עלון קשב ADHD

---

על מי מוטלת האחריות להתמודד עם הפרעת הקשב?

 עלון קשב ADHD

על מי מוטלת האחריות להתמודד עם הפרעת הקשב?
ד"ר חיים דיין

כאשר אדם נעזר במשהו חיצוני, למשל אדם עם הפרעת קשב שנוטל תרופה, או ילד שנעזר בהנחיות של ההורה או המורה שלו - הדבר עלול ליצור אצל הנעזר תחושת חוסר אונים או חוסר אחריות, בבחינת: "אינני יכול בעצמי, התרופה/ ההורה/ המורה  עושים זאת עבורי", וכך העזרה הופכת למכשול. מצד שני, הוא באמת זקוק לעזרה החיצונית ואיננו יכול לוותר עליה. מה עושים?

הרב אהרן יהודה לֵיבּ שטינמן, 1914-2017, היה ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי. הוא לימד תורה במשך שמונים שנה, והיה מכונה "ראש הישיבה". הרב נודע בהבנה חינוכית מעמיקה ומקורית. לפניכם כמה תובנות מדבריו בנושא אחריות והפרעת קשב.

 

הבחירה בתרופה כמשל

באחת ממסגרות החינוך, היה תלמיד שהיה צריך לקבל תרופה להפרעת קשב, וההורים שלו התנגדו לכך בטענה, שהוא צריך לדעת להתמודד בעצמו ואין להקל עליו באמצעים חיצוניים. לאחר דין ודברים הוחלט שיפנו להתייעץ עם ראש הישיבה. שאל ראש הישיבה את האב: "כשכואב לך הראש, מה אתה עושה?"  והאב ענה: "לוקח משכך כאבים". שאלו ראש הישיבה: "למה לא תאמר לעצמך שתתמודד עם הכאב בעצמך? אם אפשר להקל, לוקחים תרופה. מדוע אתה לא רוצה להקל גם על הבן שלך?"

ייתכן שההורים הרגישו שההחלטה להיעזר בטיפול תרופתי היא "הודאה" בכך שהילד אינו יכול לתפקד בעצמו ולא מוטלת עליו אחריות. למעשה, לאדם עם הפרעת קשב יש יכולת בחירה חופשית בדיוק כמו לכל אדם אחר, רק שנקודת הבחירה שלו שונה. ראש הישיבה אמר, "ריטלין לא מספיק כדי לתת טעם בלימוד". כלומר, התרופה אינה מחליפה את הצורך בהשקעה. האדם הוא זה שבוחר לתפקד, והוא זה שבוחר להשתמש בכלי עזר שיסייעו לו. האחריות והבחירה נותרות בידיו. 

 

רצף הקשב 

ראש הישיבה הדגיש את ההסתכלות על ההפרעה כתכונה אנושית. "לכל אחד יש מעט הפרעת קשב, ההבדל הוא בכמות". יש להחזיק תפיסת רצף, לא רק תפיסה קטגורית: לא נכון לראות את ההפרעה רק מבעד למבט של בריא/חולה, יש/אין הפרעה, אלא לראות אותה כתכונה המתקיימת על פני רצף, כמו מידות של חום. ההפרעה היא הקצנה של תכונה אנושית המופיעה אצל רוב האנשים ברצף משתנה של עוצמה. 

ההבדל בין המאובחנים למי שאינם מאובחנים הוא בעוצמת התופעה ובמידת ההשפעה שלה על התפקוד. חלק מתסמיני ההפרעה יכולים להימצא גם בקרב אנשים שאינם עונים על ההגדרות של ההפרעה במלואן. אצלם, עוצמת התסמינים והשפעתם על חיי היומיום היא חלשה יותר ולכן, אינם מוגדרים כמתמודדים עם "הפרעת קשב". בתפיסת הרצף יש יותר קרבה והבנה שאנחנו לא שונים מהותית מהאדם עם ההפרעה, שהרי כולנו נמצאים על אותו רצף. 

 

קושי לקחת אחריות

פעמים רבות ילדים עם הפרעת קשב מתקשים לקחת אחריות על משימות שמוטלות עליהם, והדבר גורם להורים לקחת אחריות במקום הילד. לפעמים הדבר מתבטא בכך שההורה נהייה "מזכיר" של הילד, או שהוא מרבה להעיר לו הערות על כל צעד ושעל. ואולם, כשההורה לוקח אחריות על הילד יתר על המידה, הוא פוגע ביכולת הטבעית של הילד להתמודד בעצמו. 

