עלון קשב ADHD

---

Cog-Fun - טיפול בילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב

עלון קשב ADHD
שלום רב,
מהי הפרעת קשב? האם היא הפרעה פסיכיאטרית? בעיה התנהגותית? לקות נוירולוגית? קושי קוגניטיבי?
ראסל בארקלי הגדיר אותה כפגיעה בתפקודים הניהוליים, פגיעה אשר גורמת לקשיים בהתנהגות, קשיים בתכנון וקשיים בתפקוד. קבוצת מרפאות בעיסוק ישראלית הגדירה את הפרעת הקשב במונחים של הסתגלות, ופיתחה טיפול שהוא חוויה.

Cog-Fun : התערבות קוגניטיבית-תפקודית
בריפוי בעיסוק ל-ADHD 
צוות המעבדה לשיקום נוירוקוגניטיבי
של בית הספר לריפוי בעיסוק,
הדסה והאוניברסיטה העברית 
https://cogfun.co.il

להיות מוכן בבוקר בזמן, לקחת הביתה את כל הציוד הדרוש מבית הספר, להכין שעורי בית, לשחק עם חבר בשיתוף פעולה ועוד משימות שיגרה יומיומיות בסביבות הבית, בית הספר והעבודה, כל אלה עמדו במוקד פיתוח שיטת הריפוי בעיסוק המיועדת לילדים ומבוגרים עם הפרעת קשב, גישת Cog-Fun .

 מטרות הגישה:
1. לקדם את איכות החיים של המתמודד ומשפחתו
2. לשפר השתתפות בעיסוקים שונים ביומיום
3. להקנות אסטרטגיות ניהוליות לאדם ומשפחתו כדי להתמודד עם אתגרים אופייניים להפרעת קשב.
4. לקדם מודעות להפרעת הקשב על ידי הקניית ידע ולמידה מהתנסויות מבוקרות.
5. לספק חוויות הצלחה ומסוגלות בפעילויות יום-יומיות
6. להכשיר ולהעצים הורים כמתווכים בתהליכים הטיפוליים

המודל:
Cog-Fun הינה התערבות קוגניטיבית תפקודית בילדים, מתבגרים ומבוגרים עם ADHD.
הגישה פונה לחסמים הקוגניטיביים, הרגשיים והסביבתיים המתבטאים בתפקודי היומיום. היא בודקת את ההשלכות הנרחבות של מצבי בריאות, ומתייחסת להשתתפות ואיכות חיים כמדדי תוצאה לקידום בריאות ורווחה. הגישה פותחה לפי המודל לסיווג, תפקוד ומוגבלות של ארגון הבריאות העולמי,
International Classification of Functioning Disability and Health - ICF
עד כה נחקר לעומק יישום ההתערבות בילדים גילאי 5– 10 שנים. מחקר ביישום לגילאים מבוגרים יותר נמצא בעיצומו במעבדה לשיקום נוירוקוגניטיבי בבית הספר לריפוי בעיסוק בירושלים.

חוויה שכדאי להתאמץ עבורה:
אחת המטרות המרכזיות של הגישה הינה לרכוש אסטרטגיות לניהול התנהגות, ולפתח מסוגלות עצמית בעיסוקים כמו טיפול עצמי, משחק, לימודים והשתתפות חברתית. כדי שאסטרטגיות אלה יופנמו, עליהן להירכש דרך פעילויות מהנות, וכן ליצור חוויה חיובית ומעצימה אשר כדאי להתאמץ עבורה. היות שרכישת אסטרטגיות והפנמתן דורשת זמן, בשלות נוירו- קוגניטיבית ומודעות עצמית, שולבו בתהליך הטיפולי שלושה ערוצי שינוי:

ערוץ א' : רכישת אסטרטגיות ניהוליות - מצורך למודעות מסתגלת
רכישת אסטרטגיות ניהוליות הוא תהליך למידה מטהקוגניטיבי, הדורש חשיבה ופיקוח ברמה גבוהה. הרכישה מורכבת ממספר שלבים.

א' 1. צורך ותרגול:
הילד חווה את הצורך בשימוש באסטרטגיה הניהולית, ומשתמש בה במגוון פעילויות רחב. לדוגמא: הצורך בעיכוב תגובה מטופל ב אסטרטגיית 'עצור', על ידי תרגול במשחק ריצה ועצירה כדוגמת המשחק 'דג מלוח'.

