עלון קשב ADHD


לנסוק לגבהים עם מסגרת עקבית וגבולות ברורים לילדים

לנסוק לגבהים עם מסגרת עקבית וגבולות ברורים לילדים

עלון קשב ADHD

חשיבותם של
מסגרת עקבית וגבולות ברורים
לילדים עם הפרעת קשב 
ד"ר אסנת דור

תקציר: ילדים עם הפרעת קשב החווים חוסר גבולות עלולים לסבול מהחמרה בהתנהגותם ומפגיעה בביצועים הלימודיים והחברתיים. לעתים, ההורים מתקשים להציב גבולות בגלל פחד, רחמים או עייפות. חשוב להתגבר על הקשיים הללו ולהבין שגבולות עקביים מספקים לילדים כלים להתמודדות, ניהול עצמי וויסות רגשי אשר ישפיעו על השתלבות מוצלחת לאורך חייהם.  
 

מהן המטרות של מסגרת וגבולות בחינוך?

ילדים הסובלים מהפרעת קשב, אימפולסיביות והיפראקטיביות, זקוקים יותר מילדים אחרים למסגרת עם גבולות עקביים וברורים. בעוד שכל הילדים זקוקים לגבולות לצורך פיתוח כישורי חיים בסיסיים, הרי שילדים עם הפרעת קשב זקוקים לגבולות בצורה חדה יותר כדי למנוע תחושת בלבול ואובדן שליטה, וכדי לסייע להם בוויסות הרגשי וניהול ההתנהגות.

באופן כללי, גבולות מוכרים וברורים מאפשרים לכל אחת ואחד לדעת למה לצפות, ומקנים תחושת ביטחון ושליטה בסביבה. הגבולות עוזרים לפתח כישורים חיוניים  כמו תכנון זמן, דחיית סיפוקים, התארגנות ושליטה עצמית. במקרה של ילדים עם הפרעת קשב, לגבולות יש חשיבות יתר, הם קריטיים לתחושת הביטחון ומסייעים להפחית התפרצויות רגשיות ואימפולסיביות.
כאשר הגבולות אינם ברורים או לא מיושמים באופן עקבי, ילדים בעלי הפרעת קשב, אימפולסיביות וקשיי התנהגות עלולים לחוות ביתר עוצמה תחושות של כאוס ובלבול, שעלולות לפגוע ביכולת שלהם לתפקד בצורה מאורגנת. זה יכול להוביל להחמרה בהתנהגות, ירידה בביצועים הלימודיים, קשיים חברתיים ואף דימוי עצמי נמוך.

בטווח הארוך, ילדים עם הפרעת קשב אשר לא קיבלו גבולות ברורים, עלולים לחוות קשיים מתמשכים כחוסר יציבות רגשית,  החמרת בעיות התנהגות וקשיי הסתגלות. כל אלו יקשו עליהם להשתלב במסגרות חינוכיות, חברתיות או תעסוקתיות. במקרים חמורים, עלול המצב להתדרדר להתנהגות עבריינית, התמכרויות ונשירה ממסגרות.
 

למה קשה להורים להציב גבולות?

כאשר תגובות הילדים להגבלות הן עוצמתיות, מתבטאות בהתנגדויות עזות, צעקות וקונפליקטים לא פשוטים, הורים רבים עלולים להמנע מלהציב גבולות ברורים. המנעות זו מחלישה אותם ואת סמכותם מול הילד. הימנעות ההורים יכולה לנבוע ממספר סיבות, ביניהן:  

  1. חשש מהתפרצות הילד: 
    פחד מהתפרצות הילד מונע לעיתים מההורים להציב גבולות ברורים. הם מעוניינים למנוע קונפליקט עתידי וחוששים מתגובות רגשיות עוצמתיות כמו כעס ובכי, שבירה של חפצים, צעקות או סחיטה רגשית. לכן הם עלולים להמנע מראש מהצבת הגבולות כשהם משערים שסיטואציות מסוימות יתרחשו במקרה שהילד לא יהיה מרוצה. 
     
  2. בושה מתגובת הילד בנוכחות אחרים: 
    במצבים שבהם התגובה של הילד חריפה במיוחד בנוכחות חברים או משפחה, ההורים עשויים לחוש בושה ומבוכה מתגובת הילד. כשהם יהיו בנוכחות אנשים אחרים הם ייטו לוותר, ולהמנע מהגבלה. 
     
  3. חשש להוציא את הילד מאיזון:  
    הורים עלולים לחשוב שהצבת גבולות תוביל להתפרצות רגשית שתחמיר את מצבו הרגשי של הילד. חוששים שמא יתפרץ ביתר שאת, יעשה מעשים שעלולים לפגוע בעצמו או באחרים. לכן, הם ינסו לעקוף את המצב, לטשטש אותו ולהימנע מתגובת הילד. פעמים רבות זה יקרה על ידי ויתור מראש או התעלמות מהתנהגות לא רצויה.  
     
