עלון קשב ADHD


השגחה הורית בעידן הדיגיטלי - צמצום הסכנה לילדים באינטרנט

השגחה הורית בעידן הדיגיטלי - צמצום הסכנה לילדים באינטרנט

עלון קשב ADHD

השגחה הורית בעידן הדיגיטלי:
עקרונות לצמצום הסכנה לילדים באינטרנט 
ירון סלע 

בשני העשורים האחרונים, עיצב האינטרנט מחדש את האופן שבו אנו וילדינו מחפשים ומשיגים מידע, מנהלים תקשורת בינאישית, צורכים בידור, מזמינים אלינו ביגוד, מזון וכרטיסים, ועוד. הזמינות הטכנולוגית עוררה את השאלה: "כיצד לחיות עם המסכים מבלי להיבלע בתוכם?"

הרשת כמרחב התפתחותי
השאלה מחריפה עשרות מונים אצל ילדים ומתבגרים שנולדו לתוך העולם הדיגיטלי, כי הוא מהווה עבורם מציאות ממשית לא פחות, ואפילו יותר, מהמציאות הלא-דיגיטלית. למעשה, העולם הדיגיטלי מהווה עבור הילדים והמתבגרים מעין "מרחב ביניים", במושגי הפסיכולוג ויניקוט, המתווך בין עולמם הפנימי למציאות החיצונית. במרחב ביניים זה הם יכולים לחקור את עצמם, את יחסיהם החברתיים ואת תחומי העניין שלהם במהלך גיבוש זהותם העצמית. אם כך, ההימצאות שלהם באינטרנט משרתת חלק מצרכיהם ההתפתחותיים הנורמטיביים בעידן הנוכחי, ולעתים קרובות תחושתם היא ש"אם אני ברשת, משמע אני קיים".

הרשת כמרחב ממכר
עם זאת, השימוש המופרז ברשת עלול לשאת מאפיינים התמכרותיים שמונעים התמודדות עם אתגרים במציאות הלא-דיגיטלית. מחקרים בתחום מצביעים על הפוטנציאל הפוגעני של חשיפה וירטואלית לפורנוגרפיה, הימורים, אלימות קשה ומפגשים עם פדופילים ובריוני רשת. סכנות אלו, הנגישות לילד הגולש ברשת, עלולות לפגוע בתפקודו ולהתבטא בהסתגרות חברתית, הימנעות מפעילויות משפחתיות והידרדרות בלימודיו בבית הספר. מבחינה רגשית, הוא יחוש בדידות, דיכאון, אימפולסיביות, לחץ והפרעות בשינה.

אוכלוסייה פגיעה במיוחד לפיתוח תלות במסכים ולפגיעה בתפקוד בגללה, הינה ילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז. אוכלוסיה זו מאופיינת בלקויות בוויסות דחפים ובהצבת גבולות עצמית. האפליקציות והמשחקים, בהם מוטמעות מלכתחילה מערכות תגמול מתוחכמות שתפקידן להשאיר את הגולש מחובר כמה שיותר, מהווים עבור בעלי הפרעת הקשב מלכודת דבש שקשה מאוד להיחלץ ממנה.

הרשת כמרחב מפצה
מחקרים מראים כי שימוש בעייתי באינטרנט עלול להצביע על לקות תפקודית משמעותית של הילד בתחומי חיים אחרים, לקות הגורמת לו לבריחה למדיה הדיגיטלית הזמינה, המתגמלת והמפצה. ילדים בעלי הפרעת קשב סובלים לעתים קרובות מדימוי עצמי נמוך, מלקויות לימודיות ומקשיים חברתיים, ולכן, עלולים למצוא במסכים פתרון לבעיותיהם, גם אם פתרון זמני ואשלייתי.

אז מה עושים? בדומה להתנהגויות מזיקות אחרות לילד, גם בנושא השימוש במחשב ובאינטרנט, מעורבות והשגחה הורית חשובות ביותר בכדי לדלל השפעות אלו.

