עלון קשב ADHD
שלום רב,
מה למבדק ממוחשב וליום המשפחה? אני נזכרת ביום בו בתי ואני נסענו באוטובוס מרמת הגולן למרפאת המרכז לקשב בפתח תקוה. נסענו מספר פעמים כדי לעבור אבחון שכלל ראיונות, שאלונים, מבדק ממוחשב ופגישת סיכום. גם בתי וגם אני בטוחות שזאת הייתה אחת המתנות החשובות שקיבלה, מתנה שאיפשרה לה להכיר בהפרעת הקשב שלה, להכיר את הפרעת הקשב שלה ובעיקר - לדעת שניתן לרתום את הפרעת הקשב להגשמת תוכניותיה האישיות. האבחון התברר כמתנה לכל המשפחה.
כלי עזר ממוחשבים לאבחון הפרעת קשב
דר' אורטל שרוף
חשיבות האבחון המוקדם של הפרעת קשב
מחקרים רבים מראים, כי ככל שאבחון הפרעת קשב מתבצע בשלב מוקדם יותר, כך ניתן לצמצם את ההשפעות השליליות של ההפרעה על התפקוד.בתהליך אבחון הפרעת קשב, אין להסתפק בקיומה של האבחנה, אלא חשוב למפות את הפרופיל האישי של כל אדם, על מנת להמליץ על הגישה הטיפולית המתאימה לו. במקרים רבים, בעיות התנהגות זהות עלולות לנבוע ממקור שונה של קשיים בקשב. כך למשל, שני ילדים המפריעים למהלך השיעור. ילד אחד מתקשה להתרכז בדברי המורה, מוסח בקלות מכל גירוי ומרבה להפריע בשיעור. הילד השני סובל מבעיה של תזמון. הוא אומנם מקשיב למורה, אך דרוש לו יותר זמן להבין ולעבד את החומר, ולכן הוא צובר פערים, חש חסר ביטחון ותסכול ומתחיל להפריע בשיעור. על פניו, מתנהגים שני הילדים באופן דומה, אולם בעצם, הם סובלים מבעיות שונות וזקוקים להתערבות טיפולית שונה.
תהליך אבחון מלא של הפרעת קשב כולל שאלונים ושיחות עם הנבדק עצמו ועם הסובבים אותו - הורים, מורים ועוד. כל אלה הם כלים סובייקטיביים אשר מושפעים מנטיותיהם של הממלאים אותם. כדי ליצור כלים אובייקטיביים, התפתחו במרוצת השנים כלים ממוחשבים להערכת הקשב. אלה מבדקים ביצועיים, המשמשים כלי עזר לרופא/ מאבחן ומאפשרים למדוד את ביצועי הקשב עם ובלי טיפול תרופתי. המבדקים הממוחשבים מהווים חלק מהתהליך המלא של אבחון הפרעת קשב. לא ניתן להסתמך עליהם בלעדית, אך הם מהווים כלי עזר חשוב בתהליך האבחון.
להלן סקירה של ארבעת המבדקים הממוחשבים הנפוצים בישראל:
Conners' CPT
מבדק זה פותח בשנות ה– 70 וכולל מטלה חזותית בת 14 דקות. בכל שלב, מוצגת על המסך אות בודדת באנגלית. הנבדק נדרש ללחוץ על מקש במקלדת בכל פעם שמופיעה אות כלשהי. מבנה המבדק משקף את התפיסה, לפיה אחד הליקויים המרכזיים בהפרעת קשב הוא חוסר היכולת לעכב ולווסת תגובות. המדדים שמפיק המבדק הם: קשב לאורך זמן, אימפולסיביות, זמן תגובה. המבדק כולל נורמות המחולקות לשמונה קבוצות גיל, והספציפיות שלו היא סביב 50%. כלומר, הוא מזהה נכון 52% מהילדים ו -55% מהמבוגרים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז.
מדובר במבדק תלוי שפה ותרבות. נבדקים מארצות שאינן דוברות אנגלית מגיבים אחרת לאותיות. שנית, מדובר במבדק פונולוגי ולכן נבדקים עם לקויות כמו דיסלקציה ודיסגרפיה, עלולים להיות מאובחנים בטעות כסובלים מהפרעת קשב. המבדק מתרכז באבחון היפראקטיביות ואימפולסיביות ופחות בקשיי קשב.
