עלון קשב ADHD


מטפלים ומאמנים - קחו את המשחק ברצינות!

מטפלים ומאמנים - קחו את המשחק ברצינות!

עלון קשב ADHD

שלום רב,
המסר הנוכחי מזמין אותך לראות את יתרונות המשחק מהיבט שונה מן הרגיל, ולהמחיש את שילובו המוצלח בארגז הכלים הטיפולי והאימוני. הוא נכתב על ידי דר' איריס קמיניץ ברכוז, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומאמנת בכירה, אשר מציעה דרך מהנה ומקדמת לרקוד עם הילד אשר זוכה לשרותיך המקצועיים. קריאה מהנה!

המשחק - זה שם המשחק
באימון וטיפול ADHD
 
דר' איריס קמיניץ ברכוז

בסרטו השנוי במחלוקת של רוברטו בניני 'החיים יפים', הולך הבמאי/ שחקן הראשי עם המושג 'משחק' הכי רחוק שאפשר. גיבור הסרט, גווידו, מנסה להציל את בנו מזוועות מחנה הריכוז בתקופת השואה על ידי כך שהוא משכנע אותו שכל מה שקורה לו הוא חלק ממשחק, בו ניתן לזכות בנקודות. ההתבוננות החיובית-מתמרצת שנגזרת מהעמדת פנים זו וראיית הקושי כאתגר וכאפשרות לנצח ולזכות מסייעת לילד לשרוד בתנאים האיומים של מחנה ההשמדה.
הדוגמה להלן מבטאת באופן הבוטה ביותר את עוצמתו האדירה של המשחק במפגש עם ילדים ואת ההבדל שהוא יכול לעשות בזמן התמודדות עם סיטואציות קשות.
מה יש במשחק? מה הופך אותו לכל-כך אטרקטיבי?

קשר ואמון:
המשחק הוא כלי מצוין ליצירת קשר ולבניית יחסי אמון עם ילדים.

תקשורת והבעה רגשית:
המשחק הוא כלי הבעה ותקשורת טבעי בקרב ילדים ועבור ילדים צעירים, בד"כ מתחת לגיל 11, הוא מאפשר הבעה של תכנים רגשיים מורכבים ומופשטים שעדיין אינם יכולים להביעם במילים. הדבר נכון במיוחד עבור ילדים בעלי דפוס התנהגות ביישני ומופנם וכמובן לגבי ילדים עם קשיי תקשורת.

דינמיות וריגוש:
כלי המשחק הופך את תהליך האימון או הטיפול לחוויה של הנאה, כיף, הומור וקלילות. בכך, הוא מעורר במתאמן את המוטיבציה 'לתת את עצמו' לתהליך ולהצלחתו. אחד המאפיינים העיקריים של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז הוא הקושי להתמיד במשימות מונוטוניות לאורך זמן והצורך בגירויים חדשים ומלהיבים בתדירות גבוהה. משחקים מסוגים שונים עונים על צרכים אלו ופותרים את בעיית המוטיבציה. ילדים עם דפוס התנהגות מוחצן או כאלה המאובחנים עם הפרעות קשב ישמחו להזדמנות לחידוש, התרגשות, עניין וסיפוק דחפים, שמשחק יכול להציע.

יחסי שוויון:
תהליך האימון בכלל, ואימון ADHDבפרט, מתנהל "בגובה העיניים". המאמן איננו "כל יודע" והמתאמן איננו חסר אונים, להיפך, המתאמן הוא "שלם, יצירתי ובעל תושייה" (ויתוורת', קימסי-האוס וסנדאהל, 1998). לכן, שימוש במשחק בתהליך אימון ילדים ממש מתבקש. משחק מאפשר יצירת יחסים של שוויון והשתוות בקלות. המאמנ/ת והמתאמן שניהם בשותפות לקדם את המתאמן להגשמת מטרותיו.