ראש הישיבה הדגיש שמחנך טוב צריך "לא לראות" 80% מהכשלים בהתנהגות התלמיד. כלומר, כשהתלמיד חורג מההתנהגות הרצויה, אנחנו צריכים להתעלם, לא להראות לו שראינו את זה. הסביר הרב, "אוויר העולם מלא בחיידקים.... איך מצליח האדם לשרוד את הכמויות האדירות הללו של החיידקים שתוקפים אותו מכל כיוון? לשם כך יש לנו מערכת חיסונית, שלומדת להכיר את האויבים הללו, ואחרי שנאבקה בהם פעם או פעמיים בעבר, היא יודעת לזהות אותם ולחסל אותם בקלות, לפני שיספיקו לגרום לנזק כלשהו לאדם. לפעמים קורה שיש מצבור גדול של חיידקים או שמגיע חיידק חדש שאינו מוכר למערכת החיסונית, או אז האדם מרגיש לא טוב, הוא ניגש לרופא שמזהה את הבעיה ונותן לו אנטיביוטיקה שתסייע לו להתגבר על הפולש הזר והמאיים. אם יתרגל האדם מגיל צעיר לקבל אנטיביוטיקה נגד כל איום חיצוני שמגיע אליו, הוא יצטרך כשיגדל לקחת תרופות כנגד כל חיידק וחיידק... הדרך הנכונה היא לתת למערכת החיסונית להתמודד בכוחות עצמה, ורק כשהיא מסתבכת ונכשלת במשימה, לתת לה סיוע חיצוני בדמות אנטיביוטיקה וכדומה".

הנמשל, הסביר הרב, "כחולי הגוף כך חולי הנפש, העולם הזה מלא בחיידקים ורעלים רוחניים. במקביל, קיימת לכל אדם מערכת חיסונית רוחנית פנימית, וטבעו של אדם הוא להיאבק ביצר הרע. כשהילד קטן ולא מבין, הוא לא יודע לזהות שיש פה אויב. צריכים לעזור ולו ולהנחות אותו. אבל כשהוא קצת מתבגר, הוא יודע בדרך כלל לזהות. אם תינתן לו את האחריות על עצמו, הוא ילמד להתגבר. כך המערכת החיסונית שלו תפתח בהדרגה חסינות כלפי פיתויים. ככל שתשמרו על הנער, ותיתנו לו "אנטיביוטיקה" כביכול, ככל שתיתנו לו עזרים חיצוניים בדמות גערות, עונשים וכדו', תייצרו אדם שיהיה תלוי יותר ב"תרופות" ויהיה לו קשה מאוד לעמוד בכוחות עצמו. רוב המחדלים של בני הנוער הם כאלו, שבני הנוער מסוגלים להתגבר עליהם בכוחות עצמם, והם רוצים להתגבר עליהם. אם לא תתערבו, הם יתגברו בכוחות עצמם על הבעיות הללו, גם אם לא באופן מיידי. אם תתערבו יותר מדי, אתם תפגעו בחינוך שלהם!"

מתן אחריות לילד 

כמובן שמתן האחריות הוא בהתאם לגילו ולמצבו של הילד, אך טמונה בדברים הבנה עמוקה: עיקר האחריות נמצא אצל הילד, ועלינו להימנע ממצב שבו אנחנו נוטלים אותה ממנו, באים לתקן ונמצאים מקלקלים. נטייה זו ליטול מהילד את האחריות שלו קשורה להנחה שגוייה, לפיה בכל נושא נתון יש אחריות נפרדת לילד ואחריות נפרדת למבוגר. בפועל המציאות שונה, על דבר אחד ישנה "קורת" אחריות אחת, וככל שהמבוגר נוטל לעצמו אחריות רבה יותר, כך הוא מפחית מתחושת האחריות של הילד. ועדיין, ברור שלא ניתן להשאיר את מלוא האחריות בידי הילד, והוא זקוק לעזרת ההורה. 

סיכום

על ההורים והמורים לחנך את הילד עם הפרעת קשב לקחת אחריות למצבו בעצמו. עליהם לתפקד בהתאם לגילו וליכולותיו של הילד, כשומרים, כמדריכים או  כידידים. כאשר לוקחים מהילד חלק מהאחריות על תפקידיו, יש להתייחס לכך כ"הלוואה" זמנית, הנלקחת במידה ובמשורה ונעשית רק משום שעדיין הילד זקוק לעזרה חיצונית ואינו בשל לשאת בכל נטל האחריות. אולם, לעולם עיקר האחריות נשארת אצל הילד, כפי שניסח זאת שלמה המלך:
אִם חָכַמְתָּ - חָכַמְתָּ לָּךְ, וְלַצְתָּ - לְבַדְּךָ תִשָּׂא (משלי, ט, יב). 

 

ד"ר חיים דיין, 
עו"ס קליני, מטפל בילדים, נוער ומבוגרים
יו"ר "מכון הקשב", המתמחה באבחון, טיפול ומחקר בנושא יחסי הורים וילדים, שיפור כישורי חיים והתמודדות מוצלחת עם אתגרי קשב וריכוז ADHD. 
מנהל תוכנית "מצליחים", המקנה סט כלים בשיטה חדשנית לחיזוק קשר, הבנה ותקשורת לצד משמעת וסמכות.
הירשמו בקישור https://lp.smoove.io/oxnj וקבלו בדוא"ל תכנים בנושא הורות ובנושא הפרעת קשב. 
hakshev.adhd@gmail.com

 

תודה על קריאת העלון. 
אני מזמינה אותך לקרוא עוד בנושאי: 
חנוכה - כאן

טיפול התנהגותי ורגשי - כאן

הדרכת הורים - כאן 
 

בברכה, 

זיוה דינה - קשבים
יעוץ להעצמת תפקודי קשב 
Attention Functions
Empowerment
 

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

30.11.2023