T.O.V.A
מבדק זה פותח בשנות ה-80 וכולל מטלה חזותית בת 23 דקות. במהלך המבדק מוצגים לנבדקים ריבועים בקצב קבוע. הריבועים מופיעים לעיתים בראש המסך, גירוי מטרה, ולעיתים בתחתיתו. הנבדק נדרש ללחוץ על מקש בכל פעם שגירוי המטרה מופיע. בחלקו הראשון של המבדק גירוי המטרה מופיע רק לעיתים נדירות. שכיחות נמוכה של גירוי המטרה דורשת מהנבדק להישאר ערני ודרוך לאורך זמן. לכן, חלק זה של המבדק מעריך את יכולתו של הנבדק לשמור על קשב מתמשך. בחלק השני של המבדק גירוי המטרה מופיע לעיתים קרובות. שכיחות גבוהה של גירוי המטרה דורשת מהנבדק לעכב את תגובתו. לכן, חלק זה של המבדק מעריך את האימפולסיביות וההיפראקטיביות של הנבדק.
המדדים המרכזיים שמפיק המבדק: ליקויים בקשב, יציבות קשבית, אימפולסיביות, היפראקטיביות, זמן תגובה.
המבדק מכיל נורמות המבוססות על מדגם רחב של נבדקים ומחולקות ל-15 קבוצות גיל. הוא אינו מבוסס על גירוי שפתי, ולכן אינו תלוי שפה ותרבות. הספציפיות שלו סביב 70-90% והרגישות בסביבות 60-75%.
BRC
בדיקה חדשנית, בת 50 דקות, המופעלת באמצעות מסך מגע ובודקת מגוון יכולות קוגניטיביות הקשורות בתפקודי היומיום. בנוסף לקשב, נבדקים גם זיכרון מילולי, זיהוי ושליפה, זיכרון מידי וזיכרון לטווח ארוך, זיכרון חזותי מרחבי, זמן תגובה, הערכת זמן ותפקודים סנסומוטוריים. האבחון דורש יכולת קריאה.
ייחודו של המבדק הוא ביכולתו לאתר סמנים ספציפיים להפרעת קשב ולא לבצע רק סקירה כללית כמו מבדקים ממוחשבים אחרים. כמו כן, הוא כולל גם גירויים שמיעתיים ולא רק חזותיים.
מדדי הקשב של המבדק הם: קשב מתמשך, קשב סלקטיבי, פיצול קשב, תפקודים ניהוליים.
הוא בעל רגישות 88% וסגוליות 91%, ומיועד לגילאי 8-12 , 13-18.
MOXO
מבדק ישראלי חדשני בעל שתי גרסאות: גרסה לילדים גילאי 7-12 שאורכה 15 דקות, וגרסה למתבגרים ומבוגרים מגיל 13 ומעלה שאורכה 18 דקות. המבדק מציג לנבדק גירויים חזותיים באמצעות איורים מגוונים מחיי היומיום. על הנבדק ללחוץ על מקש בכל פעם שמופיע גירוי המטרה. ייחודו בכך שהוא בודק את יכולתו של הנבדק להתמקד במשימה למרות הסחות חזותיות ושמיעתיות בזמן הבדיקה, ובכך מדמה סביבה טבעית עם הסחות.
המדדים המופקים הם: קשב, אימפולסיביות, היפראקטיביות. מדד נוסף הוא תזמון –היכולת לעבד מידע ולהגיב בזמן מוגדר. מבנה מבדק המוקסו מאפשר להפריד בין נבדקים היפראקטיביים לנבדקים אימפולסיביים, וכן בין נבדקים עם בעיית קשב לנבדקים עם בעיית תזמון. כך, מצליח המבדק לאבחן תתי סוגים של הפרעת קשב ולמפות פרופיל קשב אישי לכל נבדק. המבדק כולל נורמות גיל ומגדר רחבות, בינלאומיות ועדכניות. הספציפיות שלו היא 84% והרגישות שלו היא 90%.
דר' אורטל שרוף,
חברת פתרונות נוירו- טכנולוגיים, מפתחת מבדק MOXO לאבחון הפרעות קשב http://www.moxo-adhdtest.co.il/
האם כדאי לשלב מבדק ממוחשב
באבחון הפרעת קשב?
דר' עדי אדר
די מפתיע להווכח, שההגדרות הבינלאומיות המקובלות אינן מגדירות את המבדק הממוחשב כחלק הכרחי ממערך האבחון. אם כן, למה כדאי לשלב אותו באבחון?
הצדק צריך גם להיראות
אבחון של הפרעות קשב, יאה לו האמרה: 'הצדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להיראות'. הורים, ילדים ומבוגרים מגיעים לאבחון הפרעת הקשב כשהם אכולי ספקות, חרדים ומתוסכלים, לאחר ש'התבשלו' זמן רב והגיעו להחלטה שצריך לבצע אבחון.
