עלון קשב ADHD

---

עבודה רב מערכתית כבסיס להצלחת הטיפול בהפרעת קשב

עלון קשב ADHD

עבודה רב מערכתית כבסיס להצלחת הטיפול 
בילדים ומתבגרים עם ADHD
יותם ויסקופ

קורונה, קורונה, קורונה - כל היום שומעים קורונה. מה עושים בשביל לא להידבק, מה עושים עם הילדים בבית, מה עושים עם חוסר הוודאות, מה עושים עם המצוקה הכלכלית הצפויה והרשימה עוד ארוכה. הרשת מוצפת קורונה ועוד רגע נשכח שיש חיים גם אחרי הקורונה. ולכן, אני לא רוצה לדבר על קורונה, אלא על היום שאחרי, היום שבו הילדים יחזרו למערכת החינוך, הבית יחזור לשגרה והפרעת הקשב? היא תמשיך להיות סוג של "התמודדות עם קורונה". תנו לי להציג בפניכם תובנות אחרי שנים ארוכות של עבודה עם ילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב והוריהם.  

איך יכול להיות שכל כך הרבה אנרגיה, זמן וכסף מושקעים, ועדיין ההורים מדווחים על מצוקה קשה כמו נשירה ממערכת החינוך, שוטטות והתנהגויות סיכון?
במשך 10 שנים הובלתי מרכז קהילתי לילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב, לקויות למידה וקשיי התנהגות, שעברו בו מאות ילדים ונערים. שמתי לב שיש מעין אבולוציה שילדים אלו והוריהם עוברים: זה מתחיל אי שם בגיל הצעיר בבדיקה בהתפתחות הילד, אחר כך טיפול בריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, רכיבה טיפולית, טיפול באומנות, הוראה מתקנת, ספורט טיפולי, שחיה טיפולית, קרב מגע טיפולי, טיפול תרופתי, טיפול הומאופתי, אימון אישי, הליכה על רגל ימין, הליכה על רגל שמאל ועוד ועוד ועוד, ואז מגיעים לגיל 14 והמצב... לא משהו. 
ילדים בגילאי גן חובה עד כיתה יב' שרובם עברו תהליך כמו זה שתיארתי בלי שיפור במצבם. איך זה יכול להיות?

אותם הורים וילדים ישבו בראיונות קבלה מתישים. כמעט תמיד ההורים היו אומרים לנו לפני הריאיון "אין סיכוי שהילד ישתף פעולה. הוא לא ידבר", ואחרי הריאיון היו אומרים: "תקשיבו... אתם הראשונים שהילד דיבר אתם. זה מדהים". זמן ממוצע שילד / נער היה מחזיק במרכז הוא כשנתיים בתהליך אינטנסיבי שכולל דרישות חד משמעיות כמו: איסור להגיע עם חולצה מלוכלכת, חובה להגיע עם ציוד אישי, חובה להגיע בזמן, אפילו אם "ההורים אשמים", והרשימה עוד ארוכה.

אפשר לדבר רבות על הפעילות הייחודית של המרכז שהצילה ילדים, נערים ומשפחות רבות, אך הפעם בחרתי לשתף מהידע והניסיון שצברתי בשנות הניהול ולהסביר להורים מה הדברים החשובים שיכולים להציל את המצב.

על מה אני מדבר?

א. עזרה לוקחים מאנשי מקצוע מוסמכים
הדבר הראשון והחשוב ביותר – עזרה לוקחים מאנשי מקצוע שלמדו, התמחו, הוכשרו ו"אכלו הרבה חצץ" לפני שלקחו על עצמם את האחריות האדירה הזאת שנקראת עבודה עם נפשות! לצערי הרב, ראיתי שהורים הגיעו למרכז אחרי שטופלו אצל אנשים שאומנם מתארים את עצמם כאנשי מקצוע, אבל הם ממש לא!והתוצאה – שאין תוצאה! אני רוצה להציע שמי שיעבוד עם הנפשות, ההורים והילדים, יהיה אדם שלמד במקום מוכר שגישת העבודה בו היא גישה בעלת שם עולמי ולא גישה שאיזה אדם "המציא" או "פיתח". אני מאוד "אוהב" את אותם מומחים מטעם עצמם שאומרים "לפי מחקרים", ואז במקרה הטוב מציגים מחקר שהם כתבו או חבר כתב, ובמקרה הגרוע לא מציגים כלום. 

