש כל דבר עשרות פעמים. לסגור אחריו ארונות, לכבות אורות, לזרוק קליפות לפח ולסדר במדף את הספרים שהפך. ואת הגרב הבודדה מצאת באשפה, והנה חברתה המפויחת על ההסקה מונחת. להתנצל בפני הילד המוכה ולהבטיח שיותר זה לא יקרה.

ויוסי? הוא מתוק וחביב עם חיוך מלבב. איך לא ישבה כל לב? אלו שאינם אחראיים בקלות אותו אוהבים. קל ופשוט לבוא לשעתיים מידי שבועיים לשחק ולצחוק, אבל באמת הכל מרחוק. כי רק מי שבאמת קרוב נתקל בקשיים לרוב. החל בהשכמה שלא נגמרת ועד ההשכבה המתשת. בוודאי את שמחה כשהם באים ומנוחה והפוגה לך מאפשרים. וכמובן משמחים את יוסי המופתע, שאין לו אימא כל כך שמחה. בינינו, ממה האורחים נהנים, אם לא מיוסי בן הטיפוחים.

אתמול התפרסם שאסירים רבים, בהפרעת קשב וריכוז לוקים. ואת מסתובבת מלאת דאגה מה יהיה עם יוסי, זה איום ונורא. אך אל תשכחי שמהם בדרך כלל, נמנעו חום ואהבה וחבל. ויוסי, מה יש לדבר, האם אפשר לתת לו יותר? עם אימא כה מסורה הוא יהיה מוכן לדרך ארוכה.

מהיכן את שואבת את כל הכוחות להקשיב לכל העצות?  לקום  כל כך מוקדם, להכין צהריים וסנדוויצ'ים לכולם, לקחת את יוסי מבית הספר בצהריים, לחזור לעבודה לעוד שעתיים ושוב הביתה ליוסי. איזה מזל שיש לו לב כל כך חם והוא כזה חכם. אך עכשיו נותרו עוד 3 שעות עד שאיציק יחזור וייקח את המושכות. איציק שלך נשמה טובה תמיד מוכן להגיש עזרה. כמה טוב שהוא דואג תמיד, לזמן איכות הבונה עתיד. איציק ממלא אותך בכוחות, לשהות עם יוסי שעות רבות. ואז כשיש לך כוחות, מיד הופך יוסי  לילד החלומות. אז איתו רק להשתולל, לרוץ ולקפוץ ובשמיכה להתכרבל, לראות את הציור שעל הקיר שירבט, ולהעביר מברשת צבע של נירלט, ובין לבין משק הבית, סידורים שונים וקניות, כל כך עמוס ו...שמח לא יכול להיות.

אצל הפולניה, יוסי לא ישב מול המחשב לשעה, כי "הצפייה הפסיבית תפגע ביוסי מבחינה קוגניטיבית". אך סליחה שסבלנותי אוזלת, בואי ונבדוק מחיר ותועלת. האם זה הזמן לעקרונות, כשאת תשושה ויוסי צריך אותך לעוד 3 שעות? ואם תרשי לי להעיר, מה רע בערוץ מאיר? טוביה ואסי יוסיפו ליוסי קצת שמחה ואת תזכי למנוחה הגונה.

יפה עשית כעצת המחנכת כשפנית למאבחנת. "בדקי נא וחקרי מה יש ליוסי. הוא ילד טוב והכל יופי. אך למה הכל בסערה ורעש, ולמה קופץ על כלב התחש?". טוב שבאת לקבל קצת הדרכה ממאבחנת כה מנוסה. הן עכשיו תוכלי לדעת, מה בדיוק על יוסי עובר, ולמה חייב לבלגן את החצר. וגם אם תיתן ליוסי כדורים לבלוע, אל תהססי, הלוא היא אשת מקצוע. את הטיפול תוכלי תמיד להפסיק אם הכדור ליוסי ממש יציק. כן וודאי, גם שיקויים הומאופתיים עשויים לעזור, אך מדוע לא נסמוך על הקיים שנות דור? בדורנו, אם לא בחרת בהומאופטי כבר אינך סימפטי ובטח שלא אכפתי....

אך הבטיחי לי רק דבר אחד. גם כשהכל הפוך ומבולגן, ויוסי הרביץ לדן, לעולם, אבל לעולם את יוסי אל תכי! ההכאה לעולם אינה עוזרת, ובוודאי אינה מחנכת, והגרוע מכל – הכאה לעולם חוזרת! היא מסמאת את עינייך בשקט הקצר, אך גורמת ליוסי ולך לבכי מר. אז אם כבר נורא קשה, ויוסי עבר את הקצה, צאי למרפסת וצרחי עד לב השמים אך על יוסי אל תרימי ידיים!  נצלי את זמינותו של חוש ההומור וסלקי בעזרתו עוד "יום שחור". לפעמים, רק ההומור לנו נשאר, נסי וראי כמה הוא נהדר.  וגם אם לעיתים את מועדת ונותנת ליוסי סטירה מצלצלת, זכרי שלכולנו קשה ולא תמיד אנו מוצאים את ה"מעקה". התנצלי בפניו וחבקי חזק. חזק עד שהוא יצחק. כך הוא ילמד על כוחה של חרטה וכיצד באמת מבקשים סליחה.

זכרי תמיד שאת תקוותו היחידה, ועיניו אלייך נשואות בתחינה. ואם לא את, מי ייתן לו אהבה? 

צביקה מור, 'מור לנוער'
מאמן הורים ובני נוער בישיבות תיכוניות ובאולפנות,
מומחה באימון ADHD
052-6070954
www.more-lanoar.com

 

 

 

 

---

07.07.2018