  4. פיצוי הילד בגלל רחמים עליו:  
    לעיתים, הורים מרגישים רחמים על הילד בשל הקשיים שהוא חווה ומוותרים לו מראש.
    למשל – רחמים בגלל דחיה חברתית שהוא חווה, כאשר ילדים מתרחקים ממנו עקב התנהגותו הבעייתית או האלימה.
    למשל - רחמים בגלל תחושת אשם על תשומת לב מופחתת, כאשר ההורים נדרשים להעניק תשומת לב מוגברת לילד נוסף במשפחה בעקבות מגבלה או מחלה. או תחושת אשם על תשומת לב מופחתת בגלל דרישות העבודה שמאפשרות להם זמן מוגבל עם הילד. 
    במקרים כאלה  ההורים עלולים לנסות לפצות את הילד על ידי הקלת הדרישות או ויתור מצידם. 
     
  5. עייפות וחוסר ביטחון: 
    ההורים עלולים להיות עייפים מהתמודדות יומיומית עם האתגרים, ולוותר בשל עייפות או חוסר ביטחון. ההתמודדות עם אותם התכנים, אמירות שחוזרות על עצמן וצורך שנראה לעיתים אין סופי להגביל את אותם הדברים, יכול לשחוק את ההורים ולהביא אותם לנקודת קצה, המעודדת אותם לוותר.  
     

סיפורו של דניאל

לדניאל (9), שם בדוי, המאובחן עם הפרעת קשב, יש אח בכור שמתמודד עם שיתוק מוחין. הטיפול באח דורש מההורים הרבה זמן, תשומת לב וכסף. ההורים חשים רגשות רחמים כלפי דניאל, מכיוון שהוא מקבל פחות תשומת לב, ולכן הם נוטים לוותר לו על התנהגויות לא הולמות. הם גם חוששים מהתפרצויותיו כשהוא מתוסכל, דבר שמוביל לכך שהם נמנעים מהצבת גבולות ברורים. לעיתים הם אינם מסכימים ביניהם כיצד להגיב, ומתנהלים בצורה לא עקבית, תוך שהם מאשימים זו את זה בהתנהגותו ותגובותיו. פעמים רבות זה מבלבל את דניאל וגורם להחמרת הקשיים ההתנהגותיים שלו.

זמן רב, התמודדו הוריו של דניאל עם הקשיים לבדם. כאשר הגיע זימון לוועדת השמה לקראת שיבוץ בכתה קטנה בגלל קשיי ההתנהגות בבית הספר, פנו ההורים להדרכה מקצועית. ההורים סברו שכיתה קטנה לא תהיה לטובתו ובדקו אם הם יכולים לעשות משהו על מנת לשנות זאת.

באמצעות ההדרכה, פיתחו ההורים מודעות לפחד שמשתק אותם, ולמדו את חשיבות גיבוש קול הורי אחיד. הם למדו כיצד הצבת גבולות עקביים וברורים דווקא תורמת לרווחתו של דניאל. הם הבינו שהוויתור מתוך רחמים והחשש מהתפרצויות גרמו להחרפת הקשיים במקום לפתור אותם. דרך עבודה משותפת, הם התחילו ליישם כלים שהעניקו לדניאל תחושת ביטחון ויכולת להתמודד טוב יותר עם רגשותיו ועם סביבתו. השיפור ההתנהגותי הורגש אם כי בהדרגה. ההורים שחוו נטל גדול מאד בטיפול אינטנסיבי בשני הילדים על צורכיהם המיוחדים, נעזרו בשלב זה בבני משפחה נוספים שהקלו מעט על העומס. הם עבדו גם בצמוד ובעדכון שוטף עם המורים על מנת להגביר את שתוף הפעולה עמם ואת העקביות בחיים של דניאל. ההורים התקשו לשנות דפוסים אך למדו ותרגלו עקביות והגדרת ציפיות, שכל כך היו נחוצות לדניאל ולרוווחתו.
 

סגנון ההורות הסמכותי  Authoritative Parenting  

סגנון ההורות הסמכותי של דיאנה באומרינד מתאפיין בגישה שמאזנת בין תמיכה ואכפתיות לבין הצבת גבולות ברורים ומשמעת עקבית. הורים בסגנון זה מפגינים שליטה ואחריות כלפי הילדים, אך גם נותנים להם מרחב לביטוי עצמי וקבלת החלטות. זאת בניגוד לשני סגנונות אחרים: 
2. סגנון ההורות הסמכותני - Authoritarian Parenting
בו ההורים נוקשים ודורשים ציות מבלי להתחשב ברגשות הילד.  
3. סגנון ההורות המתירני - Permissive Parenting
בו ההורים מגיבים בצורה חמה אך ממעטים להציב גבולות. 