מהי השגחה הורית מיטיבה?
הניסיון הקליני והמחקרי המצטבר מראה בבירור, כי להשגחה ההורית יש תרומה חיובית רבה במניעת הידרדרות להתנהגויות מסוכנות שונות. בהתבסס על מודל ההשגחה ההורית שפיתח פרופסור חיים עומר, השגחה הורית מיטיבה משמעה מחד, ליצור גבולות התנהגות בטוחים ומאידך, לטפח אוטונומיה, צמיחה ועצמאות. לפיכך, בבסיס ההשגחה ההורית המיטיבה מונח השילוב של שני המרכיבים הבאים: 

1. הצבת גבולות ואכיפתם ילדים בכל גיל זקוקים לגבולות, גם אם הם יאמרו לנו אחרת. לעתים קרובות, קריאת התגר של הילד על הגבולות הנהוגים בבית או בבית הספר, מהווה סממן לטשטוש הגבולות בעולמו הפנימי, ולצמא הגדול שלו להשתייך למערכת מכילה ומחזיקה, המוגדרת על ידי גבולות ברורים. 

2. קירבה והקשבה – בכל גיל נתקל הילד באתגרים המערערים את הדימוי העצמי, המיומנויות והקשרים החברתיים שלו, ואת יכולתו להרגיש אדם יצרני, נאהב ובעל משמעות. לכן, התפקיד השני של ההורה הוא לספק באופן קבוע אוזן קשבת, לא-שיפוטית ומכילה. בתוך כך, על ההורה להוות כתובת זמינה ורלבנטית עבור שאלות, התלבטויות וסכנות של הילד הנפגש עם אתגרים חדשים וזקוק ליד מכוונת.

השילוב של שתי עמדות אלו חשוב במיוחד בשימוש בעייתי באינטרנט, וקיימות עדויות מחקריות שאכן עמדה הורית סמכותית המגבילה וקשובה בו זמנית, עשויה להביא לוויסות טוב יותר של השימוש ולהתמודדות טובה יותר של ילדינו עם תכנים פוגעניים. כיצד עושים זאת הלכה למעשה?
 

שני תפקידי ההשגחה ההורית באינטרנט: 

1. גבולות - לווסת את זמן השימוש במדיה, "הכרזה"
כאמור,ילדים רבים מתקשים לווסת את משך זמן המסך שלהם. קושי זה חמור עוד יותר בקרב הסובלים מהפרעת קשב. למרות הפיתוי של הורים רבים להבין "כמה זמן מסך זה יותר מידי", המחקרים בתחום אינם חד משמעיים, וקשה להגדיר משך זמן מתאים גם בחלוקה לגילאים. לכן, תשומת הלב ההורית צריכה להיות מופנית לא רק לזמן המסך לכשעצמו, אלא לפגיעתו המתגברת בתפקודי חיים שונים. האם כתוצאה משימוש בסמארטפון, במחשב או במשחקי וידאו השתבשו שעות השינה של הילד? נפגע תפקודו בלימודים? הצטמצמו המגעים החברתיים שלו? התגברו הקונפליקטים במשפחה? החמירה הימנעותו להתמודד עם משימות החיים שלו? אם התשובה על אחת משאלות אלו חיובית, יש מקום להתערב ולהגביל את זמן המסך.

חשוב להפעיל שיקול דעת ולבחון באיזו מידה השימוש ברשת פוגע בתפקודו של הילד. צריך לזכור שהשימוש תלוי בפעילויות האחרות של הילד, כמו למשל בתקופה של הגשת עבודה לבית הספר או תכנון של פעולה חברתית. לפיכך, ישנה חשיבות בשמירה על "קשב צף", כלומר, השגחה נייטרלית שתיצפה ביחס בין פעולותיו השונות של הילד מחוץ לאינטרנט לבין הזמן שהוא מבלה באינטרנט.