א' 2. סימלול ומטרות תפקודיות:
הילד נותן שם לאסטרטגיה ויוצר סמל מוחשי. לדוגמא: מדבקה עם הסימן 'עצור' והמילה 'עצור', אשר משתמשים בה במגוון פעילויות והקשרים בקליניקה ובבית. אסטרטגיות ניהוליות אלה, כגון 'עצור', 'גיוס מאמץ', 'בדיקה',' תכנון', מתורגלות עם הילד וההורה ומועברות בהמשך למטרות תפקודיות.

א' 3. מודעות מסתגלת ומודעות בלתי מסתגלת:
הפעילויות המשחקיות והמטרות התפקודיות מכוונות להיות מהנות, כדי לגייס משאבי מוטיבציה וחשיבה לביצוע התנהגות מכוונת מטרה. הלמידה כרוכה בפיתוח מודעות לצורך בשימוש יומיומי באסטרטגיות ניהוליות ולמודעות לכישורים ולקשיים. מודעות עצמית מסתגלת היא זו המקדמת השתתפות בפעילויות משמעותיות, להבדיל ממודעות בלתי מסתגלת שעלולה לגרום לירידה בהשתתפות ולתסכול.

ערוץ ב' : יצירת סביבה טיפולית ממוקדת משפחה
בערוץ זה יוצרים סביבה טיפולית המכוונת למערכת הרצייה של הילד ומשפחתו. סביבה זו מושגת באמצעות ערוב ההורים באופן מלא: ההורה, בשיתוף עם הילד והמרפאה בעיסוק, קובע מטרות מותאמות לילד, מספק תמיכות, מחזק הצלחות, מקדם שימוש בשיטות ניהוליות בזמן המפגשים עם המטפל וביניהם.
זאת ועוד, המטפל עושה שימוש בשפה מכבדת ומעצימה כלפי ההורים והילד, ואחראי ליצירת מרחב למידה בטוח המאפשר תהליכי התפתחות.

ערוץ ג' : התאמת הסביבה הפיזית לשיפור התפקוד
נעשית חקירה של סביבת הילד ובירור אלו התאמות פיזיות עשויות לקדם את השגת המטרות התפקודיות. התאמת הסביבה מבוססת על הגישה הנוירו- תפקודית ומשולבת בלמידה חזרתית של התנהגויות ומיומנויות ספציפיות. גישה זו מסייעת בקידום התפקוד, הפחתת תסכול, וכן העלאת מוטיבציה ותחושת מסוגלות עצמית בפרק זמן קצר.

מסגרת הטיפול בגישת Cog-Fun:
הטיפול מתאים לילד מאובחן עם הפרעת קשב בעל כישורי שפה תקינים ולמשפחתו הרוצה ומסוגלת להתגייס לתהליך הטיפולי.
הטיפול כולל ראיון הורים, 12-14 מפגשים שבועיים עם הילד וההורה, כולל פגישה בבית המשפחה, ומפגש סיכום עם ההורים.
רשאיות לטפל בגישה מרפאות בעיסוק שעברו הכשרה וקיבלו מבית הספר לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית בירושלים תעודת מורשה טיפול בגישת Cog-Fun.

הסיפור של יאיר ומשפחתו:
יאיר, בן 5. 6 אובחן עם ADHD.
עם קבלתו לטיפול תיארו ההורים את קשיי התארגנות בבוקר כ 'בוקר סיוט': מתלבש כ- 40 דקות, מוסח ושוכח מה עליו לעשות. במשך היום שוכח ומאבד חפצים ומתקשה לבצע הוראות מורכבות. בתחום החברתי תוארו קשיים ניכרים במשחק עם ילדים אחרים: נקלע במהירות לעימותים, מתקשה לקבל הפסד במשחק ולשחק לפני הכללים. המטפלת, ההורים ויאיר הגדירו ביחד ארבע מטרות לטיפול:

1. יאיר יצליח לעצור, להצביע ולחכות לקבלת רשות למתן תשובה לענות בכיתה.
2. יאיר יצליח ליהנות במשחק עם חבר וילמד לקבל הפסד במהלך משחק ובסיומו.
3.יאיר יאפשר לחבר שמגיע להתארח אצלו לבחור משחק ראשון.
4.יאיר יצליח להתארגן בבוקר עם שתי תזכורות מאמא ויגיע בזמן להסעה.

