עלון קשב ADHD

---

מסיחים סביבתיים - השותפים השקטים/רועשים לקשב וריכוז

עלון קשב ADHD

כל שנה, בתאריך 19/9 ולפני תחילת השנה העברית החדשה, חל יום ה-ADHD . 
אני מקוה שלא רק בארה"ב, אלא גם בישראל נזכה כולנו לחגוג אותו מדי שנה.  עד אז, כדאי לך לקרוא על שותפיה השקטים של הפרעת הקשב - מסיחים סביבתיים. ניר יכין, מייסד חברת פתרונות נוירו-טכנולוגיים, מציג את השפעת המסיחים הסביבתיים על מרכיבי הקשב ואת השימוש בתוצאות מדידות כדי להמליץ על דרכים לשיפור הקשב.

השפעת מסיחים סביבתיים
על אנשים עם בעיות בקשב ובריכוז
ניר יכין

כל פרט בטבע הוא חלק מהסביבה. יכולת הישרדותו ואופיו מתעצבים על סמך התאמתו לסביבתו. כלל זה חל לא רק על חיות וצמחים, אלא גם על בני אדם. לכן עלינו להבין איך יכולותינו והתנהגותינו משפיעות ומושפעות מהסביבה.
לדוגמא:
שני אנשים צעדו במשך דקה. לאחד היה דופק ממוצע של 70 פעימות בדקה ולשני דופק ממוצע של 130 פעימות בדקה. לצורך קבלת אינדיקציה על יכולתו האישית של כל אחד מהשניים, לא נוכל להסתמך רק על הדופק הממוצע. נצטרך לבחון מדדים נוספים, שיעזרו לנו להצליב מידע ולהבין טוב יותר את הסיבה לרמת הדופק השונה, כגון: רמת השיפוע של הדרך של כל אחד מהם, המהירות בה צעד כל אחד מהם ועוד.

"מקור הפרעת קשב הינו ביולוגי בעיקרו, אולם הסביבה משחקת תפקיד משמעותי, הקובע את דרגת הליקוי, שיחווה אדם במסגרת ספציפית", ד"ר ראסל ברקלי (7.2.2011).
ADHD - Attention Deficit and Hyperactivity Disorder, הפרעת קשב וריכוז, היא הפרעה קוגניטיבית - התנהגותית, הנובעת משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים.
על פי מדריך האבחנות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי, DSM-IV,
מורכבת הפרעת קשב וריכוז משלושה מדדים: קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. כיום, בתהליך האבחון של הפרעת הקשב, אנו ממלאים שאלונים סובייקטיביים, הורה - מורה, שנותנים מידע על האופן שהסביבה רואה אותנו - אצל ילדים, או על האופן שאני רואה את עצמי ביחס לסביבה - אצל מבוגר.
כדי לבדוק את יכולות הקשב באופן אובייקטיבי נדרש:
1. להגדיר את המדדים שמרכיבים את היכולת הקשבית.
2. לבדוק את אותם המדדים תחת מצב המדמה השפעה סביבתית כגון הפעלת מסיחים בזמן ביצוע.
3. ליצור נורמה רגישה ומפורטת ככל האפשר, של תפקוד עם וללא השפעה סביבתית. הנורמות המקובלות הן לפי גיל ומגדר.

מסיחים וסביבה
מכיוון שסביבתנו היומיומית הנה מורכבת, עלינו למצוא דרך לבודד אותה ואת מרכיביה. אחד המרכיבים החשובים ביותר הינם המסיחים. המסיחים הם אותם אלמנטים סביבתיים, אשר אינם קשורים באופן ישיר למשימה שאנחנו אמורים לבצע.
לדוגמא:
ילד שיושב בכיתה ומקשיב למורה (משימה) ובו זמנית חולף מטוס שגורם לרעש ברקע (מסיח שמיעתי). ייתכן שללא אותו מסיח, תפקודו של הילד היה מצוין, אך כעת הוא איננו מצליח לווסת את הקשב שלו בגלל המסיח. ילד זה יופנה לאבחון עקב דווח של המורה על מצב "לא נורמטיבי", היות שלאחוז גדול מילדי הכיתה הרעש איננו מפריע.

