עלון קשב ADHD


אוף, משעמם לי! התמודדות עם שעמום אצל ילדים עם הפרעת קשב

אוף, משעמם לי! התמודדות עם שעמום אצל ילדים עם הפרעת קשב

עלון קשב ADHD

התמודדות עם שעמום 
אצל ילדים עם הפרעת קשב ADHD

חיים דיין

הכל התחיל ברגע שבו הצענו לילדים שהגיעו לטיפול קבוצתי בהפרעת קשב, לפגוש למשך חצי דקה את השעמום. הילדים הביעו התנגדות מיידית ובמהלך כמו מתואם שלפו יחד את המפתחות שלהם וקשקשו בהם כברעשנים. שעמום זה כואב, מרגיז, מתסכל ומשעמם, הם הסבירו. לא רוצים אותו.

הורים רבים מספרים שילדיהם משתעממים מהר מידי, מאבדים עניין במשחקים ובצעצועים, לא חשים סיפוק ולא מרוצים, רוצים תמיד עוד ועוד, ממזערים את החשיבות של מה שנותנים להם, לא מצליחים להעסיק את עצמם ולהיות שבעי-רצון, דורשים אטרקציות גדולות ולא נהנים מדברים קטנים, וכיוצא.

לפעמים הביטויים של השעמום הם עקיפים, כמו חוסר שקט ועצבנות, הצקות ומריבות, חיפוש תעסוקות לא מתאימות ואף מסוכנות, אכילה רגשית ועוד. קיימים ביטויים של מריחת זמן וחוסר מעש, פאסיביות ושקיעה בסמארטפונים ובמחשבים, וחוסר יכולת למצוא עניין במשחקים ותעסוקות "רגילות".

השעמום עלול לפגוע גם בהורים אשר חשים מצוקה אל מול גילויי השעמום של ילדיהם. הם מרגישים שאינם מצליחים בתפקידם כהורים לספק לילדיהם ילדות חווייתית ומלאת עניין. הם דואגים מההשלכות של השעמום על התפקוד של הילד. לפעמים הם חושבים שילדיהם "כפויי טובה" שלא מכירים ומוקירים את המאמצים שהם השקיעו בהעסקה ובידור שלהם בחופש.

כאשר מדובר בילדים עם הפרעת קשב ADHD, האתגר מתעצם שבעתיים. נראה שהם חווים את השעמום וההשלכות שלו בצורה חזקה יותר, והם מתקשים יותר מאחרים להתמודד עם השעמום ולווסת את רגשותיהם.

♦ קוראים יקרים, אם הנכם הורים לילדים, נוער וצעירים בגילאי 23-7, אשמח שתקדישו כשתי דקות להשיב על השאלון להורים בקישור זה. דעתכם חשובה לי כדי להעמיק את ההבנה של השעמום והקשר שלו עם מצבים רגשיים והתנהגותיים.
 

מהי מטרתו של השעמום?

למערך התחושות והרגשות שלנו יש תפקיד "לסמן" לנו שמשהו לא תקין קורה לנו, ולדחוף אותנו לפעולה. למשל, תחושת כאב מסמנת לנו שמשהו לא טוב קרה לגוף, למשל שנגענו במשהו חם, והיא דוחפת אותנו להתרחק ממנו. לו היינו נטולי תחושת כאב, סביר להניח שהיינו נפצעים שוב ושוב.

תחושות ורגשות הן כמו שליח שמעביר לנו מסר, שיכול לעזור לנו, אבל יכול לפעמים גם להפריע לנו. למשל, רגש הפחד מסייע לנו לזהות ולהימנע ממצבים מסוכנים, אבל אם הוא פועל במקומות שאין בהם סכנה אמיתית, או שהוא מגיע בעוצמות גבוהות, פעולתו מזיקה במקום לעזור. כמו אזעקה בלילה כשאין פורץ.

לפעמים אנחנו בוחרים להקשיב למסר של השליח, ולפעמים אנחנו מעדיפים להסיח דעת ממנו. טבע האדם לסלוד מכאב, ככל ש"המסר" עוצמתי וכואב יותר, כך אנחנו עלולים לרצות להימנע ממנו. וזה מה שקורה לנו עם השעמום. פעמים רבות אנחנו עושים הכל כדי להימנע מלהתוודע אליו ולחוות אותו.

השליח "שעמום" מחזיק בידו מסר חשוב מאין כמותו, הוא ממריץ לעשייה ולחשיבה על ידי כך שהוא מודיע לנו שאנחנו עדיין לא עושים את מה שאנחנו אמורים ויכולים לעשות. הפילוסוף אנדראס אלפידורו מסביר שבפעילויות שחוזרות על עצמן אנחנו משתעממים כי אנחנו רוצים גיוון גדול יותר, או כי אנחנו משתוקקים לחידוש. לפעמים אנחנו משתעממים כי אנחנו רוצים לעשות את מה שאנחנו "רוצים" ולא רק מה ש"צריך". לולא השעמום היינו קופאים על שמרינו, לא חותרים לעשייה, להתחדשות ולחיפוש משמעות. תחושת השעמום דוחקת בנו לחשוב ולהיות פעילים ויצירתיים. שעמום מציק יכול לקדם אותנו לעשייה חיובית, אך גם לדחוק אותנו להתנהגות מזיקה, כפי שתיאבון יכול לגרום לנו להיות קשובים לצרכי התזונה שלנו, או לגרום לאכילה מופרזת ומזיקה.

לשעמום יש גוונים ותפקידים נוספים. למשל, מעט שעמום משדר לנו שאין סיבה להיות דרוכים ואפשר להרפות. היכולת להרפות ולאפשר למוח לשחק עם רעיונות באופן לא מודע ולא ממוקד, מאפשרת יצירתיות וחשיבה רעננה. ה"ריק" שבמצבי שעמום יוצר חלל פנוי בתוכו נוצרים רעיונות וכיוונים חדשים. כמו כל דבר, העניין תלוי במינון ובשימוש שעושים בו. כאשר ישנה רגישות יתר לשעמום, או שהשעמום אינו מנותב לאפיקים בריאים, קיים סיכון מוגבר לכך שהוא יגרום לנו לסבל או להתנהגויות לא רצויות.

יש עדויות לכך שילדים עם הפרעת קשב רגישים יותר לשעמום או לפחות לתכונות שקשורות לשעמום כמו חיפוש ריגושים או הצקות לאחרים. כדי שהורה ידע לפתח בעצמו דרכי התמודדות, עליו להרכיב את המשקפיים של הילד ולנסות לחוש את חווייתו. ילדים עם הפרעת קשב לא שונים מילדים אחרים באופן מהותי, אצלם פשוט הכל בעצימות גבוהה יותר. למשל, ילד שיכולת הויסות הרגשית שלו אינה גבוהה יגיב יותר בעוצמה רבה יותר לאי הנוחות שבשעמום. הפרעת קשב היא כמו זכוכית מגדלת שמעצימה את האתגר של הילדים בתחומים שונים.
 

מה יכול להשפיע על השעמום?

חוסר בגירוי מותאם – כאשר אנו עומדים בפני גירוי שהוא נמוך יותר מהיכולות שלנו, אנו חשים שעמום. כאשר הגירוי גבוה מידי מהיכולות שלנו, אנו חשים חרדה. אנו מפיקים הנאה כאשר אנחנו מוצאים את נקודת האיזון הנכונה בין הקצוות הללו ו"זורמים" עם המשימה שלנו. לפעמים הסיבה לכך שילד אחד חש יותר שעמום מאחרים, נעוצה בכך שהיכולות השכליות והרגשיות שלו שונות משל אחרים. כך שדבר שמעניין ילד אחר, כי לוקח לו זמן ארוך יותר להבין את המשחק ולהקיף את כל הצדדים שלו, מה שלוקח פחות זמן לילד "המשתעמם בקלות". הוא תופס מהר את כללי המשחק, מבין ומתגבר על האתגר שבו וממצה אותו עד מהרה.

