עלון קשב ADHD


חינוך לשילוב חברתי של ילדים עם הפרעת קשב

חינוך לשילוב חברתי של ילדים עם הפרעת קשב

עלון קשב ADHD

חינוך לשילוב חברתי
של ילדים עם הפרעת קשב

ד"ר שרון ליפשיץ אשווגה  

אין דבר כואב יותר להורה מלראות את הילד שלו מנודה חברתית:
לא מצליח לייצור קשרים, ואם כן, אזי רק לזמן קצר, מרבה להחליף חברים, ואיננו שבע רצון מהקשר החברתי. הקושי מחריף כאשר החברים מתחילים להציק, לדחות ולפגוע.
כתוצאה מהפגיעה או מהחשש מפגיעה, הילד בוחר להתרחק, ומוצא את עצמו שעות רבות לבד בבית, לרוב מול המסכים. מירי, תלמידת כתה ו', חוותה בידוד חברתי שכזה.  
איך זה קשור להפרעת קשב?
איך החברים, הצוות החינוכי וההורים יכולים לסייע לשילוב החברתי של מירי?


למה מירי נשארת לבד?

הוריה של מירי סיפרו שהיא מתלוננת שאין לה חברות בכיתה, שהיא לא יוצאת להפסקות ונשארת אז לשבת בכיתה. מירי התעקשה שאין לה מה לעשות בחוץ, כי משעמם והילדים משחקים במשחקי כדור לא מעניינים.
המורה תיארה אותה כמציקה בכתה, מכעיסה את הבנות, יושבת קרוב מידי אליהן, ולא מבינה רמזים שהיא מפריעה. היא גם תמיד מתעקשת על דעתה ועל הדרך שלה, ולא מצליחה לוותר. פעם אחת מירי התלוננה שהבנות הציצו לה בשירותים, ואחר כך התלחשו וצחקו עליה מול כולן. מירי מתנגדת ללכת לבת מצוות, למרות שמזמינים אותה. היא סיפרה להורים שכאשר הלכה לבת מצוות, היא עמדה לבד בצד והבנות התרחקו ממנה כשהתקרבה אליהן. היא לא מוכנה לצאת לטיולים עם הכיתה, וזאת למרות הבטחה של המורה כי תעזור לה ותהיה איתה.

ילדים עם צרכים מיוחדים בכלל ועם הפרעת קשב בפרט מתקשים יותר מאחרים להשתלב בחברת בני גילם. יש לכך הרבה סיבות, וכאן אפרט את הסיבות המרכזיות הקשורות בהפרעת הקשב.


עכבה, אימפולסיביות, מידתיות, מיומנויות חברתיות 

אחד ממרכיבי הפרעת הקשב הוא הקושי בעכבה: קושי לעכב מחשבה, קושי לעכב תגובה ונטייה להתנהלות אימפולסיבית. התנהגויות אלה מביאות את הילד להתנהלות חסרת טאקט, כאשר הדיבור מקדים את המחשבה, לעתים קרובות נוספות להן  התנהלות לא מווסתת, התנהגות לא תואמת לאירוע, עוצמת תגובה לא מידתית, כשהילד מגיב בעוצמות גבוהות.
לעומת זאת, ילדים עם קשיים ביכולת הקשב, ללא אלמנט ההיפראקטיביות, ייטו לסגת, יתכנסו, ויתקשו ליזום קשר.


מעגל הבידוד שמזין את עצמו

מירי היתה ילדה כזו, ילדה עם הפרעת קשב. זיהינו בשיח עם ההורים, שהיא אימפולסיבית ולא מווסתת, וגם מתקשה להיות קשובה. היו אצלה גם התנהגויות שנחוו כמחסור במיומנויות חברתיות. היא יכלה לפרש תנועת עין של חברה כהסתכלות עוינת, להיעלב ולפגוע חזרה. היא יכלה לקבל הערה מילולית מחברה, ולהגיב בדחיפות, מכות ולפעמים גם פציעה של הילדה שהקניטה. כשכבר שיחקה עם הבנות, המורה תיארה איך היא נכנסת למשחק באופן לא מותאם. היא היתה נעמדת באמצע המעגל ומתעקשת שיתייחסו גם אליה.
בנוסף, תיארה המורה נטייה  של מירי להתפרץ לשיחות קיימות, והתעקשות שהדברים יעשו בדרך שלה, גם כשזה לא התאים או היה לא רלוונטי. כמו כן היא היתה מעורבת בעימותים באופן תדיר ונחשבה "מחרחרת ריב".
היתה תחושה של חוסר הדדיות בקשרים איתה. הבנות הרגישו נאלצות לשמוע את דעתה מבלי שהיא תקשיב לדעותיהן. התוצאה היתה הרסנית. הבנות התרחקו ממנה, וההתרחקות הביאה להתנהגויות יותר נואשות מצידה, שהגבירו את הריחוק, ואיתו גם את התגובות המאוד מכוערות שבנות החלו להפגין כלפיה – צחוק והשפלה, התעללות והקנטה. התנהלות זו התקיימה במשך זמן מה, ומירי החלה לאחר לבית הספר ובהמשך להחסיר ימים. הוריה החלו לדווח על תופעות מדאיגות של בילוי ממושך בשירותים ושטיפת ידיים כפייתית.  

