עלון קשב ADHD
שלום רב,
התמכרות, התמכרות למדיה, התמכרות למדיה והפרעת קשב.
דר' איריס קמיניץ ברכוז, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומאמנת בכירה להפרעת קשב, מציגה שאלות אודות הקשר המשולש ועונה איך כדאי להוציא מתוק מעז ולרתום את המדיה לשמירה על אורח חיים בריא.
כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול
על התמכרות למדיה ו-ADHD
דר' איריס קמיניץ ברכוז
כמה זמן ביום מומלץ לילדינו להיות חשופים למסכים?
איך יודעים לאילו תכנים הם נחשפים?
כמה נכון או אפשרי להשפיע על השימוש שלהם במדיות השונות?
כפסיכולוגית ומאמנת שעובדת עם ילדים, מתבגרים והוריהם, אני נתקלת לעיתים קרובות בהורים אובדי עצות מול נושא הרגלי השימוש במדיה של ילדיהם.
שי, מתבגר בן 14, שהגיע אלי לאחרונה לאימון, מדאיג מאוד את הוריו. ההורים מדווחים כי בנם, שאובחן עוד בגיל 8 כבעל הפרעת קשב, מגיע הביתה מבית הספר ונשאב מיד 'לעמדה' שלו מול המחשב. זאת, חוץ מגיחות קצרות לחוג של פעם בשבוע, בילוי של שעתיים אצל מורה פרטית, הכנת שיעורים במתכונת מצומצמת או לימוד קצר למבחנים. מפגשים אמיתיים עם חברים קורים בממוצע פעם בשבוע. לאחרונה, אפילו התחיל לפגוע ב'פרה הקדושה' של ארוחת הערב המשפחתית ולומר שאיננו רעב.
התיאורים של שי על זמנו הפנוי אחרים לגמרי: לדבריו, הוא פוגש את חבריו לפחות מספר שעות בכל יום. בשאר הזמן הוא לומד למבחנים, מכין שיעורים והולך לחדר כושר..
איך ייתכן?
הפער בין נקודות הראות של שי והוריו
מסתבר שהמפגשים היומיומיים עם החברים מתרחשים בעזרת תוכנת הרשת 'סקייפ' ובמשחקי מחשב שנמשכים שעות ארוכות כמעט מדי יום. מעבר לכך, מפגשים 'אמיתיים' עם חברים מתרחשים בקושי פעם בשבוע, בעיקר בסופי השבוע. הוא חושב שההורים יורדים לחייו, 'חופרים' בעניין המחשב ומכריחים אותו לאכול בשעות שהוא לא רעב בכלל. הציונים שלו, לטענתו, מספקים, ונראה לו שהוא מקדיש מספיק זמן ללימודים.
האם להורים יש סיבה לדאגה? בהחלט כן!
סבילות, אובססיה, חרדה, נטישה, הידרדרות
בשני העשורים האחרונים נערכו מחקרים רבים ומגוונים בתחום השימוש המופרז באינטרנט ובמשחקי מחשב. התופעה קיבלה כינויים שונים של החוקרים, כמו: 'התמכרות לאינטרנט', 'PIU -שימוש בעייתי/פתולוגי באינטרנט' ו'שימוש קומפולסיבי באינטרנט'. הגדרות אלו לא מופיעות עדיין ב- DSM, אך רוב החוקרים מסכימים, שמדובר בהפרעת שליטה בדחפים.
הורכבו שאלונים לאבחון שמבוססים, בעיקר, על המאפיינים הבאים:
1. סבילות - צורך לשחק עוד ועוד כדי להרגיש את אותו ריגוש
2. אובססיה - כשלא נמצאים מול המחשב- עסוקים במחשבות על חוויות עבר באינטרנט או מתכננים חוויות עתיד.
3. חרדה ו/או עצבנות - שנחווים כשלא יכולים להיות ליד מחשב.
4. נטישה - של חברים ותחביבים כדי להיות ממוקדים בפעולות אינטרנט
5. הידרדרות - המשך השימוש האינטנסיבי באינטרנט למרות התוצאות השליליות, כמו ירידה בלימודים, הידרדרות
ביחסים עם חברים ובני משפחה, בעיות בריאות ועוד.
כלפי חוץ, ההורים והאחרים בסביבתם של בעלי השימוש הבעייתי באינטרנט יכולים לראות את הסימנים הבאים: רוב השעות לאחר בי"ס מוקדשות למסך המחשב או למשחקי וידאו, יש הידרדרות בציונים והירדמות בביה"ס, שקרים לגבי שימוש במחשב או במשחקי מחשב, בחירה לבלות מול מסך המחשב על פני פגישות עם חברים, נשירה מקבוצות חברתיות כמו קבוצת כדורסל, צופים וחוגים וחוסר מנוחה כשלא משחקים משחקי מחשב או משתמשים במחשב.
בנוסף, עלולים להופיע אחד או יותר מהסימפטומים הפיסיים הבאים: סינדרום קרפל טונל, קשיי שינה, אינסומניה, תזונה לקויה (סירוב לאכול כדי להישאר אונליין), פגיעה בהיגיינה אישית וכאבי ראש, כאבי גב, כאבי צוואר.
האם הורים לילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב צריכים לדאוג יותר?
נראה שכן. מחקרים שנעשו מראים מתאם מובהק בין התמכרות למחשב או שימוש פתולוגי באינטרנט לבין הפרעת קשב. למשל, בסקירת ספרות שמבוססת על 20 מחקרים שנערכה ב 2012 ע"י קרלי, דורקי ושותפיהם, נמצא, כי לשימוש פתולוגי באינטרנט יש מתאם של 100% עם הפרעת קשב. כלומר, כל המשתתפים שהוגדרו כ'מכורים לאינטרנט' באותם 20 מחקרים היו כולם בעלי הפרעת קשב. בנוסף, נמצאו מתאמים גבוהים גם עם דיכאון - 75%, חרדה - 57% , הפרעה אובססיבית קומפולסיבית - 60%, ועם אגרסיה/עוינות 66% .
מדוע האינטרנט מושך כל כך בעלי ADHD?
ראשית, האינטרנט, שכולל משחקי מחשב ואתרים חברתיים, מספק ריגושים תכופים, משובים מיידיים וחיזוקים. הדבר מעלה את רמת הדופמין במוח ויש אף שמדברים על משחקי מחשב כסוג של ריפוי עצמי עבור בעלי הפרעת קשב. בנוסף, האינטרנט מאפשר קיום אלטרנטיבי מקביל בעולם של פנטזיה. כמו, למשל, להיות עם חברים רבים, להיות בעלי כסף, כוח, שליטה, לבטא דחפים כמו אלימות ומין וכו' בלי לשלם על כך מחיר של מאמץ או עונש.
בעלי הפרעת קשב, אשר מתקשים לשלוט בדחפים ולדחות סיפוקים, מתקשים להתנתק מהעולם המרתק והמעניין שהם מגלים באינטרנט ולחזור ליומיום שדורש מאמצים ויש בו שגרה, אפרוריות ופחות ריגושים.
האם האינטרנט מגביר סימפטומים של ADHD?
עד כה לא נמצאו עדויות מחקריות לכך שהשימוש במדיה גורם לשינויים מבניים במוח שמגבירים סימפטומים של הפרעת קשב. יחד עם זאת, בטווח הקצר, נראה כי אכן קיימות השפעות. למשל, בעלי הפרעת קשב נוטים לדחיינות, והשימוש במחשב מגביר זאת. ההתרגלות לקבלת סיפוקים מידיים מן המדיה מחלישים עוד יותר את כישורי השליטה בדחפים ואת היכולת לקשב מתמשך. בנוסף, נדרש פיצול קשב כדי לשלב בו זמנית לימודים עם דיבור בפלאפון ועם צפייה במסך נוסף או שניים. פיצול הקשב הזה מפחית מאוד את הקשב הנמוך ממילא ואת היכולת להתמקד בחומר הלימודי, להבין אותו ולהפנים אותו. נמצא, כי ילדים שצורכים יותר מדיה מדוחים על ציונים נמוכים יותר ועל רמות סיפוק עצמי נמוכות יותר. תפקודים קוגניטיביים שקשורים בהפרעת קשב כמו זיכרון ואירגון עלולים להיפגע גם הם. דבורק וויאטר מציינים במאמר סקירת ספרות מ- 2013 כי צריכה מופרזת של מדיה עשויה לפגוע בשינה ובזיכרון בקרב ילדים ומתבגרים. בנוסף, לעיתים קרובות, אלה שמשתמשים תדיר במדיה מפחיתים את כמות הפעילות הגופנית שהם עושים, דבר שבתורו תורם להגברת הסימפטומים של הפרעת הקשב.
איך הורים ואנשי טיפול וחינוך יכולים לעזור?
ניהול השימוש במסכים הוא פן בשמירה על אורח חיים בריא
ראשית, חשוב שנפתח ראיה מאוזנת של הדברים.
אומנם קיימות סכנות באינטרנט: התמכרות, ההשפעה על סימפטומים של הפרעת קשב, פגיעה בשינה ובתפקודים קוגניטיביים שתוארו לעיל וכן תופעות נוספות, כגון: פגיעה נפשית-חברתית כתוצאה מהקנטות והעלבות שמתפשטות באופן וויראלי ברשת, חשיפה לתכנים מיניים, חשיפת מידע אישי וכו', אך זהו פן אחד. באינטרנט ובעולם המדיה יש הרבה מן הטוב והוא כאן כדי להישאר. האינטרנט פותח בפנינו עולם ידע עצום 'בהקלקת כפתור'. הוא מאפשר תקשורת עם אנשים מגוונים בכל רחבי העולם, יש בו אפליקציות רבות, שהופכות את חיינו לקלים יותר, כולל עזרים לניהול זמן, ארגון והתארגנות. בנוסף, ילדים ומבוגרים עם קשיים חברתיים יכולים למצוא חברים שרחוקים מהם פיסית בעלי תחומי עניין משותפים ואקזוטיים ולהרגיש פחות בודדים. לאינטרנט שימושים נרחבים בעולם הרפואי, כולל בריאות הנפש. גם מטפלים ומאמנים כמוני נהנים מיתרונות הטכנולוגיה, כמו למשל שימוש בביופידבק להרגעה ולשליטה באימפולסיביות, שימוש בטאבלטים וביומנים אינטרנטיים לניהול זמן והתארגנות ושימוש במייל להבטחת ביצוע משימות על ידי המטופלים והמתאמנים, ועוד ועוד.
למעשה, חשוב שנפתח תפיסה של שימוש במסכים כעוד פן בשמירה על אורח חיים בריא. כהורים וכאנשי חינוך וטיפול, חשוב שנכיר את ההשפעות השונות שיש לחשיפה למדיה, ונעביר את המסרים הנכונים לגבי חיים מאוזנים בתחום זה. נלמד להפעיל את הסמכות שלנו ממש כמו בתחומי אורח חיים בריא אחרים, כולל תזונה, הרגלי שינה, הרגלי היגיינה וניקיון, ניהול זמן וכו'. הורים לילדים עם הפרעת קשב צריכים להתמודד יותר מאחרים כדי לסייע לילדיהם לפתח אורח חיים בריא, ושמירה על איזון בחשיפה למסכים הוא אתגר נוסף.
יתרה מזאת, חוקרים מטעם קרן 'קייזר' בארה"ב מסיקים כי מעורבות הורית היא מפתח לכמות המדיה שהילדים צורכים. כלומר, ילדים שהוריהם מגלים מעורבות, מגבילים את שעות הצפייה או השימוש במסכים, אוסרים טלוויזיה בזמן אוכל או כרעש רקע ואוסרים טלוויזיה בחדר הילד או מסכים אחרים לפני השינה, גורמים לכל המשפחה להשתמש פחות במסכים.
אם כך, מה עלינו לעשות?
עשרת הדיברות להורים בנושא שימוש במדיה
ראשית, בקרב ילדים עם הפרעת קשב, חשוב לטפל בהפרעה הראשונית שגורמת להתמכרות למחשב, כלומר, לטפל בהפרעת הקשב עצמה, בין היתר, בעזרת טיפול תרופתי. יש לכך תימוכין מחקריים: למשל, במחקרם של האן ושותפיו מ-2009 נמצא, כי טיפול במטילפנידאט, החומר הפעיל בריטלין לסוגיו, הוריד באופן משמעותי את זמן השימוש באינטרנט בקרב מתבגרים עם הפרעת קשב, שחקני משחקי מחשב, לאחר 8 שבועות של טיפול תרופתי. בנוסף, חשוב להנהיג כללים ברורים בבית לגבי השימוש במסכים. עשרת הדיברות להורים בנושא שימוש במדיה:
1. הגבילו את זמן המסך
ארגון רופאי הילדים האמריקני ממליץ להגביל את זמן המסך לשעתיים ביום מקסימום!
2. זמן מסך מצומצם עד גיל שנתיים וחצי
ורצוי בכלל לא.
3. לבחור את התכנים
לבחור את התכנים שהילדים נחשפים אליהם במדיה.
4. להיכנס לעולם המדיה של הילד
הכניסה לעולם המדיה של הילד וההיכרות עם עולם זה מניבים תועלת כפולה: גם נכנסים לעולם הפנימי של הילד ומחזקים את הקשר הרגשי איתו וגם מפקחים על המדיה שהילד צורך.
5. ארוחות ערב ללא מדיה
ארוחות הערב הן זמן אידיאלי לאינטראקציה משפחתית. כבו את כל הפלאפונים והטלוויזיות בזמן הארוחה. הטלפונים מונחים בפינת ההטענה הקבועה שלהם.
6. הנהגת יום בשבוע ללא מסכים
7. חדרי שינה ללא מסכים
כדאי לכבות מסכים ולהוציא פלאפונים מחדר השינה, כל זאת שעתיים לפני השינה. האור הלבן שבוקע מהמסכים הורס הפרשה תקינה של מלטונין, הורמון השינה.
8. היו אתם דוגמה
כמו בכל תחום, גם בתחום המדיה, עלינו לשמש כמודל לילדים לשימוש נכון ולא מוגזם במסכים.
9. ניהול זמן עם פעילויות מגוונות
עזרו לילדים בניהול זמן יומי ושבועי, שבו משולבים חברים, עזרה בבית, למודים, חוגים, תנועת נוער, פעילות גופנית בחוץ ובקבוצה, זמני מסכים וזמני שינה.
10. תקשורת פתוחה עם הילדים
שמרו על תקשורת פתוחה עם הילדים, כך שירגישו נוח לפנות אליכם במקרים של פגיעה ברשת: הקנטות או אפילו חרמות בפייסבוק, חשיפה לתכנים לא הולמים, פיתויים, וכו'
איך אפשר לעזור בסביבות החינוכיות?
גם בסביבות החינוכיות יש לאמץ חשיבה מאוזנת: מחד, המדיה יכולה לתרום לעניין ולשדרוג ההוראה. רוב הילדים נהנים ממשימות שיש לבצע דרך האינטרנט תוך קבלת משוב מיידי לגבי הביצועים. הם נהנים משיעורים בהם מראים סרטים או המחשות אחרות של הנושא הנלמד, משיעורים בהם מלמדים תכנים שקשורים ישירות לשימוש במדיה, כמו יצירת סרטים עם אפקטים שונים, איך להקים אתר אינטרנט וכו'.
מאידך, חשוב להגביל שימוש שלילי. למשל, מומלץ לאסור את השימוש בפלאפון בין כותלי ביה"ס, גם בהפסקות, כדי לאפשר לילדים פניות ללימודים ולאינטראקציות חברתיות של פנים-מול-פנים.
סיכום:
תחום המדיה הוא תחום חדש יחסית בעולם ההורות והחינוך. הוא דינמי ומתחדש במהירות וללא הרף. חשוב שהמבוגרים יהיו קשובים להתפתחויות ולשינויים, ישכילו לנצל את ההיבטים החיוביים ויפעלו לצמצם את ההיבטים השליליים. בקרב ילדים עם הפרעת קשב, ההשגחה והתמיכה מצד המבוגרים עד להפנמת השימוש המושכל במדיה חשובים פי כמה וכמה, הן כי ילדים עם הפרעת קשב יכולים להיתרם מאוד ממה שיש למדיה להציע והן כי הפגיעות שלהם לאספקטים השליליים גבוהה יותר.
דר' איריס קמיניץ ברכוז,
פסיכולוגית חינוכית מומחית, מטפלת CBT, מאמנת ADHD
בכירה ומדריכה מוסמכת http://www.cbcoach.co.il/page.asp?p=92
תודה על קריאת עלון קשב ADHD .
אני מזמינה אותך לחכות עמי לעלון הבא.
בברכה,
זיוה דינה - קשבים
יעוץ להפרעת קשב
דיוורי טיפול, חינוך ואימון
לקהלי יעד מותאמים במיוחד
adhdindex.co.il
הרשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול בהפרעת קשב ADHD:
הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:
23.01.2022