בניגוד למצבים אחרים ברפואה, בהם המטופל נוטה לקבל את הסמכות הרפואית ומסתפק בהסבר קצר, כאן המטופל או הוריו מצפים לאבחון מעמיק, וכדי לסייע בכך, יש הנוטים להסתיר מידע כמו דיווח של המורים. הם אומרים למאבחן: : "אני רוצה שתבדוק אותו נקי"... "אנחנו לא רוצים לשתף את בית הספר".... "אני יכולה לדווח לך כל מה שאתה רוצה". לעומת זאת, הם מבקשים מן הרופא מידע רב, הסברים מפורטים, מתלבטים ביחד אתו ומייחלים לפתרון פלא, לישועה שתיטיב עם הילדים והוריהם או עם המבוגרים ובעיותיהם.
החתיכה החסרה
זהו תפקידן של הבדיקות הממוחשבות: לספק את החתיכה החסרה, את אותה פיסת מידע שכולם מחפשים –האינפורמציה המוחשית והאובייקטיבית שתתווסף להתרשמות האישית והמקצועית של הרופא, ההורים והמטופלים ותוכל לעזור להכריע אם כדאי להיעזר בטיפול התרופתי מעורר החשש.
מהם יתרונות המבדק הממוחשב?
מבחן אוביקטיבי - זוהי סימולציה של מצב משעמם מאוד בו נבדקים בצורה מדויקת מדדי תגובה שונים הקשורים לפרופיל של הפרעת קשב. זה לא דו'ח הורה או מורה הנכתב לעתים בצורה סוביקטיבית, אלא מבדק ממוחשב המכמת תפקודי קשב, שעבר תיקוף מדעי וסטטיסטי עם רמות דיוק גבוהות יחסית.
קביעת פרופיל תפקודי – המבדק מצביע על נקודות חוזק ונקודות חולשה של הנבדקים בהתיחס למדדים כגון קשב, אימפולסיביות, תזמון, זמן תגובה, נטייה להשתעממות, פעילות במצבים מעניינים עם ריבוי גירויים ומיעוט גירויים, מוסחות ועוד. על פי הנתונים המתקבלים במבדק, ניתן להמליץ על דרכי טיפול מתאימות. חשוב להדגיש שאין להסתמך בלעדית על תוצאות אלו, אלא לשלבן בנתונים הנוספים הדרושים לקביעת האבחנה ודרכי הטיפול בה.
אמצעי המחשה ליעילות הטיפול התרופתי – תוצאות המבדקים ללא תרופה ולאחר נטילת התרופה מאפשרים לרופא, להורים ולנבדקים להיווכח ביעילות הטיפול התרופתי, וכך מהווה המבדק אמצעי שכנוע נוסף להסכים לטיפול זה.
מהם חסרונות המבדק הממוחשב?
הוא איננו 'תחליף אבחון'.
חשוב לי להדגיש: מבדקים ממוחשבים מהווים אמצי עזר לאבחון ולא מחליפים את שאר שלבי האבחון! הפופולריות הרבה של המבדקים בישראל הפכה אותם למעין תו תקן לאבחון ולפעמים לתחליף שלו. יש לזכור כי האבחנה היא קלינית, ומתבססת על התרשמות המאבחן, הנתונים המתקבלים מדיווחים שונים וניתוחם על פי קריטריונים מקובלים. השיקול אם לתת ריטלין או לא הוא קליני של הרופא ולא של מבדק ממוחשב.
המבדק איננו מדויק
המבדק הממוחשב דוגם התנהגויות ותגובות אנושיות למשך מספר דקות, בחדר שקט וביום מסוים. גורמים רבים יכולים להפחית מדיוק הבדיקה: מבנה המבדקים השונים, מצב הרוח, מצב הבריאות , שיתוף הפעולה של הנבדק, המינון התרופתי ועוד.
האם כדאי להשתמש במבדק הממוחשב?
כן! יש מקום לביצוע המבדק תוך שקלול היתרונות והחסרונות שלו והטמעתם במכלול הנתונים הנדרשים לאבחון הפרעת קשב ADHD.
דר' עדי אדר, נוירולוג ילדים מומחה לאבחון הפרעות קשב,
מנהל מכון אדר בבאר שבע http://machonadar.co.il/index.htm
תודה על קריאת עלון קשב ADHD.
העלון הבא עומד לצאת בתחילת חודש מרץ. הוא יהיה על הקול ההורי בגידול ילד עם הפרעת קשב, מבית מדרשה של דר' רונית פלוטניק. אני בטוחה שתחכה לו בקוצר רוח ביחד אתי.
חג משפחה שמח!
בברכה,
זיוה דינה - קשב ADHD
יעוץ להפרעת קשב
דיוורי חינוך, אימון וטיפול
לקהלי יעד גדולים במיוחד
adhdindex.co.il
הרשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול בהפרעת קשב ADHD:
הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:
28.05.2018