העשרת הלמידה והפנמת תכנים וחוקים:
חשוב לציין כי תהליך האימון הוא למעשה תהליך של למידה. תחילה, המתאמן לומד להכיר את עצמו, את הערכים שלו, "האני העתידי" שלו, מטרותיו, וכן את השדונים שבולמים אותו. בהמשך תהליך האימון, המתאמן לומד לשנות צורות חשיבה לא יעילות, הוא רוכש מיומנויות חדשות וכן אסטרטגיות שיעזרו לו לתפקד טוב יותר בתחומים שונים, כולל התחום הבינאישי, התארגנות וניהול זמן, שליטה וויסות רגשי וכו'. המשחק בטיפול ובאימון ילדים ומתבגרים יכול לשמש כאמצעי יעיל להעשרת חווית הלמידה ולהפנמת התכנים. אך לא מדובר רק בתכנים. החוקים שקיימים במשחקים מסייעים לילד ללמוד לשמור עליהם, לחכות בתור, מתן כבוד לאחר והפסד בכבוד.
להלן תוצג "טעימה" של שימוש במשחקים בטיפול ובאימון.

משחק בשלב הראשון - היכרות והעצמה:
מטרת המשחק"כדורסל שאלות" היא להכיר את העולם הפנימי הרגשי של הילד, האנשים המשמעותיים עבורו והתפיסה העצמית שלו.
אביזרי המשחק כוללים סל, כדור רך, 10 כרטיסי "פרצוף שמח" וכן 10 כרטיסי "פרצוף עצוב".
כרטיסי "פרצוף שמח" נושאים מדבקת חייכן מצד אחד ובקשה חיובית מהצד השני. למשל: "ספרי על אדם אחד שאת מחבבת", "ספר על מעשה טוב שעשית" , "צייני שם של אדם שמאמין בך" וכו'. כרטיסי "פרצוף עצוב" מגלים פרצוף עצוב מצד אחר ובקשה לדווח על אירוע או חוויה שליליים. למשל: "ספר על מישהו שעיצבן אותך", "ספר על בעיה שקרתה לך השבוע", "ספרי על חלום רע שהיה לך".
מהלך: המאמן והמתאמנת זורקים את הכדור לסירוגין. אם מצליחים לקלוע- לוקחים כרטיס מערימת החייכנים ואם לא- מערימת הפרצופים העצובים. מי שעונה על הכרטיס יכול לשמור את הכרטיס אצלו. מנצח בעל מספר הכרטיסים הגדול ביותר.

משחק בשלב השני - קביעת מטרות:
מטרת המשחק "קליעה למטרה" היא להמחיש למתאמנים את התהליך של התכווננות למטרה מסוימת, תכנון מהלכים להשגת מטרה, הפקת לקחים ושיפור בצעד הבא, תוך תחושת סיפוק של השגת מטרה.
אביזרי המשחק כוללים לוח מטרה עגול, חיצים וכו'. אני ממליצה על לוח מגנטי (מי שמכיר ילד שלא אוהב את המשחק- שיקום!).
מהלך: משחקים עם הילד משחק של קליעה למטרה. תוך כדי המשחק, שואלים את הילד שאלות שיגרמו לו להיכנס לעניין תכנון מטרות, ניסוחן והגשמתן. למשל: לאן אתה מכוון את החיצים? כמה נקודות אתה רוצה להשיג? כמה נקודות אתה חושב שתצליח לצבור? כשמצליח לקלוע ולהרוויח מספר רב של נקודות, אפשר להביע התלהבות ואז לשאול: "איך עשית את זה" "מה עזר לך להצליח"? אם מפספס- אפשר לשאול "מה אתה מציע לעשות אחרת כדי שתצליח לעשות טוב יותר בפעם הבאה? מה עוזר לך לקלוע ומה מכשיל אותך? אולי כדאי לשנות את התנאים: לתלות את לוח המטרה גבוה/נמוך יותר, לכרוע על הברך או לעמוד על שרפרף? וכו'.
סיום: עורכים הקבלה בין מה שקרה במשחק לבין קביעת מטרות באימון. למשל, "עכשיו, אחרי שקלעת למטרה במשחק, בוא נראה איך אתה מגדיר מטרות בתחום הלימודי, בו רצית להשתפר" , "מה/מי יעזור לך להשיג את המטרה"?, "איזה כישורים כבר יש לך", "איזה כישורים אתה צריך לפתח"? "מה עלול להכשיל אותך"? "איך תתמודד"?