התיאור שהובא כאן הדגיש את ההתנהגות של מירי כמסבירה את הנידוי החברתי שספגה מן החברות. אבל לא תמיד האשם הוא אך ורק במירי ובשכמותה. לרוב זהו מעגל שמזין את עצמו - התנהלות לא מדוייקת, תגובה לא מידתית, שמובילה להתנהגות עוד יותר מוקצנת ולתגובה עוד יותר עוצמתית.

לכן התפקיד שלנו כמבוגרים הוא כפול: עלינו להתייחס לשני הצדדים כפוגעים ונפגעים, הן למירי – כפוגעת ונפגעת והן לחברותיה - כפוגעות ונפגעות, כדי לאפשר שילוב חברתי אופטימלי ביניהן.
אם נתייחס רק לחברות, החטאנו את הלימוד וההתפתחות הדרושים למירי כדי להבין את עצמה ולשנות את התנהגותה.
לעומת זאת, אם נטפל רק במירי, החטאנו את ההזדמנות לאפשר לילדים "הרגילים" להכיר ולהתמודד עם ילדים שונים מהם.


טיפול מערכתי – המורה מול ילדי הכיתה  

הגרשיים במילה "רגילה", לא נרשמו סתם. אחד המסרים המשמעותיים לבני הגיל, הוא שאין דבר כזה "ילד רגיל". כל ילד מגיע עם מטען של יכולות וקשים. כל ילד הוא יחיד ומיוחד. זוהי מהות החינוך. אנחנו לומדים ומלמדים להכיר את הילדים השונים עימם אנחנו נפגשים, ולומדים איך להתמודד מול כל אחד, על הייחוד שלו. יש כיום מגוון תוכניות בית ספריות ללמידה דרך "קבוצות למידה" או   מסגרת "בית חם", ילדים צעירים שמגיעים אחד לבית של האחר לפעילות בלתי פורמלית משותפת אחר הצהריים.

אלו הן תוכניות מערכתיות. מעבר להן, חשוב במיוחד להדגיש את המענה הפרטני, עם התייחסות לייחודיות של כל אחת ואחד. הייחודיות הופכת משמעותית כאשר מורה מגיבה לאירועים חריגים. שני ילדים מעורבים באירוע אלימות. מה תעשה המורה? כמה זמן תקדיש זמן להבנת האירוע, לניתוחו עם הילדים? לעיבוד הרגשות המקדימים ודרכי הפעולה? עד כמה תשתמש בו כמנוף להתפתחות?
מורה שרואה אירוע אלימות ולא מגיבה אליו או מגיבה בענישה של צד אחד מן הצדדים, בעצם נותנת לגיטימציה להתנהגות של הצד השני או להתעלמות מהבעיה. מורה שרואה אירוע חריג, וממנפת אותו ללמידה, לעיבוד רגשות ושכלול תגובות, מעבירה מסר שאומר "כולכם שייכים לכאן, כולכם מתמודדים, וביחד נמצא פתרון שמנסה לתת מענה לצרכים של כולם".

במקרה שלנו, מירי עלתה לכיתה ז'. היא החלה ללמוד עם קבוצת ילדים חדשה, אך היה חשש כי ההתנהגות המוקדמת תחזור על עצמה במסגרת החדשה. ההורים הקדימו וסיפקו נתוני רקע אודות קשיי הקשב והקשיים החברתיים. גם אני, כפסיכולוגית, סיפקתי למורה רקע והמלצה על כלים. בעקבות ההכנה המוקדמת, כבר מהרגע הראשון החלה המורה בטוויית קשרים חברתיים בין מירי לבין ילדה שחשבה שתוכל להתאים למירי. כמו כן, המורה לא חיכתה שתלונות על מקרים יגיעו, אלא היא היתה פרו-אקטיבית ובדקה בהפסקות מידי פעם את התפקוד של מירי, התערבה לפי הצורך או עידכנה את ההורים כדי שיוכלו ללבן עם מירי את המקרים.
בחכמתה, המורה צוותה את מירי בתחילת ההפסקה עם בנות תוך הנחייה: "יש כאן פרוייקט בו אני זקוקה לשתיכן ביחד". החוויה החיובית המשותפת והמקרבת איפשרה לבנות להכיר זו את זו באופן חוויתי ואינטימי. במקביל, כאשר הגיעה לפתחה של המורה תלונה על פגיעה, היא ניצלה זאת לשיח עם שני הצדדים, זיקקה את הבעיה, את ההתנהלות הלא מדוייקת של שני הצדדים ובמקביל שוב נתנה חוויות חיוביות משותפות לשתיהן, כאשר היא נמצאת ברקע לפקח.
השילוב של חוסר ההתעלמות מאירועים שלילייים ושימוש בהם לשיח, יחד עם יזימה של חוויות חיוביות תחת פיקוח, איפשרו למירי לחוות יותר חוויות חיוביות וללמוד להשתמש גם בדרכים חלופיות כאשר נמצאה במצוקה.


