תפריט
ADHD
ADHD

עלון קשב ADHD

התרופה הטובה ביותר לחרדות בימים סוערים

התרופה הטובה ביותר לחרדות בימים סוערים

עלון קשב ADHD

התרופה הטובה ביותר לחרדות 
היא שיגרה
אפרת שמר

כל אדם הצועד מולנו ברחוב הוא מפגע דוקר, כל אוטו שעובר נתיב בלי לאותת הוא פיגוע דריסה. מערכת העצבים 'שולחת ניידת' לכל ארוע ולא לוקחת סיכונים. 
בהגיענו למקום מבטחים, המחשבות ממשיכות לרוץ. המתח מתבטא בכוננות שיוצרת חרדה ופגיעה בתפקוד. הפגיעה בתפקוד מפחיתה את היכולת להגיב במהירות ויעילות בזמן של תקיפה אמיתית.

המשוגעים חוגגים עלינו

לפני מספר שנים, השתתפתי בסיור מודרך במוקד 100 במשטרת ישראל. עד אז, הצטייר בדמיוני מוקד 100 כמקום סוער, טלפונים מצלצלים, עשרות מוקדנים עסוקים בלהבין מתוך דיווחים נרגשים לאן לשלוח ניידת, ואיזו ניידת להקפיץ כדי שתגיע הכי מהר.

במציאות, תמונה שונה מאד. מספר מתנדבים חביבים עונים לטלפון בסבלנות ובשיחות ארוכות... לא הבנתי. מה יש פה לשוחח? לא צריך תגובה דחופה??
"רוב השיחות שמגיעות למוקד", אמר הקצין שאירח אותנו, "הן אזעקות שווא. כל מיני משוגעים, היסטריים ומחפשי תשומת לב. בימים רגילים, זה מתבטא בשיחות ארוכות של הרגעה ואיסוף מידע. אבל בימים של כוננות, זאת הבעיה המרכזית של המוקד: להצליח לזהות מתי ההתרעה היא אמיתית ומתי לא, ולהמעיט במשלוח ניידות ללא צורך. במיוחד בזמן של גל פיגועים, כשצריך כל ניידת, המשוגעים חוגגים עלינו. זה מבזבז הרבה משאבים למשטרה... שוחק את השוטרים, מייצר פאניקות מיותרות אצל האזרחים... ועדיין", הוא אמר, "אנחנו לא לוקחים סיכון. אם יש ספק, אין ספק. שולחים וזהו".

סכנה או שיגרה?

מוקד 100 הוא מטאפורה לאופן הפעולה של מערכת העצבים שלנו. היא מקבלת מידע רב דרך החושים, וחייבת למיין אותו כל הזמן על פי קריטריונים בסיסיים של סכנה או שגרה. המערכת יודעת שאפשר למות רק פעם אחת, ולכן עדיפה תגובה רצינית ומלאה ל- 1000 אזעקות שווא, מאשר להיות שאננים פעם אחת מיותרת.

בזמנים כמו עכשיו, כשבכל יום דיווחים על עוד ועוד פיגועי דקירה ודריסה, אנשים רבים נצמדים לחדשות, רואים הרבה מאד תמונות קשות בטלויזיה, שומעים כתבי רדיו מדווחים בטון היסטרי מהשטח, קוראים כל מילה שנכתבת על כל אירוע באינטרנט ובעיתונים.

ככל שהדיווח הוא 'גרפי'  ומוחשי יותר, כך מתייחס אליו המוח כאל אירוע אמיתי! כזה שקרה לנו עצמנו או שיקרה לנו ממש עוד מעט, ומגיב בהעלאת רמת הכוננות. חומרי סטרס משתחררים לזרם הדם וגורמים לשרירים להישאר דרוכים כל הזמן, לנשימה להיות מהירה יותר וללב לפעום מהר יותר. זהו מצב שוחק מאד עבור הגוף, ואין בו צורך כלל.

בזמן של אזעקת אמת, דווקא האנשים הרגועים פועלים נכון יותר ומצליחים לשרוד. אז איך נשארים מצד אחד ערניים לסכנה ומצד שני שומרים על תפקוד גבוה?

