עלון קשב ADHD

להיות בת זוג לאדם עם הפרעת קשב

עלון קשב ADHD

חוויות של בנות זוג
לאדם עם הפרעת קשב ADHD
תקציר מחקר
פרופ' עדינה מאיר ודנה זיידס טאובין

הפרעת קשב ותנועתיות יתר משפיעה לא רק על האדם עצמו אלא גם על האנשים שסביבו ובפרט על בני הזוג. עם זאת, אין הרבה ידע בנוגע לשלומם של אלו החיים לצד אנשים עם הפרעת קשב וכל שכן מנקודת המבט של בני הזוג.
במחקר התמקדנו בנשים החיות במערכת יחסים זוגית עם אדם המאובחן עם ADHD.
השאלות שעניינו אותנו היו:
כיצד לדעתן הפרעת הקשב של בן הזוג משפיעה עליהן בחיי היומיום?
האם יש השפעות חיוביות?
במידה ויש השפעות שליליות, מה עוזר להן בהתמודדות?
במסגרת המחקר, קיימנו ראיונות עומק עם 13 נשים. הראיונות נמשכו כשעתיים, בהן הנשים תיארו את חווית חייהן על העוצמות ועל האתגרים העומדים בפניהן, לצד תובנות לגבי אסטרטגיות התמודדות.

עוצמות, אתגרים, אסטרטגיות התמודדות

עוצמות

חשוב לציין כי לצד האתגרים, הנשים ציינו גם את ההשלכות החיוביות של הפרעת הקשב של בן זוגן, ובמקרים רבים, אלו היו הסיבות שגרמו להן להתאהב בהם מלכתחילה.

מאפיינים חיוביים שעלו התייחסו ליצירתיות, ספונטניות וחוש ההומור המשובח של בני הזוג.
אלו הפכו אותם לאנשי שיחה מעניינים ואפילו 'כוכבי המסיבה' במפגשים חברתיים.
לצד אלו עלו גם נדיבות, טוב הלב, סקרנות ויכולת העמקה בפרטים.
במקרים רבים, העוצמות הוזכרו בנשימה אחת עם האתגרים, 'הצד השני של אותו המטבע'.

אתגרים

מניתוח הממצאים עלה, כי הנשים חוו עומס משמעותי כתוצאה מביטויי הפרעת הקשב אצל בני זוגן.
האתגרים כללו התפרצויות רגשיות, אימפולסיביות, שכחנות וקשיים בניהול משימות היום-יום. השפעות אלו התקיימו במגוון תחומי חיים:

"אני מנהלת הבית"
ניהול משק הבית, במשימות הקשורות להורות, בניהול קשרים חברתיים, בדאגה לניהול הבריאות וגם בניהול הקריירה. הנשים תארו אינספור מקומות בהם הן נדרשות לפצות על אתגרי הפרעת הקשב של בן זוגן ולקחת על עצמן עמדה ניהולית, "אני מנהלת הבית", מה שגורם להן לחוש סחוטות רגשית ופיזית.

"כשהוא רוצה הוא כן יכול"
אתגר נוסף שעלה נבע מתחושת בלבול ותסכול שחוו הנשים בשל האופי הבלתי עקבי והמשתנה בתפקוד בן זוגן, תפקוד לפי ההקשר. "זה לא הגיוני", "כשהוא רוצה הוא יכול".

"הוא כמו עוד ילד בבית"
דפוס זוגי שחזר על עצמו בראיונות היה של יחסי הורה-ילד עם בן הזוג. הנשים תארו את עצמן נדרשות לשמש כהורה הקפדן/ 'המבוגרת האחראית' , בעוד בן הזוג תופס עמדה של ילד חסר אחריות ולפעמים אף תובעני.

"מה שאני עושה שקוף"
חלק מהנשים תארו שהקושי שלהן התעצם כתוצאה מאי-הנראות שלהן, היעדר הכרה מצד בני הזוג והסביבה במאמצים שלהן.