בסיום סדרת הטיפולים, כ- 12 מפגשים, הושג שיפור משמעותי בעל מובהקות קלינית בכל מטרות הטיפול. יאיר יישם את אסטרטגיית 'עצור' במגוון משחקים ופעילויות. הוא למד לשחק עם שותפים בדרך מהנה באמצעות תרגול של עיכוב תגובה ובדיקה האם כולם נהנים במשחקים השונים. כמו כן, יאיר והוריו למדו להתארגן בבית באמצעות התאמות סביבתיות כמו טייימר, תזכורת של האם, הכנת רשימת ציוד וסדר פעילויות, ובאמצעות תרגול סימולציות בקליניקה ובבית. בהמשך, למדו יאיר והוריו להעביר את האסטרטגיות שנלמדו בטיפול ליישום בבית.

לאחר כשנה, ביקשו ההורים לחזור לסדרת טיפולים נוספת כיוון שעלו צרכים ואתגרים חדשים. בשיחה מקדימה עם ההורים הם דיווחו על שימוש יעיל במגוון אסטרטגיות: האסטרטגיה של 'עצור' עוזרת ליאיר במצבים שונים, הוא מווסת יותר, שולט יותר בהתנהגותו, וכשאינו שולט בהתנהגות הוא מודע לכך.
כשנשאל יאיר בנוגע ל"שיטות" שעוזרות לו הוא דיווח: 'למדתי להפסיד בכבוד', 'אני זוכר שמשחק זה רק משחק', 'אני מתארגן בלי בעיה בבוקר'.

בסדרה השנייה, שהייתה קצרה יותר, נקבעו מטרות חדשות שהתייחסו לתפקודו בבית לאחר שעות בית הספר. המטרות היו:
1.יאיר יצליח לעבור מפעילות במחשב לארוחת ערב ללא עימות.
2. יאיר יפנה את המחשב לאחותו לאחר חצי שעה ללא וויכוח עימה או עם ההורים.
3. יאיר יצליח להעסיק את עצמו אחר הצהריים למשך כשעה, תוך שהוא נעזר ברשימת פעילויות אפשרויות שהוכנה מראש.

גם במטרות חדשות אלה דיווחו ההורים ויאיר על שיפור משמעותי בסיום הטיפול. ההורים חשו שהם מסוגלים טוב יותר להציב מטרות תפקודיות מציאותיות.

סיכום:
ההתערבות בריפוי בעיסוק בקרב ילדים עם הפרעת קשב לוקחת בחשבון את ההשפעות הנרחבות של ההפרעה על הפעילויות היום-יומיות של הילד בסביבותיו השונות, השפעות הנובעות מחסמים ביולוגים ופסיכו-סוציאליים.
Cog-Fun הינה התערבות ממוקדת פעילות, ממוקדת לקוח ומשפחה, הפונה לקשיים הקוגניטיביים והרגשיים של ילדים עם הפרעת קשב. הערוצים ליצירת השיפור בתפקוד ואיכות החיים הנם דרך הקשר הטיפולי עם הילד והוריו, דרך למידה מטהקוגניטיבית, דרך למידה תפקודית ודרך התאמת הסביבה.

נכתב על ידי:
צוות המעבדה הנוירוקוגניטיבית תפקודית בבית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית:
ג'רי האן-מרקוביץ, ד"ר עדינה מאיר, ד"ר רותי טראוב, אורית פישר. 
לאתר המעבדה: 
https://medicine.ekmd.huji.ac.il/he/occupationalTherapy/research/cogfun/Pages/default.aspx

מעודכן! האתר הרשמי של cogfun 
עם רשימת מטפלים מוסמכים:   https://cogfun.co.il/#search

 

תודה על קריאת עלון קשב ADHD. 
אני מזמינה אותך לקרוא עוד עלונים בנושא הפרעת קשב כאן
 

בברכה,

זיוה דינה - קשבים
יעוץ להפרעת קשב
דיוורי טיפול, חינוך ואימון 
לקהלי יעד מותאמים במיוחד
adhdindex.co.il

 

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

13.03.2023