תפריט
ADHD
ADHD

עלון קשב ADHD

הנגשת השירות הרפואי לאנשים עם מוגבלות הסמויה מן העין

הנגשת השירות הרפואי לאנשים עם מוגבלות הסמויה מן העין

עלון קשב ADHD 

הנגשת השירות הרפואי עבור אנשים
עם מוגבלות בלתי נראית
ד"ר דליה נסים 

חסמים של אנשים עם מוגבלות בקבלת שרות רפואי
"לכל מקום שאני מגיע, רואים קודם את הנכות שלי ורק אחר כך אותי". 
"מדברים עם המלווה שלי במקום איתי, כאילו אני שקוף".
אמירות כאלה משקפות חסמים בהם נתקלים אנשים עם מוגבלות בבואם לקבל שירות רפואי.
החסמים נובעים בחלקם בגלל חוסר ידע של הצוות על מוגבלויות שונות, או בגלל חששות הדדיים של הצוות ושל המטופלים,  דעות קדומות, והעדר כלים של הצוותים להתאמת מענים ולהנגשת השירות.
כתוצאה, אנשים עם מוגבלות ידחו לא פעם ביקור במרפאה כדי לקבל שירות רפואי, ויגיעו רק כאשר הכאב או המצב הבריאותי יהיו בלתי נסבלים. 

חסמים כאשר המוגבלות בלתי נראית
קשה במיוחד מצבם של אנשים עם מוגבלות בלתי נראית: אנשים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות, אנשים על הרצף האוטיסטי , אנשים עם לקויות למידה קשות, ואנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית.
פערים בתחומים הקוגניטיביים, התקשורתיים, החברתיים וההתנהגותיים עלולים ליצור קשיים נוספים במפגש עם אנשי המקצוע הרפואיים: קושי בהבנת הוראות והנחיות, קושי בהתארגנות, זכירה וביצוע פרוצדורות נדרשות.
לעיתים, הסיטואציה כה מלחיצה עד כי אינה מאפשרת למטופל לשתף פעולה עם הצוות, לנסח את דבריו, לנהל שיחה.
לעיתים הלחצים והרעשים אינם מאפשרים לו להירגע ולהתנהג על פי הנורמות הנהוגות במקום. 

אתגרי המטפלים בשירות הרפואי
כאשר חושבים על כל אלו בהקשר של ביקור במרפאה או בבית חולים לקבלת שירות רפואי, נראה כי יש חשיבות רבה להעלאת המודעות וללמידת הנושא בקרב שני הצדדים, הן המטפלים והן המטופלים בשירותי הבריאות:
איך להפחית את חששות המטופל?
איך לתקשר עמו כאשר יש לו מגבלות קוגניטיביות או תקשורתיות?
מה תפקידו של המלווה שהגיע אתו?
איך להפחית את החרדה?
איך לצמצם את המוסחות שלו?
בעצם - איך לגרום לו לשתף פעולה עם הטיפול?
בנושאים אלו עוסק פרויקט "שירות שווה-רפואה בגובה העיניים" שפותח ב"בית איזי שפירא" (נסים, 2020).

סקירה  
בעשורים האחרונים חלו שינויים רבים בתפיסות העולם ובגישה לאנשים עם מוגבלות, כך שיותר ויותר אנשים עם מוגבלות עושים שימוש בשירותי הקהילה, כולל בשירותי בריאות ורפואה. מציאות חדשה זו יחד עם חקיקת פרק הנגישות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, העלו באופן ניכר את המודעות לצרכים ולהתאמות הנדרשות על מנת להנגיש את כלל השירותים בקהילה, כולל שירותי הבריאות. יחד עם זאת, עדיין נמצא בקרב הצוותים חסמים אשר מקשים או אף מונעים מתן שירות שוויוני לאנשים עם מוגבלות. 
בסקירה אינטגרטיבית של דוהרטי חבריו (2000), זוהו האתגרים העיקריים במתן שירות רפואי, כמו העדר ידע מספק ומודעות בתחום, העדר מיומנויות לתקשורת מתאימה, חשש ומבוכה של הצוותים, צורך בזמני המתנה קצרים יותר וזמן טיפול ויעוץ ארוך יותר לכל מטופל. בנוסף, אנשי מקצוע שלא תמיד מאמינים למטופל ומטילים ספק בתיאור הכאב, אנשי מקצוע המדברים עם המלווה ולא עם המטופל, ומתקשים לבצע "התאמות סבירות" כמו מתן חומרים בפישוט לשוני או הארכת משך הפגישה, כפי שמצאו אמרסון וחבריו (2012). 

