עלון קשב ADHD

---

איך המקום שהילד תופס בבית משפיע על יכולתו להשתלב בקבוצה?

עלון קשב ADHD

איך המקום שהילד תופס בבית
משפיע על יכולתו להשתלב בקבוצה?
שירי ואייל רזנס

לאחרונה הגיעה אלינו משפחתו של יואב, ילד מקסים בכיתה ב', שההורים תיארו אותו כילד שאינו מצליח להצטרף לקבוצה, ואינו משתף פעולה. החברים בכיתה מאוד אוהבים אותו, ויחד עם זאת קצת נרתעים ממנו. ההורים סיפרו שהוא כל הזמן מציק, ואם איננו מציק, הוא נמנע, נמצא על יד החברים ולא יחד איתם, צופה בהם, ולא תמיד משתתף במשחק.  

כשראינו את יואב, זיהינו כבר במפגש הראשון שיש לו אתגר עם תפיסת המקום בקבוצה. הייתה לו רק דרך אחת לתפוס מקום - להיות הליצן של הקבוצה. חוש ההומור שלו בהחלט יצר חיבור, וכנראה שזו גם העוצמה שלו, אך מכיוון שזו הייתה הדרך היחידה שלו לקבל את תשומת הלב של החברים, לא תמיד זה עבד לו.  

כשפגשנו את ההורים שלו, הדבר הראשון שרצינו להבין היה: האם יש ליואב מקום בתוך הבית? האם הוא מרגיש שיש לו את "הקן הקטן" שלו?  

למה? 
כי מצאנו שיש קשר ישיר בין האופן שבו ילדים תופסים מקום בקבוצה, לבין המקום שלהם בתוך הבית והמשפחה. כשרוצים לחזק לילד את הכישורים החברתיים שלו, ולעזור לו לתפוס מקום בתוך קבוצה, חשוב מאוד לבדוק מה קורה בתוך הבית. לכן, בתפיסה שלנו, לא מספיק לעבוד עם הילד רק על למידת אסטרטגיות בתוך קבוצה טיפולית.

המשפחה היא קבוצה, בעצם, הקבוצה הכי משמעותית בחייו של הילד, בה הילד לומד ומשכלל כישורים חברתיים. המקום של הילד בתוך הקבוצה המשפחתית מושפע מהאופן שבו ההורים בונים את המקום שלהם בתוך הבית. אם להורים אין מרחב ברור ומוגדר בבית, גם לילד אין מרחב ברור ומוגדר בחוויה הרגשית שלו. לכן, הוא אינו בונה את המקום שהוא תופס בבית וזה משפיע על המקום שהוא תופס מחוץ לבית.  

כשאנחנו בודקים תפיסת מקום בבית, נתייחס לשני מצבים קיצוניים ולא מאוזנים:
ילד שתופס יותר מידי מקום בבית, ולעומתו ילד שמתקשה לתפוס מקום בבית. 

מהי תפיסת מקום לא מאוזנת בבית?

א. ילד שתופס יותר מידי מקום בבית
במצב כזה, ההורים נעים וחגים כל היום סביב סיפוק צרכי הילד, מתחשבים בו, שומעים אותו, רואים אותו, מקפיצים אותו לכל מקום, קונים לו, פותרים לו, עושים לו ונענים לבקשותיו.

איך יודעים שהמצב לא מאוזן?

אם ההורים שמים כל הזמן את הצרכים שלהם בצד – זה לא מאוזן. אם ביום יום הילד לא נמצא במצבים בהם הוא צריך להתחשב בצרכי ההורים או האחים שלו – זה מצב לא מאוזן. למשל: לחכות בסבלנות עד שיסיימו לשוחח בסלולר, להעסיק את עצמו לבד כי כרגע הם לא פנויים. להיות בשקט כי ההורים נחים, לוותר על משהו שחשוב לו כדי להתחשב בהם, ועוד. כשהילד אינו יודע להתחשב בצרכי ההורים ושאר בני הבית, הוא תופס המון מקום בבית – הכל מתנהל סביבו וסביב סיפוק הצרכים שלו.
עם החוויה הרגשית שהוא במרכז, הוא יוצא מהבית ומתנהל כך בחברה, והתוצאה היא, שהוא יתקשה להתחשב בצרכים של האחר, ולהיענות לבקשות של האחר.  

ב. ילד שמתקשה לתפוס מקום בבית 
הרבה פעמים מדובר בילד שבתחושה הסובייקטיבית שלו – פחות רואים ופחות שומעים אותו. 
למשל, כי יש לו אח או אחות מאוד "מוצלחים", שהדברים הולכים להם בקלות בלימודים או עם חברים, ואילו לו עצמו הדברים הולכים יותר בקושי. בחוויה הרגשית שלו, האח הזה "גונב לו את ההצגה".