אם החלטתם שאכן הצטברו סימנים לפגיעה בתפקוד בגלל שימוש יתר ברשת, מומלץ לקיים "הכרזה". "הכרזה" היא שיחה מתוכננת, יזומה על ידכם, ההורים, שמטרתה להעביר לילד מסר אוהב, מכיל ותומך אך גם מביע דאגה – באשר לפעילותו שנפגעה כתוצאה משימוש יתר ברשת. ההכרזה צריכה להכיל מסר הורי ברור, הידהוד ושיקוף רגשי של תחושות הילד, גבולות ברורים וספציפיים וכן הצעה ללוות את הילד להשלמת הפערים שהתרחשו כתוצאה מההזנחה בתקופה האחרונה. עד כמה שניתן, חשוב מאוד ששני ההורים יהיו שותפים בפגישה. הנה דוגמא להכרזה כזו:

"אנו יודעים ומבינים עד כמה זמנך במחשב חשוב לך ואיננו רוצים להפסיקו, אך גם איננו יכולים להמשיך במצב הקיים, בו אתה מזניח פעולות חשובות ובעיקר את שיעורי הבית במתמטיקה. אנו מרגישים שקשה לך לווסת בעצמך את השימוש שלך במחשב, ומחובתנו לסייע לך בכך. מהיום, המחשב יהיה דלוק בשעות היום בלבד בין השעות שלוש בצהריים לתשע בערב, כאשר במהלך שעות אלו תוכל להשתמש במחשב למשך שלוש שעות לכל היותר. בשאר הזמן נסייע לך להשלים את הפערים שצברת במתמטיקה. אנו רוצים שתקדיש לפחות חצי שעה ביום לתרגול השיעורים במתמטיקה".

לעתים, סוג כזה של הכרזה עלול להיות מלווה בתגובה מסלימה של הילד, ולהתבטא בהתעלמות מופגנת, בקללות וצעקות ובמקרים קיצוניים אף באלימות פיסית. במקרה זה, נסו עד כמה שאתם יכולים שלא להיגרר להסלמה ולהשהות את תגובתכם. תוכלו לומר משהו בדומה למסר הבא: "אנחנו כרגע נסערים ועוד נדבר על זה כשהרוחות יירגעו... ". בהמשך לכך, נסו לגייס תומכים למאבק שלכם. תומכים אלו יכולים להיות כל אדם המשמעותי לילדכם שאתם סומכים עליו , כמו קרובי משפחה, מורים, מדריכים בתנועת הנוער ועוד. על התומכים ליצור קשר עם הילד באופן עצמאי באמצעות טלפון, מייל, מכתב כתוב או פגישה, ולהודיע לו שהם תומכים בהוריו שהחליטו לעשות ככל שביכולתם, מלבד להפעיל כל גילוי של אלימות, על מנת לצמצם את השימוש באינטרנט כדי לשפר את התנהלותו בתחומים שהוזנחו. מעצם היותם גורמים חיצוניים למערכת היחסים בין ההורים לילדם, מהווים התומכים כר נוח להתייעצות ולמציאת משענת רגשית של הילד בתקופות שבהן היחסים נעשים מתוחים בבית.

2. הקשבה - התוודעות לנזקי השימוש במדיה, "הסיור הוירטואלי", "תסריטי מניעה".
למרות שילדינו נולדו לתוך המציאות הדיגיטלית, תתפלאו לדעת עד כמה ההבנה שלהם את הסכנות ברשת היא מוגבלת. בדיוק כפי שלא הייתם מציבים את ילדכם בלב אזור עויין שבו הוא חשוף לאלימות, מראות פרובוקטיביים או טיפוסים מפוקפקים, כך עליכם להיות ביחד איתו כאשר הוא נחשף לאיומים כאלה ברשת. ההתערבות ההורית איננה משמשת כאן להתערבות בוטה במרחב הפרטי של הילד, אלא כפונקצייה מתווכת בין הילד לבין האינטרנט.