אתגרי השירות לאנשים עם מוגבלות שאינה נראית
קשה במיוחד מצבם של אנשים עם מוגבלות בלתי נראית, אשר פערים בתחומים הקוגניטיבי, התקשורתי, החברתי או ההתנהגותי מזמנים להם קשיים נוספים במפגש עם אנשי המקצוע: קושי בהבנת הוראות וההנחיות, קושי בהתארגנות, בזכירה, דחיינות, קשיים בארגון, בניהול זמן, חוסר ויסות רגשי, אימפולסיביות ומוטיבציה לא עקבית. לכך מצטרפים חסמים כמו חשש מהמפגש עם נותני שירות אשר אינם מכירים אותם, את מגבלתם או את צרכיהם המיוחדים. לעיתים הסיטואציה המלחיצה והסביבה הרועשת אינם מאפשרים לאדם לבטא את עצמו בבהירות, להתרכז, לשתף פעולה עם הצוות, לנהל שיחה קוהרנטית, לשמור על שלווה ולהתנהג על פי הנורמות המקובלות במקום. 

אתגרים של אנשים עם ADHD
אנשים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות עלולים להתקשות באחד או יותר מהתחומים הבאים : מוסחות המאופיינת בקושי בהתמדה במשימות, אי מתן תשומת-לב לפרטים, תנועתיות יתר המאופיינת בהנעת ידיים ורגליים, קושי לבצע פעולות פנאי שקטות, נטייה לדברנות, ולעתים גם אימפולסיביות המאופיינת בנטייה להתפרץ בתשובה בטרם הסתיימה השאלה, קושי לחכות בתור, נטייה להיכנס לדבריהם של אחרים, נטייה לתגובות פזיזות ולא מווסתות לגרויים שונים – מחשבתית, רגשית והתנהגותית כולל פגיעה והעלבת האחר.

חלק מהאנשים עם הפרעת קשב חווים עולם חושי מציף ולא מווסת, המתאפיין ברגישות יתר לגירויים כמו קולות, ריחות, טעמים, מרקמים, מגע וגירויים חזותיים, ומתקשים לשהות במקומות הומים. אפיונים אלו יכולים למצוא את ביטויים בעת קבלת שירות רפואי כפי שנראה בדוגמא האופיינית הבאה: 
 

סיפורו של נתן
נתן הגיע לתור שנקבע לו במרפאה. הוא היה בלחץ וחרדה לקראת המפגש עם הרופא, ולפיכך הקדים בעשרים דקות. הוא נכנס, העביר את הכרטיס הדיגיטאלי, וישב להמתין. בינתיים אנשים נכנסו ויצאו, מערכת הכריזה קראה למטופלים, הטלוויזיה שידרה תכניות והאנשים לידו ניהלו שיחות טלפון, חלקם עם רמקול פתוח. נתן ניסה לשמור על קור רוח לנוכח עוצמת הרעש. משלא הצליח , קם ממקומו והתחיל להסתובב במסדרון מתוך ניסיון לווסת את עצמו ולשלוט בחוסר השקט שלו. גם ניסיון זה לא צלח, ולאחר דקות ספורות יצא מן הבניין וחזר לביתו. נתן חזר מתוסכל, כועס על עצמו וללא הטיפול הרפואי לו נזקק. החוויה המתסכלת גרמה לו להימנע מלתאם תור חדש זמן רב לאחר האירוע.

בשיחה שקיימנו עם קבוצת מיקוד בנוכחותו של נתן, הוא שיתף את האירוע וזכה להזדהות ולהבנה מצד המשתתפים האחרים. הם הציעו כמה רעיונות להתמודד עם מצב דומה, למשל, לתאם לעצמו תור ראשון ביום או אחרון ביום - כדי לצמצם את זמן ההמתנה במסדרון הרועש. למשל, להסביר למזכירות המרפאה את הקושי שלו, ולבקש מהן שאם זמן ההמתנה הצפוי יעלה על  5 דקות, הוא יצא וימתין בחוץ, והן יסמסו  לו כאשר יגיע תורו. למשל, הוא יכול להגיע למרפאה עם אזניות מבודדות רעש ולעקוב אחר צג הטלוויזיה לצורך כניסה לרופא מבלי להסתמך על ההכרזה הקולית. 

כלים 

כלים להסרת חסמים בקרב מטופלים
מעבר לכלים אשר הוצעו לנתן, ישנם כלים נוספים שייסעו למטופלים לקבל שירות רפואי, וכוללים טכניקות ניהוליות להתארגנות מקדימה:  
א. למידת המשימה על פרטיה:
היכן, איך מגיעים, מה נדרש בבדיקה, כמה זמן נמשכת ועוד,
ב. יצירת רשימת מטלות:
יצירת רשימת מטלות ורצף פעולות כרונולוגי, הכנת לוח זמנים למשימה, שימוש ביומן ובטלפון לתזכורת, סימון מטלות שבוצעו.
ג. הטרמה: 
הכנה מראש לקראת התמודדות עם בעיות עתידיות. למשל, ניסוח עצמי ברור של בעיות אפשריות, הצעת כמה  פתרונות חלופיים, התייעצות עם חבר, התנסות בפתרון שנבחר או הכנה בכתב של הנושא עליו אני רוצה לדבר עם הרופא.  הערה: לעיתים עצם ההכנה ושמירת הטקסט בכיס או בטלפון, מרגיעים בפני עצמם. 
ד. אפיון היכולות שלי
בדיקה על סמך התנסויות בעבר מתי אני במיטבי, איך אני יכול לתזמן את הפעילות לזמן ביום בו אני מרגיש מסוגלות גבוהה יותר, האם בבוקר כשאני מרוכז? אחרי ארוחת צהריים? איך ומתי אני מצליח להסביר את עצמי הכי טוב.
ה. וויסות עצמי 
זיהוי עצמי של טריגרים להתנהגות אימפולסיבית, הכרת טכניקות הרגעה, התנסות בשימוש בהן כדי לדעת מה מתאים לי. 

כלים להסרת חסמים בקרב צוותים רפואיים: 

1. הכשרות 
מספר חוקרים המליצו לערוך הכשרות ייעודיות לאנשי מקצועות הבריאות והרפואה בכל הקשור לתחום המוגבלות, ולהזמין אנשים עם מוגבלות להרצות בהן על נסיונם בקבלת שירות רפואי. ואכן, בסדנאות כאלו דיווחו הסטודנטים על שיפור בכישורי התקשורת שלהם, ביטחונם ותחושת הנוחות והמסוגלות לתת טיפול לאנשים עם מוגבלות שכלית. בדיקת פרויקט "שירות שווה" (נסים 2020) מצאה בקרב אנשי שירותי הבריאות עליה בשימוש בכלים בתחומי תקשורת מול המטופל, העצמת המטופל והכנתו לפרוצדורות רפואיות ותחושת ביטחון. 

2. התאמות ייעודיות  
חוקרים אחרים המליצו על התאמות רבות שאף נכנסו לשימוש, כמו הנגשת דפי מידע, הנגשת המידע בערוצי תקשורת מגוונים, שילוט מותאם ומונגש במרפאות, סרגלי כאב מונגשים, שימוש בלוחות תיקשורת אישיים, הארכת זמן ללקוח ועוד. בנוסף, הם ממליצים ליצור 'דרכון בריאות' - מסמך אישי מוכן מראש למתן התאמות לאדם בבית חולים, כולל מה הוא אוהב/ לא אוהב, מה מרגיע אותו, ומהו אופן התקשורת שלו.

3. התאמות למצבי לחץ וחרדה
אנו מציעים התאמות נוספות שגורמי הבריאות ימליצו לכלל האוכלוסייה, ובמיוחד לאלו אשר המפגש גורם להם לחרדה, לחץ וקושי להביע את עצמם:
• דיבור ברור: לדבר בקצב סביר, בשפה ברורה, פשוטה, עניינית, קצרה, בגובה העיניים, לבדוק אם הדברים הובנו. להימנע מציניות.
• ריבוי ערוצי תקשורת - פרונטאלי, טלפוני, דוא"ל, מסרונים , למסור מידע בכתב / בעל פה
• תיווך המידע - לתווך את המידע למטופל, להגביל את ממדי המטלה ולפרק מטלה מורכבת למספר מטלות פשוטות
• בירור צרכים - לשאול את האדם למה הוא זקוק, מה יתאים לו. חשוב להבין שכל אדם עלול להיות רגיש לסנסורים, חרדה או אימפולסיביות בצורה שונה. חשוב להבין את הצורך הספציפי של האדם .
• סבלנות - לגלות סבלנות ואמפטיה כלפי מקבלי השירות.
• התאמת הסביבה - ליצור סביבה נוחה ובטוחה שלא תציף בגירויים. ועם זאת להשתמש ברמזים להגברת ההתמצאות: חצים, איורים, טקסט קצר וברור.
• תיזמון - להציע למטופל להגיע ראשון או אחרון ביום, כך שלא יאלץ להמתין זמן רב לתורו. 
• סיכום ביקור - לבקש את ההנחיות או סיכום הביקור כתובים ברור על דף, תוך הדגשת תאריכים /מקומות /משימות להמשך 
 

אנו מאמינים כי זכותו של כל אדם לקבל את מלוא השירותים באופן שווה ומכובד, וכי עלינו, כפרטים וחברה, למצוא דרכים מותאמות להנגשת השרות, כדי לממש זכות זו. 
לסרטון המחשה בעברית לחצו כאן: 
https://www.youtube.com/watch?v=eylUBvkx99A
לסרטון המחשה בערבית לחצו: 
https://www.youtube.com/watch?v=UgJpW66jPSw


ד"ר דליה נסים 
עובדת סוציאלית, מומחית שיקום.
מנהלת פיתוח מקצועי במכון טראמפ - בית איזי שפירא.
מפתחת תכנית "שירות שווה- נגישות בגובה העיניים" להנגשת השירות הרפואי לאנשים עם מוגבלויות. 
dalian@beitissie.org.il 
https://www.beitissie.org.il

 


ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

16.06.2024

כל העלונים

קטגוריות של עלונים

זיוה דינה

זיוה דינה

קצרין מ"ס טלפון חסוי
מאמרים וידאו ארועים אתר אינטרנט