עלון קשב ADHD


מיינדפולנס בחינוך: פיתוח למידה רגשית חברתית לדור העתיד

מיינדפולנס בחינוך: פיתוח למידה רגשית חברתית לדור העתיד

 עלון קשב ADHD 

מיינדפולנס בחינוך: 
פיתוח למידה רגשית-חברתית לדור העתיד
ד"ר נמרוד שיינמן  

העולם משתנה בקצב מואץ, והמודל החינוכי משתרך מאחור. כשהילדים של היום יהיו הבוגרים של מחר, הם יצטרכו להתמודד עם אתגרי המחר. כל המומחים מסכימים שכדי לעמוד באתגרים האלה בעוד עשור, שניים או שלושה עשורים, יידרשו ילדינו  להיות מודעים לעצמם, לווסת רגשות קשים, להיות קשובים לאחר, לפתח מערכות יחסים, לנהל את תגובותיהם, להשפיע על בריאותם הגופנית והנפשית, להיות בעלי חוסן פנימי ולבחור בחירות מודעות ונבונות.

גופים בינלאומיים כמו OECD, אונסקו והבנק העולמי מסכימים, כי החינוך העתידי חייב למצוא שיטות שיאפשרו להעצים מיומנויות בתחומי מודעות,וויסות וחוסן למען רווחת המבוגר, הקהילה, החברה וכדור הארץ. בית הספר הוא המקום האידיאלי לטפח את המיומנויות והכלים הללו.
 

מודל SEL לפיתוח מודעות, וויסות וחוסן
המודל העיקרי בתחום נקרא למידה רגשית-חברתית: Social Emotional Learning – SEL.
מחקרים רבים מראים כי הלמידה הזו תורמת באופן משמעותי למיומנויות של וויסות רגשי, הצבת יעדים, אמפטיה לאחר, יחסים חברתיים חיוביים והחלטות אחראיות. במקביל, יש ליישומים של מיומנויות אלו השפעה מניעתית - מזעור בריונות, מזעור התנהגויות אנטי-חברתיות, הקטנת התנהגויות בסיכון והפחתת חרדה ודכאון. החדשות הטובות עוד יותר הן, שניתן לטפח את המיומנויות הללו בילדים ונוער.
 

איך מפתחים מיומנויות אלו בילדים?
אחת השיטות העיקריות היא מיינדפולנס בחינוך. מדובר בגישה מיוחדת שמשלבת תהליכי מיינדפולנס ומתאימה אותם לצרכי הילדים ולגילם.

תוכנית המיינדפולנס בחינוך הראשונה בעולם, "שפת הקשב", החלה כנראה לפני כעשרים שנה בישראל, בשיתוף פעולה בין משרד החינוך והמרכז לרפואת גוף-נפש. כיום ישנם בישראל גופים נוספים אשר מפעילים מודלים מגוונים של מיינדפולנס בחינוך.

בעשרים השנים האחרונות ישנה התפתחות עצומה של השיטה בארצות רבות בעולם, ביניהן: ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד, בהוטן, אנגליה, דרום אמריקה וכמובן - בישראל. המודלים נבדלים זה מזה בין ארץ לארץ. יש המלמדים מיינדפולנס כשיעור לכל דבר, יש המעבירים אותו בקצרה בתחילת שיעור, יש המחברים אותו למסורות התרבות המקומית, ויש המשלבים אותו בתהליכי יצירה, כתיבה, משחקים, תרגילי תנועה, יוגה ועוד. 
 

מה זה בעצם מיינדפולנס? 
מקורות המיינדפולנס בגישות תרגול בודהיסטיות, שהגיעו למערב במאה הקודמת. לפני כארבעים שנה פיתח ג'ון קאבאט-זין, אז מרצה וחוקר אמריקאי וכיום פרופסור ידוע הנחשב לאבי המיינדפולנס המודרני, סדנת מיינדפולנס טיפולית, שהציעה למטופלים אמצעים מעשיים להתמודדות עם כאב, מחלה, מתח ומצוקה. הסדנה התגלתה ככלי יעיל לצמצום מתחים, דכאון, חרדה, כאב, מחשבות טורדניות, ותסמינים גופניים, ויתרונותיה הוכחו באלפי מחקרים קליניים.

מיינדפולנס, ובשמו העברי, קשיבות, מתכתב עם היכולת שלנו להיות בתשומת לב. זאת המיומנות המולדת שבעזרתה למדנו ללכת ולדבר, בעזרתה אנחנו מודעים לרגשות או לצרכים שלנו, ובעזרתה אנחנו מקשיבים באמפטיה לאדם קרוב. מיינדפולנס מזמין אותנו "לגייס" את תשומת הלב, ולהאיר איתה, כמו עם פנס, על המתרחש בתוכנו או סביבנו ברגע הנוכחי.

