עלון קשב ADHD

התפרצויות זעם של ילדים עם ADHD - התמודדות מבוססת מחקר

עלון קשב ADHD

התפרצויות זעם של ילדים עם ADHD
- התמודדות מבוססת מחקר
ד"ר כרמית פריש

כשאומרים להם "לא!", "אי אפשר", "מאוחר מדי", כשנגמר, כשנשבר...
הם מגיבים בעוצמה שאינה פרופורציונאלית לאירוע, ומעשים שאינם הולמים חברתית: צעקות, זריקת חפצים, בעיטות, שריטות וכד'..
וההורים? נבוכים, ולא תמיד מוצאים דרכים לפתור את הבעיה, להרים את הילד/ה בזריזות מהרצפה ולעזור לו/ה להירגע. לכן, התפרצויות זעם עוצמתיות של ילדים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר הן סיבה נפוצה של הורים לבקשת סיוע.

וויסות תגובה בהתפתחות טיפוסית
לעומת וויסות תגובה
בהפרעת קשב ופעלתנות יתר
בכל הגילאים יש רגשות שמאתגרים אותנו. לוקח זמן לפתח מודעות לתגובות שלנו לכעס, אכזבה, תסכול, פחד, עצב, קנאה... וגם לשמחה, התלהבות, התרגשות ולכל קשת הרגשות העוצמתיים.

כאשר ילדים מתפתחים באופן טיפוסי, ללא קשיים נוירו-התפתחותיים, אזי בסביבות גילאי 3-6 שנים הם מתחילים להיעזר בתגובות המבוגרים שבסביבתם כדי ללמוד לזהות את הרגשות הללו, ולווסת את עוצמת התגובה אליהם. אם בגיל שנתיים כל תסכול עלול לגרור לצרחות ובכי של דקות ארוכות, בגיל 4 שנים התגובה תהיה מתונה יותר, ובגיל 6 שנים הילדים יוכלו ללמוד להביע את התסכול שלהם במילים, מבעים, או מחאות מקובלות חברתית כמו רקיעה ברגל, "אוף!", וכד'.

כאשר ילדים מתמודדים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר, הם מאופיינים בקשיים בוויסות תגובה לרגשות עוצמתיים עד כדי כך, שפרופ' ראסל בארקלי טוען שקשיים אלה צריכים להיות חלק מהקריטריונים לאבחנה זו.
הורים רבים לילדים צעירים שהם פזיזים, פעלתנים, חולמניים או מעופפים, אינם מודעים לכך שתסמיני הפרעת הקשב מוסיפים לילד אתגרים לנהל את עצמו, כמו אתגרי וויסות רגשי. הורים לפעוטות ולילדים אלה עלולים להתמודד בתדירות מאוד גבוהה עם ילד/ה שזורק/ת חפצים, נזקק לחצי שעה כדי להפסיק את הצרחות או הבכי שלו/ה. הם עלולים לחוש תקועים כי אינם מצליחים לגרום לילד/ה להתגבר על הרגש החזק, ולהתקדם לפעילות הבאה. שום הסבר לא עוזר בזמן כזה, וההורים מתוסכלים ומיואשים.

טיפול בשיפור תפקוד והתנהגות
תוך התמודדות עם עיכוב
בהתפתחות התפקודים הניהוליים
וויסות רגשי הוא מיומנות אחת מתוך כל התפקודים הניהוליים שהתפתחותם מתעכבת אצל ילדים עם תסמיני הפרעת קשב ופעלתנות יתר. תפקודים ניהוליים כוללים עוד שלל יכולות שאמורות לעזור לילדים ולמבוגרים לכוון את התפקוד וההתנהגות שלהם לתוצאות מיטביות. למשל, למקד קשב, למתן פזיזות, לרסן דחפים, לזכור הוראות מורכבות, לגייס מוטיבציה לביצוע פעילויות מאתגרות, לתכנן ולארגן. מאחר ומדובר בקושי שהוא נוירו-התפתחותי, חשוב לפנות במקרים כאלה לטיפול של אנשי מקצוע עם הכשרה מוכרת לשיפור תפקוד והתנהגות של ילדים עם עיכוב בהתפתחות התפקודים הניהוליים שלהם. למשל, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, ומרפאים בעיסוק עם הכשרות יעודיות, למשל בגישות
POET או COG-FUN.