אני מציע שמי שיעבוד עם ילדים והורים בתחום הפרעת קשב יהיו: 
• פסיכולוגים מומחים, עובדים סוציאליים מומחים, 
• יועצים חינוכיים שמוכרים על ידי משרד החינוך, 
• מורים לחינוך מיוחד שהתמחו בתחום הפרעת קשב וקשיי התנהגות ועובדים במערכת החינוך הפורמאלית, למשל בבתי ספר, כיתות מקדמות, מסגרות כוללניות, או הבלתי פורמאלית, למשל במרכזי יום, 
*מנחי הורים שלמדו והוכשרו במקומות מוכרים כמו מכללות להוראה ובתי חולים, ולא אצל מישהו שפיתח שיטה שאין מאחריה מוסד אקדמי מוסדר ומוכר, 
• מאמנים בעלי תעודה של לשכת המאמנים בישראל. 
• אנשי טיפול מתחום התרפיה שלמדו והוכשרו במוסדות אקדמיים מוכרים ועברו את כל התהליך המקובל לקראת קבלת תעודה מוכרת.

אני ממש מתחנן בפני ההורים – לא כל אחד שמספר לכם שלמד את התחום - אכן למד, ולא כל מקום שמלמד את התחום - אכן עושה זאת בצורה מקצועית. אתם עומדים להפקיד את היקר לכם מכל, את הילד שלכם, בידיים של מטפל שאינכם מכירים. אני מניח שאם לילד שלכם הייתה דלקת ריאות, לא הייתם שולחים אותו למישהו שאיננו רופא מוסמך. אל תתפשרו, כי אז הנזק יכול להיות קשה עד בלתי הפיך.

ב. עבודה רב מערכתית
אם נחזור לסיפור שאיתו פתחתי, נראה שיש בו דרכי טיפול טובות, אבל הטיפול בכל זאת לא צלח. לכן, אחרי 10 שנים ומאות סיפורי מקרה, הגעתי לתובנה הבאה: אם כלל הגורמים שעובדים עם הילד לא עובדים ביחד – זה כנראה לא עובד. 
מה זה ביחד? אם אתם חושבים שילד שלמד עכשיו תרגיל להרגעה עצמית יתחיל לשבת בשקט בשיעור, אתם טועים. ואם אתם חושבים שאם תלכו להדרכת הורים כל שאר הבעיות ייפתרו, אתם טועים. ואם אתם חושבים שהמורה הפרטית להוראה מתקנת תלמד את הילד ללא תיאום עם המורה להוראה מתקנת בבית הספר וזה יעבוד – אל תתאכזבו אם זה לא יעבוד. 

אני מבקש להציע, שעבודה רב מערכתית תהיה כזו שכוללת שיתוף פעולה הדוק בין כלל הגורמים שעובדים עם הילד. זה כולל את אמא + אבא, ולא רק אמא, כמו במקרה שהאבא אומר: "מה שאמא מחליטה אני מסכים", ואז האמא מחליטה על בסיס התהליך שעברה בהדרכת הורים בלי האבא, ואז הוא אומר "לא מאשר", כי הוא איננו מבין את הסיבה להחלטה. 
בנוסף להורים, העבודה הרב מערכתית תכלול את בית הספר + הנוירולוג + מדריך החוג + כל גורם שאיכשהו קשור לילד. 
לדעתי, מי שצריך לנהל את העבודה הרב מערכתית הם ההורים. הם חייבים לקבל הדרכת הורים מגורם שמוסמך להדריך הורים לילדים עם הפרעת קשב, ומסייע להם לעבוד בשיתוף פעולה עם בית הספר ולא ממריד אותם נגד בית הספר.

ג. אמונה בילדים
אמונה בילדים, לא במילים אלא במעשים!הילדים מזהים מי מאמין בהם ומי לא. מי מאמין בליבו ומי רק במילותיו, מי בספק ומי מכל הלב. ההנחה הבסיסית היא: הילד דובר אמת וברצונו להצליח!אין הוא חייב להוכיח שוב ושוב את רצונו בכך.

ד. זמן
הדבר הרביעי – זמן! אין דבר כזה פתרון קסם ואין דבר כזה "תיכנס לתהליך של 6 מפגשים והפרעת הקשב תיעלם". הפרעת הקשב לא נעלמת ושלא יספרו לכם שטויות. אם כבר, צריך ללמוד לחיות עם הפרעת הקשב. אפשר ללמוד לנתב אותה למקומות טובים, אפשר ללמוד להסתדר איתה. אבל, וכאן נכנס האבל הגדול – זה לוקח המון זמן! 
במסגרת עבודת הניהול שלי, ראיתי הרבה הורים וילדים שמגיעים לתהליך אחרי שקיבלו המון סטירות לחי. עכשיו הילד עייף מעוד נסיונות וההורים כבר לא מאמינים בתהליך. הרבה פעמים הסיבה לכך היא המומחים מטעם עצמם שהזכרתי בסעיף א. יש כאן תהליך שההורים צריכים לעבור ביחד, יש כאן תהליך שהילד צריך לעבור, יש כאן תהליך שבית הספר צריך לעבור. והתהליך הזה לוקח זמן.

כפי שציינתי, ההורים צריכים להוביל את התהליך הזה בהנחיית מדריך הורים שלמד במוסד אקדמי מוכר ובעל תעודות הסמכה מתאימות. אני מבקש להציע שכל הורה יראה עצמו כמנהל הטיפול של הילד שלו, לאור ארבעה עקרונות יסוד חשובים:

1. ידע: מי הילד שלו, מה מאפייניו ומה הוא צריך
2. כלים: נוכחות שומרת, שגרת יום מאורגנת ומותאמת, מניעת הסלמה התנהגותית, פידבק, חשוב ודחוף, הטרמה, תיווך, תיקון, גיוס שותפים, המללה, כלים פרקטיים לוויסות, דייט ועוד...
3. נפרדות: ההורה חייב להבין שהוא לא חי את החיים של הילד שלו
4. מקצועיות: ההורה צריך לקבל, להבין ולהפנים באופן עמוק את העובדה, שהוא הינו איש המקצוע שצריך לנהל את התהליך, כולל להדריך את בית הספר, שלעיתים באמת איננו יודע איך לעזור לילד.

לסיכום:

א. אני באמת מאמין שהדרכת ההורים, הדרכה לשני ההורים ביחד, היא הבסיס החשוב והקריטי להצלחה של הילד. על זה הכל בנוי, כי  ההורים צריכים להוביל ביחד את הטיפול הרב מערכתי בילד. 

ב. כל ילד רוצה לדעת שהוא המתנה הגדולה ביותר של ההורים שלו!

ג. הפרעת הקשב לא עוברת, צריך ללמד את הילד לחיות איתה מבחינה לימודית, חברתית, התנהגותית ורגשית.

כיום אני עוסק בהדרכת הורים בגישה רב מערכתית. אני עושה את זה באופן מקוון. אינני עובד עם ילדים, אלא עם הורים שמעוניינים ללמוד כיצד לנהל את הטיפול בילד ולהוביל עבודה רב מערכתית הלכה למעשה.
 

יותם ויסקופ - מנחה בתחום ADHD, 
לקויות למידה וקשיי התנהגות 
https://www.facebook.com/yotamwiskop 
yotamwiskop@gmail.com
 

 

תודה על קריאת העלון הנוכחי. 
הורים, אתם מוזמנים לקרוא עוד עלונים בנושא הדרכת הורים - כאן 
מטפלים, מחנכים ומאמנים - אתם מוזמנים להירשם באינדקס המטפלים - כאן

בברכת בריאות איתנה,
 

זיוה דינה - קשבים
ייעוץ להפרעת קשב,
דיוורי טיפול, חינוך ואימון
להתפתחות מקצועית ואישית 
 

 

 

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

05.04.2020