עקרון יסוד ב"קשיבות" הוא להניח בצד את השיפוטיות - ללמוד להתבונן באופן רגיש, רגוע ובלתי שיפוטי, ללא דעה קדומה וללא תגובתיות. אנחנו נמצאים במיינדפולנס ספונטני כשאנחנו מתבוננים בנוף מדהים, חווים מגע נעים בעיניים עצומות, מקשיבים לצלילי ציפורים או גלים, או חשים בסוף יום את נינוחות הגוף או עייפותו.

תרגולי מיינדפולנס כוללים בין היתר קשב לנשימה - שאיפה ונשיפה, קשב לקומות הגוף - מכף רגל ועד ראש, קשב לתנוחות הגוף - בעמידה, ישיבה, שכיבה והליכה, קשב לטעמים באכילה מודעת, קשב לעולם המחשבות, שבדרך כלל רצות בלי הפסקה, קשב למטעני הרגשות, ועוד.
 

תהליך מייצג קצר:  
נביא את הגוף לישיבה יציבה... נוודא שהגוף זקוף, מונח, נתמך...
נזמין את הגוף להיות יציב כמו סלע... יציב כמו הר, שלאדמה מחובר...
נוריד את הקשב לנשימה, בין הבטן לגב... כמו עוגן ששוקע לקרקעית הים...
ניתן לנשימה לנשום בעצמה... בלי להשפיע, בלי להפריע...
נרגיש את הנשימה נושמת... כמו גל, שמגיע ונעלם...
עם כל שאיפה, נאמר לנשימה: הגעתי...
עם כל נשיפה, נאמר לנשימה: אני פה...
אחרי כחמש נשימות עוקבות, ניקח שאיפה ארוכה יותר, ונפקח עיניים.
 

איך מתאימים מיינדפולנס לילדים?
ילדים שומעים לא פעם את המשפט: "שים לב", אבל אף אחד לא מלמד אותם מה זה אומר בעצם. 
ב"מיינדפולנס ילדים", תהליכי תשומת הלב הם למשכי זמן קצרים (לעומת "מיינדפולנס מבוגרים"), ועם היעזרות בהרבה דימויים. כדי לייצר בילדים סקרנות ומוטיבציה, עושים שימוש במשחקים, תחרויות משעשעות, עבודה בזוגות, הרבהדמיון ושפע יצירתיות.

מערכי השיעור מזמינים את הילדים להפנות קשב למציאות הפנימית, כמו למשל לגבולות הגוף, לצלילים שמגיעים מבחוץ, לתחושות ש"גרות" בפנים, לנשימה שבמרכז הגוף, למטענים רגשיים אפשריים, ועוד. בכל מפגש כזה בין המודעות למציאות, נבנית בילד מיומנות ייחודית: היכולת לפגוש התרחשויות ממקום של יציבות וסקרנות אולם ללא שיפוטיות ותגובתיות. בהתנסויות השונות הילד מפתח לא רק מודעות וריכוז, אלא גם מתוודע ומתיידד עם הגורמים שעלולים להוציא אותו מקשב מודע.

התהליכים מזמינים את הילד להביא את תשומת הלב להווה, ל"כאן ועכשיו", עם פתיחות ורכות. העקרונות מתכתבים עם המשפט הידוע "מי ייתן ותהיה לי השלווה לקבל את הדברים שלא ניתן לשנות, את היכולת לשנות את הדברים שאפשר לשנות, ואת התבונה להבדיל ביניהם".

החוויות החוזרות ונשנות, והשיח עליהן ברמת הכיתה, מביאים את הילד למודעות גבוהה יותר לעצמו ולחברי הקבוצה. המטרות העיקריות הן להפגיש את הילדים עם מגוון התנסויות, ואז להפיק מהתנסויות אלו תובנות, מיומנויות וכלים.
 

תהליך מייצג רב-חושי לילדים: 
נעצום עיניים... נביא את הגוף לישיבה זקופה ונינוחה...
בעיניים עצומות, נקשיב לצלילים שבאים מכל הכיוונים... נקשיב לצלילים מכל המרחקים, מכל הסוגים...
נקבל בסבלנות כול צליל וצליל... נישאר ממורכזים ונגלה את הרחוקים ביותר, או את החלשים ביותר...
נשים לב גם לשקט הגדול שבתוכו כל הצלילים נוצרים...
נביא כעת את תשומת הלב לגבולות הגוף... "נדליק אור" בגוף... נמפה את גבולות הגוף שיושב כאן עכשיו...
נביא מודעות לראש, "הקוטב הצפוני" שלנו, ולמרחב בין המצח לעורף...
נעביר את המודעות לכפות הרגליים, "הקוטב הדרומי" שלנו, ולתחושות עדינות שאפשר לגלות שם...
נביא תשומת הלב למרכז הגוף, "מרכז כדור הארץ"...
נרגיש את הנשימה בין הבטן לגב, וניתן לנשימה לנשום בעצמה...
נגלה איך הנשימה נעצרת ונוצרת... ניתן לה מרחב לנשום...
אין צורך להתערב, אין צורך להתאמץ, אין צורך להבין...
נלווה כמה נשימות, כשהן באות והולכות... נרגיש התרחבות בכל שאיפה, והתרככות עם כל נשיפה...
ניקח שתיים או שלוש נשימות עמוקות יותר, ארוכות יותר, ונזמין את עצמנו לפקוח עיניים.


שאלות שאחרי: 
מה ההבדל בין להקשיב לצלילים ולהקשיב לנשימה? 
מה היו הצלילים החלשים ביותר? הרחוקים ביותר? 
מה "הקוטב הצפוני" יודע לייצר? 
מה ה"קוטב הדרומי" יודע לעשות? 
מי שם לב שהנשימה מצליחה לנשום בעצמה? 
מה יכול לעזור לנו לעקוב אחרי הנשימה, בלי להתערב? מה עלול להפריע? 
מתי כדאי להיזכר ולהיעזר בקשב צלילים? בקשב לגבולות גוף? בקשב נשימה? 
 

ילדים מספרים על מיינדפולנס: 

  • מיינדפולנס עוזר לי להרגיע את מה שיש לי בתוך הגוף, וזה כיף.

  • שפת הקשב עוזרת לי להרגיש יותר פתוחה עם עצמי, להיות חופשיה, ולהרגיש את התחושות האמיתיות שלי.

  • שיעורי הקשיבות עזרו לי להיות עם עצמי, ללמוד דרכים שקטות, ולהרגיש בכיתה יותר מרוכזת, חופשיה ומשוחררת. נמלאתי סיפוק ורצון טוב. אני עושה נשימות ארוכות כשאני באה הביתה מעוצבנת, ולפני שאני הולכת לישון.

  • בלילה, אם קשה לי להירדם, אני עוצם עיניים ומקשיב לצלילים של הלילה.

  • שפת הקשב באה ללמד איך להיות עם עצמך, איך להיות פחות עצבני, איך להתרכז ואיך לא להפריע לחברים. היא מלמדת איך להקשיב אחד לשני, להבין אחד את השני ולהרגיש את מה שאנחנו מרגישים בתוכנו.

  • כשאני בשיעורי הקשב אני מרגישה כאילו כל העצבים שלי חולפים ועוברים. אני נורא אוהבת את שיעורי הקשב כי כשאני מסיימת אותם אני מרגישה שנעים וטוב לי עם עצמי.

  • שפת הקשב באה ללמד אותי על בריאות החיים, ועל האוויר שבתוך הבטן, ועל תנועות מותחות וטובות ובריאות לגוף. לחשוב על מחשבות שקט ושלווה, ריכוז טוב, ושקט לחשוב על עולמות אחרים, ועל מחשבות בראש, ועל חלומות, ועל מחשבות שעוזרות ללכת לעולם אחר עם שקט ומנגינה רגועה.
     

כמה טיפים לסיום 
לפני שאנחנו מנחים ילדים למיינדפולנס, כדאי קודם כל ליצור אתם קשר אוהד ולבנות בהם תחושת בטחון. כדאי גם לא "לדקלם" את ההנחיות; חשוב שנתנסה בהן קודם כול, כדי שנדע "על מה אנחנו מדברים".

מערכת היחסים שלנו עם כל ילד תלויה בתפקיד שלנו – כהורה, מורה, מטפל, מאמן, חונך – ואלו ישפיעו על סוג התהליכים שנבחר, לא פחות מגיל הילד או צרכיו.

ברוב המקרים, לילדים תהיה נטייה לשתף אתנו פעולה אם נהיה כנים איתם, כולל אפילו: "אני רוצה לבדוק איך משהו שאני לומדת יתקבל על ידך. מוכן לעזור לי?".

כמעט תמיד כדאי לשוחח עם הילד אחרי התהליך, לשתף איך התהליך היה עבורנו, ולמצוא שאלות "חכמות" שיעזרו לילד להביע את עצמו.

לזכור: לפעמים אנחנו מלמדים הכי טוב את הדברים שעלינו ללמוד בעצמנו... כדאי לכן להעז לנסות, להסכים להיכשל, ולהביא להנחיית ילדים הרבה סקרנות, סבלנות, פתיחות, אמון, יצירתיות וחיבה.

 

ד"ר נמרוד שיינמן
מייסד המרכז לרפואת גוף-נפש והמרכז הישראלי לקשיבות בחינוך  
ראש המיזם הבינלאומי Soul of Education Initiative. 
מרצה ומנחה אנשי מקצוע באירופה, אסיה, ארה"ב, אוסטרליה וישראל. 
טלפון ישיר: 0544-797466 
המרכז לרפואת גוף-נפש - https://mindbody.co.il 

 
 

תודה על קריאת עלון קשב ADHD הנוכחי. אני מזמינה אותך לקרוא עוד עלונים שיצאו 
בנושאי למידה והוראה - כאן 
ובנושאי גוף תנועה חושים - כאן

בברכה, 

זיוה דינה - קשבים
ייעוץ להפרעת קשב,
דיוורי טיפול, חינוך ואימון
לקהלי יעד מותאמים במיוחד

 



ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית


13.08.2019