אסטרטגיות התמודדות

הנשים תיארו מה עוזר להן להתמודד ולשמור על חיים זוגיים של שותפות וחברות:

• ללמוד, להבין ולקבל
למידה מתמשכת על הפרעת קשב ועל ביטוייה בחיים הבוגרים. הלמידה עוזרת לשייך להפרעת הקשב את ההתנהגויות המאתגרות של בן זוגן וכך לקבל אותן.

• לשים גבולות ברורים ולדאוג גם לעצמי
הנשים תארו את החשיבות בלדאוג לצרכים של עצמן.
למשל, באמצעות הצבת גבולות ברורים ששומרים עליהן משחיקת יתר: "הבהרתי לו שלא אסכים לעזוב כל פעם את כל מה שאני עושה כדי לעזור לו בדקה ה 90 לסיים מטלה שדחה בעבודה".
למשל, במצבי סכנה: "אני לא מוכנה שינהג עם הילדים מחוץ לעיר".

• לזכור שבן הזוג הוא חבר ושותף
קל להשאב לדינמיקה של הורה - ילד, בה לכל אחד יש תפקיד קבוע. לאורך זמן זה לא בריא ליחסים, ולכן יש לזכור שלפני הכל מדובר במבוגר שהוא חבר ושותף.

• ערוצי תקשורת עוקפי ADHD
בכדי לטפח שותפות זוגית, הנשים תארו מגוון טכניקות שהן מפעילות. הרבה פעמים באמצעות הבנת החסמים של הפרעת הקשב, הן מצאו את המעקפים המתאימים. למשל:

להמנע מהצפה של בן הזוג במספר הוראות בו-זמנית.
תכנון שבועי משותף של המטלות כשגרה קבועה
לכתוב רשימות ולא להסתמך רק על מה שנאמר בעל פה
הגדרה ברורה של תחומי האחריות בבית ומי אחראי על כל אחד מהם
ליצור קשר עין כשמדברים על דברים חשובים ולוודא שהמסרים נקלטו
שיחות בזמן הליכה יכולות לעזור כשדנים בנושאים רגישים
לבחור זמנים מתאימים לשיחות מאומצות.

סיכום

המחקר נועד לספק הבנה בנוגע לחוויות היומיומיות של נשים במערכת יחסים זוגית עם אדם המאובחן עם הפרעת קשב.

הנשים תארו חווית עומס משמעותי כתוצאה מביטויי הפרעת הקשב, עומס ישיר תפעולי - "הכל עלי", בנוסף אתגר רגשי כתוצאה מהתמונה המבלבלת של "תפקוד משתנה לפי ההקשר" של בן הזוג. אתגר רגשי נוסף היה היעדר ההכרה ותחושת שקיפות מול הסביבה, כלפי כל הדברים שהנשים עושות בכדי לנהל את חיי המשפחה לצד הפרעת הקשב.

לצד האתגרים, המשתתפות במחקר תארו עוצמות ומשאבים זוגיים ואת האסטרטגיות שעוזרות להן לעקוף את האתגרים בבסיס הפרעת הקשב ולשמור על חיים זוגיים של שותפות וחברות.

פרופ' עדינה מאיר
חברת סגל בבית הספר לריפוי בעיסוק בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, מנהלת המעבדה לשיקום נוירו-קוגניטיבי באוניברסיטה העברית, חוקרת ומפתחת פרוטוקולי הערכה וטיפול עבור אנשים עם ליקויים נוירו-קוגניטיביים נרכשים והתפתחותיים וקלינאית.

דנה זיידס טאובין
דוקטורנטית בבית הספר לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית, מטפלת ומדריכת מטפלים בגישת Cog-Fun המיועדת לאנשים עם הפרעת קשב ADHD .

בית הספר לריפוי בעיסוק האוניברסיטה העברית בירושלים הפקולטה לרפואה:
https://medicine.ekmd.huji.ac.il/he/occupationalTherapy/Pages/default.aspx

תודה על קריאת העלון.
אני מזמינה אותך לקרוא עוד על:
זוגיות עם הפרעת קשב - כאן

מבוגרים טיפול אימון התארגנות - כאן

טיפול התנהגותי רגשי - כאן

בברכה,

זיוה דינה - קשבים
יעוץ להעצמת תפקודי קשב
Attention Functions
Empowerment

הרשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית