עלון קשב ADHD


כשנגה עצובה וזיו מתעצבן - וויסות רגשי של ילדים

כשנגה עצובה וזיו מתעצבן - וויסות רגשי של ילדים

עלון קשב ADHD
שלום רב,
הצירופים החדשים בטיפול עלולים לבלבל - גוף ונפש, רגש וחשיבה, רגש וגוף... הגבולות הישנים והמוכרים מיטשטשים. גם דר' יעל שרון, מטפלת בהבעה ויצירה, צירפה טיפול קוגניטיבי התנהגותי כדי לטפל ב...רגש. ביחד עם שלי זאנטקרן, מטפלת קוגניטיבית התנהגותית, הן מציעות לוותר על התנהגות משקפיים לטובת התנהגות מישקפת. 

כשנגה עצובה, זיו מתעצבן ואלכס פוחד
- קושי בוויסות רגשי אצל ילדים
דר' יעל שרון, שלי זאנטקרן

כשנגה עצובה, היא מתכנסת בתוך עצמה, לא מצליחה לתקשר עם העולם סביבה, לפעמים בוכה, לפעמים לא. לוקח לה שעות רבות עד שהיא מוכנה להפרד מהעצב שלה, לפעמים אפילו יום שלם.

כשזיו מתעצבן, זה קורה תוך שניות, פתאום, בעקבות משפט שמישהו אומר, מבט בעיניים שלא מוצא חן בעיניו, שזיו מפרש כאילו הוא נגדו. הוא נהיה אדום בבת אחת, נדלק בשיא העצבים,  וכולם אומרים שזיו הוא כמו מכונית ספורט רצינית, שמצליחה להאיץ  מ- 0 ל- 100 במהירות שיא.

כשאלכס פוחד, הוא מרגיש דפיקות לב, זיעה קרה, והוא מספר שברגעים אלו הוא מרגיש שכל כולו פחד. אם נבקש מאלכס להעריך מ 1-100 כמה הוא פוחד עכשיו, אלכס יגיד שהוא פוחד 100,000. 

משך, מהירות, עוצמה -  אלו רק חלק מהדרכים בהן עלול להתבטא קושי בוויסות רגשי. הקושי הזה יתבטא גם ב'טון רגשי', כלומר, רגש אחד שמשתלט ומאפיין מצב רוח אחד.  קשיים בוויסות רגשי מאפיינים , פעמים רבות, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, אך לא רק אותם. למען האמת, רוב הקשיים של ילדים נובעים מרגש לא מווסת.

קשה להגיע למקור ולשורש של הקושי הזה. האם הקושי נובע מגורמים פנימיים או חיצוניים? מולדים או סביבתיים? אורגניים או נרכשים? כנראה, שכל התשובות נכונות. וויסות רגשי מורכב גם מתהליכים פנימיים של הילד וגם מתהליכים חיצוניים בסביבתו הקרובה והרחוקה.
 

מפגש בין תורשה לסביבה
מרשה לינהאן מתייחסת לחוסר וויסות רגשי כאל בעיה נרחבת שמקורה בשילוב בין נטייה ביולוגית לא מווסתת להורות וסביבה שאיננה מתקפת את רגשות הילד. לפי לינהאן, חלק מהילדים נולדים עם נטייה או אפשרות לחוסר וויסות רגשי. ילדים אלו מגיבים מהר ובעוצמה רבה לסיטואציות רגשיות, והם מתקשים להירגע, לחזור לשליטה ולחזור למצב בו היו לפני האירוע.

כמו לינהאן, חוקרים ותיאורטיקנים רבים שעוסקים בתחום הוויסות הרגשי מניחים, כי המפגש בין התכונות המולדות לבין הסביבה של הילד ישפיעו מאוד על יכולתו לווסת רגשות: מחד – התכונות איתן נולד התינוק, השייכות לאופיו, לגנטיקה שלו, לטמפרמנט שלו ואולי אף לתהליך ההריון והלידה שעבר.  מאידך – נתוני הסביבה שאליה הוא נולד, הקשר הראשוני שנרקם עם ההורה, היכולת של ההורה להכיל את קשייו, הדרך שבה ההורה מפרש את מבטיו, את בכיו, את חיוכיו, האופן שבו ההורה מצליח לתקף ולהבין את רגשות התינוק, ההתנהגויות שאותן בוחר ההורה, במודע או שלא במודע, לחזק או להכחיד, כמו גם המודל שההורה מציג לתינוק.

הילדה המטורללת שלי – מפגש בין הורה לילדו
כדי לסבך את התמונה עוד יותר, לא די בנתונים המולדים של הילד ובסביבה שמעצימה או מחלישה  אותם, כי אליהם מתווסף המפגש בין ההורה לילד הספציפי שלו.

לפני שנים רבות שיתפה  אותי חברה בדילמות עם הבת הלא מווסתת שלה. בתה הייתה בגיל של בתי. הכרתי אותה: ילדה עליזה ונמרצת, שמאופיינת בעוצמות רגשיות גבוהות, אובחנה כילדה עם הפרעת קשב היפראקטיבית. חברתי – אישה רגועה ועדינה, לא לגמרי ידעה איך להתמודד עם הבת הקולנית שנולדה לה. היא התייחסה אליה בחיבה בתור 'המטורללת' שלי, והייתה נוהגת לספר קוריוזים על השתובבויות של בתה הלא מאוזנת. לעיתים היתה שואלת בייאוש מה עושים. מבחינתה התגובות של בתה הדגימו חוסר איזון בוטה.

ילדה כזו, לו הייתה נולדת לי, הייתה מתקבלת אחרת לגמרי. הקולניות הייתה נחווית אצלי כתגובה טבעית , מאד דומה לזו שלי, ובוודאי שלא היתה מתפרשת כמצב של חוסר איזון. המפגש בין הורה וילד עם אפיונים דומים עלול, מצד אחד, לגרום למתחים, לפיצוצים, אך מצד שני מקל על הבנת הקשיים,  ומתוך כך מאפשר ביתר קלות לתקף את רגשות הילד.  

רגשות שונים של ילדינו גורמים לנו, כהורים, לתגובות שונות. כאשר מדובר בכעס, אנו מתקשים להגיב  במתינות, במיוחד כשהכעס מופנה כלפינו. כאשר מדובר בפחד או בעצב, אנו נוטים לגונן או לשמור על הילדים, וגם זו לא בהכרח התגובה הנכונה. וכשהתגובות שלנו בעצמן אינן מווסתות, אנחנו לא יכולים לשמש מודל רגוע ומאוזן ברגעי משבר, בין אם מתוך קושי שלנו להכיל את עוצמת התגובה של הילדים, ובין אם מתוך רצון לגונן עליהם. בכל מקרה, כשאנו מגיבים תגובה רגשית אנחנו מתקשים לעזור לילדינו לווסת את רגשותיהם.

מה קרה? מה הרגשתי?
הצעד הראשון הוא להיות מודעים. מודעים לעצמנו ומודעים לילדנו, כי ניתן לשנות רק את מה שאנו מכירים ויודעים. חשוב לשים בצד את השיפוטיות: הילד יתקשה לקחת אחריות על עוצמת תגובתו כשהוא שומע טון נוזף שלנו. לכן, הוא צריך לשמוע מאיתנו תגובה בוחנת, לא שופטת, בוחנת יחד איתו: 'בוא נברר מתי זה קורה לך, שאתה מתעצבן/מתעצב/מפחד כל כך. כי רק אחרי שנדע בדיוק מתי ואיך זה קורה, נוכל ביחד לפתח שיטות להתגבר על הרגשות הלא נעימים האלו'.