מה יקרה אם לא נטפל נכון בבעיה?
אם נשאיר את הבעיה כפי שהיא, עלול להתפתח כדור שלג שיהיה קשה לעצור.....
בתחילה הילדים מגיבים בעוצמה לכל שטות בגלל קושי אמיתי, נוירו-התפתחותי. אבל ... אם המבוגרים בסביבתם, כלומר, ההורים והצוות החינוכי, לא יבינו את מקור הקושי האמיתי, יחשבו שהם עושים "דווקא", חצופים או מופרעים, וכתוצאה יכעסו ויענישו אותם שוב ושוב, עלול התהליך לגרום להתפתחות הפרעת התנהגות של ממש.
ניתן למנוע את כדור השלג של הקשיים ההתנהגותיים הנלווים בתהליך פשוט יחסית, אם רק יהיה להורים ולצוותים החינוכיים ידע מתאים.

נדב, תיאור מקרה
נדב, בן 4 שנים ושבעה חודשים, היה זורק את עצמו על הרצפה, צורח, בוכה, מיילל, ולפעמים מרביץ בכל פעם שמשחק היה נופל, מתפרק או נשבר, וגם כשאמרו לו "לא". ההורים של נדב ניסו את כל ההסברים.... שום דבר לא עזר. בזמן ההתפרצויות הם היו חסרי אונים, וכבר הגיעו למצב שהם ממש חששו מהן. כשנדב היה צורח ובועט בגן או בגן המשחקים, ההורים שלו היו מאוד נבוכים מתגובות האנשים בסביבתם, וחששו מיכולתו להשתלב בחברת הילדים.

בטיפול בריפוי בעיסוק באמצעות הדרכת הורים בגישת POET
למדו ההורים של נדב שהתגובות העוצמתיות שלו לרגשות חזקים קשורות לעוד קשיים תפקודיים שהוא חווה ונובעים מעיכוב בהתפתחות התפקודים הניהוליים שלו. למשל, נדב אף פעם לא מצא במה לשחק כשהיה צריך להיות 5 דקות עם עצמו, הוא לא שם לב כשהוריו קראו לו, והמון פעמים במהלך משחק / ארוחה בבית או במפגש בגן, היה קם מבלי לחזור ולסיים את מה שהתחיל.

אחרי שהוריו של נדב למדו להבין את מהות הקושי, הם חשבו ביחד עם המרפאה בעיסוק על מספר שיטות שהם יכולים ליישם תוך התאמה אישית לבנם. הם הסבירו לנדב במילים פשוטות שהם מבינים שהוא היה רוצה להגיב לתסכול בצורה רגועה יותר, ושקשה לו, והם שיתפו אותו בטריקים שיכולים לעזור לגוף שלו להירגע בזמן החוויה של רגש חזק.
למשל, הם הציעו לנדב לבחור פעילות פיזית שהוא היה רוצה להירגע באמצעותה בשעת כעס, כמו לקפוץ 10 פעמים, לבוא לחיבוק חזק, או לספור עד 10 תוך שהוא עומד מול ההורה שאיתו, מניח את כפות ידיו בניצב לכפות ידי ההורה ושניהם דוחפים חזק קדימה. נדב בחר לתת להוריו ידיים ולקפוץ 10 פעמים בחוזקה. אז, הוריו בחרו איתו מילה סודית, באמצעותה הם יזכירו לו את הקפיצות בזמן כעס. במקום להמשיך לחפור לו... הם בחרו איך להזכיר לו בקצרה שיש להם דרך נעימה להירגע. תוך שבועיים ההורים של נדב דיווחו על שיפור מאוד משמעותי בתגובות שלו, ושאלו אם אפשר לבנות לו תוכנית דומה שתעזור לו להגיב להתרגשות..?

