עלון קשב ADHD


מ'נער בעייתי' ל'נער אחראי' –אימון למתבגר עם הפרעת קשב בתוך המשפחה

מ

עלון קשב ADHD 
אם חשבנו שגיל ההתבגרות הוא הקשה ביותר, באה הפרעת הקשב והוכיחה שהתבגרות ביחד עם הפרעת קשב זה הקשה ביותר. ציפי קוברינסקי, מאמנת נערים עם הפרעת קשב ומאמנת משפחות, יצרה מודל אימון חדשני ההופך את המתבגר עם הפרעת קשב מ'בעיה במשפחה' לשותף אחראי לתפקוד המשפחה.

אימון משפחתי מערכתי 
למתבגרים עם הפרעת קשב

ASFCA  
Adhd Structural Family Coaching Approach

ציפי קוברינסקי

לעידן נמאס שאמו מנהלת את העניינים.
"היא מתייחסת אלי כאל ילד קטן, אפילו לאחותי הקטנה היא מתייחסת אחרת. היא אומרת שהיא מנסה לעזור לי בגלל הפרעת הקשב... כל מילה שנייה שלה זה הפרעת קשב... די!!"

אמא של עידן הגיעה אלי בחופש הגדול. תלונתה העיקרית הייתה חוסר המעש של בנה.
"הוא לא טורח לקום לפני ארבע אחה"צ ואז הוא מתיישב ליד המחשב ו.. לא קם. שום דבר לא מעניין אותו. אין ארוחות משפחתיות, אין טיולים. היית מאמינה שהשנה אנחנו לא יוצאים לחופשה בגללו?"

חוסר המוטיבציה של עידן התחיל הרבה לפני החופש הגדול, ובא לידי ביטוי גם בבית הספר. הוריו הסכימו ביניהם שלעידן אין חוש אחריות. אמא של עידן, שהייתה מאד אמפטית לקשייו, שייכה את חוסר האחריות שלו להפרעת הקשב. בהתאם להדרכה שקיבלה כשעידן היה בן 8 ואובחן כלקוי קשב, היא לקחה על עצמה להיות הסנגורית שלו בפני המורים. למרות גילו של עידן בן ה- 16, היא לא שינתה את התנהלותה.
אביו של עידן כעס על אשתו וטען שהיא אשמה לא פחות מבנו בחוסר האחריות שלו. "כל החיים את מגנה עליו, וזו התוצאה..."

בשיחות עם המשפחה הצביעו ההורים על עידן כמקור המתח בבית: "אם הוא יתנהג באחריות ובבגרות, אנחנו נתייחס אליו בהתאם."

מרד המתבגר

בשנים האחרונות גברה המודעות להפרעת קשב וילדים מאובחנים בגיל צעיר יותר וזוכים לטיפול בשלב מוקדם, וטוב שכך. הדרכת ההורים בשלבים הראשונים מתמקדת בהקניית ידע וכלים שעוזרים לוויסות רגשות ושליטה בכעסים. ההורים לומדים לתווך בין הילד לעולם החיצוני ולסנגר עליו.

עם הגיעם לגיל ההתבגרות, בועטים הילדים בתיווך ובסינגור ההורי ומפרשים אותם כהתייחסות שאינה תואמת את גילם.
כעסם של המתבגרים מובן, בהתחשב בשינויים שהם עוברים בגיל ההתבגרות. הצורך שלהם בעצמאות ובפיתוח זהות אישית נפרדת מהוריהם הוא חלק בלתי נפרד מתהליך ההתבגרות. בשל הקושי של לקויי הקשב לנהל רגשות, התסכולים הללו באים לידי ביטוי גם בתקשורת עם ההורים וגם בהיבט הלימודי. 

כעס ההורים

גם כעסם של ההורים מובן. הפרעת הקשב  מוגדרת כיום כפגיעה בתפקודים הניהוליים, אשר מתבטאת  בדחיינות ואי עמידה ביעדים והבטחות. הוריהם של המתבגרים, מפרשים את התנהגותם כחוסר אחריות. ההורים מוטרדים לא רק מחוסר האחריות אלא גם מהידרדרות מערכות היחסים בינם למתבגרים, שכן כל קונפליקט מועצם והופך לדרמה.

התמקדות במערכת המשפחתית

בתהליך האימון המשפחתי למדו בני המשפחה של עידן להתבונן בהפרעת הקשב כגורם הפוגע באיכות חיי המשפחה ולא כסימפטום המשפיע על התנהגותו של עידן.
התבוננות זו הפחיתה את כעסו של עידן על היותו "בעיה" או "הכבשה השחורה בבית". במקום להתמקד בעידן ובדרכים לעזור לו, המיקוד בתהליך האימון המשפחתי היה במערכת המשפחתית, מתוך הבנה ש "כדי לפתור בעיה או סימפטום הפוגעים בתפקוד האדם או המערכת, יש לשנות את דפוסי האינטראקציה בתוך המערכת ולא לבודד את הסימפטום ולטפל בו בנפרד." (Minushin, 1974)

האימון המשפחתי בגישה המערכתית למשפחות עם הפרעת קשב אינו מתעלם מהמאפיינים הספציפיים של הפרעת הקשב ונותן להם מענה.  התהליך כולל ידע ואסטרטגיות להתמודדות המבוססים על ערכים משותפים, חזון ומטרות משותפות לכל בני המשפחה ולא רק של ההורים או הילד בנפרד.

