עלון קשב ADHD

---

וזה שאיננו מעז לטעות – כיצד טעויות תורמות ללמידה?

 עלון קשב ADHD

וזה שאיננו מעז לטעות – את פתח לו, 
כיצד טעויות תורמות ללמידה?
ד"ר אורנה הייזמן  

כדאי לעודד טעויות בלמידה
אנו מקדישים את מרבית הזמן של ההוראה בעקירה מן השורש של טעויות של תלמידים. הטעות נתפסת ככישלון שצריך להימנע ממנו ככל האפשר: בכיתה, המורה ששואל שאלה מחפש בין התלמידים המשיבים את התשובה הנכונה, מדלג בין הטעויות עד שמגיע למחוז חפצו.

יש הטוענים שטעויות מובילות להתנהגויות רגשיות, אגרסיביות ואף הימנעות מהשתתפות בשיעור, ומכאן שעלינו לא לאפשר לתלמידים לטעות. אני מוצאת שהטענות הללו מבלבלות בין הסיבה לתוצאה, שכן כל התגובות הרגשיות הללו נובעות מהיחס שלנו – המורים וההורים –לטעויות! אם אנו נתעלם מהטעות או אף ננזוף בתלמיד שטעה, נפתח אצלו בדיוק את אותן התנהגויות נמנעות ורגשות אשם ובושה.

אם לא נאפשר לתלמידים לטעות, זה לא אומר שלתלמידים בכיתתנו לא יהיו טעויות – זה רק אומר שהם יחששו לנסות להצביע אם אינם בטוחים בתשובתם – וכך הפסדנו את ההשתתפות של רבים מתלמידי הכיתה.

לכן עלינו המורים וההורים לשנות את הגישה שלנו לגישה מקבלת שאומרת – "מטעויות לומדים". אם נלמד מהטעות, יש סיכוי רב שלא נחזור עליה. לא רק בלימודים אלא גם בחיים בכלל, אנו חווים לא פעם כישלונות וטעויות. כדי לפתח חוסן נפשי ויכולת התמודדות, עלינו ללמד את התלמידים איך מפתחים עמידות, לקום ולנסות שוב.

איך להגיב לטעות של תלמיד?
אז מה בפועל נוכל לעשות? במהלך שיעור, כאשר אתם שואלים שאלות, חשבו: כיצד אתם מגיבים לטעות של תלמיד? האם אתם מתעלמים מהטעות ועוברים הלאה לתלמיד הבא עד שתלמיד אחר מצליח לענות? אם כן, נסו לשנות גישה, ולהתייחס לשגיאות כאל הזדמנות ללמידה: להודות לתלמיד על תשובתו ולשבח אותו על מאמציו, ואז לנסות להבין יחד עם התלמיד וכל הכיתה, היכן נפלה הטעות? חשוב מאוד לאפשר לאותו התלמיד ששגה לתקן את תשובתו בסוף התהליך, כך שהחוויה תיזכר אצלו כהצלחה ולא ככישלון. כל זאת בדרך מכבדת, עם המסר הברור שמותר לטעות ומטעויות לומדים.

 

טעויות תורמות ללמידה - מחקר1  
בניגוד לאינטואיציה שלנו, קיימים מחקרים המוכיחים שטעויות דווקא תורמות ללמידה. לדוגמה, במחקר אחד (Kornell, Hays, & Bjork, 2009) השוו החוקרים בין שתי קבוצות של לומדים. הקבוצה הראשונה למדה צמדי מילים שיש ביניהן קשר לוגי אך לא מיידי, כמו: "קיץ" ו"קרם הגנה". הקבוצה השנייה נחשפה לפני כן לשלב מקדים, שבו הראו להם את המילה הראשונה בלבד, והם נשאלו – מה תהיה לדעתכם המילה השנייה? מאחר והמילה השנייה אינה אסוציאציה חזקה של המילה הראשונה, המשתתפים טעו בדרך כלל. לאחר שלב זה הראו למשתתפים את צמדי המילים יחד. בסיום, שתי הקבוצות נבחנו במבחן זיכרון – הראו להם את המילה הראשונה והם נדרשו לתת את המילה השנייה בצמד. התוצאות הראו שמשתתפי הקבוצה הראשונה שניתנה להם השאלה המקדימה, שבה הם טעו, זכרו טוב יותר את המילים. החוקרים הוציאו מהניסוי משתתפים שבמקרה ענו תשובות נכונות, וכללו רק משתתפים שטעו, זאת כדי שיוכלו להסיק שהטעות היא שתרמה ללמידה.

טעויות תורמות ללמידה - מחקר2
במחקר נוסף, שבחן הבנת הנקרא (Richard, Kornell, & Kao, 2009), שתי קבוצות קיבלו טקסט לקריאה. קבוצה אחת, שהיא קבוצת הניסוי, קיבלה שאלות לפני שקיבלו את הטקסט. המשתתפים הקדישו שתי דקות למענה על שאלות בלי לקרוא את הטקסט כלל! רק  לאחר מכן הם קיבלו את הטקסט. הקבוצה השנייה, שהיא קבוצת הביקורת, קראה במשך עשר דקות בלי לקבל שאלות מטרימות. בסיום הקריאה שתי הקבוצות ענו על אותן השאלות של הבנת הנקרא, שהיו שונות מהשאלות המטרימות. תוצאות המחקר היו שמשתתפי קבוצת הניסוי, אלה שקיבלו שאלות מטרימות ושגו, קיבלו ציונים טובים יותר מאשר קבוצת הביקורת. מסקנת החוקרים הייתה שטעויות תורמות ללמידה.

ניתן להעלות את ההשערה שהטעות עוררה את הלומד שטעה והפיחה בו מוטיבציה לזכור טוב יותר את החומר מאשר תלמיד שלא חווה את הטעות, אך יש קושי לאשש השערה כזו במחקר.  

איך מיישמים את מסקנות המחקרים?

לקיים תהליך מטרים עם טעויות
אפשר ליישם את מסקנות המחקר בצורה קלה מאוד בהוראת טקסטים: לאפשר לתלמידים לקרוא את השאלות על הטקסט ולענות עליהן עוד לפני שקראו את הטקסט. עצם החשיפה והחשיבה על השאלות לפני הקריאה תסייע להם להבין ולזכור את הטקסט ולאחר מכן לענות נכון על השאלות.

לשוחח על הטעויות
אם ניקח את המסקנה הזו להוראה היום-יומית – עלינו המורים לתת מקום נרחב לשיח על הטעות, לא לדלג עליה, כי היא חשובה ללמידה. אם לא נתייחס אליה כלל, כפי שעושה אותו מורה שמתעלמת מטעויות ומתייחס רק לתשובות נכונות – הטעות עלולה לחזור. לעומת זאת, אם המורה ירחיב את הדיבור על מקור הטעות, התלמיד לא יפעל באופן אוטומטי וידע לא לחזור עליה.

טעויות אופייניות לתלמידים עם ADHD
ישנן עדויות לכך שילדים עם הפרעת קשב עשויים לפרש ולהבין שאלות בצורה שונה מילדים ללא  הפרעת קשב,ולכן תשובותיהם עשויות להיות שונות.

הפרעות קשב יכולות להשפיע על יכולתו של תלמיד להתמקד ולהתרכז, מה שיכול להשפיע על יכולתו לעבד מידע, להבינו ולזכור אותו במדויק.מחקרים מסוימים מצאו שתלמידים עם הפרעת קשב הם בסיכוי גבוה יותר להגיב באימפולסיביות, וכתוצאה להשיב תשובות לא מדויקות.

לדוגמה, ילד עם הפרעת קשב עלול להתקשות להישאר ממוקד מספיק זמן כדי להבין את השאלה במלואה, או שהוא עלול להתקשות לסנן הסחות דעת שעלולות להפריע להבנת השאלה. כתוצאה מכך, הם עלולים לפרש לא נכון או לפספס היבטים מרכזיים של השאלה, מה שעלול להוביל לתגובות לא מדויקות או לא שלמות.

להקדיש זמן להבנת השאלה
עלינו לזכור לא לרפות את ידיהם של תלמידינו עם הפרעות הקשב במידה ולא הבינו את השאלה באופן שהמורה התכוון. חשוב לעבוד אתם כדי להבטיח שהם מבינים את השאלות שהם נשאלים. עלינו לסייע להם לזכור לפענח את השאלה במלואה, על כל סעיפיה, לפני שהם מתחילים לענות.

כחלק מהסיוע לתלמידים אלה, נוכל לאפשר זמן נוסף לעיבוד והבנה, פירוק שאלות לחלקים קטנים יותר, או שימוש בעזרים חזותיים או אסטרטגיות אחרות, כדי לעזור להם להתמקד ולהישאר מעורבים. 

פענוח שאלות עם מספר תנאים
לדוגמה, רבות מהשאלות במתמטיקה מכילות מספר "תנאים". קחו למשל את השאלה הבאה:
"השתמשו בספרות 4,5,8 וכתבו מספר זוגי בעל 3 ספרות הקטן מ-600."
בשאלה קצרה זו יש ארבעה תנאים לתשובה נכונה!

כל תלמיד, ובמיוחד תלמיד עם הפרעת קשב, עלול לפספס חלק מהתנאים. נוכל לעזור לתלמידים לזהות מהם ארבעת התנאים בעזרת סימון כל אחד מהם בצבע שונה. לאחר כתיבת התשובה, התלמיד יוכל לבדוק את עצמו מול השאלה בעזרת הצבעים: האם התשובה עונה על התנאי הצהוב? וכו'. כך נרגיל אותם לפרק את השאלה לחלקים ולבדוק את תשובתם.

להתחשב בחוזקות ובחולשות של כל תלמיד
חשוב לעבוד עם כל תלמיד באופן פרטני כדי להבין את החוזקות והחולשות שלו, ולתת תמיכה והתאמות מתאימות כדי לעזור לו להצליח. בגישת המחשבה החיובית, מחקרים מסוימים העלו כי אנשים עם הפרעות קשב וריכוז עשויים להפגין יצירתיות רבה יותר בהקשרים מסוימים, כגון יצירת רעיונות חדשים או פתרון בעיות מורכבות. מי יודע, אולי הדרך הייחודית של התלמיד שלך להבין את השאלה תוכל דווקא לכוון אותו לפתרון ייחודי שאפילו את לא חשבת עליו?

לצבוע בזהב את התיקון
נקודה למחשבה: תרבות הזן היפנית דוגלת באימוץ פגמים וחוסר שלמות. תפיסה זו באה לידי ביטוי באמנות התיקון שהתפתחה ביפן: כאשר כלי נשבר, מדביקים אותו וצובעים את קווי ההדבקה בזהב. באופן זה מאדירים ומנכיחים את השבר, והוא הופך להיות חלק מ"ההיסטוריה" של החפץ. כך ה"טעות" הופכת להיות בעלת ערך בחיים. 
בואו לטעות ולצבוע בזהב את התיקון!

 

ד"ר אורנה הייזמן, 
דוקטור לחינוך, מרצה לחינוך והכשרת מורים
במכללה האקדמית ע"ש קיי והמכללה האקדמית חמדת 
oheaysman@gmail.com 
https://www.researchgate.net/profile/Orna-Heaysman?ev=hdr_xprf 

 

 

תודה על קריאת העלון. 
אני מזמינה אותך לקרוא עוד על 
למידה והוראה - כאן 
טיפול התנהגותי רגשי - כאן
פסח עם הפרעת קשב - כאן
 

בברכה, 

זיוה דינה - קשבים
יעוץ להעצמת תפקודי קשב 
Attention Functions
Empowerment
 

 

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

23.03.2023