פרספקטיבת זמן צרה - שעמום קשור לזמן, הוא תלוי באופו שבו אדם תופס את הזמן. לפעמים אנחנו קשובים לזמן הריאלי, ולפעמים אנחנו קשובים לזמן הפנימי שלנו, בלי קשר למשך שלו במציאות. למשל, השנים שעבד יעקב ברחל היו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה, הזמן הפנימי שלו חלף מהר. לעומת זאת, כשמשעמם לנו, הזמן הפנימי "זז לאט".

כאשר אדם חווה את עצמו כמתקיים בתוך רצף של עבר-הווה-עתיד, השעמום לא לוחץ על נקודת ההווה, הוא מתפשט על פני כל משך הזמן. הוא לא מצפה לחוויה משמעותית ברגע ספציפי, די לו שבתקופה זו בחייו יש עניינים מלאי משמעות. אנשים שפרספקטיבת הזמן שלהם צרה, נוטים ל"ראיית מנהרה", הם ממוקדים בעיקר בהווה ומתקשים לחוש סיפוק מהעבר או מהעתיד. הביטוי "העבר אין והעתיד עדיין" נחווה אצלם כפשוטו, ואין להם אלא את מה שעיניהם רואות בהווה, ואם אין בו משהו מיוחד, הם חווים שעמום.

סף רגישות ויכולת ויסות רגשי - כאמור, שעמום היא תכונה שמאותתת לנו על צורך לפעול ולחיות חיים בעלי משמעות. לנפש יש סנסורים שחשים ריקנות ובטלה והם מסמנים באמצעות כאב שהגיע הזמן למלא את המצבורים, בדיוק כמו תחושת רעב פיזית. כמו בכל מקרה אחר של כאב, ישנן רמות שונות של רגישות, לכל אדם סף רגישות משלו. יש אנשים שחשים גם סימנים נמוכים של מצוקה, כאלה שלא "נקלטים" בחיישנים של אחרים. ילדים כאלה הם מעין "פוליגרף" של שעמום. כמוהו הם חשים גם במינונים קטנים של התיישנות וחזרתיות ולכן השעמום מתרחש אצלם מהר וחזק יותר.

לפעמים לא רק הרגישות גבוהה, אלא גם היכולת לשאת כאב או לווסת אותו היא נמוכה. ילדים אלו מגיבים בעוצמה רבה יותר למצוקה רגשית וגם לוקח להם זמן רב יותר לשכך תחושות רגשיות.

מצבי מצוקה רגשיים – לפעמים השעמום מבטא מצבי מצוקה כמו חרדה או דכאון, הוא יכול לבטא ניתוק ואדישות כתוצאה של טראומה. לפעמים הוא מבטא מחאה סמויה של האדם כלפי המציאות שאינה משביעת רצון, או משקף מוטיבציה ירודה לתפקוד. כאשר מזהים מצב חריג, נכון לפנות להתייעצות מקצועית.

ההרמטיות של המיכל הרגשי – אדם אינו יכול לספק לעצמו כל הזמן ריגושים וחידושים, מרבית העיסוקים שלנו די חוזרים על עצמם ושגרתיים. כאן עוזר לנו הזיכרון הרגשי. למשל, אנחנו מפיקים הנאה מהתרפקות על זיכרון של חוויה טובה מהעבר, או מכך שאנחנו עתידים להיות בפעילות מאתגרת. יש ילדים שטווח היכולת שלהם "להכיל" את תחושת החוויה במיכל פנימי שלהם קצרה יותר. יין החוויה מתאדה מהר והם נותרים בתחושתם עם חבית ריקה מתוכן.

שעמום כשפה עמומה – לפעמים ילדים ונערים משתמש במילה "שעמום" לתאר משהו כללי שאינם שבעי רצון ממנו, כאשר אינם מוצאים מילים ונימוקים הגיוניים לנמק את עמדתם. לא תמיד כשילד אומר "משעמם לי" כוונתו לרגש השעמום. למשל 'משעמם לי ללכת לחוג הזה' יכול מאד להיות שהעשייה בחוג קשה לו, 'משעמם לי בבריכה' יכול להיות 'לא מצליח לשחות', וכן הלאה. צריך להיות קשובים גם למסר הזה כי הרבה פעמים מדובר בפעילויות שיש חשיבות שהילד יעסוק בהן וה'שעמום' הוא בעצם קושי ביצועי שאפשר לפתור עם עזרה מתאימה.

סגנון ייחודי של מוטיבציה ותפקודים ניהוליים – כדי להפיג את השעמום, הילד נדרש להעסיק את עצמו. יש ילדים שזו איננה משימה פשוטה עבורם. תחת האמירה הכוללת "להעסיק את עצמו" נמצאים כישורים ויכולות כמו, להצליח לזהות את הקשר בין השעמום לבין פעילות מעניינת, יכולת להניע את עצמו לפעולה, יכולת לזכור אילו תעסוקות אפשריות עבורו ומה הוא אוהב, תחושת מסוגלות עצמית בדבר היכולת להעסיק את עצמו, יכולת לנהל את עצמו בתוך המשחק, יכולות חברתיות ועוד. לכל ילד יש רמת תפקודים ניהוליים משלו. ועדיין יש ממוצע יכולות עבור כל גיל ובהתאם לו אנחנו מצפים מהילד להתנהל. אצל ילדים עם הפרעת קשב זה יכול לתעתע. ייתכן מצב שבו מבחינות רבות גיל הילד הוא 12, אבל מבחינת יכולת ניהולית הוא בן 8. כשאנחנו מצפים ממנו להעסיק את עצמו, אנחנו מתאימים את הציפיות שלנו לגיל 12, אבל ייתכן ש"הגיל הארגוני" שלו נמוך יותר. משמעות הדבר שלפעמים תלונה מוגברת על שעמום מאותת לנו שהילד או הנער צריך יותר תיווך והכוונה באשר לדרכים להפעיל את עצמו.

צורך מוגבר במשמעות – הגורמים שסקרנו עד כה עוסקים בשעמום הנובע ממצבים רגשיים או סביבתיים שפוקדים את האדם ולכן הם מוגדרים "שעמום מצבי", אבל יש ממד נוסף לשעמום. ד"ר ענת רפפורט מפנה את תשומת הלב לכך שישנו סוג נוסף של שעמום – "שעמום קיומי" הנובע מעצם קיומו של אדם בעולם, לא מתוך מאורע או תקלה כלשהי בחייו. לפני שאציע הסבר לשעמום קיומי, חשוב להסביר שגם שעמום קיומי נחווה באמצעות הרגש, ולמרות שהוא סוג שעמום נפרד, הוא עשוי להעצים את חווית השעמום המצבי, ולהיפך.

שעמום קיומי הוא המודעות של אדם לעולם הפנימי שלו ולצורך העמוק במשמעות שהוא מייצר. אדם מורכב מעולם פנימי סובייקטיבי ומעולם חיצוני אובייקטיבי. בחלק הפנימי שלו, הוא חירותי (בלתי מוגבל, אומניפוטנטי) ובעל משמעות מלאה מעצם קיומו. בעולם החיצוני שלו, הוא מוגבל בכללי ההתנהגות ובחוקי הטבע, והוא פועל בתוך מציאות חומרית אשר כשלעצמה היא נטולת משמעות. ככל שהקשב של האדם מופנה פנימה, ככל שזהותו נטועה עמוק יותר בעולם הפנימי, כך הוא יהיה רגיש יותר לשעמום קיומי. אדם שעיקרו מצוי יותר בעולם הפנימי והוא משקיף ממנו אל העולם החיצוני, עלול לדמיין את המימוש העצמי שלו בצורה "מושלמת", עוצמתית ולא ריאלית. הציפייה שלו לחוויות מושלמות מתנפצות על סלעי המציאות והוא מתאכזב, חש ריק מוגבר ומשתעמם. הוא רוצה לבטא את התכונות הפנימיות – חירותיות ומשמעותיות, בתוך הכלים המוגבלים והריקניים של העולם החיצוני. להרחבה ראו כאן.