ראיית המשפחה כמערכת דורשת מהמאמן מיומנויות מיוחדות מתחומי האימון הארגוני והטיפול המשפחתי, כדי לתת מענה למספר משתתפים בגילאים שונים, עם צרכים שונים בחדר אחד.

בחירת מטרה משותפת

משפחתו של עידן בחרה מטרה משותפת: לארגן מסיבת יום הולדת לסבא בן ה – 70.  
חלוקת העבודה הסתמכה על נקודת החוזק של כל אחד מבני המשפחה, ולקחה בחשבון את חולשותיהם. עידן לקח על עצמו את נושא המוסיקה, וגם להכין טבלת אקסל עם המשימות של כל אחד מבני המשפחה. 

בפגישות המשפחתיות הוא הפך למנהל הפגישה: כולם עדכנו אותו בכל התקדמות או דחייה בתכנית.
עידן, שהתרגל לראות את עצמו כמקור הבעיות, מצא את מקומו הבוגר במשפחה. הוא התחיל לחוות תחושות שלא הכיר בעבר בדינמיקה המשפחתית. תחושות ששיפרו את תפקודיו הניהוליים, בדיוק כפי שרגשותיו השליליים פגעו בהם בעבר.
במקביל לפגישות המשפחתיות, שוחחתי עם עידן בנפרד כדי לעזור לו לנהל את רגשותיו ולשפר את הניהול העצמי שלו.

כשהתחילה שנת הלימודים, חל שיפור דרמטי בהתנהלותו של עידן: הישגיו בלימודים השתפרו, הוא לקח על עצמו לטפל בכלב, ואפילו הנגינה שלו השתפרה וזכתה לשבחים.
כשקיבל עידן את רישיון הנהיגה שלו, אביו שלח לי הודעה: "שמעתי את עידן אומר לחברים שהוא לא שותה אלכוהול כי הוא נוהג. איזה חוש אחריות!"

סיכום

אימון משפחתי להפרעת קשב בגישה מערכתית הוא מודל חדשני בעולם של הפרעת הקשב, ושונה מהגישה המסורתית הממוקדת במתן סיוע למתבגר לצד הדרכת הורים.

אימון משפחתי להפרעת קשב בגישה מערכתית מתאים במיוחד למשפחות עם מתבגרים:

  • הגישה המערכתית באימון זה ממזערת את תחושת המתבגרים להיותם 'בעיה'.
  • הגישה המערכתית יוצרת דינמיקה של  שינוי בתא המשפחתי. התוצאה מאפשרת לקשרים המשפחתיים להיבנות מחדש כך, שכל בן משפחה ימצא את מקומו המיוחד והבוגר במערכת המשפחתית.
  • גישה זו מקלה על תחושותיו של מתבגר לקוי הקשב וגורמת  לו להכיר בכוחותיו דרך החצנה והפרדת אישיותו מהבעיה הספציפית .
  • הגישה מעצימה את תחושת הערך העצמי של כל בני המשפחה, ובמיוחד את המתבגרים שסובלים מדימוי עצמי נמוך.

משפחות שעברו תהליך אימון משפחתי בגישה זו מדווחות על שיפור משמעותי במידת האחריות שמגלים המתבגרים, שיפור שמעלה באופן דרמטי את הסיכוי שלהם לחוות הצלחות משמעותיות בחייהם. 

*ASFCA - מודל האימון המשפחתי המערכתי למתבגרים עם הפרעת קשב,  פותח על ידי ציפי קוברינסקי והוצג בארה"ב במאי 2015 בכנס המאמנים הבינלאומי להפרעות קשב של ארגון ACO.

ציפי קוברינסקי  0545-333180 
מרצה, מומחית באימון אישי ומשפחתי להפרעת קשב, מנחה קורס אימון משפחתי ב'גומא'. 
www.zipi-coach.co.il


תודה על קריאת העלון הנוכחי.
אני מזמינה אותך לחכות ביחד לעלון הבא.
עד אז, כדאי לך לקרוא עוד בנושאי הדרכת הורים במשפחות עם הפרעת קשב באתר:
http://adhdindex.co.il/cat-17

בברכה, 

זיוה דינה - קשב ADHD
ייעוץ להפרעת קשב,
דיוורי טיפול, חינוך ואימון
לקהלי יעד מותאמים במיוחד

adhdindex.co.il 

 


 

 



ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית


04.02.2016