טיפול פרטני – מה מפריע לכישורים החברתיים שלי?

במקביל – נערך עם מירי תהליך פרטני מלווה בהדרכת הורים. מירי החלה לקבל טיפול רגשי אצלי, במקביל למתן כלים להורים כדי שימשיכו את הטיפול הפרטני. כך, דרך הטיפול המשולב בעבודה עם ההורים, מירי למדה לזהות את קשיי הקשב ואת השפעתם על התנהלותה מול החברות. זיהינו את המוקדים האימפולסיבים, את השפעתם עליה ועל חברותיה. חיפשנו דרכים חלופיות להתמודדות. במפגש ערכנו סימולציות וניתוח מקרים כדוגמת – "את מאוד כועסת שלא שיתפו אותך במשחק", "למה לדעתך הם לא רצו לשתף?", "מה אולי בהתנהגות שלך מנע מהם?" "מה בהפרעת הקשב מפריע לך להראות את הכישורים והיכולות החברתיות שלך?, "מה אפשר אולי לעשות אחרת?". לאט לאט מירי החלה להבין את עצמה ולהכיר את תגובותיה והאתגרים שהפרעת הקשב מייצרת בתהליכים החברתיים. הערנות לכך איפשרה לה להבין את תגובות החברות ולשנות את תגובותיה כך, שיתאימו יותר לדרישות החברתיות.


השילוב המעצים של 7 הפעולות 

1. התערבות המורה
2. המסרים הברורים של הכלה וקבלת השונה  
3. אי התעלמות ממצבי קונפליקט ועיבודם
4. חוויות חברתיות משותפות חיוביות  

כל אלו הובילו לשינוי כלפי מירי בקרב החברות.

ומבחינתה של מירי -
5. ההבנה המדוייקת של מירי את עצמה
6. איתור דרכי פעולה חלופיות למצבי מצוקה
7. יכולת להמליל את עצמה ואת צרכיה

כל אלו איפשרו למירי להכיר את עצמה ולדייק את תגובותיה בעת קונפליקט.

שילוב שבע הפעולות איפשר למירי להשתנות. הוא גם איפשר לבנות ללמוד להכיר אותה, להכיל אותה על המורכבות שבה, ובמקביל לזהות את האישיות המקסימה הקורנת ממנה.

מירי עברה מכיתה ו' לכתה ז', והתרחקה מקבוצת הבנות הקודמת. בדרך כלל, אני דוגלת בטיפול בתחום החברתי במסגרת קבוצת הילדים הקיימת. עם זאת, כאשר התווית המוצמדת לילד קיצונית או שלא מתרחשים שינויים, אני מציעה לשקול לעבור למסגרת חלופית.

שילוב חברתי של ילדים עם צרכים מיוחדים הוא מורכב ומצריך מאמץ. כיום, ברוב בתי הספר כוח האדם המוקדש לכך מצומצם והמצב מתסכל. עם זאת, אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לשילוב חברתי, הוא מחנך הכיתה. אם הוא יוכל לסייע, זה יקדם משמעותית את הילד ואת מצוקתו החברתית והרגשית.

 

ד"ר שרון ליפשיץ אשווגה
פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכה, 
מרצה בנושאי לקויות למידה והפרעת קשב, עבודה עם מתבגרים ועבודה מערכתית במסגרות חינוכיות, יוצרת הקורס הדיגיטלי "לגדול מלמידה, מאפיינים רגשים וחברתיים של ילדים עם לקויות למידה". 
https://www.sharonlipesh.com/ 
info@sharonlipesh.com

 

תודה על קריאת העלון. 
אני מזמינה אותך לקרוא עוד בנושאי 

טיפול התנהגותי רגשי - כאן

למידה והוראה - כאן

הדרכת הורים - כאן


בברכה, 

זיוה דינה - קשבים
יעוץ להעצמת תפקודי קשב 
Attention Functions
Empowerment 



ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית


14.02.2023