דוגמה - המשחק "בקצב הלב" (ד"ר איריס ברכוז):
משחק זה יכול לשמש בשלבים השונים של האימון. הוא כולל סדרה של 75 שאלות עוצמתיות, המתחלקות ל-3 תחומים טיפוליים:
'מחשבותיי ורגשותיי''אני והאנשים סביבי''ההתנהגויות שלי'.
השאלות נוגעות לעולמם הפנימי של הילדים, כולל יחסים בינאישיים, רגשות ומחשבות, ערכים חשובים והתנהגות בהווה ובעתיד. בנוסף, כולל המשחק 35 שאלות טריוויה. המשחק מתווך את תהליך התשאול עבור ילדים ומתבגרים.

שלב 1 - היכרות והעצמה:
המאמן מרים את הקלף הראשון מהקופה, מקריא את התוכן, למשל: "דברים שאני יודע/ת לעשות היטב" ומבקש מהמתאמנת לתת שלוש תשובות לשאלה בזמן קצר ככל האפשר. מיד לאחר הוראות אלו מפעיל המאמן שעון עצר. שעון העצר מעורר את המתאמנים להעלות מהלא מודע תשובות מהירות לשאלות העוצמתיות שנשאלות.
דוגמאות לקלפים שיכולים לשמש בשלב הראשון הם: "דברים שגורמים לי אושר", דברים/אנשים שמצחיקים אותי", "מה הייתי רוצה לשפר בעצמי", "דמויות שאני מעריץ", ועוד.

שלב 2 - קביעת מטרות:
הקלף "אנשים שהצלחתי לסלוח להם" הביא אחת מהמתאמנות למנות שמות של 3 חברות. כשביקשתי להרחיב (תמורת קלף כוכב כתמריץ) על אחת החברות לפי בחירתה, היא הסבירה שסלחה לאותה ילדה, שניצלה אותה ואף הכתה אותה, כי לא היתה לה ברירה. מכאן, נסללה הדרך לקביעת מטרות בנושא החברתי, שכללו בחירת חברות לפי קריטריונים מסוימים והפיכת ההתנהגות החברתית הקורבנית לפרואקטיבית, השולטת במצב ולא נשלטת על-ידו.

סיכום:
המשחק, במהלך אימון ילדים בכלל וילדים עם הפרעות קשב בפרט, נועד לסייע להצלחת התהליך על כל שלביו. ניתן להשתמש במשחקים כבר מהרגע הראשון ובכך ליצור בילד עניין, סקרנות וגירוי להמשיך. חשוב לזכור כי אחת מאבני היסוד של אימון היא הריקוד עם המתאמנים, ההתאמה שלנו לקצב שלהם וההקשבה ברמה שלישית (כלומר, הקשבה למה שנאמר באופן מילולי ובלתי מילולי וכן לאינטואיציה שלנו) . אני סבורה כי אין כמו משחק עם הילד או המתבגר כדי לרקוד איתו ולהקשיב לו ברמה שלישית ובגובה העיניים.
כמאמנים וכמטפלים- מותר לנו לשחק עם המתאמנים שלנו!! משחק הוא לא בזבוז זמן ולא בזבוז שעת האימון!
מטפלים ומאמנים, קחו את המשחק ברצינות!!!

ד"ר איריס קמיניץ-ברכוז, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומאמנת ADHD בכירה,
http://www.cbcoach.co.il/​

תודה על קריאת המסר הנוכחי. עוד שבוע עומד לצאת עלון קשב בנושא סידור הבית. העלון יציג עוד דרך לקביעת מסגרת לתמיכה ולשיפור ההתארגנות של היחיד והמשפחה. הוא יישלח לעשרות אלפי מתמודדים, הורים, מטפלים, מאמנים ומורים, כמוך. 

בברכה, 

זיוה דינה - קשבים
ייעוץ להפרעת קשב,
דיוורי טיפול, חינוך ואימון
לקהלי יעד גדולים במיוחד
adhdindex.co.il 

 



ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית


04.02.2016