הסביבה בה אנו חיים עמוסה במסיחים: מטוסים בשמיים, רכבים על הכביש, טלפונים, טלוויזיה, אינטרנט, פרסומות... עומס ויזואלי (חזותי) ואודיטורי (שמיעתי), אשר משפיעים על יכולות הקשב שלנו לטוב ולרע. לכן, כאשר אנו מבקשים למדוד יכולות של תפקוד קשבי, חשוב שנמדוד אותן תחת סביבות המדמות מסיחים שקיימים בסביבת חיים אמיתית.

א.ק.ג בזמן מאמץ - מיועד לבדיקת הפרעות קצב,   
קשב בזמן מסיחים - מיועד לבדיקת הפרעות קשב!
בדיקת יכולות קשב תחת השפעת מסיחים אינה שונה מבדיקות אחרות בעולם הרפואה. קיימים כלים רבים לבדיקת יכולת הביצוע של הגוף על ידי הדמיית מצבים שישפיעו על תפקוד מסוים.
דוגמא:
אם נעשה בדיקת א.ק.ג במנוחה, נוכל לראות רישום חשמלי של תנודות הלב. אם נרצה לזהות הפרעות קצב שונות, נתבקש ע"י הרופא לבצע גם בדיקת א.ק.ג במאמץ. כלומר, לצורך אבחון הבעיה, עלינו להרע את התנאים וליצור עומס על הגוף, וכך לבדוק האם חל שינוי בתפקוד הלב.
איש המקצוע יבדוק את הנבדק במספר מצבי עומס על תפקוד הלב, וישתמש לצורך כך בהליכון או באופניים. את התוצאות הוא ישווה לסולם ערכים מדיד ומקובל.

חשיבות מדידת תפקודי קשב תחת השפעות סביבתיות
על פי מילון וובסטר, ההגדרות להתנהגות הן:
 a- The manner of conducting oneself,  b- anything that an organism does involving action and response to stimulation,  c- the response of an individual, group, or species to its environment

ובתרגום פשוט, התנהגות מוגדרת כהתנהלות ו/או ביצוע של יחיד, הכוללים פעילות או תגובה לגירויים סביבתיים של יחיד או קבוצה. כלומר, אם הפרעת קשב מוגדרת כהפרעה קוגנטיבית - התנהגותית, הרי שעל מנת לקבל תמונה כוללת, עלינו להשתמש בכלים, אשר כוללים הדמיה של השפעת הסביבה, ויכולים לנטר את ההתנהגות הביצועית ביחס להשפעה הסביבתית. במקרה של הפרעות קשב, מדובר בהעמסה של מסיחים ויזואליים ואודיטוריים, שיעזרו להציף ולחשוף את ההפרעה תוך כדי תהליך האבחון.

יתרה מזאת, משום שהפרעת הקשב היא הפרעה מורכבת, אנו צריכים לבדוק ולמפות בנפרד 3 תחומים:
יכולות קוגניטיביות, תפקוד התנהגותי (תפקוד קשבי ביחס להשפעות שונות), איפיון רגשי.
דוגמא למורכבות ולצורך למפות את הגורמים להפרעה:
אצל ילדים רבים שמחליפים סביבה לימודית בשל מעבר דירה או עלייה לחטיבה, מופיעים לראשונה סימנים של בעיות בקשב. השאלה שנשאלת היא, האם הילד הוא זה שהשתנה או האם רק הסביבה השתנתה? למעשה, קשה להפריד בין השניים, מכיון שסביר להניח שלא רק הסביבה השתנתה. גם בילד חלו שינויים בעקבות שינוי הסביבה, החל מדרישות לימודיות גבוהות יותר ועד שינויים רגשיים. חשוב לעשות אבחנה מבדלת, למפות ולבודד את היכולות הקוגניטיביות בנפרד מן ההתנהגות ומן הפן הרגשי. בידוד המדדים יעזור לקבוע, אם מדובר בבעייה קוגנטיבית - התנהגותית או אם המקור הוא רגשי.

עד כה דובר רבות על חשיבות המסיחים באבחון הפרעות קשב , אך רק לאחרונה פותח בישראל מבחן מתוקף, היוצר מעמסה של מסיחים על הנבדק ומאפשר "הוצאה החוצה" של תסמיני ההפרעה. זהו מבדק מדויק, רגיש וספציפי, הכולל מערכת מסיחים חזותיים (ויזואליים) ושמיעתיים (אודיטוריים) , בשם MOXO test.
עבור כל נבדק, מתקבל המידע הבא לגבי רמת הביצוע ותפקודי הקשב שלו :
1. טבלת פרופיל קשבי אישי, המציגה את ביצועי הנבדק בכל אחד ממרכיבי הקשב כהגדרת DSM-IV:
קשב, תזמון, היפראקטיביות ואימפולסיביות, על פי נורמת גיל ומגדר בינלאומית ועדכנית.
2. גרף המציג את התנהגות כל אחד מתפקודי הקשב על פני ציר הזמן ותחת השפעה של המסיחים השונים. לגרף זה ערך טיפולי משמעותי, כיוון שהוא מספק מידע רב לאיש המקצוע על אופן ההתנהגות הספציפי והייחודי של כל נבדק.

להכין שיעורי בית עם מוסיקה רועשת 
היות שתוצאות המבדק נותנות חיווי על התנהגות הנבדק ודרכי הביצוע שלו תחת מערכת המסיחים, ניתן לשפר את מצבו ע"י ויסות פשוט של המסיחים בסביבתו.
דוגמא:
אצל ילדה, שביצעה את המבדק, נמצא שגם מדד הקשב וגם התנהגותה השתפרו בזמן הופעת המסיחים האודיטוריים. על סמך ממצאים אלו, ראתה אמה, שבמשך שנים לא הבינה למה הילדה בוחרת לעשות את שיעורי הבית עם מוסיקה רועשת, שבניגוד למה שמקובל לחשוב, המסיח השמיעתי, כלומר, המוזיקה בה נעזרה הילדה  באופן אינטואיטיבי, דווקא העלה את רמת הקשב שלה.
דוגמא נוספת:
אצל ילד מסוים, הראו תוצאות המבדק כי רמת הקשב ירדה באופן ניכר בעת הופעת מסיחים ויזואליים. בדיון בתוצאות התברר, כי הילד יושב בחלק האחורי של הכיתה ורגיש לכל תנועה ותזוזה, דבר שפגע קשות בלימודיו. העברתו לשורה הקדמית ליד המורה, גרמה להסרה של מרבית המסיחים הויזואליים והביאה לשיפור ניכר ברמת הקשב שלו.

במחקר, אשר כלל 547 ילדים ובני נוער ונערך ע"י ד"ר איתי ברגר מן היחידה לנוירולוגיה של הילד, ביה"ח הדסה והאוניברסיטה העברית, בשיתוף פרופסור יאן ביוטלר וד"ר ננדה רומלוס, הולנד,
Radboud University Nijmegen Medical Center,
נמצא כי המבדק הישראלי נמצא תקף ומהימן באופן מובהק לעומת המבדקים הממוחשבים הקיימים כיום. כמו כן, נמצא שבזכות יכולת מדידת מרכיבי הקשב תחת מסיחים, ניתן לבודד טוב יותר מול הנורמה את הלוקים ב-ADHD

ניר יכין הוא יזם, מייסד חברת פתרונות נוירו-טכנולוגיים,
ממציא מבדק ה-MOXO
https://www.neurotech-solutions.com/he
 

בברכה,

זיוה דינה - קשבים
ייעוץ להפרעת קשב,
דיוורי טיפול, חינוך ואימון
לקהלי יעד מותאמים במיוחד

 

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

15.12.2018