בוחנים רגשות, מחשבות, תחושות, רגשות. שואלים מה היו האירועים שהובילו לתגובה הלא מווסתת. מנסים לבחון לאורך זמן - האם יש מצבים קבועים שגורמים לתגובה זו? למשל,  חרדה שמופיעה בזמן ההשכבה לישון, פחד שמופיע במקום קבוע,  התפרצות זעם על ילד קבוע? לבחון את האירוע ולשאול- מה קרה קצת קודם?לפני כן?מה חשבת, מה היתה התחושה בגוף?מתי ידעת שזהו, זה הולך להיות קשה? 

מה קרה?
מה הרגשתי?
מה חשבתי?
כמה הרגשתי מ-1 עד 100 ?
מה הרגשתי בגוף?
איך התנהגתי?

הבנה נכונה של הגורמים שהובילו להתפרצות הרגשית יכולה לעזור בוויסות רגשות. גרוס קורא לשלב זה שלב הבחירה, בו ניתן עדיין לבחור להימנע מן הסיטואציה שתגרום לתגובה לא מווסתת. בחירה כזו יכולה להתקיים רק תוך מודעות למצב המעורר.   


לקרוא לרגש בשם 
בהמשך לפיתוח המודעות, יש לעזור לילד לשיים את מה שהוא מרגיש וחווה. זאת ניתן לעשות במספר דרכים:

  • בהתאם לגיל הילד וליכולות הקוגנטיביות שלו, נבחן אילו רגשות הוא מכיר. ניתן להשתמש ברשימה של רגשות, לבדוק זיהוי של הבעות פנים כסימן לרגשות מסויימים.
  • למפות ולמיין רגשות לנעימים ולא נעימים.
  • לזהות עוצמות שונות של הרגשות
  • לקשר בין אירוע לרגש. בהתחלה אצל מישהו אחר, למשל אצלי:  'כשצועקים עלי אני כועס, ולפעמים גם נעלב.' בהמשך אצל הילד: 'איך אתה מרגיש כשצועקים עליך?' , 'איך הרגשת כשאחיך רב איתך?'
  • לקשר בין רגש לארוע:
    אני עצוב כש..., אני שמח כש..., אני מופתע כש..., אני כועס כש..., אני מפחד כש..., אני________ כש...
     

לחוש את הרגש בגוף 
היכולת לזהות את הרגשות ולדעת כיצד אנו חשים אותם בגוף היא חלק מתהליך הוויסות. נבחן את הקשר בין הרגש לתגובות הגופניות. כשהילד יידע לזהות שכשהוא רעב הוא נהיה עצבני, או שכשהוא עצוב הוא חש עייפות, הוא יוכל לפתח שליטה במצב ולעצור מצבי סכנה שעומדים להתפתח.

מה אני מרגיש?
עצב, שמחה, כעס, פחד, בושה, בהלה, קנאה...
איפה אני מרגיש בגוף?

התגובה והמחיר
חשוב להתייחס לתוצאות של התגובה הרגשית ולמחיר שהילד משלם עליה:

  • האם ההתפרצות גזלה זמן רב שהיה יכול להעביר בדרך נעימה יותר?
  • האם הוא מרגיש אשם או מתבייש בעצמו לאחר שנרגע?
  • האם הוא ער לתגובה של אחרים להתנהגות שלו? 
  • מה אחרים מרגישים כלפיו כתוצאה מהתנהגותו? האם הם פוחדים ממנו? כועסים עליו?

שאלות אלו, כשנשאלות באופן מתבונן ולא שיפוטי, יעזרו לילד להבין שהוא זה המשלם מחיר יקר על התגובה, ולכן כדאי לו לשתף פעולה כדי לבחון תגובות אחרות.