רופא הילדים והפסיכואנליטיקאי הדגול דונלד ויניקוט מסביר שאדם בתחילת חייו, כתינוק נוטה יותר לעולם הפנימי והוא וא חש כל יכול בלתי נפרד ובלתי מוגבל. בתהליך הדרגתי התינוק מטמיע את העולם החיצוני ולומד לחוות ולבטא את עצמו בתוך כללי המציאות, הוא מפנים את גבולות העצמי וגבולות היכולת. הוא מפתח את היכולת להיות לבד מבלי לחוש מצוקה או שעמום. יש אנשים שאצלם הטמעת העולם החיצוני איטית וחלקית. הם יותר חירותיים (מעדיפים את החירות על פני הכפיפות) ויותר משמעותיים (מעדיפים את המשמעות על פני ההסתגלות). החירותיות באה על חשבון הסדר והגבולות הפנימיים והחיצוניים, לא בהכרח מתוך בחירה ורצון חופשי, הם "חופשיים בעל כרחם". המשמעותיות מתבטאת באיבוד עניין מהיר בחוויות שהעולם מזמן להם וביקוש ריגושים או הישגים נוספים. תיאור זה יכול להתאים לחוויה של הרבה אנשים עם הפרעת קשב ולתת כיוןן למחשבה מדוע חלקם רגישים יותר לשעמום. 
 

איך מתמודדים עם השעמום?

זהו את הרגש – הסירו את המסווה וזהו אם אכן הרגש שעומד מאחרי התלונה או ההתנהגות של הילד הוא שעמום או רגש אחר. שימו לב ששעמום יכול להתבטא באופן ישיר או באופן עקיף: "אוף משעמם לי", באמצעות התנהגות שבאה להשקיט אותו כמו הצקות, התנהגות סיכונית או שקיעה בעיסוק תפל וחסר כיוון. תנו דעתכם לשאלה, האם זהו שעמום חיובי, או עם פוטנציאל כזה, או שהוא במינון/כיוון לא תקין.

הבינו את הילד – נסו לזהות מה הגורם המרכזי ומה סוג השעמום שהילד חווה, בפרקים הקודמים הצגנו רשימת גורמים וגוונים של שעמום, תוכלו להיעזר בה, אך קחו בחשבון שזוהי רשימה חלקית והמנעד רחב יותר.

שיימו את הרגש – נקבו בשמו, האם זהו שעמום או רגש אחר? שימו לב לנטייה השכיחה להתחמק ממפגש עם רגש זה. שוחחו עליו עם הילדים, התייחסו לשעמום כאל דמות ממשית, ודברו על היחסים עמה. אפשר לדמות את השעמום לתיאבון, שיכול לעודד אותנו לאכול ולהיות בריאים, אבל גם יכול לגרום לנו אכילת יתר מזיקה. בעזרת שפה משותפת תוכלו לדעת, כשהוא אומר משעמם לי, למה הוא מתכוון.

תנו תוקף – בלי קשר לשאלה אם הילד צודק בתלונתו על השעמום, הביעו בפניו את ההכרה בעצם העובדה שהוא חווה כעת רגש מסוים, תנו לו נוכחות, מקום, מסגרת וקיום. זכרו, תיקוף אינו הסכמה.

היו אמפתיים – נסו להתבונן בחוויה מנקודת מבטו של הילד. אפשר להשתמש ב"נוסחת הריבוע": כל אדם משתעמם כעבור זמן מסוים, אצל הילד הזמן הזה נחווה כעובר יותר מהר. שעמום הוא פונקציה של גירוי חלקי זמן, וכאן לכל ילד יש יחס משלו. למשל, ייתכן שעבור ילד אחד עשר דקות נחוות כמו ששישים דקות נחוות אצל ילד אחר, ואז הנוסחה תהייה: הזמן הריאלי שחלף, כפול שש. זה משך הזמן הרגשי שהילד חווה. מצאו את הנוסחה הייחודית לבן/ת שלכם.

אל תיקחו ללב – השעמום אינו כשלון שלכם, לילדים יש אתגר לא פשוט איתו. חישבו פעמיים לפני שאתם מייחסים לילדיכם תכונות שליליות כמו חמדנות או כפיות טובה. ייתכן מאוד שהתנהגותם נובעת מכך שיש להם רגישות יתר לשעמום או לאחד הגורמים שפורטו בפרקים הקודמים. למשל ייתכן שפרספקטיבת הזמן שלהם ממוקדת בהווה או שמיכל החוויות שלהם אינו הרמטי וההתנדפות של זיכרונות וחוויות ממנו היא מהירה, יתכן אולי שהם תופסים וחווים מהר וחפצים מתיישנים אצלם מהר יותר, וכיוצא. דונו אותם לכף זכות, או שלא תדונו עד שתגיעו למקומם.

