עלון קשב ADHD


זה כן לנייד - המשפחה בצל הקורונה

זה כן לנייד - המשפחה בצל הקורונה

עלון קשב ADHD

'זה כן לנייד' - המשפחה בצל הקורונה
ד"ר שלי גפן  

בימים שלפני האינטרנט והרשת, הייתי ילדה והייתה לנו טלוויזיה אחת בשחור-לבן בסלון, שכולנו ישבנו סביבה וצפינו ב'סיבה למסיבה'. הקולות והתמונות מהטלוויזיה היו היחידים שחדרו את קירות הבתים. כל מה שעשינו בבית נשאר שם, לטוב ולרע. היינו אומרים שכביסה מלוכלכת לא מכבסים בחוץ וניהלנו חיי משפחה עשירים. אני זוכרת את עצמי כמתבגרת מנהלת שיחות של שעות בטלפון עם חברות, ואת ההורים מעירים לי ש"זה לא לטלפון" ושאלך להיפגש איתן פנים אל פנים.

מאז זרמו הרבה מים בנהר החיים והרבה טכנולוגיה זרמה אל הבתים ומהם אל העולם. כבר שכחנו איך זה להתנהל בלי אינטרנט וניידים והתקשרות עם כל העולם דרך כף היד. לעומת זאת, הטכנולוגיה הרחיקה אותנו מהקרובים אלינו, והפכה אותנו לנוכחים-נעדרים, היא חצצה בין הורים וילדים והעצימה את הניסיונות שלנו לעמוד בקצב של מרוץ החיים.

אהבה זה ריחוק
מגפת הקורונה טרפה לפתע את כל הקלפים, עצרה את מרוץ החיים, הפסיקה את העבודה והלימודים והחזירה אותנו הביתה. היא הפסיקה התקהלויות של אנשים, בתי קולנוע, מסעדות ואירועים. היא הרחיקה אותנו פיזית מההורים והקרובים אבל קירבה אותנו לעצמנו ולתובנות של הדברים החשובים לנו ביותר בחיים. בהמשך נטבעה הסיסמה: 'אהבה זה ריחוק', כדי לשמור על בריאותנו ועל בריאות היקרים לנו.

במצב החדש שהגיע לפתחנו, דווקא הטכנולוגיה היא העוגן וגלגל ההצלה, זאת שמאפשרת לתקשר החוצה אל העולם ולקבל חדשות ומסרים לתוך הבית. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לקרב את הרחוק בלחיצת כפתור, לנהל שיחות נפש עם ההורים ועם חברים כשלא מתראים, ליצור קבוצות זום למשתתפים רבים ולשתף בידע ובכלים. אנשים רבים שנרתעו שנים מהטכנולוגיה, מצאו שהיא דווקא ידידותית ונוחה ולעיתים אפילו יכולה להחליף מפגש או שיחה.

אני מכירה בני זוג מקסימים שחלמו להתחתן כדת וכדין, גילו לתדהמתם שהמציאות השתנתה, אין אירועים ואין התקהלויות, ובכל זאת התעקשו לעשות את היום שנקבע למיוחד. הם הזמינו את הרב ואת ההורים והאחים לחלקת יער פרחונית וירוקה והעמידו שם חופה. הם קטפו פרחים ועשו מהם זרים, חיברו לזום את המשפחה והחברים והוסיפו מוסיקה שבקעה מהרמקולים התלויים ואפילו הביאו את הכלבה שלהם לצפות בחופה ובקידושין.

בקורונה אומרים 'אהבה זה ריחוק' ועכשיו ברור שמסכים הם דווקא האמצעי המתאים לקרב את הרחוק ולהכיר את הזר, להתחבר לאנשים ולשירותים שיכולים לסייע לנו בהתמודדות עם הקשיים, הבדידות והנתק מאנשים במעגלים השונים. אז איך נוכל לעשות שימוש נבון ומשמעותי במסכים כדי לחזק את היחסים בימי הקורונה?

עולם הילדים במסכים
זה לא הזמן לשיפוטיות ולריבים על זמן מסכים, אלא הזדמנות לשחרר ולאפשר לילדים לעשות שימוש חיובי במסכים כדי ללמוד ולהעשיר את עולמם, לחזק קשרים חברתיים ולהרגיש שייכים גם כשהם מרוחקים. כך הם יכולים ללמוד מרחוק דרך שיעורי זום ומשימות, הם יכולים לדבר עם חברים בווטסאפ או בוידאו גם בשעות לא שגרתיות, לשחק בין הבתים ולשתף בסרטונים מצחיקים שמפיגים את השעמום בימים ארוכים בלי לימודים, חוגים ופעילויות פנאי וספורט שגרתיים. 