הארוע ______
התגובה שבא לי להגיב __________
כשהגבתי כך פעם התוצאה הייתה ש ___________
כמה כדאי לי להגיב ככה עכשיו? 1  2  3 4  5  6 7  8  9  10

התנהגות משקפיים או התנהגות מישקפת? 
ההתנהגות היא דרך לנסות ולנהל רגשות: פעמים רבות כשאנו מרגישים רגש בעוצמה גבוהה, אנו לכאורה מנסים 'להפטר' ממנו כדי להרגיש טוב יותר, ומגיבים בהתנהגות שאינה יעילה כמו מכות, צעקות ועוד... 

חשוב ללמד את הילד כי תגובה לרגש בעוצמה גבוהה יעילה, אולי, בטווח הקצר, אך איננה מועילה לטווח הארוך. למשל, ילד שצועק על חברו לאחר שלא הסכים לתת לו משחק, עשוי להרגיש חזק יותר באותו הרגע, אך עלול לאבד את החבר לטווח הרחוק .
חשוב ללמד את הילד להכיל את הרגש ולווסת אותו ולא לפעול מתוכו, לצפות על תוצאות הרגש לטווח הרחוק, כמו שצופים במשקפת, ולא רק לטווח הקצר, כמו שרואים עם משקפיים.

תרגיל:
במהלך הימים הקרובים, בחרו שני ארועים וכתבו האם התבוננתם בהם במשקפיים בטווח הקצר או במשקפת לטווח הארוך:
ארוע ____
מחשבה __________
רגש ________
התנהגות _________
משקפיים בטווח הקצר _______
משקפת לטווח הארוך ________
מה יכול לעזור לי להשיג את המטרה שלי? ______________

דרכים חלופיות לביטוי רגשות
אחרי הבחינה והבירור, נשאל את הילד: איך יוכל להמנע מתוצאות שליליות בפעם הבאה? אילו תוצאות טובות יוכל להשיג אם יווסת את התנהגותו? אפשר לעשות סיעור מוחין ולחשוב ביחד אתו על דרכים חלופיות שונות שניתן להגיב ואז לבחון כל אחת ולבחור בדרך הנכונה. מדובר במסר חשוב שגם עלינו כהורים ללמוד: להכיל, לווסת ולא לפעול מתוך מערבולת הרגש.

סיכום
בסוף התהליך, שינוי הסיום של סיפור הרגשות תלוי בנו ובילדינו. הוא מותנה גם בתמיכה וביכולת שלנו להבין כי כל ילד נולד עם מזג שונה שתורם לדרך שבה אנו מרגישים ומגיבים אליו, ובהבנה שמה שיעיל ועובד אצל ילד אחד אינו מתאים בהכרח לילד אחר. 

עלינו  להבין כי ההתנהגות היא השפה של ילדנו, ולעיתים השפה יוצאת בצורה חזקה מדי, צעקנית מדי ואינה תואמת את הסיטואציה, מכיוון שהרגש שילדנו מרגיש הינו רגש שאינו מווסת. תפקידנו כהורים  לעזור לילדנו להכיר את רגשותיו ולנהל אותם בהתאם למטרות שלו.
 

דר' יעל שרון, מטפלת באמנויות, מנהלת תכנית CB-Arts Therapy
במכללת פסגות, מדריכה מוסמכת

M.A שלי זאנטקרן, מטפלת קוגניטיבית התנהגותית מומחית,
מפתחת מוצרים בנושא 'ויסות רגשי'

המשימות לקוחות מאוגדן 'טפסים רבותי טפסים',
http://www.cbt4u.co.il/tfasim.html 
 

תודה על קריאת עלון קשב ADHD .
אני מקוה שהוא יעזור לך כבר עכשיו לנהל את הרגשות המתפרצים בחג הפורים הבא עלינו לטובה.
כדאי לך לקרוא כאן עוד עלונים על ניהול כעסים בקטגוריה 'טיפול התנהגותי, רגשי'.

חג שמח ומבדח,

בברכה,

זיוה דינה - קשבים
יעוץ להפרעת קשב
דיוורי טיפול, חינוך ואימון 
לקהלי יעד מותאמים במיוחד

adhdindex.co.il

 



ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית


27.03.2019