למשל, כי יש לו אח או אחות חולים או עם צרכים מיוחדים, שתופסים את מרבית הזמן והמשאבים של ההורים, ואז לתחושתו פחות מתייחסים אליו.
כשילד אינו מקבל בבית הזדמנויות להביע את מה שחשוב לו, את מה שהוא מעדיף/רוצה/צריך, הוא מגיע לקבוצה ללא זהות ברורה וללא הבנה של הרצון האמיתי שלו. 
עם החוויה הרגשית שהוא נדחה לשוליים, הוא יוצא מהבית ומתנהל כך בחברה, והתוצאה היא, שהוא יתקשה לתפוס מקום בקבוצה, בדיוק כמו הילד יואב שתיארנו בתחילת הכתבה. 
 

בשני המקרים שהצגנו, אם ניתן לילד כלים מבלי לעשות עבודה עם ההורים בבית, ייתכן שנראה הטבה זמנית אצל הילד, שתחלוף זמן מה אחרי שהתהליך יסתיים.  

עד כאן, הפרמטר "תפיסת המקום בבית", מתוך 8 פרמטרים בשיטה שפיתחנו: "אינטגרציה חברתית", שעוזרת לנו להבין את הקשר בין האתגר החברתי-רגשי של הילד, לבין חוויית החיים שלו בבית. 
 

איך יוצרים שינוי בתפיסת המקום של הילד בבית?
הרציונל הוא שסדר חיצוני משפיע על סדר פנימי-רגשי. לכן אנחנו מתחילים לעשות קודם כל סדר באופן חיצוני – במרחבים של ההורים ושל הילד בבית.

1. סדר במישור החיצוני-פיזי 
מרחב ההורים - עוזרים להורים להגדיר את המרחב שלהם ואת המרחב של הילד בצורה פיזית. למשל, אנחנו מבררים האם הילד ישן עם ההורים, או עובר באמצע הלילה למיטת ההורים. אנחנו מתשאלים איפה הילדים משחקים/אוכלים, האם הסלון, למשל, הוא מרחב שבו הילדים משחקים, והאם אחרי שעה מסוימת הילדים מפנים את המשחקים מהסלון, ובערב הסלון הוא המרחב של ההורים.

מרחב הילדים - עוזרים להורים לבנות את "הקן הקטן" של הילד בבית, מסדרים לו מיטה משלו, מגירה משלו, מקום מוגדר לבגדים שלו, ופינת עבודה משלו בחדר, גם אם הוא חולק חדר עם האח/ות. 

2. סדר במישור הפנימי-רגשי 
להורים יש הרבה פעמים נטייה לעשות במקום הילד, לפתור לו מצבים, לסדר לו, להציע לו מה לעשות וכו'. שלא במתכוון, ההורה נכנס למרחב של הילד באופן שבו הוא מגיב ומתקשר איתו, וגם באופן שהוא פועל מולו, וכך נוצר בין הילד להורה קשר של תלות. בהקשר הזה, אנחנו עוזרים להורים לשנות את השפה שלהם ואת האופן שבו הם מגיבים לילד.

ברגע שההורה משנה את העמדה שלו בהורות – מהורה שפותר ועושה בשביל הילד, להורה ששואל שאלות מנחות ומעודד לפעול באופן עצמאי, הוא למעשה יוצא מהמרחב הרגשי של הילד, ומאפשר לו לפעול בעולם עם תחושת מסוגלות גבוהה ועם חיבור לעצמו. זה גם מה שיאפשר לילד לתפוס מקום בקבוצה בקלות וביעילות. 
 

לסיכום
הכישורים החברתיים של הילד מושפעים מחוויית החיים שלו בבית. מצאנו שיש 8 מרכיבים בסביבה המשפחתית שמשפיעים באופן ישיר על התפקוד החברתי-רגשי-התנהגותי של הילד בקבוצה ובחברה. המרכיב הראשון הוא תפיסת המקום של הילד בבית.

חשוב לציין, שכאשר לא עושים את העבודה בתוך הבית, והילד מקבל כלים רק בקבוצה טיפולית, נראה הטבה זמנית בתפקוד החברתי, אבל לא לאורך זמן. הסיבה היא שהילד חוזר לקבוצת התא המשפחתי, ומקבל מהוריו עוד מאותו דבר, ואז הבעיה, שאינה הילד, תישאר ללא שינוי.  

 

שירי ואייל, כישורים חברתיים לילדים
מלווים הורים וילדים לחיזוק כישורים חברתיים,
מנחים קורסים למטפלים
לעבודה עם הורים בשיטת "אינטגרציה חברתית".
052-3946140
לקבלת מדריך במתנה –
12 עקרונות לעבודה עם הורים
לחצו כאן

 

 

תודה על קריאת העלון. 
אני מזמינה אותך לקרוא עוד בנושאי 
הדרכת הורים - כאן 

החופש הגדול - כאן

בברכה, 

 זיוה דינה - קשבים
ייעוץ להפרעת קשב,
דיוורי טיפול, חינוך ואימון
להתפתחות מקצועית ואישית 
 

 

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

20.03.2022