עלון קשב ADHD
שלום רב,
עוד מעט נפתחת שנת הלימודים בבתי הספר ובגנים. המסגרת האינטימית והגמישה מתחלפת במסגרת עם כללי התנהגות ולוח זמנים נוקשים. ההורים צריכים לתווך את השינוי לילדיהם, והמשא על כתפי הורים לילדים עם לקויות למידה וקשב כבד מנשוא.
דר' מלי דנינו, מנכ"לית אגודת ניצן, עוסקת רבות באימון ותמיכה בהורי תלמידים עם ליקויי למידה וקשב, ומציגה כאן תובנות מסקרנות על העצמת הורים.
מה נמליץ להורים -
אימון פרטני או קבוצת תמיכה?
ד"ר מלי דנינו
"זו הרגשה שמרגיש רוכב שנופל מסוס והרגל שלו נשארת קשורה לסוס, בעוד הסוס ממשיך לדהור. התחושה הזו שאת נגררת ונחבטת ולא יכולה לעצור, בעוד מישהו קדימה מממריץ את הסוס, 'בוא קדימה, בוא קדימה' ואת נגררת מאחור".
הורים לילדים עם ליקויי למידה והפרעות קשב מתמודדים עם קשת רחבה של בעיות המציבות בפניהם אתגר יומיומי ארוך ומתמשך. זהו מסע ארוך שהם מתקשים לראות את סופו. בזמנים קשים, מתארים ההורים את החיים כעול כבד שבו המשאלה היא "לעבור את היום" מבלי יכולת לצפות את העתיד.
מתי יגיע הטלפון מהמורה?
הורים אלה חווים רמות לחץ גבוהות. הם שואלים את עצמם: "מתי יגיע הטלפון מהמורה?", חשים חוסר אונים: "אני רואה שהוא סובל אבל לא מצליחה לעזור לילד שלי", עסוקים בהאשמה עצמית: "אני נתתי לו את המתנה הזאת", דואגים: "מה יהיה בצבא, לספר או לא לספר?", בלבול וחוסר ידע: "בהתחלה זה היה כמו גישוש באפלה לא ידעתי מאין זה נוחת עלי", חרדה ולעיתים אפילו דיכאון: "הפסקנו להיפגש עם חברים". כתוצאה מכך התפקוד ההורי נפגע והם מתקשים לסייע באופן יעיל לילדם.
אמפתיה? עידוד? סמכותיות? הענשה?
הורים לילדים עם ליקויי למידה והפרעות קשב מתמודדים עם דילמות רבות וסותרות.
מצד אחד הם רוצים להיות מבינים ואכפתיים ואולי לוותר ולא לדרוש. מצד שני, הם רוצים להיות מאתגרים ולעודד את ילדם לצמוח ולקחת אחריות. הספרות המקצועית אף מלמדת אותנו כי ככל שההורים קשובים יותר לצרכי הילד ותומכים בו, כך הילד חווה פחות קשיים רגשיים וחברתיים, ולהיפך - ככל שההורים יותר סמכותיים ומענישים, הילד חווה יותר קשיי הסתגלות. כאשר מתלוות לכך בעיות התנהגות, יש להיערך להסתגלות משפחתית מחודשת.
סיוע פרטני או קבוצתי?
כאנשי מקצוע וכהורים, אנו מוצאים את עצמנו שואלים את השאלה, איזה סיוע יעיל יותר עבור הורה לילד עם לקות למידה או הפרעת קשב? האם להפנות את ההורה להתערבות פרטנית או קבוצתית?
גם את אנשי המקצוע באגודת ניצן העסיקה שאלה זו, ועל כן ביצענו מחקר, בו השתתפו 169 הורים לילדים עם לקויות למידה והפרעת קשב. השווינו בין שתי קבוצות הורים בתכניות התערבות אותן אנו מציעים לבין קבוצת ביקורת:
>>אימון הורים פרטני:
אימון הורים פרטני בשיטה אשר פיתחה ד"ר מלי דנינו. הוא מערב שותפות פעילה של ההורה בחקירה הרגשית ומכוון להשגת שינוי. ההורה הופך למודע יותר למציאות חיוו ומצליח לתרגם חוויות רגשיות למילים ולתובנות.
>>קבוצות תמיכה להורים:
הקבוצות מתמקדות בהיבט הרגשי ובתהליך הבין-אישי, תוך שימוש בתמיכה קבוצתית ובלמידה בין אישית כדי לקדם שינוי, זאת על פי תורתה של פרופ' ציפורה שכטמן.
>>קבוצת ביקורת:
קבוצת הורים לילדים עם לקויות למידה והפרעות קשב אשר לא השתתפו בתוכנית התערבות כלשהי.
>>תוצאות המחקר:
על פי תוצאות המחקר, ההורים בשתי התכניות השיגו תוצאות חיוביות לעומת הורים בקבוצת הביקורת. יתרה מכך, מצבם של ההורים בקבוצת הביקורת אף הורע שלושה חודשים לאחר שילדם עבר אבחון.
גם באימון הפרטני וגם בקבוצות, ההורים שיפרו את הישגיהם בהתמודדות עם תגובות שליליות של ילדם, וממצאים אלה נשמרו חצי שנה לאחר סיום ההתערבות.
הכוחות התרפויטיים המרכזיים:
השיפור במצבם של ההורים הושג תודות לכוחות התרפויטיים המרכזיים שפעלו בכל אחת מההתערבויות:
תהליך האימון איפשר לי לבנות את עצמי מחדש
באימון הפרטני, הכוחות התרפויטיים היו מודעות עצמית, תובנה ושינוי אישי:
"תהליך האימון אפשר לי לבנות את עצמי מחדש, לשנות דפוסי התנהגות, להגיע למצבים שאני אומר משהו לילד והוא מקבל את זה בכבוד. החזרתי לעצמי את הסמכות ההורית, לא כקלישאה. התהליך אפשר הבנה ופתיחה של מרחב אפשרויות לפעולה. יש תמיד יותר מפתרון אחד. היום יש לי יותר בטחון בעצמי, פחות פוחד ממה יקרה או שדברים יצאו מכלל שליטה".
בקבוצה הבנתי שהבעיות לא בגללי
בקבוצות התמיכה, הכוחות התרפויטיים היו מודעות עצמית, תובנה, אקלים היחסים והמיקוד באחר.
מתארת יסמין: "יש פה צמיחה אישית שנובעת מהתנסות וחוויה של כולם, מסע אישי שהתחלתי אותו עם הכניסה לקבוצה הזו. פתאום ראיתי שמתוך הנושאים שהעלו ההורים בקבוצה, תמיד היה משהו שדומה למה שיש לי בבית, ואני הייתי החד הורית היחידה בה! הקבוצה בשבילי היתה לבוא ולדבר, כי לי זה מאד חסר. הרגשתי שאני באה למשפחה וכאילו מכירה את כולם שנים. קיבלתי המון מהקבוצה. בתור אמא חד הורית, חשבתי שהבעיות קורות בגלל ההחלטה שעשיתי, להביא אותו לבד לעולם, ואולי חסר לו החיבוק האבהי. והנה, אני רואה שיש פה משפחות נורמטיביות שיש להם אותן צרות. אז נרגעתי שזה לא בגללי וזה נתן לי יותר אנרגיות. הקבוצה היתה בשבילי כמו משפחה, כמו קבוצה של חברים. ההבנה שבעצם אני באמת די נורמלית, באמת אני עושה בשבילו המון, הביאה אותי לכך שהיום אני יותר שלמה עם עצמי".
קבוצות התמיכה מפחיתות את הלחץ ההורי
היבט חשוב שנמצא במחקר, מתייחס לתרומתה של הקבוצה להורדת רמת הלחץ ההורי, תוצאות שנשמרו גם חצי שנה לאחר סיום ההתערבות.
רמת היעילות הגבוהה של ההתערבות הקבוצתית מפתיעה בהתחשב בכך שההורים בקבוצה, בשונה מההורים באימון, נאלצו לחלוק את הזמן ותשומת הלב של המנחים עם הורים אחרים בקבוצה. אנו נוטים לשייך ממצאים אלה לכוחו של התהליך הקבוצתי ובעיקר לתחושות אלטרואיסטיות, אוניברסאליות, שיתוף, למידה מאחרים ותמיכה הדדית, שקידמו את רווחתם הרגשית, התובנות שהושגו ויכולות ההתמודדות של ההורים. ההורים הנמצאים בקבוצה הם בעלי בעיה משותפת. זה מלכד אותם, מצמצם את תחושת הבדידות ומשרה אווירה של בטחון. עצם הימצאותם בקבוצה ולא במפגש אישי, יכול לתת ביטחון להורה כי המיקוד הוא לא רק בו , ורגשותיו הופכים נורמטיביים במסגרת הקבוצה התומכת.
"כל מה שאני עושה עם ילדי, אני עושה במחשבה על הנעשה בקבוצה. אני עוצרת את עצמי לפני תגובה, אני כבר לא פועלת כאוטומט, אני חושבת לפני ונזכרת ש'שם' אמרו לי 'אבל הוא לא יכול, לא שהוא לא רוצה', וזה עוצר אותי מלצעוק עליו או לפגוע בו. אתם ממש בראש שלי ומשפיעים על ההחלטות שלי כאמא".
ד"ר מלי דנינו, מנכ"לית אגודת ניצן, מחברת הספרים "ההורה כמאמן" (2007), "המדריך לאימון הורים" (2010).
עוד על התערבויות להורים בכנס ההורים השנתי של אגודת ניצן:
מיכל מולדבסקי, ר' תחום הורים, טל' 03-5372266, שלוחה 203
http://www.nitzan-israel.org.il/main/siteNew/index.php?langId=3&page=98&stId=1341
,תודה על קריאת המסר הנוכחי, ואיחולים לגלישה נעימה מחופשת הקיץ אל שנת עשייה פוריה והעמקת הקשר בינינו.
בברכה,
זיוה דינה - מנכל קשבים
יעוץ להפרעת קשב
דיוורי טיפול, חינוך ואימון
לקהלי יעד מותאמים במיוחד
adhdindex.co.il
הרשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול בהפרעת קשב ADHD:
הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:
28.05.2018