התשובה היא שיגרה 

הדרך הנכונה לשמור את מערכת העצבים מאוזנת ויציבה היא שגרה.
קודם כל, להגביל את צריכת העדכונים במודע ולהשתדל לקבל אותם ברמה מאד כללית, במיעוט פרטים, על מנת לא להפעיל את הדמיון ואת מערכות הסטרס בעקבותיו.
שנית, לדבוק בפרוטוקול פעולות שגרתי ככל האפשר, לבלות במידת האפשר בסביבה מוכרת: פשוט לתת למוח את מה שהוא רגיל להיות 'אדיש' אליו, ובכך לשמור על רמות דריכות רגילות.

כאשר אנו בימי שגרה, וכל מה שמתרחש לידינו התרחש כבר בעבר, באותו מקום ועם אותם אנשים, המוח שלנו מצליח 'להקטין' ולדחוק שלל גירויים, אפילו כאלה שנחשבים למסעירים כמו צעקות או תזוזות מהירות, ולא מעיר את מערכת הסטרס שלנו.
איך הוא עושה זאת?
הוא חוסם אותם. לא לחלוטין, אלא גורם להם להיתפס כמאד רחוקים, לא מאיימים ולא רלוונטיים להישרדותנו. חסימה זו נקראת 'דיסוציאציה' או 'ריחוק רגשי'.

אופן התצוגה משפיע על המוח 

חישבו על מאכל טעים מאד שאתם ממש אוהבים. חישבו עליו ממש מולכם, אמיתי, צבעוני וריחני. שימו לב לחשק שהתעורר בכם לאכול אותו, אולי אפילו תחושות בפה, הפרשה מוגברת של רוק. ככל שתחשבו על המאכל כשהוא אמיתי יותר, מוחשי יותר וקרוב, כך תופעלו יותר.
עכשיו חישבו על אותו מאכל, רק בשחור לבן. כאילו מצולם לעיתון ישן, במסגרת, קצת מטושטש שאיננו רלוונטי לכאן ועכשיו. הוא הבין זאת בזכות השינוי שערכתם באופן התצוגה. 
המסקנה היא מרעישה ושימושית מאד באותו זמן:
המוח ומערכת העצבים אינם מגיבים לתוכן - המאכל עצמו, אלא למאפייני התצוגה שלו - רחוק/קרוב, צבע/שחור-לבן וכו'!

בזמן שגרה איננו מוטרדים מסכנה לקיומנו ואיננו חושדים בכל אדם זר ברחוב. הסיבה היא שבזמן שיגרה המוח מציג לנו את התכנים הללו באופן מאד דל ורחוק, כך שאנו מבינים שהם אינם רלוונטיים לנו כרגע.

בואו נצייר מחדש את המחשבות! 

הדרך הטובה ביותר להחזיר את מערכת התגובות שלנו לשגרה מועילה נמצאת לא רק בחוץ, בסביבה שגרתית ופעולות שגרתיות, אלא בפנים, באופן בו אנו חושבים את המחשבות שלנו. ככל שנקטין תמונות וסרטים על סכנות שרצים בראשנו, ככל שנהפוך אותם בכוונה לשחור-לבן, רחוק ומטושטש, כך נגרום למערכת להבין שהסכנה היא רחוקה יחסית ואין צורך בתגובה של פחד ודריכות.

זו היא דרך יעילה מאד לויסות רגשי ולניטור לחצים, הלקוחה מעולם העקרונות של שיטת ה-NLP ועליה מבוסס פרוטוקול שלם, יעיל ומתוחכם לטיפול בטראומה ובחרדות. קל מאד להשתמש בה, ואפילו קל ללמד אותה לילדים.
כאשר אנו מופעלים אך ורק ממה שבאמת רלוונטי לכאן ולעכשיו, אנו יכולים לחסוך הרבה מאד 'ניידות' שמוקפצות לשטח ללא צורך, ולשמור על משאבי הגוף והנפש שלנו עבור התמודדויות אמיתיות כאשר אלה יגיעו.


אפרת שמר,  09-8326785
ממייסדות מרכז NLP-PLUS  
מרצה בקורס 'טיפול בטראומה בכלי ה-NLP' :
http://www.nlpplus.co.il/x3page/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%99-nlp/

תודה על קריאת עלון קשב ADHD. 
אני מזמינה אותך לחכות ביחד לעלון הבא.

בברכה,

זיוה דינה - קשבים
יעוץ להפרעת קשב
דיוורי טיפול, חינוך ואימון 
לקהלי יעד מותאמים במיוחד
adhdindex.co.il

 


ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

21.02.2016

כל העלונים

קטגוריות של עלונים

זיוה דינה

זיוה דינה

קצרין מ"ס טלפון חסוי
מאמרים וידאו ארועים אתר אינטרנט