איך הצליחו ההורים של נדב לשפר את תגובותיו לרגשות שליליים כל כך מהר?
הם למדו להתבונן מתחת לפני השטח, להבין את המקור לבעיה, לגלות אמפתיה לקושי ההתפתחותי, ולהתאים לו את תגובותיהם. כשהם הבינו שנדב מגיב כל כך בעוצמה משום שקשה לו לעצור את התגובות שהתרגל אליהן, פזיזות, וקשה לו מאוד לווסת את עוצמת התגובה שלו לרגשות חזקים, ויסות רגשי, הם היו פתוחים לשמוע על שיטות להתמודד עם עיכוב בהתפתחות התפקודים הניהוליים הללו. הם בחרו אסטרטגיות עם השפעה חושית מרגיעה, ותיווכו אותן לבנם בשפה פשוטה המתאימה לגילו. הם ניגשו לנדב עם ידע, שהפחית מאוד את תחושות הלחץ שלהם כשהוא התפרץ. ומה שעוד הוסיף לביטחון שלהם היה, שהם ידעו שהם משתמשים בשיטה שהוכחה מחקרית כיעילה בשיפור התפקוד וההתנהגות של ילדים כמו נדב.

מה כדאי לאמץ מהתנהלות הוריו של נדב?
אם גם לכם יש ילד או ילדה קופצניים ותנועתיים, או להבדיל, חולמניים, שהתגובות שלהם לרגשות שליליים חזקות או ממושכות עד כדי כך שאינכם יודעים להרגיע אותן, כדאי לפנות לטיפול אצל גורמים מוסמכים.
חשוב לדעת!
יש הדרכות הורים כלליות או שיטות אימון שעובדות נהדר עם ילדים שאין להם עיכוב נוירו-התפתחותי / תסמיני הפרעת קשב ופעלתנות יתר. לא מומלץ לנסות הדרכות ואימונים אלו אם ילד/תכם מגלה סימנים מוקדמים להפרעה נוירו-התפתחותית. הן כנראה לא יספיקו, ואתם עלולים להתאכזב מהשקעת הזמן והמשאבים, ולוותר מראש על חיפוש שיטה אחרת שכן תעזור.

סיכום
אפשר לעזור לילדים פעלתנים או מוסחים להתמודד עם התפרצויות הזעם שלהם בכלים מותאמים לגילם. אתם לא חייבים להישאר נבוכים / חסרי אונים / מתוסכלים... פנו לטיפול אצל גורמים מקצועיים עם הסמכה בתחום הנוירו-התפתחותי.

בהצלחה!

ד"ר כרמית פריש, מרפאה בעיסוק,
ממפתחי גישת POET
Parental, Occupational, Executive Training פריש תירוש ורוזנבלום
עמיתת מחקר במעבדה לתפקוד אנושי מורכב והשתתפות בחוג לריפוי בעיסוק שבאוניברסיטת חיפה, ומרצה בשאנן, המכללה האקדמית דתית לחינוך. carmitfr@gamil.com
https://frisch-ot.com/

למידע נוסף על גישת POET
ואפשרות להצטרף למחקר המבסס את יעילותה באופן מקוון בבקשה לחצו כאן:
https://frisch-ot.com/%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%aa-poet/

מרפאות בעיסוק מוסמכות בגישת POET

תודה על קריאת העלון.
אני מזמינה אותך לקרוא עוד על

גוף, חושים, מוח - כאן

פעילות גופנית - כאן

טיפול התנהגותי - כאן

בברכה,

זיוה דינה - קשבים
יעוץ להעצמת תפקודי קשב
Attention Functions
Empowerment

הרשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון: