עלון קשב ADHD

---

כיצד לנהל התפרצויות ובכי של ילדים עם הפרעת קשב?

עלון קשב ADHD 

כיצד לנהל תגובות אימפולסיביות ובכי 
של ילדים עם הפרעת קשב? 
רוזלין זוהר 

להיות הורה לילד עם הפרעת קשב זו חוויה מאתגרת ומתישה, במיוחד כשמתמודדים עם התקפי בכי תכופים והתפרצויות רגשיות. קשה לזהות מה מוליד את ההתפרצויות והקושי הרגשי, ובמיוחד קשה לזהות את הקשר שבין ההתנהגויות האימפולסיביות, הבכי וההתפרצויות לבין הפרעת הקשב.  

מתי מגיעות ההתפרצויות?
האם ההתפרצויות פוחתות כשהילד נמצא בסביבה שקטה יותר? האם הן גוברות כשמוטל עליו עומס קוגניטיבי? 
נשים לב למספר נקודות:
● תדירות ועוצמת ההתפרצויות,
● עומס גירויים חושיים/ רגשיים בסביבה, 
● עומס קוגניטיבי על הילד. 

הורים שואלים את עצמם פעמים רבות מדוע מתרחשות האפיזודות הרגשיות הללו לעיתים קרובות כל כך? האם הן רק תוצאה של האימפולסיביות של הילד, או שיש משהו נוסף? מה תהיינה ההשלכות אם ההתנהגויות לא יטופלו כראוי? 

"אם תמשיך לבכות אני הולך"
לצערינו, כשהתנהגויות אלו אינן מטופלות כראוי, נוצר קושי נוסף, כי הורים המרגישים נואשים ומתוסכלים, עלולים להגיב בהאשמת הילד, להגיד משפטים כמו "תפסיק כבר לבכות", לכעוס, לנטוש רגשית את ילדיהם בכך שהם מתעלמים מהם או מאיימים על הקשר איתם: "אם תמשיך לבכות אני הולך" וכד'.
חוסר האמפתיה יכול להזיק וליצור "כדור שלג" שקשה מאוד לעצור. וכך כשהתנהגויות הבכי וההתפרצויות של הילדים לא מנוהלות כראוי, ישנה השפעה ישירה על הקשר איתם ועל חלקים שונים בחייהם. מבחינה חברתית, הם עלולים להרגיש דחויים חברתית עקב רגשות בלתי צפויים שלהם ותגובה כעסנית ואימפולסיבית לסביבה. מבחינה לימודית, יכולתם להתרכז וללמוד עלולה להיות מוגבלת, ולהשפיע על ההתקדמות החינוכית הכוללת. 

״אני לא טוב״
הבכי וההתפרצויות עלולים לפגוע גם בהערכה העצמית ובביטחון העצמי של הילדים, ולגרום להם לתחושת בושה ובידוד, תחושה ש״אני לא טוב״. 

סיפורו של אלדד

אלדד, ילד בן 9 מתמודד עם הפרעת קשב ADHD. 
אלדד התאפיין בהתפרצויות קורעות לב מלאות בדמעות, צעקות ואפילו רגעים של תוקפנות פיזית, המתרחשות לא רק בתחום ביתו אלא גם במסדרונות בית הספר. למרות המאמצים הבלתי פוסקים של הוריו להרגיע אותו, הם מצאו את עצמם לא פעם לכודים במעגל מביך של מאבקי כוח וכעס, מחפשים נואשות דרך להתחבר לבנם. 

אל מול המציאות המאתגרת הזו, הוריו של אלדד הגיעו להדרכה מקצועית ויצאו לדרך של חמלה והבנה. הם יישמו אסטרטגיות ויסות רגשי, טיפחו שיח רגשי, הרחיבו את יכולת ההכלה שלהם, ביססו שגרה מובנית וכיילו מחדש את הציפיות והתגובות שלהם כך שיתאימו טוב יותר לצרכיו הייחודיים של אלדד. וכך, במסעם המרגש, היה שינוי מורגש, והתוצאות, עדות לכוחן של האמפתיה וההתערבות היעילה, לא איחרו לבוא : הנוף הרגשי של אלדד והדינמיקה בתוך משפחתו השתנו, וההתפרצויות פחתו. 

האסטרטגיות העיקריות שיישמנו : 

1. ביסוס מבנה ושיגרה 
2. חיזוק התנהגות חיובית ועידוד 
3. פיתוח מיומנויות ויסות רגשי 
4. פיתוח הורות קשובה -  מכילה ומגיבה בהתאם

1. ביסוס מבנה ושגרה: 
זהו שלב מכריע בניהול התפרצויות רגשיות הקשורות ל-ADHD .
ילדים עם הפרעת קשב מצליחים להתנהל טוב יותר בסביבות צפויות. שגרת יומיום עקבית יכולה להפחית חרדה, לספק תחושת ביטחון, ולמזער את הסבירות להתפרצויות רגשיות.  סביבה מובנית מספקת לילד תחושת יציבות ויכולת לדעת מה עתיד לבוא, ובכך לסייע לווסת את רגשותיו ולהפחית את תדירות ועוצמת ההתפרצויות. 

החשיבות של מבנה ושגרה בניהול התנהגויות הקשורות להפרעת קשב, הוכרה על ידי אנשי מקצוע ונתמכת על ידי תיאוריות פסיכולוגיות. על פי התיאוריה הקוגניטיבית-התנהגותית, לאנשים עם הפרעת קשב יש אתגרים בניהול התפקודים הניהוליים, כולל קשיים בניהול זמן, ארגון וויסות עצמי.
מחקרים מצאו שילדים עם הפרעות קשב וריכוז שהקפידו על שגרת יומיום עקבית חוו שיפורים משמעותיים בהתנהגות, בוויסות הרגשי ובתפקוד הכללי שלהם.

מבנה ושגרה עבור ילדים עם הפרעת קשב:

● תזמון עקבי: שגרות השכמה ושינה קבועות, זמני ארוחות, שיעורי בית ופעילויות פנאי. 

● ציפיות ברורות: מתי עושים שיעורים, מתי הולכים לחוג או לחבר למשל, מתי מצופה מהילד להתקלח וכד. 

● חלוקת המשימות לשלבים: במקום משימה אחת גדולה, כמה משימות קטנות. למשל, במקום לתת דף עבודה שלם, נציע: ״בוא נענה על שאלה 1. ואחר כך על שאלה 2״ 

● ניהול זמן בעזרת תזכורות כתובות, רשימת מטלות, לוח שנה וכד. 

● סביבה פיזית מאורגנת: חפצי הילד, כגון ציוד לבית הספר, צעצועים ובגדים, סביבה נקייה ומאורגנת המקדמת מיקוד והפחתת הסחות דעת. 

גם תיאוריות פסיכולוגיות, כגון תיאוריית שינוי ההתנהגות ותיאוריית הלמידה החברתית, תומכות בשימוש במבנה ובשגרה ככלים יעילים לניהול התנהגות. תיאוריות אלו מדגישות את תפקידם של גורמים סביבתיים על ידי מתן סביבה מובנית. כמובן ששילוב מבנה ושגרה בחיי היומיום מצריך ניסוי וטעייה כדי למצוא את האיזון האופטימלי עבור כל ילד.  
 

2. חיזוק התנהגות חיובית ועידוד:
טכניקות חיזוק חיוביות, כגון תגמולים, שבחים והכרה, יכולות לעזור לעודד התנהגויות רצויות. על ידי התמקדות וחיזוק פעולות חיוביות, ההורים יכולים ליצור סביבה חיובית ומטפחת יותר. למידת החיזוקים החיוביים היא מורכבת מעט, ועם זאת, מתוך השדה הטיפולי/חינוכי ראיתי במו עיני כי חיזוק חיובי יכול להיות כלי רב עוצמה בעידוד והגברת התנהגויות רצויות והפחתת התפרצויות רגשיות. בנוסף, מחקרים הוכיחו שהתערבות מבוססת תגמול חיובי שיפרה משמעותית את ההתנהגות והפחיתה התפרצויות רגשיות בילדים עם ADHD. 

תיאוריות פסיכולוגיות וחינוכיות רבות תומכות ביעילות של חיזוק חיובי. שתי תיאוריות בולטות בהקשר זה הן תיאוריית ההתניה האופרנטית ותיאוריית הלמידה החברתית.
תיאוריית ההתניה האופרנטית, שפותחה על ידי ב.פ. סקינר, מציעה שניתן לשנות התנהגות באמצעות חיזוק. לפי תיאוריה זו, חיזוק חיובי כרוך במתן חיזוקים מילוליים, תגמולים או השלכות חיוביות כדי להגביר את הסבירות שהתנהגות תתרחש שוב. 
תורת הלמידה החברתית הוצעה על ידי אלברט בנדורה, אשר סבר כי תהליך הלמידה של האדם מושפע בראש ובראשונה מהסביבה, תיאוריה זו מציעה שילדים לומדים על ידי התבוננות באחרים וחיקוי מעשיהם, ועל כן העידוד והחיזוקים חשובים כל כך להסתגלותם. 
 

3. פיתוח מיומנויות ויסות רגשי: 
"וויסות עצמי רגשי, אבן יסוד של אינטליגנציה רגשית, הוא היכולת של האדם להרגיע את עצמו מול רגשות מאתגרים, למתן את עוצמתם ולהתאושש במהירות מרגשות תסכול ומְצוּקָה על מנת לפנות את המוח לקשב במשימה." 
ציטוט זה של הפסיכולוג דניאל גולמן בעבודתו על "אינטליגנציה רגשית", מדגיש את התפקיד המהותי של ויסות רגשי בטיפוח לא רק אינטליגנציה רגשית אלא גם תמיכה בתפקודים קוגניטיביים כמו קשב וריכוז. היכולת לווסת את הרגשות תורמת למצב נפשי יציב וממוקד יותר, ומשפיעה לטובה על היבטים שונים של ביצועים קוגניטיביים. 

המערכת הרגשית מהווה חלק בלתי נפרד ממשחק הגומלין המורכב בין קשב, ריכוז ותפקוד קוגניטיבי כללי. על פי תיאוריית  הוויסות הרגשי של ג׳יימס גרוס, מיומנויות אלו כרוכות ביכולת לנהל ולווסת את החוויות הרגשיות של האדם באופן מודע ולא מודע. ויסות רגשות תורם באופן משמעותי לשמירה על מיקוד ועל קשב מתמשך, ומפחית התפרצויות ובכי. 

ניתן להבהיר את הקשר בין ויסות רגשי, קשב וריכוז באמצעות מושג העומס הקוגניטיבי. ויסות רגשי יכול לפעול כמטען קוגניטיבי, להוסיף או להסיט משאבים נפשיים הרחק ממשימות הדורשות קשב וריכוז . כאשר אנשים מתקשים לווסת את רגשותיהם ביעילות, הם עלולים לסבול משיבושים בתהליכים קוגניטיביים, להפריע ליכולת להתרכז במשימות ולקבל החלטות נכונות.
 

4. פיתוח הורות קשובה - הרחבת ההכלה והתאמת התגובות ההוריות: 
"אמפתיה היא היכולת לחשוב ולהרגיש לתוך החיים הפנימיים של אדם אחר. לראות את העולם דרך עיניו של האחר. לזהות את המשמעויות הרגשיות של ביטויי האחר ולהיכנס לרגשותיו היא הדרך הטובה ביותר להגיע להבנה, הדרך האותנטית ביותר לתפוס את המתרחש" (קוהוט, 1959).
היינץ קוהוט, הוגה "פסיכולוגיית העצמי", הדגיש את חשיבות האמפתיה והחמלה בטיפוח רווחה פסיכולוגית. לתפיסתו, אנשים זקוקים להבנה והכלה כדי לפתח תחושת עצמי בריאה. וכך, כאשר אנשים, במיוחד ילדים עם הפרעת קשב,  מקבלים תגובות חמלה, מתמלאים הצרכים הרגשיים שלהם. בעצם מילוי הצרכים הרגשיים, הנפש נרגעת ומצליחה להגיע לוויסות רגשי. 