מומלץ לערוך שתי התערבויות:
א. "הסיור הוירטואלי" 
בהתערבות זו, תבקשו מהילד לעשות לכם סיור בפעילות הדיגיטלית שלו במחשב או בסמארטפון. מטרת הסיור איננה חדירה לפרטיותו וגם לא מעקב או בילוש אחריו, אלא פתיחת ערוץ תקשורת הדדי וחיובי סביב הרשת. תוכלו להשתמש למשל בהצעה הבאה: 
"מעניין אותי מה אתה עושה במשחק כל כך הרבה שעות. ספר לי מהי דמותך במשחק? האם אתה משחק עם אחרים? תוכל ללמד אותי לשחק גם כן?"

ב. "תסריטי מניעה"
לאחר הסיור הווירטואלי, ולא לפניו, תוכלו להביע עמדה הורית ברורה יותר בנוגע לסכנות ברשת. אך כדי לא לעשות זאת באופן מטיף ושיפוטי שעלול לעורר התנגדות, מומלץ לעשות "תסריטי מניעה" ביחד עם הילד, כלומר, לשאול אותו "מה יקרה אם...", וכיצד ניתן להתכונן למצבים אלו. למשל: 
" בוא נחשוב יחד מה יקרה אם אדם זר יתחיל לשוחח איתך בפייסבוק או בצ'אט? בואי נחשוב יחד כיצד תגיבי אם כמה ילדים מהכיתה יעליבו וישפילו ילדה מכיתתך בווטסאפ?"

גם אם ילדכם יאמר שאתם "חופרים לו", תהליך זה חשוב מאין כמותו, מכיוון שלאורך זמן הוא מייצר הפנמה של הקול ההורי אל מול הסכנות והאתגרים שילדכם עלול לפגוש ברשת. קול זה, בתוך הקולות האחרים בנפשו של הילד: החברים, הסלבריטאים שהוא עוקב אחריהם באינסטגרם, המודלים לחיקוי ביוטיוב ועוד, עשוי להוות משקל מכריע ו"חומת מגן" אל מול הסכנות. 
סוג כזה של שיח הופך את הילד למשתמש בטוח יותר ברשת, שיכול לזהות סכנות כבר בשלב מוקדם יותר ולהיערך אליהן בהתאם. יתירה מזאת, בתהליך זה אתם, ההורים, ממצבים את עצמכם ככתובת ברורה ורלבנטית לילדכם אם וכאשר ייתקל במצבים שבהם לא יידע מה לעשות ושעלולים לסכן אותו.
 

סיכום 
הסכנות האורבות לילדים ולבני נוער באינטרנט כוללות שימוש יתר הגורם לפגיעה בתפקוד, חשיפה לתכנים פוגעניים ויצירת קשר עם גורמים מפוקפקים. כדי להתגונן מסכנות אלו, מומלץ להורים לפעול באופן אקטיבי, נוכח וקבוע בשני מישורים: המישור הראשון הוא וויסות זמן המסך, תוך שימת לב מתי ואיך נפגע תיפקוד הילד בגלל התגברות זמן המסך. המישור השני הוא להוות כתובת רלבנטית, ברורה וזמינה לילדכם אל מול האיומים ברשת.

העולם הדיגיטלי הינו העולם של ילדינו, והנוכחות ההורית בו חשובה מאין כמותה, בעוד שהיעדר נוכחות כזו פירושו להפקיר אותם לטשטוש גבולות ולמפגש עם תכנים פוגעניים. היפכו את השיח על המדיה הדיגיטלית לחלק שגרתי ויומיומי מהשיח עם ילדיכם, וזיכרו שהשיח כולל תמיד שני חלקים בלתי נפרדים – גבולות והקשבה.


ירון סלע, פסיכולוג קליני 
דוקטורנט באוניברסיטת תל אביב 
אבחון וטיפול בהתמכרות למסכים בקרב ילדים ומתבגרים 
https://yaronsela.com  
072-3926681

 

תודה על קריאת העלון הנוכחי. אני מזמינה אותך לקרוא עוד 
בנושא הדרכת הורים - כאן
ובנושא טיפול התנהגותי, רגשי-כאן

בברכה, 

זיוה דינה - קשבים
ייעוץ להפרעת קשב,
דיוורי טיפול, חינוך ואימון
לקהלי יעד מותאמים במיוחד

 

 

 



ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית


01.12.2019