ההורים הסמכותיים מעודדים את ילדיהם להיות עצמאיים תוך כדי שהם מספקים הדרכה ותמיכה. הם מציבים גבולות ברורים אך עושים זאת בצורה גמישה, בדרך המאפשרת לילדים לפתח ביטחון עצמי, אחריות ושיקול דעת. הם מקפידים על גבולות, אך עושים זאת בסבלנות והסברה, מה שמסייע לילדים לפתח כישורים חברתיים טובים, יכולת קבלת החלטות עצמאית, ותחושת ביטחון עצמי. סגנון זה נחשב למאוזן ביותר ומשפיע לטובה על התפתחות הילד.
משנות ה 60 של המאה הקודמת, אלפי מחקרים שבוצעו בנושא סגנונות ההורות, מצאו שילדים הגדלים בסביבה סמכותית, מצליחים יותר מבחינה אקדמית, מפתחים כישורים חברתיים טובים יותר, ומפגינים פחות בעיות התנהגותיות. סגנון זה מקנה להם את היכולת לקבל החלטות בעצמם תוך כדי שהם לומדים לכבד גבולות ולהתנהל באחריות, מה שמקדם התפתחות אישית מוצלחת.

חשוב לפיכך, ללמוד להתמודד עם הקשיים המלווים את הצורך בהצבת גבולות. ללמוד לא להיכנע לקשיים אלה. הצבת גבולות ברורה ועקבית היא קריטית במיוחד עבור ילדים עם  הפרעת קשב.
כאמור, ללא גבולות, עלולה ההתנהגות הבעייתית להחמיר עם הזמן. לעומת זאת, המסגרת הברורה מספקת לילדים תחושת ביטחון ועוזרת להם לפתח כישורים לניהול עצמי, להתמודד עם הקשיים הרגשיים שלהם, ולווסת את התנהגותם בצורה מאוזנת.


כלים להורות סמכותית לילדים עם ADHD: 

א. הציבו גבולות ברורים ועקביים: 
חשוב להגדיר כללים ברורים ולשמור על עקביות בתגובותיכם. גבולות ברורים מעניקים לילד תחושת ביטחון ומסגרת. 

ב. חלקו משימות גדולות למטלות קטנות: 
משימות גדולות עלולות להיראות מאיימות, לכן חלקו אותן לשלבים קטנים ומוגדרים כדי להקל על הילד להתרכז. מומלץ לנהוג בדרך זו בתיאום עם הצוות החינוכי. 

ג. העניקו חיזוק חיובי: 
הקפידו לזהות כל התנהגות טובה, מאמץ והישג, ולחזק את הילד כשאתם מזהים אותה.

ד. תנו לילד תפקיד: 
מצאו תפקיד שהילד יוכל למלא בבית ובכיתה, תפקיד שהוא בטווח היכולות הוודאי שלו, אשר יזמן לו תחושת הצלחה, ויעזור לו לפתח אחריות ולהרגיש את נחיצותו במשפחה ובחברת הילדים. גם כאן, דאגו לשבח ולחזק על מילוי התפקיד.

ה. קיימו שגרה יומית מסודרת: 
שגרה עקבית עם הגדרת ציפיות למה שצפוי לאורך היום, עוזרת לילדים עם הפרעת קשב  לנהל את זמנם בצורה טובה יותר ומפחיתה תחושת בלבול. 

ו. שמרו על תקשורת פתוחה: 
שמרו על תקשורת פתוחה, ברורה ותומכת עם הילד, תוך מתן הסברים לכל כלל או גבול שמוצב. 
 

סיכום

ילדים עם הפרעת קשב זקוקים באופן מיוחד למסגרת של גבולות ברורים ועקביים כדי להרגיש ביטחון ולווסת את התנהגותם. הורים עלולים להימנע מהצבת גבולות בגלל פחד מהתפרצויות או תחושת רחמים, אך הימנעות זו עלולה להוביל להחמרה בבעיות התנהגות ופגיעה בתפקוד הלימודי והחברתי של הילדים. התמודדות עם הקושי הזה חיונית, שכן גבולות מספקים לילדים כלים לניהול עצמי ויכולת להתמודד עם האתגרים שלהם בצורה בריאה יותר בהווה ובעתיד. 
 


ד"ר אסנת דור
ד"ר לחינוך, חוקרת את תחום ההורות ומדריכת הורים, חברת סגל אקדמי במכללה האקדמית עמק יזרעאל 
https://www.asnatdor.com/ 
‫dorasnat@gmail.com‬

 

 

 

 

תודה על קריאת העלון. 
אני מזמינה אותך לקרוא עוד על: 
הדרכת הורים מיוחדת להפרעת קשב

טיפול תפקודי, התנהגותי, רגשי

למידה והוראה - כאן 

 
בברכה, 

זיוה דינה - קשבים 
יעוץ להעצמת תפקודי קשב ADHD
Attention Functions
Empowerment 
 



ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית


28.08.2024

קטגוריות של עלונים