נקודת המבט של קוהוט תומכת בתהליך שנעשה עם הוריו של אלדד ליצירת סביבה מלאת חמלה והבנה אמפתית, אשר תרמה משמעותית לוויסות רגשי ולהתפרצויות. עשינו זאת על ידי שימוש בשיח רגשי, הקשבה פעילה והדגשת היבטים חיוביים בילד, כמו גם מתן תוקף רגשי ותחושת ניראות המשפרים את היכולות הרגשיות. 

 
סיכום 
כישורי ויסות רגשי, לפי תיאוריית הויסות הרגשי של ג׳יימס גרוס, ממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב הקשב והריכוז. העומס הקוגניטיבי הקשור לחוסר ויסות רגשי יכול לעכב תהליכים קוגניטיביים. הציטוט של דניאל גולמן מדגיש עוד יותר את המשמעות של ויסות עצמי רגשי בטיפוח אינטליגנציה רגשית, וכתוצאה מכך, הגברת הקשב והריכוז, והתאוריה של קוהוט תומכת בחשיבות החמלה. 
הימנעות מקונפליקטים באמצעות הורות קשובה, לצד זיהוי הסיבות מאחורי ההתנהגויות ושימוש באסטרטגיות יעילות,  יכולים  לעשות הבדל גדול בשיפור המצב.  

אילו יכולנו לאסוף את כל התובנות לדרך עבודה עם הילדים, היינו ללא ספק מרוויחים ילדים רגועים יותר. הנה כמה עצות להורים לילדים עם הפרעת קשב: 

● העמיקו להבין לליבם של ילדיכם, על מנת שתוכלו לקדם את היכולות הרגשיות ולהפחית התפרצויות וקושי

● קבעו מבנה ושגרה על מנת ליצור מסגרת מארגנת. 

● הגדילו את הסבלנות וסף התסכול של הילדים, בהתחלה מולכם. עשו זאת דרך משחקים ודרך התמודדות נחושה עם התסכולים במקום לנסות למנוע את הגעתם. למשל, אל תוותרו תור או על כללים במשחקים, תימכו ביכולת להפסיד וכד'.  

● הטרימו - בצעו הכנה מוקדמת לפני הגעה למקומות ציבוריים, לפני פעילות, לפני שמתארחים, לפני נסיעה לחו"ל וכד'

● הדגישו והתפעלו מהטוב הקיים, על מנת ליצור אמונות מטיבות, לחזק ולעודד יותר ולנזוף פחות. 

● חזקו את הקשר הרגשי עם ילדיכם - מלאו כל הזמן את מיכל הקשר במחוות כמו חיבוק, טפיחה, כיף, חיוך, קריצה, אגודל וכו, ובמילים כמו - "אני אוהבת כשאתה מצליח להסביר לי בנחת" "זה נחמד לראות איך אתה מתעניין ב.."

● הדגישו את ההתקדמות כל הזמן "לפני חצי שנה לא יכולת להמתין ככה , ממש גדלת". 
● הציבו גבולות בריאים ולא נוקשים מידי. 
● תנו תוקף רגשי והכרה ברגשותיהם , כי הם מפתח משמעותי להפחתת ההתפרצויות. 

 

יש לנו כהורים כוח עצום לחולל שינוי, מי ייתן ונדע להשתמש בו בתבונה.  

MA רוזלין זוהר
מטפלת בהבעה ויצירה, מדריכת הורים, מומחית לטיפול בילדים ומתבגרים, 
יוצרת "בית הספר להבנת הלב".
052-4243750
אתר : www.rozalin.co.il

 

תודה על קריאת העלון. 
אני מזמינה אותך לקרוא עוד על 
הדרכת הורים - כאן 

סביבה - עיצוב והתאמה 

כישורים חברתיים ומיומנויות חברתיות 

בברכה, 

זיוה דינה - קשבים 
יעוץ להעצמת תפקודי קשב ADHD
Attention Functions
Empowerment 

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

19.02.2024