יחסי הורים וילדים במסכים
כדאי לנצל את המסכים כדי להתקרב לילדים ולהכיר את החיים שלהם לצד המסכים. זה זמן מצוין ללמוד על עולמם של הילדים ולהשתלב בו. אפשר למשל לעשות ביחד סרטון בטיקטוק ולשלוח לסבא וסבתא דרך הניידים. כך נהיה יותר נוכחים ופחות נעדרים בחיי הילדים במרחבים הוירטואליים שלהם. בנוסף, נוכל להיות יותר מעורבים ולעזור להם ליהנות מההיבטים החיוביים לצד הגברת המודעות לסכנות שמחכות מעבר למסך. לדוגמא נוכל להזהיר אותם ממשחק שאינו מתאים לגילם או חושף אותם לתכנים שליליים כגון אלימות, מיניות ועוד. לצד זאת, ניתן לנצל את המסכים לחיבור בין בני המשפחה כמו צפייה בסרט משפחה כיפי עם פופקורן וחטיפים. אפשר להוריד סרטונים של פעילות גופנית ביוטיוב ולקבוע זמן משפחתי ל'שיעור ספורט משפחתי' בשעות הערב ועוד.

עם זאת, חשוב לקבוע גבולות וזמנים סבירים לשימוש במסכים לצד פעילויות משפחתיות ויחידניות ללא מסכים, כמו הכנת ארוחות משותפות, קריאת ספרים, פעילות ספורטיבית וזמני שינה.

שיתוף מסכים עם משפחה במרחקים
מבחינת היחסים עם המשפחה המורחבת, המסכים זו דרך נפלאה לקרב את הרחוקים פיזית ולעשות שיחות זום בין הנכדים לסבתא וסבא, לדבר בוידאו עם החייל שמשרת אי שם ואפילו ליצור סרטונים מתמונות של הימים שלפני הקורונה, עם חברים, טבע וים.

מסכים של סולידריות בימי זכרון לאומיים 
אנחנו מצויים כרגע בימים לא פשוטים, בין יום הזיכרון לשואה ולגבורה לבין יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות. ימים אלה מאופיינים בשגרה בחיבור רחב ולאומי סביב ערכים ועקרונות העומדים בבסיס המדינה שלנו וכולם מתאחדים לזכור את המחיר ולשבח את האומץ והגבורה שבצידם. בתקופה זו עלינו לראות את הטקסים דרך המסך ולחוות את החוויה הקולקטיבית כשכל אחד ספון בביתו לצד משפחתו הגרעינית בלבד. זו הזדמנות לנצל את המסכים כדי להיות שותפים לאירועים מכוננים וליצירה משותפת של הסולידריות הלאומית בסלון דרך השירים, הטקסטים והמשואות ללא קהל. כולנו שווים וחולקים את האירועים המרגשים מרחוק אבל מרגישים קרובים לעם, לארץ ולמדינה של כולנו. 

סיכום ותקוה
כיום, המסכים עוזרים לנו לקחת חלק באירועים מכוננים מהספה בסלון, להתמודד עם הבדידות והחרדות, להתעדכן בלחיצת כפתור במתרחש בארץ ובעולם ולתקשר בדרכים שונות ומגוונות בבית ומחוצה לו מבלי לעבור את ה – 500 מטר המותרים. כיום ההורים כבר יכולים לומר ש'זה כן לנייד' ולהרגיש שהעולם בכף היד במובן הטוב של המילה. אמנם, עכשיו 'אהבה זה ריחוק', אבל בזכות המסכים אנחנו קרובים זו לזה, לפחות עד שנגיע ליום שאחרי, ואז נוכל להניח בצד את הניידים, לדבר פנים אל פנים ולהתחבק עם המשפחה והחברים ללא מסכים.
 

ד"ר שלי גפן
מרצה וחוקרת באקדמיה על יחסים לצד המסכים
מרצה לאנשי חינוך ולהורים 
www.masachmaga.com
054-5777472

 

תודה על קריאת העלון. 
אני מזמינה אותך לקרוא עוד על 
סדר, ארגון והתארגנות - כאן
טיפול התנהגותי רגשי - כאן
יום העצמאות - כאן
 

בברכה, 

זיוה דינה - קשבים
ייעוץ להפרעת קשב,
דיוורי טיפול, חינוך ואימון
להתפתחות מקצועית ואישית 



ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית


22.04.2020