אל תיבהלו מהשעמום – הוא לא בהכרח מוליך לתגובות שליליות. השעמום מיעוטו יפה ורובו קשה: במינון נכון נוכחותו חיונית להתפתחות ולתפקוד מיטבי. התפקיד שלנו ללמד את הילדים לשהות בשעמום, לדעת לעשות מעבר ממצב של עשייה למצב של שהייה עם עצמם, וגם לשאת את הכאב והתסכול שבו. גם כשהשעמום מתגבר, ניתן לנהל אותו. הרוגע שלכם יעבור בסופו של דבר לילדים וילמד אותם איך להתייחס לרגש רב-עוצמה זה בצורה שתאפשר להם להיתרם ממנו.

הכירו בפערים בין אישיים – לפעמים להורה יש נטייה יותר לדברים קבועים ובטוחים בעוד לבן יש נטייה לחפש חידושים וריגושים. לא כל מה שמעורר בכם עניין וסיפוק גורם לתוצאה דומה אצל הבן. חשוב לזכור ש"לא כל האצבעות שוות", אל תתפתו להשוות בין ילדים. לכל אחד סגנון התמודדות משלו עם השעמום. השלימו עם סגננו של הילד ומצאו דרכים לעזור לו לתפקד נכון יחד עם תכונה זו.

היו ערניים – יש מצבים בהם השעמום משקף מצב של מצוקה רגשית, שימו לב, לעוצמתו, לתדירותו, האם הוא מופיע בכל תחומי העיסוק או רק באחדים מהם, יש מצבים שמצריכים פנייה לייעוץ מקצועי ויפה שעה אחת קודם.
 

היו ערוכים ומוכנים לשעמום: 

לאחר היכרות עם הגוון הייחודי של השעמום, האמפתיה והתיקוף הרגשי, תנו דעתכם לתת מענים מעשיים. זכרו שיש לנו תפקיד כפול:

להתאים את הילד לעולם – לעזור לו להתמודד עם מציאות משמעממת ומתסכלת, להרגיל אותו ליהנות מבילויים קטנים ושקטים, ללמד אותו איך להעסיק את עצמו, ובעזרת דוגמה אישית לפתח אצלו את היכולת להיות עם עצמו, להצליח לווסת רגש לא נעים או לשאת אותו.

להתאים את העולם לילד – לחסוך ממנו את המפגש עם השעמום, לתת מקום לאווירה של חופש ושינוי שגרה גם כשאם בבית. לצמצם במידת האפשר חזרתיות, ליצור אווירה לא שגרתית מחד, אך ברורה וצפויה מאידך (בייחוד עם ילדים שיש להם הפרעת קשב, והגבולות הפנימיים שלהם רכים, הם זקוקים להשלמת סדר וגבולות מבחוץ), לאפשר מעבר בין מגוון פעילויות. 


♦ קוראים יקרים, אם הנכם הורים לילדים, נוער וצעירים בגילאי 23-7, אשמח שתקדישו כשתי דקות להשיב על השאלון להורים בקישור זה. דעתכם חשובה לי כדי להעמיק את ההבנה של השעמום והקשר שלו עם מצבים רגשיים והתנהגותיים.
 

חיים דיין, עו"ס קליני, דוקטורנט 
יו"ר "מכון הקשב"  haymdayan@gmail.com

 
 

תודה על קריאת עלון הקשב הנוכחי. אני מזמינה אותך לקרוא עוד עלונים 
בנושא טיפול התנהגותי ורגשי - כאן 
ובנושא הדרכת הורים - כאן . 
נתראה בעלון קשב ADHD הבא. 


בברכה, 

זיוה דינה - קשבים
ייעוץ להפרעת קשב,
דיוורי טיפול, חינוך ואימון
לקהלי יעד מותאמים במיוחד

 

 

 



ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית


26.08.2019