עלון קשב ADHD

---

נרשמתי לבית הספר של הקיץ

עלון קשב ADHD

נרשמתי לבית הספר של הקיץ 
מוריה חזיזה 

"לרשום אתכם השנה לבית הספר של הקיץ?"

"אימא... נו באמת.."

"אז מה תעשו כאן כל הקיץ, תוציאו לי קרניים ועוד כמה שערות לבנות?"

"אמא.. לא!" 
 

ככה, בלי להשאיר לי טיפה של סמכות הורית, הילדים המתוקים שלי החליטו ברוב קולות שהם עושים לי בית ספר של הקיץ... 
 

מאימא פשוטה הפכתי להיות אימא מפעילה,

מכינה בינגו, חבילה מתגלגלת, דפי צביעה וחידונים,

ה' ירחם מה עושים השכנים???

יבורך מי שהמציא את כדורי השוקולד,

כי אני ואפיית עוגיות זה לא צוות מנצח במיוחד. 
 

בלילות הם מחזיקים את העיניים פקוחות עד שעה מאוחרת,

בבקרים, ריבונו של עולם, איך הם בכל זאת מתעוררים בשעה מוקדמת?

כשאני קמה בבוקר, אני מוצאת שאריות של אוכל, פופקורן וחטיפים,

ואומרת לעצמי: "מסכנים, הם בטח היו עייפים ורעבים". 
 

"אימא, משמעם לי" הם רוטנים,

"למה חמודים? הנה לסרט אנחנו תכף הולכים".

ואני מנחמת את עצמי שגם ככה כל השנה הם תקועים מול המסכים,

אז... "לא נורא אם נצא לקולנוע ונשלם משהו כמו 300 שקלים". 
 

ומחר נלך לבריכה, וגם מחרתיים,

אוכלים נקניקיות בלחמניות וכמובן שותים גם הרבה מים.

הם משפריצים זה על זה ועוברים את הקו האדום למים העמוקים,

ואני מתפקדת כמו בקורס למצילים בכירים.

"אימא, אפשר גלידה"? לפני סיום הם מבקשים, 

ולקופת הגזלן נוחתים עוד עשרות שקלים. 
 

וכשחוזרים הביתה,

אני מרגישה מסריחה, עיניים טרוטות,

ויאללה ארוחה ערב עם גבינה וחביתות. 
 

היום נוסעים למסלול ומחר למעיין,

וגן חיות ולונה פארק ויאללה בלגן

ובערב מחשבת מסלול מחדש בטיפוס על הררי כביסות,

מתכננת כבר למחר עוד אטרקציה שהולכים לעשות. 
 

נסענו לצימר בצפון, המיטות היו מוצעות וריח ניחוח עלה מהמקום,

פרקנו את הדברים, הכנתי לאכול, סידרתי בבוקר את המיטות,

העברתי סמרטוט שיהיה קצת נעים,

ולא מאמינה: על זה שילמתי 800 שקלים??? 
 

הקטע האהוב עליי הוא הנסיעות הארוכות,

רגעי אושר של שעות בלתי נשכחות.

הם יושבים מאחור ב"דממה מוחלטת",

ואני כל הדרך רק מאיימת:

"עוד פעם אחת, אני הביתה חוזרת",

ובפנים יודעת שעד שארזתי את כל הפקלאות,

אין סיכוי ששוב אהיה זו משביתת השמחות. 
 

ואגב, כבר השלמתי עם זה שאני אחראית על כל ההפקה,

ובסוף בעלי הוא שמקבל מהילדים את הוקרה 
 

וסבא וסבתא, הורינו היקרים,

באופן מפתיע גם להם פתאום יש עניינים.

בחיי שבמהלך השנה הם בקושי יוצאים,

ומשום מה בחופש הגדול נהיו בליינים,

זה בטוח לא קשור לנכדים ה"משתוללים". 
 

לפני שנגמר, מתלוננים הקטנים: "עדיין לא היינו בחו"ל,

מה נספר בכיתה?" אז הזמנתי טיול.

ניסע ליער השחור, להולנד או לשוויץ,

העיקר שנעבור בשלום את חופשת הקיץ. 
 

מה נאחל לכולנו?

שנשמח עם הילדים ונשלים שעות כמשפחה,

שכולנו נתמלא כוחות ושמחה,

ושתהיה לכולנו ברכה בפרנסה.

כי באמת שאין כמוהם בעולם,

ואני אוהבת אותם יותר מכולם 
 

מוריה חזיזה, מורה לחינוך מיוחד בתיכון, 
מחברת הספר "רופא השתוללות", על החוויה של ילד עם הפרעת קשב וריכוז לפני, תוך כדי ואחרי הפגישה עם הנוירולוג. הספר מופק עכשיו לאחר מימון המונים.  https://youtu.be/pd_hkQ3dQs0
052-2802821,
moriyahaziza@gmail.com

תודה על קריאת העלון הנוכחי. לפני שנתראה בעלון הבא, אני מזמינה אותך לקרוא עוד עלונים עם פעילויות שיגוונו לך את הקיץ בתחום
גוף, תנועה, חושים - כאן

בברכה, 

זיוה דינה - קשבים 
ייעוץ להפרעת קשב,
דיוורי טיפול, חינוך ואימון
לקהלי יעד מותאמים במיוחד 
 

 

 

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

12.07.2019